הגשמים שירדו במהלך השבועיים האחרונים הם בפירוש "משני משחק" עבור מאזן המשקעים הכללי לעונת החורף ובפרט בכל האמור לאגם הכנרת, שקיבל תחייה מחודשת עם העלייה הדרמטית במפלס.
כמות המשקעים שירדה ברחבי הארץ מעלה תמונת מצב מדהימה: כמות הגשמים בצפון שברה שיא של 51 שנים. מדובר ביותר מ-400 מ"מ בממוצע שירדו באזורי הצפון השונים, ממישור החוף הצפוני ועד הגליל והגולן. מפלסו של אגם המים המתוקים עלה ב-1.04 מטר ובשלב הזה חסרים עוד 2.06 מטר לכנרת מלאה.
עבור הכנרת, אשר עד לא מזמן הייתה על סף נגיעה ב"קו השחור" - שמתחתיו כבר קשה לשאוב מים - מדובר בחבל הצלה של ממש. ומה יקרה אם הכנרת תוסיף להתמלא מהותית עד לתום המערכת החורפית?
"החורף השנה החל מאוחר, לאחר שאוקטובר, נובמבר ומחצית ראשונה של חודש דצמבר היו שחונים, אלא שהגשמים הרבים שפקדו אותנו במחצית השנייה של דצמבר ובעיקר בינואר, הביאו עד עכשיו לכ-600-500 מ״מ, וגרמו לעלייה חדה בזרימות של נהר הירדן, נחלי הגולן ונחלי הגליל", אומר ד"ר אייל זיגל, מנהל תחום מים עיליים בשרות ההידרולוגי שברשות המים. "אלו הביאו לעלייה של 1.04 מטר מנקודת המינימום של מפלס הכנרת שהגיע ל-210.86-, ונותרו רק 2.06 מטר לכנרת מלאה".
הכנרת // צילום: אייל מרגולין - ג'יני
זיגל מוסיף כי "אם במהלך המשך חודש ינואר ועד לחודש מרץ יהיו מערכות גשם נוספות כפי שהיו בינואר ודצמבר, ייווצר סיכוי ממשי למילוי הכנרת ואולי אף לפתיחת הסכר ושחרור מים למניעת הצפת יישובי האזור. להערכתי, נדרשים עוד כ-400 מ״מ גשם נוספים כדי להגיע לסיכוי לפתיחת הסכר".
הבוקר (ראשון) עמד מפלס הכנרת על 210.86-. מדובר בעלייה של עשרה ס״מ מאז שלשום, כאשר במהלך השבת החל לגלוש מאגר מי השיטפונות בדרום (גלישה קלה), בשל הזרימות הרבות שהיו בדרום לקראת סוף השבוע ונקלטו בו. הפעם הקודמת שבה מאגר זה גלש בשל ריבוי המים באזור אירעה לפני שש שנים, בדצמבר 2013.
"הכנרת עודנה מספקת תפקידים מגוונים ושיפור מצבה חיוני עד מאוד", אומר ל"ישראל היום" ד"ר גדעון גל, מנהל המעבדה לחקר הכנרת במכון לחקר הימים והאגמים. "היא עדיין מספקת מים ולשתייה ולחקלאות, אמנם באחוזים נמוכים מהותית מבעבר אבל עדיין היא מקור מי השתייה היחיד עבור כל יישובי סובב כנרת, חלק מיישובי רמת הגולן וממלכת ירדן".
לדבריו, הכנרת היא לא פחות מהעוגן האסטרטגי של מדינת ישראל בכל האמור למי שתייה. "ההבדל הגדול בין מתקני ההתפלה לכנרת הוא שבמקרה של תקלה במתקן - פער הזמנים עלול לקחת חודשים ארוכים, בעוד שבכנרת מדובר בהפעלה של מתג בודד - והמים מוזרמים. מעבר לכך, היא כמובן משמשת אתר נופש, תרבות, דת פנאי ותיירות".
בכל הנוגע להמשך העלייה של המפלס במהלך המערכת החורפית טוען ד"ר גל: "זה לא בלתי אפשרי שהיא תוסיף לעלות באורח משמעותי עד סוף החורף. לפני כחודש לא ציפו לעליית המפלס לרום המקסימלי, שיחייב פתיחת סכרים, כך שבמובן הזה זה כבר מעודד למדי".
מנגד, ישנם כאלה המפקפקים במשמעות העלייה הנוכחית של מפלס הכנרת.
"גובה המפלס של הכנרת הוא מדד לדאגה אך ורק במצב עניינים שבו היא מספקת 60 אחוז ממי השתייה של המדינה. ברגע שנפטרה בעיית אספקת המים, המפלס הוא מדד שונה לחלוטין ולא רלוונטי בהקשר זה", מדגיש פרופ' משה גופן, מחוקרי הכנרת החשובים בעולם בשיחה עם "ישראל היום".
לפני שלושה שבועות הוציא גופן את ספרו "כנרת אחרת", שבו הוא מציע, בין היתר, לאפיין מחדש תפקידה של הכנרת אגב התייחסות לאיזון המערכת האקולוגית. "אם מישהו רוצה לדאוג גם למצבה האקולוגי של הכנרת אני מציע להתחיל ולפתוח, לאט-לאט, את הסכר ולשחרר מים עם מזהמים אפילו 'במחיר' של עלייה לא מהירה של המפלס או האטה בעלייה כזו", אומר פרופ' גופן.
הכנרת // צילום: אייל מרגולין - ג'יני
עם כל הכבוד לעליית המפלס, הרי שהוא שיקוף לסממן אחד מיני רבים מההשלכות של משבר האקלים - וראוי להתייחסות נרחבת.
"לאחר חמש שנות בצורת בהן צפינו במפלס הכינרת יורד, הכנרת זכתה לגשמי ברכה שמילאו אותה בסוף שבוע אחד בחצי מטר, כ-30 אחוז מכמויות המשקעים השנתיות שלה", אומרת ברנדט באור, מדענית בריאות וסביבה באדם טבע ודין. "זו כמות יוצאת דופן ללא ספק, אבל 'גשמי הברכה' הללו הם בעצם אירוע גשם קיצוני, חלק מאירועי טבע קיצוניים, שיהיו חלק הולך וגובר מחיינו עם משבר האקלים בעשורים הקרובים. אמנם משק המים זכה למנה ברוכה של מים, אך חלק ניכר מהמים, בעיקר באזורים עירוניים, הביא להצפות ושיטפונות שבסופן הם זרמו לים והועילו מעט לאקוויפרים".
באור מדגישה כי מי הגשמים שהצליחו לחלחל ולהגיע למי התהום "הצטרפו למאגרים מזוהמים שננטשו על ידי המדינה כחלק ממדיניות ההתפלה שמייתרת כביכול את הצורך לשקם את מאות הבארות המזוהמות מתעשייה, חקלאות או דלקים. מדיניות לאומית לניהול מי נגר היא חלק קריטי מההיערכות המדינה למשבר האקלים. מדיניות זו תאפשר השהייה של מי נגר וחלחולם למי התהום מבלי לגרום להצפות, פגיעה ברכוש ובחיי אדם. המדיניות הזו חייבת להצטרף לתוכנית לאומית לשיקום בארות מזוהמות אשר יחד יאפשרו חוסן מים אקלימי בעידן לא צפוי של משבר אקלים".
החברה להגנת הטבע: "לצד השמחה הטבעית והמובנת שבעליית המפלס, יש לפעול על מנת לנתק את התלות של החקלאים במעלה הכנרת, ממשטר הגשמים והמשקעים, על ידי חיבורם למערכת המים הארצית. רק כך הם ייהנו מיציבות מים לאורך זמן, בד בבד עם שיקום הנחלים הצפוניים שלנו - ובראשם הדן, החצבני הבניאס והירדן - שנפגעו בשנות הבצורת האחרונות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו