כך הענישו מורים תלמידים בניגוד לנהלים

מורה שנועלת תלמידים בכיתה, מורה אחרת שמתקשרת להוריו של תלמיד מול הכיתה, ותלמיד שאיחר לבית הספר והושאר מחוץ לשער: כמעט אין שבוע שבו לא שומעים על התנהגות בלתי־סבירה של תלמידים (או הוריהם) ביחס לצוות בית הספר, אבל מתברר שלא חסרים מקרים שבהם גם צוות ההוראה חורג מהנהלים בענישה. 

דו"ח של הפיקוח הארצי במשרד החינוך ליישום חוק זכויות התלמיד, שמתפרסם לבקשת "ישראל היום", מפרט 880 תלונות שהוגשו בגין הפרה לכאורה של זכויות התלמיד. 408 מהן (%46) עוסקות בנהלים שונים כמו פרטיות, ביטחון, דרכי טיפול באלימות או שעת אפס. פרק בולט במיוחד עוסק בענישה, ובו מובאות תלונותיהם של 225 תלמידים. הוא עוסק בין השאר בענישה משפילה, בהשעיה מבית הספר, בענישה קולקטיבית ואפילו בתלונות על ענישה פיזית של תלמידים. על פי הדו"ח, %64 מכלל פניות התלמידים היו מוצדקות, ובתחום הענישה שיעור המוצדקות עלה ל־%67.

קשה שלא להרים גבה לנוכח שיקול הדעת של אנשי החינוך בתלונות שנמצאו מוצדקות. באחת התלונות מסופר על תלמיד שאיחר לבית הספר, נענש והושאר מחוץ לשערו של המוסד החינוכי, ותלמידים אחרים נענשו באמצעות הגעה לשעת אפס. תלונה נוספת שנמצאה מוצדקת היא של תלמיד שלא קיבל תעודת בגרות בשל חוב כספי של הוריו. במקרה נוסף אסרה המורה על תלמידיה לשתות מים במהלך השיעור. מורה אחרת התנתה נוכחות בשיעור בלקיחת תרופות. היה גם מקרה שבו אמא של תלמידה הגיעה לבית הספר לאחר שזו שכחה את האוכל בבית, אך בבית הספר לא אפשרו לה להשאיר את האוכל לבתה. 

בחלק מהמקרים נמצאו כשלים מערכתיים של ממש: תלמידים הורחקו מבית הספר לצמיתות ללא ידיעת הוריהם, וכשאף אחד לא יידע אותם שהם יכולים להגיש ערעור. 

עוד באותו נושא

התחזית: יותר תלמידים יהודים, פחות תלמידים ערבים

תלמיד כיתה ח' הגה תוכנית נגד אלימות

מדאיג: עלייה בתלונות על אלימות במערכת החינוך

"ענישה משפילה, שפוגעת בכבודו של התלמיד, לא רק פסולה ומנוגדת לחוק, אלא גם עומדת בסתירה לערכי מקצוע ההוראה ולמודל שאמור להוות איש החינוך עבור תלמידיו", אומרת עו"ד ועו"ס לירון אשל, האחראית על תחום החינוך במועצה לשלום הילד, "מוסד חינוכי אמור לעודד כבוד הדדי בין תלמידים ובין מורים ותלמידים, להוות מסגרת תומכת ומכילה, שכל הבאים בשעריה מרגישים בה בטוחים, ונשות ואנשי החינוך מהווים בה דוגמה אישית ומודל לחיקוי לתלמידים. בכל מקרה ובכל הנסיבות, ענישה לא מידתית, פוגענית או משפילה היא תופעה שאסור להשלים עימה, ועל משרד החינוך להוקיע תופעות מהסוג הזה ולנקוט אמצעים משמעתיים ואחרים על מנת לעקור את התופעה מן השורש".

גם בנושא בחינות הבגרות (91 תלונות) נמצאה התנהגות פסולה. כך, למשל, אחת התלונות עסקה בתלמידה עם ליקוי למידה הלומדת בכיתה י"ב. בעת שניגשה לבחינת המגן, ביקשה ממנה מורתה לעבור לכיתה אחרת עם תלמידים מכיתות נמוכות יותר. כשהתלמידה הסבירה למורה שהיא לא תוכל להתמודד עם הרעשים הצפויים שם, איימה עליה המורה כי תגיש אותה בציון נכשל. במקרה הזה נמצא בפיקוח הארצי כי התלונה נגד המורה מוצדקת, אך במשרד החינוך סירבו לחשוף כיצד נהגו במורה לאחר המקרה. במקרה אחר, תלמיד אוים שלא יוגש לבגרות בגלל התספורת שלו. 

