מדד השחיתות העולמי 2019: מגמת ירידה מתמשכת ישראל במקום ה-35 מבין 180 מדינות עם הציון 60 מתוך 100
ישראל יורדת במדד השחיתות זו השנה השלישית ברציפות ונמצאת 7 מקומות בלבד מעל 'הקו האדום'. צ'ילה, אסטוניה ואיחוד האמירויות מעלינו.
היום (חמישי) התפרסם ברחבי העולם מדד תפישת השחיתות העולמי לשנת 2019 ( CPI 2019-Corruption Perceptions Index ) מטעם הארגון הבינלאומי Transparency International TI. בישראל מתפרסם המדד מידי שנה על-ידי עמותת "שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל", שהיא אחד מ-100 הסניפים של הארגון העולמי TI.
לפי ממצאי המדד, ישראל מדורגת במקום ה-35 מבין 180 מדינות, עם הציון 60 מתוך 100. מעקב אחר מיקומה של ישראל במדד מעיד על מגמת ירידה מתמשכת זו השנה השלישית ברציפות. כך, במדד 2016 דורגה ישראל במקום ה-28 מבין 180 מדינות עם הציון 64. במדד 2017 ירדה ישראל בדירוג למקום ה-32 עם הציון 62, במדד 2018 נמשכה הירידה של ישראל למקום 34 עם ציון 61 ובשנת 2019 ישראל ירדה למקום ה-35 עם הציון 60.
עוד עולה מן המדד, כי שבעה מקומות בלבד מפרידים בין מיקומה הנוכחי של ישראל לבין "הקו האדום" של ציון 50, שהמדינות הממוקמות ממנו ומטה, מוגדרות על-פי המדד כמדינות בעלות דרגת שחיתות גבוהה.
מגמת הירידה של ישראל ניכרת גם בהשוואה למדינות החברות בארגון ה-OECD. במסגרת זו ישראל נמצאת בשליש התחתון ומדורגת במקום ה- 24 מבין 36 המדינות.
בין המדינות המדורגות מעל ישראל במדד תפישת השחיתות 2019, נמצאות צ'ילה, המדורגת במקום ה-26 עם הציון 67, איחוד האמירויות הערביות במקום ה-21 עם הציון 71 ואסטוניה במקום ה-18 עם הציון 74.
במדד תפישת השחיתות 2019 מסתמנת מגמת ירידה משמעותית גם במיקומה של ארה"ב – בשנת 2017, דורגה במקום ה-16 עם הציון 75; בשנת 2018 דורגה במקום ה-22 עם הציון 71 ובשנת 2019 ירדה למקום ה-23 עם ציון 69.
ירידה משמעותית גם במיקומה של ארה"ב // צילום אילוסטרציה: קוקו
מדינות נוספות הנמצאות במגמת ירידה: טורקיה, המדורגת במקום ה-91 עם הציון 39 לאחר שבשנת 2018 דורגה במקום ה-78, פולין, המדורגת במקום ה-41 עם הציון 58 לאחר שבשנת 2018 דורגה במקום ה-36, הונגריה, המדורגת במקום ה-70 עם הציון 44, לאחר שבשנת 2018 דורגה במקום ה-64, וברזיל, המדורגת במקום ה-106 עם הציון הנמוך 35, ירידה של מקום אחד לעומת 2018.
במדד 2019, בדומה למדד 2018, אין בנמצא מדינה שקיבלה את הציון המירבי המלא של 100, גם לא ציון גבוה מ-90.
במדד 2019 מדורגות במקום הראשון דנמרק וניו-זילנד עם הציון 87. אחריהן מדורגות פינלנד עם הציון 86, סינגפור, שוודיה ושוויץ עם ציון 85, נורבגיה עם הציון 84, הולנד עם הציון 82 וגרמניה ולוקסמבורג עם הציון 80. לעומת זאת, ובדומה למדד 2018, במקומות האחרונים במדד 2019 נמצאות סוריה, דרום סודן וסומליה.
הציון הממוצע למדינות שנבדקו הוא 43 – ציון זהה לזה של מדד 2018. יתרה מזו, למעלה משני שלישים, כ-70 אחוזים, מהמדינות הנסקרות הגיעו ל"קו האדום" ומתחתיו - בציון נמוך מ-50, המצביע על תפישת שחיתות חמורה באותן מדינות.
נתונים מעניינים נוספים הקשורים במדד:
כל מדינה נמדדה בשאלות זהות על ידי 6-7 מכוני מחקר לפחות. ישראל נבחנה על ידי 7 מכוני מחקר אשר בחנו אותה ברציפות ב-4 השנים האחרונות. השאלות ונושאי המחקר בהתייחס לכל מדינה ומדינה, מופנים למומחים בתחומי מחקר שונים באקדמיה ובקרב אנשי עסקים בכירים, לרבות כאלה במדינה הנמדדת.
מקורות המידע של מכוני המחקר מגוונים: ריאיונות, סקרים, הערכות אנשי עסקים ומומחים באמצעות מכוני מחקר במדינות הנבדקות ומחוצה להן. על מנת שמדינה תיכלל במדד ה-CPI, עליה להיות מוערכת על ידי 3 מכוני מחקר לפחות. בחינת הממצאים, השקלול והקביעה הסופית של הציונים נעשים על ידי חוקרים ומומחים אקדמיים מחוץ לארגון TIהעולמי.
בשונה מתופעות שחיתות נסתרות מהעין, תפישת השחיתות ניתנת למדידה אובייקטיבית של רמת השחיתות כפי שהיא נתפשת על ידי מומחים במכוני מחקר, בהסתמך על מידע שנאסף על ידם, בהיבטים המייחדים שחיתות במגזר הציבורי.
מדד 2019 מדרג 180 מדינות ברחבי העולם לגביהן נקבעו ציון ומיקום המבטאים את תפישת השחיתות במגזר הציבורי, ובהם: יכולת הממשלה להתמודדות עם שחיתות, באיזו מידה המדינה ממגרת שחיתות; מנגנוני אכיפה אפקטיביים והעמדה אפקטיבית לדין פלילי של אנשי ציבור מושחתים; האם נתקלו במקרים שבהם אנשי ציבור עשו שימוש לרעה בכוחם ובסמכותם; האם נבחרי הציבור עושים שימוש נכון בקופה הציבורית, בהעברת כספי ציבור ושימוש בהם שלא כדין; שימוש במשרה הציבורית לתועלת אישית מבלי לשאת בתוצאות; נפוטיזם, מינוי קרובים ומקורבים במגזר הציבורי, האם ניתנת הגנה משפטית לחושפי שחיתויות במגזר הציבורי ולחוקרים המתריעים מפני מקרים של שוחד ושחיתות, הגנה על חופש העיתונות במדינה, שמירה על זכויות האזרח ועל מרחב הגישה של פעילי החברה האזרחית למידע במרחב הציבורי.
השופטת (בדימוס) נילי ארד, יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, התייחסה למגמת הירידה של ישראל במדד השחיתות וציינה: "מדינת ישראל איננה מדינה מושחתת. עם זאת, ימים לא קלים עוברים על אזרחי המדינה ותושביה, ולמרבה הצער, אנו נחשפים לרוחות רעות של פלגנות והקצנה, ולמגמות שליליות של יצירת חוסר אמון במוסדות שהם ביסוד קיומה של הדמוקרטיה בישראל ובהן רשויות החקירה והתביעה, מערכת המשפט ואכיפת החוק, ועיתונות חופשית".
עוד הוסיפה ארד כי "ביטוי עגום לכך אנו מוצאים במגמת הירידה המתמשכת בדירוגה של ישראל במדד תפישת השחיתות לשנת 2019. במצב דברים זה, חלה על כל אחת ואחד מאתנו החובה להגן על ערכי הדמוקרטיה ולפעול לביסוסם ושמירה עליהם מפני כרסום ופגיעה בהם, שאם לא כן, אנו עלולים למצוא את עצמנו יורדים במדרון החלקלק לעברן של מדינות הנתפשות כמושחתות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו