ביום ראשון בערב עמדתי שעה וחצי ביציאה מירושלים, מחכה לאוטובוס או למונית, כשכל התנועה חסומה בגלל הפגנה של הפלג הירושלמי. איתי עמדו עוד עשרות אנשים, רובם חרדים, שקפאו בקור ולא יכלו להגיע למחוז חפצם. פתחתי את הסמארטפון, והנה רואות עיניי שיש מי שמצליח לגזור מזה קופון פוליטי.
"בקואליציה הבאה נדאג שתקציבים יגיעו לבריאות ולחיילים ולא לישיבות ולאברכים", צייץ אביגדור ליברמן בהתייחס להפגנה. גולשים זריזים מיהרו להזכיר לו את ההקלטה שבה הוא נראה מנהל משא ומתן עם מנהיג הפלג הירושלמי ב־2013, בניסיון לארגן תמיכה במועמדו לראשות עיריית ירושלים. ללמדנו שתעמולה לחוד, ומציאות לחוד.
אבל בואו נדבר על התעמולה. באמת, ח"כ ליברמן? כשראית את הפגנות "הנכים הופכים לפנתרים" צייצת שבקואליציה הבאה תדאג שתקציבים יגיעו לבריאות ולחיילים, ולא לנכים? האם אמרת משהו דומה בהפגנות בני הקהילה האתיופית, שחסמו כבישים מרכזיים והציתו מכוניות? הלוא האג'נדה שאתה מוביל, גיוס חרדים בכפייה, תזמין עוד ועוד מהומות שכאלה.
ובואו נדבר רגע על "נדאג שתקציבים יגיעו לבריאות". אתה חושב שמישהו קונה את הדמגוגיה הזאת, כאילו כל תקציב שהולך למשהו שאתה לא אוהב יכול היה להגיע לבריאות? נראה, ח"כ ליברמן, שלמדת משהו מסרטון השטנה של חבר מפלגתך אלכס קושניר, שגם הוא השתמש בפעלול הזה של "כסף לבריאות ולא לדוסים האלה". אגב, תקציב הבריאות יותר מהוכפל בעשור האחרון, ולא נראה שמצב הבריאות בארץ הוכפל. יכול להיות שמה שחסר למערכת הבריאות זה לא עוד תקציבים, אלא רפורמה מרחיקת לכת? אבל הרי הבריאות לא באמת מעניינת אותך - רק אם אפשר להשתמש בזה ככלי תעמולה נגד החרדים.
מצד שני, הפנייה של ליברמן לשיסוי נגד ציבורים שלמים ככלי לגיוס בוחרים צריכה להדאיג כל אחד - גם את החרדים. הוגה הדעות הצרפתי אלכסיס דה טוקוויל כתב במאה ה־19 שבאמריקה הדת פורחת משום שהיא אינה מתערבת בפוליטיקה, ולכן אינה מעוררת אנטגוניזם. ייתכן שיש כאן מסר שגם הציבור הדתי והחרדי בארץ צריך להרהר בו.
ועוד משהו: מתברר שרונן צור, יועצו של בני גנץ הנמצא איתו בוושינגטון לרגל פגישתו עם הנשיא, לא ממש התחבר לטראמפ כשזה נבחר, וקרא לו בטוויטר "דונלד אדולף טראמפ" ועוד שלל ציוצים באותה רוח. משהופצו הציוצים האלה אתמול ברשתות החברתיות בארץ ובארה"ב, נחפז צור להבהיר וכתב: "היו נושאים שאני הקטן חשבתי אחרת מהנשיא (לא שזה חשוב למישהו). בינתיים מסתבר שזה הנשיא הכי אמיץ לארה"ב, והכי משמעותי שהיה לביטחון ישראל בדורות האחרונים ויחד עם מיליוני ישראלים: מצדיע לו". על הזוכה בפרס סיבוב הפרסה החד (והאמין) ביותר כבר אפשר להכריז, אבל בכל זאת שאלה קטנה: באיזה עולם אפשר להגדיר ציוץ המשווה אדם להיטלר כ"חשבתי אחרת ממנו"?