כמו כן, נראה שיש מקרים שבהם הרצון להישגים פוגע בשיקול דעתם של אנשי חינוך. כך, למשל, אחת התלונות עסקה בתלמיד שבית הספר חייב אותו ללמוד מתמטיקה ברמת 4 יחידות בניגוד לרצונו, בעוד שהוא עצמו רצה ללמוד ברמת 3 יחידות לימוד. 

היו גם תלונות שנמצאו לא מוצדקות, כלומר כאלה שנגעו לעונשים שננקטו במסגרת הנהלים. כזו, למשל, היתה תלונה כי מורה איים על תלמיד שלא ייצא למסע לפולין עקב התנהגותו, או תלונה על מורים שהענישו תלמידים באי יציאה להפסקה.

"עונש לא חינוכי". למצולמים אין קשר לכתבה // צילום ארכיון: יהושע יוסף

בחלוקה לפי מחוזות, מוביל מחוז המרכז עם %34 מכלל התלונות. אחריו תלמידים במחוז תל אביב (%22), מחוז ירושלים (%11), מחוז הדרום (%10), מחוז חיפה (%9.5), מחוז צפון (%8.5) ומחוז ההתיישבות (%5). כ־%50 מכלל התלונות הגיעו מתלמידים בבתי הספר העל־יסודיים, והמחצית השנייה מהחינוך הקדם־יסודי, היסודי והמיוחד יחד. 

ממשרד החינוך נמסר: "אין בנתונים להטיל דופי בכל ציבור עובדי ההוראה, שרובו המכריע עושה מלאכתו באופן מסור ומקצועי. עם זאת, במקרים שבהם אנו מוצאים שעובדי הוראה פעלו בניגוד לתפקידם ופגעו בתלמידים, הרי שהאירועים מטופלים במלוא כובד הראש וללא משוא פנים".

ע' הועמדה ליד הפח: "כמעט בכיתי"

הסיפור הזה קרה לפני כמה חודשים, אך את ההשפלה ע' לא תשכח עוד זמן רב. 

ע', כיום תלמידת כיתה י"א, היא תלמידה טובה שכמו כל חבריה אוהבת להחליף כמה מילים עם מי שיושב לידה בשיעור. באחד משיעורי הגיאוגרפיה השיחה קיבלה תפנית. "המורה התחילה להסביר את החומר של השיעור", מספרת ע', "אני מודה שזה היה קצת משעמם, אז אמרתי כמה מילים לתלמיד שישב לידי. המורה ראתה את זה, צעקה עלינו והורתה לנו לקום ולבוא לקדמת הכיתה. היא העמידה אותנו בפינה מאחורי פח האשפה, כשהיא דורשת להסתכל על הכיתה 'ולחשוב טוב־טוב למה מה שעשינו פגע בחברים שלנו לכיתה'. היא אמרה שהפרענו להם ללמוד.

להקשיב ולהבין במקום להעניש | דעה

"אני יודעת שהייתי לא בסדר, אך פשוט לא הגיע לנו מה שהיא עשתה", ממשיכה ע', "עמדנו שם בערך רבע שעה בזמן שכל הכיתה צחקה על הסיטואציה, כשאנחנו עומדים נבוכים ומבוהלים. כמעט בכיתי. זה היה מעליב, אבל למורה לא היה ממש אכפת. כשהעונש תם, היא אמרה לנו לחזור ולשבת במקומותינו והמשיכה בשיעור כרגיל".

לדברי ע', לעונש היו השלכות ארוכות טווח. "אני בטוחה שאם היא היתה פועלת בדרך אחרת, הייתי מרגישה יותר בנוח לבוא לשאר השיעורים שלה. במקום זה, באתי מפוחדת. העונשים המשפילים האלה רק גורמים לתלמידים להתפרע יותר".

במועצת התלמידים והנוער הארצית הגיבו לדו"ח ואמרו: "אנו מתנגדים ומגנים הענשת תלמידים באופן משפיל או מבייש, וקוראים לכלל המורים ואנשי החינוך בישראל שלא לנהוג בדרך זו אלא לבחון עם הצוות החינוכי עונש מכבד ומוצדק לאירועי משמעת".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו