בפרוס שנת 2020, פרסם הבמאי דן פאר פוסט חגיגי בעמוד הפייסבוק שלו: "שתי יצירות יצאו לי לאוויר העולם בשנה שעברה ועל שתיהן אני גאה ונרגש. אחת התבשלה תשעה חודשים והשנייה תשע שנים. ליצירה האחת קוראים מעיין, שהכניס אושר גדול לחיי ולחיי בן זוגי האהוב. השניה היא 'אנג'ליקה'".
אל לידת בנו מעיין, תינוק בן חמישה חודשים, חייכן ומתוק להפליא, עוד נשוב בהמשך. "אנג'ליקה" הוא שמו של סרט דוקו בבימויו, עבורו נסע בין ארצות רחוקות כדי לחשוף את סיפורה של אנג'ליקה שץ, בתו הנשכחת והדחויה של מייסד "בצלאל" ומי שנחשב לאבי האמנות הישראלית, הפסל בוריס שץ.
עוד מילדותו של דן פאר, 44, ניבטו אליו ציוריה של אנג'ליקה שץ שהיו תלויים בבית סבו. "אנג'ליקה היתה אשתו השניה של סבא רבא שלי, דן שניידר, שאני קרוי על שמו", הוא מספר. ואולם, בנם של קצין צה"ל וגננת, שגדל בשכונה הצבאית ביבנה, היה רחוק מעולם האמנות מרחק שנות אור. בעשייתו המקצועית לא דרך בגלריות ומוזיאונים, אלא שהה במועצת השבט עם מתמודדים סוערים בבגדי ים, זאת מתוקף עבודתו כעורך תוכניות ריאליטי בטלוויזיה. לאחרונה חזר פאר לארץ מהפיליפינים בתום צילומי העונה הבאה של "הישרדות" (רשת 13), ובינתיים בקשת 12 משודר ריאליטי שאותו ליהק, "הכרישים".
בוריס עם בתו אנג'ליקה // צילום: ארכיון פרטי
כמעט שלושה עשורים מאז עלתה בינואר 1948 ועד מותה ב-1975, אנג'ליקה שץ חיה בתל אביב ואיש לא ידע על קיומה. בערכים המקיפים שנכתבו באנציקלופדיות אודות משפחת שץ נפקד מקומה. רק המייל שנשלח לפאר מאוצרת המוזיאון היהודי בפראג, ובו ציור בחתימתה של אנג'ליקה מאירסון שץ, העיר בנין החורג את הדחף להחיות את דמותה העלומה, שהפציעה בשלושה מדיומים שונים: תערוכה של ציוריה שהוצגה ב-2013 במוזיאון תל אביב שאצר ד"ר דורון לוריא, הספר "בת אבודה" שנכתב בשיתוף עם ד"ר לוריא ודן פאר ועתה הסרט - "אנג'ליקה", בבימויו של דן פאר ובהפקתם של שלומי אלקבץ וגלית חלון, המתעד את מסע החיפוש והשבתה של אנג'ליקה לתודעה הציבורית כאמנית מוכשרת בפני עצמה.
הסרט הוצג בבכורה בפסטיבל דוקאביב 2019, ועתה הוא יצא למסעות בפסטיבלים ברחבי העולם ולהקרנות בסינמטקים בישראל. מחר (שני, 13 בינואר, שעה 17:00) תתקיים הקרנה חגיגית של הסרט בסינמטק תל אביב.
עבודתה של אנג'ליקה שץ
סיפור העלילה מתחיל אי שם בסוף המאה ה-19 כשבוריס שץ, אמן יהודי יליד ליטא שמתגורר בפריז עם אשתו האמנית ג'ניה שץ, נעתר להזמנתו והצעתו של המלך הבולגרי לייסד אקדמיה מלכותית בבולגריה. בחיפושיו אחר אמנים בולגריים אותנטיים, פגש שץ באחד הכפרים את אנדריי ניקולוב, אמן יפה תואר בן 18, ושיכן אותו בביתו, אינו מודע לאסון שמעשה זה יגרום - רומן של אשתו עם האמן הצעיר. כשבוריס שץ גילה את מעשה הבגידה הכפולה, הוא שלח את המאהב לפריז, אך עד מהרה ג'ניה ברחה אל אהובה בבירת צרפת וקרעה מעל בעלה את ילדתו האהובה, אנג'ליקה בת השש.
בראיון לסרט מביע גדעון עפרת, מחוקרי האמנות המובילים בארץ, השערה לפיה אלמלא הלב השבור של הבעל והמורה הנבגד, יתכן שהאמנות הישראלית כפי שייסד אותה בוריס שץ, על "בצלאל" ובית הנכות הראשון שהפך לימים למוזיאון ישראל, לא היתה נראית כפי שהיא.
אנג'ליקה // צילום: ארכיון פרטי
ב-1906, כשנתיים לאחר פגישת שץ והרצל ב-1904, בה שכנע את חוזה המדינה שיש להקים בית ספר לאמנות בארץ ישראל, ובמלותיו: "נעשה מקדש במדבר", שץ עלה לארץ, ובתוך שלושה חודשים הקים את בית הספר לאמנות "בצלאל". "הוא הבין שהמקצוע שלו הוא לשקם אמנות של עם שסבל, כפי ששיקם את האמנות הבולגרית שסבלה מדיכוי עותמני במשך 400 שנה, והחליט לעשות אותו דבר בירושלים", מסביר ד"ר לוריא.
המפגש של ד"ר דורון לוריא עם ציוריה של אנג'ליקה שץ בבית סבו של דן פאר, המריץ את האחרון לנסוע ליבנה ולהוריד מהבוידעם בבית ההורים עוד עשרות ציורים של הסבתא רבתא שצברו שם אבק במשך 35 שנים, ולהוציאם מחושך לאור.
הציורים המופלאים, שבחלקם נמצאו קרועים וצבעם התקלף ודהה, נשלחו למחלקת הרסטורציה במוזיאון תל אביב, שם הרסטורטורית מאיה דרזנר השיבה לחיים כמה מעבודותיה של אנג'ליקה והאירה מחדש את אמנותה של היוצרת המוכשרת. ציורים נוספים איתר פאר בסופיה ובפראג ובמקומות נוספים. אחד מהם, שהושאל בסופיה לתערוכה, הוא "הנסיכה היהודיה".
"קשה לעשות סרט דוקו כשכל הדמויות אינן בחיים. וכשנחשפתי לעבודת הרסטורציה ידעתי שמצאתי את הדרך לעשות אותו. כך עשינו גם רסטורציה לסיפור חייה של אנג'ליקה", משחזר פאר.
אנג'ליקה נהפכה לציירת מוערכת, ועבודותיה הוצגו בתערוכות ברחבי אירופה. אחד הציורים שלה, "חמאם תורכי", אף זכה במדליית זהב בשנת 1937. בשנת 1911 נשא בוריס שץ לאישה את ד"ר אולגה פבזנר, מורה ומבקרת לאמנות, ולשניים נולדו שני ילדים: בצלאל (ליליק) וזהרה. במכתביה לאביה הביעה אנג'ליקה את התרגשותה ושאיפתה להכיר את אחיה.
"לאחר שקיבלתי את תרגום המכתבים לעברית הסתובבתי במשך ימים עם מועקה גדולה בלב, כשקלטתי את עוצמת הכמיהה של הילדה שרוצה קשר עם אביה, ונתקלת בהיעדר יחס. זו ילדה שגדלה להיות ציירת כדי שאביה יכיר באמנות שלה, ושאיפתה להכיר את אחיה נותרה משאלת לב שלא מומשה עד מותה", מספר פאר.
בשנת 1919 אנג'ליקה נישאה לרוברט מאירסון, יהודי עשיר, וחייהם (עד שהתגרשו ב-1940) התנהלו בין סופיה, פריז, פראג וגרמניה. שלושה חודשים לפני הקמת המדינה, אנג'ליקה ובנה שנולד בינתיים, ולדימיר, ירדו מהאניה מסינגר בחופי הארץ. היא התפרנסה מציור פורטרטים ומציורים על פי הזמנה, אותם ציירה באחד מחדרי הבית שהפכה לסטודיו.
בתל אביב פגשה אנג'ליקה את דן שניידר, אב לתאומות, אלמן שאשתו נספתה בטרזינשטט, והשניים נישאו. בשנת 1953 פקדה טרגדיה קשה את אנג'ליקה: ולדימיר, שסבל מסכיזופרניה, מת כחודש לאחר אשפוזו בבית החולים לחולי נפש.
"סבא שלי משה פוטש, שנפטר לפני שנה, סיפר שהוא אישפז את ולדימיר", מספר פאר. "לדבריו, הוא הבין שבמעשה הזה הוא עוזר לה. ולדימיר נהג להתפשט וללכת על מעקה המרפסת. אנג'ליקה טענה שבנה מת משחפת, אבל השמועה החזקה אומרת שהוא התאבד כשהיה בן 30".
דן פאר, בן זוגו ומעיין התינוק
מהו הזיכרון המשפחתי מאנג'ליקה?
"לאנג'ליקה ולדן שניידר לא היו ילדים משותפים, כך שאבי שייקה פוטש היה הנכד החורג שלה. הם לא תקשרו במילים כי היא לא ידעה עברית. אבא זוכר שהיא היתה אופנתית, עישנה המון וציירה כל הזמן. היא לא היתה בשלנית גדולה, ואחת התמונות שהוא נושא בזכרונו זו אנג'ליקה מורטת בפינצטה נוצות מעוף לפני בישולו".
היא סיפרה לו מה קרה לבנה?
"אבי היה בן ארבע כשולדימיר התאבד. כשבגר ,אנג'ליקה העניקה לו במתנה את סט המקטורות של בנה. אבא הבין שהנושא כאוב ושיער שהוא נספה בשואה, בדומה למשפחות רבות בזמן ההוא שאבדו את יקיריהם ולא דיברו על כך".
צוואתו של האב בוריס שץ שיהיה קשר אחים בין אנג'ליקה ושני אחיה בצלאל וזהרה, שהיו לאמנים מוכרים בישראל (זהרה שץ אף זכתה בפרס ישראל לאמנות), לא התממשה מעולם. להלווייתה של אנג'ליקה, שנפטרה בגיל 78 בשנת 1975, הגיע ליליק מלווה באשתו לואיז.
לבוריס שץ לא נולדו נכדים משני ילדיו, ועם מות נכדו היחיד ולדימיר, נגוז חלומו להעמיד שושלת אמנותית למשפחת שץ. כיום האחראי על עזבון המשפחה הוא ג'ימי לבינסון שאמו, ג'ין, היא אחותו של בוריס.
"בעקבות הפוסט בו בישרתי על לידת שתי היצירות שלי כתב לי לבינסון: 'ברכות על שתי היצירות המרגשות. לגבי אנג'ליקה, בזכות יצירתך, תיקנו את הטעון תיקון. אני שמח לעדכן שהחזרנו את אנג'ליקה לחיק מורשת משפחת שץ, ושמור לה וליצירתך מקום של כבוד באתר בית שץ ברשת'", מספר פאר ומסכם: "זהו כוחו של הקולנוע, לייצר מציאות חדשה. נפגעתי בשמה של אנג'ליקה והרגשתי שאני מוכרח לעשות לה צדק היסטורי".
את הריאיון עם דן פאר, מלווה מעיין פאר זהוראי התינוק, הבן המשותף של דן ושל בן זוגו אלדר זהוראי, דוקטור לביולוגיה, שנולד בהליך פונדקאות בארה"ב. "כשמעיין היה בן חודש, טסתי למשך חודשיים לפיליפינים לעבודתי כעורך של 'הישרדות'. היה קשה לעזוב אותו. עכשיו אני איתו בבית. והוא פשוט מהמם. כשאני חושב על זה, קשה לי להבין איך אפשר לנטוש ילד".
• רוצים להיות דיירים בבית "האח הגדול"?
• זלזול בצופים: העולם לא שייך לצעירים
• "איש הניסים": פרופגנדה פרו-פלשתינית
• פרויקט מיוחד: שנת 2020 בסיפורים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו