בשנים 2013 ו־2014 התפרסמו שני מחקרים מקיפים לגבי שינויי אקלים באוסטרליה - האחד של מכון המחקר הלאומי העצמאי והשני של השירות המטאורולוגי האוסטרלי. המחקרים קבעו באופן כמעט חד־משמעתי שההתחממות הקשה של האקלים באוסטרליה, והתדירות ההולכת וגוברת של אסונות אקלים, מקורם בגזי פליטה מעשה ידי אדם.
המחקר של המכון הלאומי היה למעשה כמה מחקרים שונים עצמאיים, שפעלו באופן עצמאי והגיעו לתוצאה דומה. הם היו חלק מגל מחקרים ברחבי העולם באותה שנה, שחלקם דווקא לא ייחסו כל אסון טבע לפעילות אנושית. אבל לגבי אוסטרליה התוצאות היו די ברורות. סימולציות מחשב מתוחכמות הראו שגל החום הקשה של 2013 לא היה אפשרי ללא השפעת פעילות אנושית. ממשלת אוסטרליה אכן מיהרה לפעול. כנגד המחקרים.
כמה שנים קודם לכן העבירה ממשלת הלייבור האוסטרלית חוק מעורר מחלוקת שהטיל מיסוי כבד על חברות מזהמות. החוק הועבר לאחר שהתברר שאוסטרליה היא המזהמת מספר 1 לנפש יחסית לגודל אוכלוסייתה ב־OECD. החוק היה לנושא מרכזי במערכת הבחירות של 2013, שבו ניצחה המפלגה הליברלית (מפלגת הימין העיקרית) את מפלגת הלייבור. החוק אכן הביא לירידה של 11 אחוזים בייצור גזי חממה באוסטרליה, אבל בתוך שנה מילאה המפלגה את הבטחתה. לאחר ויכוח פוליטי קשה החליט הסנאט האוסטרלי לבטל את החוק.
ראש הממשלה דאז, טוני אבוט, מילא את הבטחתו לבוחר. במהלך מערכת הבחירות הצביע על כך שהמיסוי על אנרגיה באוסטרליה הוא מהגבוהים בעולם. למעשה הוא היה הנמוך במדינות ה־OECD. אבל הבוחר האוסטרלי הכריע. גם השקעות נרחבות בייצור אנרגיה מתחדשת בוטלו. הממשלה האוסטרלית, והבוחר האוסטרלי, דחו את הנבואות האפוקליפטיות של מומחי אקלים לגבי אסונות טבע. הם לא נתנו למדענים להחליט עבורם. הם לקחו את גורלם בידם. הם הגנו על הצמיחה הכלכלית של תעשיית האנרגיה האוסטרלית. בייחוד תעשיית הפחם.
ובינתיים, בחוף בהוואי
רק שעכשיו אוסטרליה נשרפת. 107 אלף קילומטרים רבועים עלו באש. על פי אומדנים שונים, לפחות 25 אנשים נהרגו. יותר מ־5,000 בתים נשרפו. חצי מיליארד בעלי חיים נספו. השטח שנשרף - פי 4-5 מגודלה של ישראל - אולי אינו עצום יחסית לגודלה של המדינה. אבל הוא ברובו לאורך רצועת החוף הדרום־מזרחית של אוסטרליה, שם נמצאת מרבית האוכלוסייה.
אוסטרליה, שגודלה קרוב לזה של ארה"ב, היא כמובן רובה מדבר לא מיושב. השטח שנשרף גדול פי שמונה מהשטח שנשרף בשריפות קליפורניה ב־2018 ופי 1.5 מהשריפות באמזונס, שעוררו זעם עולמי.
אסון תדמיתי. מוריסון // צילום: גטי אימג'ס
הבדל חשוב: להבדיל מאסונות אקולוגיים במדינת עולם שלישי כמו ברזיל, אין ממש זעם עולמי כלפי אוסטרליה. אחרי הכל - חברה מכובדת ומתורבתת במשפחת העמים האנגלופונים.
אבוט, אדריכל מדיניות האקלים האוסטרלית, קיבל דווקא כמה שבחים השבוע. מפלגת השלטון החליפה שני ראשי ממשלה מאז והוא צולם שוב ושוב כמתנדב בגדוד מכבי אש בסידני, כולל פעולה נועזת שבה הצילו הכבאים רחוב שלם בפאתי סידני. הפופולריות של דעותיו על אקלים באוסטרליה כבר פחות גדולה, אז הוא הזהיר - דווקא בתוכנית רדיו ישראלית - את העולם מפני ״כת האקלים״. באוסטרליה עצמה תרומתו לדיון הציבורי בענייני אקלים היתה הצעה להתערב על 100 דולר שלא יהיו שינויי אקלים בעשר השנים הקרובות. אם אוסטרליה תתקרב צעד נוסף לחיים בלתי נסבלים הוא ישלם 100 דולר.
כפי שקורה לא פעם בפוליטיקה, את הסופה שמעורר פוליטיקאי אחד, קוצר דווקא אחר. לראש הממשלה סקוט מוריסון השריפות הן אסון תדמיתי מתמשך. זה החל בכך שבעוד אוסטרליה בוערת, הוא בחר לצאת לחופשה משפחתית קצרה בהוואי. התמונות שלו בבגדי ים על החופים הטרופיים יהיו המקבילה האוסטרלית של הקיסר נרון מנגן בכינור כשרומא נשרפת.
זה לא נגמר שם. כשהאש בוערת וכוחות ההצלה על סף תשישות, סירב מוריסון לשלם פיצוי למתנדבי כבאות עבור אובדן ימי עבודה. באזור אסון אחד שבו ביקר, הודה מוריסון על כך שלא היה אובדן בנפש. מישהו תיקן אותו ואמר לו ששני בני אדם נהרגו. מוריסון אמר שהתכוון לכך שכבאים לא נהרגו.
פייסבוק נלחמת בשמועות
ראש הממשלה מוריסון, אדם מאמין, שיתף את הציבור בכך שהוא מתפלל לגשם. בביקור נוסף באזור אסון, שאל אותו כבאי אם הוא יודע היכן תפילותיו עזרו. מוריסון, צמא לחדשות טובות, שאל היכן. "בשום מקום", ענה לו הכבאי. משיב הרוח ומוריד הגשם אינו עובד על פי לוח הזמנים של פוליטיקאים.
חלק מתפילות הגשם היו בשנים קודמות, הביקורת היתה ארסית מדי, אבל קשה לומר שמוריסון הפנים את הלקחים כשאירח נבחרות קריקט בביתו לקראת משחק תחילת השנה המסורתי בסידני. הוא אמר לאומה הנשרפת שהמשחק ״יהיה השראה לאנשים שנאבקים עם הקשיים״.
אבל בשעה שאמורה להיות עת התגייסות, נאבקת אוסטרליה בבעיה כמעט הזויה: מתקפת מדיה דיס־אינפורמציה ברשתות חברתיות. מכחישי אקלים דיווחו על "מעצרים נרחבים של מציתי שריפות", בניסיון לייחס את השריפות לטרור אקולוגי. למעשה כמעט כל המקרים היו תלונות נגד אנשים שביצעו עבירות כמו עישון במקום שבו הדבר אסור או קיום ברביקיו בניגוד להוראות.
מהצד השני, פורסמו תמונות מפוברקות של אוסטרליה נשקפת מהחלל. הן היו למעשה מיצג אמנותי שהתבסס על תמונות של חודש שלם.
שמועה אחרת שהתפשטה במהירות היא שלכאורה השריפות אינן גרועות מבעבר - לאוסטרליה אכן יש ״עונת שריפות״ די קבועה. למעשה, נשרף שטח דומה לזה שנשרף ב־15 השנים האחרונות. שמועה אחרת היתה כנגד מפלגת הירוקים כאילו היא מתנגדת לשריפות יזומות - כלי שימושי למניעת התפשטות - המפלגה נאלצה להכחיש זאת. חברת פייסבוק נאלצה להקים אופרציה מיוחדת להילחם בשמועות. כך נראה המין האנושי בשעת אפוקליפסה. בזה הוא מתעסק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו