מאור מליקסון סגר בגיל 35 קריירה מפוארת שבמהלכה זכה ב־4 אליפויות, מתוכן 3 עם הפועל ב"ש ואחת עם ויסלה קרקוב הפולנית. הילד הביישן שגדל במכבי יבנה עבר כמה תחנות בקריירה עד שעצר בהפועל ב"ש, במדיה המשיך עד שהודיע אתמול בדמעות על פרישה מכדורגל.
המשפט הבא הוא קלישאה שחוקה, אבל לא במקרה הזה: בכל מקום שבו דרך השאיר מליקסון חותם לא רק על המגרש, אלא גם מחוצה לו. אנשים שליוו אותו במהלך הקריירה סיפרו ל"ישראל היום" איך הפך הילד הכישרוני והצנום מיבנה ל"מנהיג שקט", כפי שהגדיר אותו אתמול מאמנו האחרון ברק בכר.
תחנה ראשונה: בית"ר י־ם
אלי כהן השריף החתים את מליקסון אחרי חודש של מבחנים. מכבי יבנה ירדה לליגה השלישית, ומליקסון חיפש קבוצה חדשה. שנה לאחר מכן אלי אוחנה נתן בו אמון - ומליקסון פרץ. "גם אם היה מאמן אחר הוא היה מקבל את הקרדיט". סיפר אוחנה ל"ישראל היום", "אימנתי במשך 17 שנים, ומליקסון הוא הכישרון הכי גדול שהיה תחתיי. כישרון טבעי כמוהו אני לא מכיר. הוא יכול היה להגיע רחוק יותר אם רק היה רוצה".
"אני חושב שבנבחרת ישראל הוא צריך ויכול היה לקבל יותר הזדמנויות וגם להפוך לאחד מכוכבי הגדולים בהיסטוריה שלה", הוסיף יו"ר בית"ר ירושלים, "אני בטוח שזה לא קרה באשמתו, כי הוא מקצוען, צנוע, ביישן, ילד טוב. במירכאות כפולות ומכופלות - אני שמח שבית"ר ירושלים לא תפגוש יותר את מאור מליקסון, הוא תמיד הצטיין נגדנו".
"הכדורגל הישראלי צריך להגיד למאור תודה על קריירה נפלאה ועל רגעים קסומים. היה תענוג לראות את הנגיעות הקלאסיות שלו, שיש למעט מאוד שחקנים בעולם. זה מה שגרם לאנשים להתאהב בו בשנייה. הוא אחד השחקנים הכי טובים בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי".
מליקסון במדי בית"ר // צילום: אלן שיבר
תחנה שנייה: מכבי חיפה
ב־2006 נרכש מליקסון על ידי מכבי חיפה תמורת סכום אסטרונומי. נשיא המועדון יעקב שחר זיהה את הפוטנציאל והעדיף שלא יהיה נגדו, אלא ישחק עבורו.
"הבאנו אותו בעקבות העובדה שהיה שחקן אטרקטיבי מאוד", נזכר נשיא הירוקים, "עקבתי אחרי ההתפתחות שלו. יכול להיות שאם היה מגיע אלינו בגיל מבוגר יותר, כשהוא בשל יותר, אז השנים היפות שלו היו אצלנו. אחרי שעזב אותנו המשכתי לעקוב אחריו, ובשנים שלו בהפועל ב"ש הוא היה שחקן משמעותי במיוחד, גם בתרומה שלו ליכולת הקבוצתית וגם ביכולת האישית המהנה שלו". שנתיים אחרי שהגיע הושאל מליקסון להפועל כפ"ס, שממנה הגיע למקום ששינה את חייו לתמיד - הפועל ב"ש.
מליקסון במדי חיפה. לא היה מספיק בשל // צילום: אלן שיבר
תחנה שלישית: הפועל ב"ש
בגיל 24 חתם מליקסון בליגה הלאומית. כן, ב־2008 היתה הפועל ב"ש רחוקה שנות אור מאליפויות וגביעים, אך האמינה שאצלה יוכל הכישרון הצעיר לפרוח ולעזור לה לחזור לימיה הגדולים.
ואכן, בשלוש שנים בבירת הנגב עזר הקשר לב"ש לעלות בחזרה לליגת העל, לפני שהמשיך לתחנות הבאות שלו מעבר לים. "אם הייתי משנה משהו אחד בקריירה, לא הייתי עוזב את הפועל ב"ש לאירופה", אמר מליקסון במסיבת העיתונאים אתמול, קצת לפני שהדמעות חנקו את גרונו. אחרי הפרק האירופי היה ברור בדיוק לאן יחזור.
"ישבנו במשך כמה דקות והיה לנו ברור שמאור חוזר הביתה", סיפרה הבעלים אלונה ברקת, אחרי שהקריאה עבור מליקסון את הודעת הפרישה הרשמית. כמו בקדנציה הראשונה שלו בדרום, מליקסון הגיע לב"ש עוד לפני שהיתה בטופ של הכדורגל הישראלי. "הוא ייזכר לעד בדפי ההיסטוריה של המועדון", החמיאה בעלי המועדון, "הוא לא נולד בסורוקה, אבל מבחינתנו הוא שחקן בית. כשהוא עזב היתה תחושה של ריקנות גדולה. היה פה קמפיין מטורף, עיר שלמה התגייסה כדי שיחזור. הרשתות החברתיות היו מלאות בסרטונים של 'מאור תחזור הביתה'".
מאז זכה מליקסון בשלוש אליפויות עם האדומים, שיחק איתם פעמיים בשלב הבתים של הליגה האירופית, כבש שער אליפות מול מכבי ת"א והפך ליקיר האוהדים בעיר. מאמנו בב"ש ברק בכר, שהאמין בו לאורך כל הדרך, סיכם: "מליקסון הפך לסמל בהפועל ב"ש על אף שלא גדל בשורותיה. זה מחזה נדיר בכדורגל. בחודשים האחרונים הוא נלחם בבעיות רפואיות כדי לחזור ועשה זאת, אבל בסופו של דבר, לצערנו, פרש.
מליקסון במדי ויסלה קראקוב. זכה באליפות פולין // צילום: אי.פי
תחנה רביעית: אירופה
לאחרונה נבחר מאור מליקסון לאחד מעשרת השחקנים הגדולים בהיסטוריה של מועדון הפאר הפולני ויסלה קרקוב. בעונתו הראשונה במועדון הוא כבש את שער הניצחון בדרבי מול קרקוביה. בפולין זיהו את הכישרון הישראלי ורצו שיישחק גם בנבחרת הלאומית, מה שבסופו של דבר לא קרה. מאז נותרו אוהדי ויסלה נאמנים למליקסון, ולאחרונה הגיעו כמה מהם לטוטו־טרנר כדי לצפות בו באחת מהופעותיו האחרונות בקריירה.
"מאור הוא חלק חשוב בהיסטוריה של ויסלה קרקוב", סיפר אדריאן אוהליק, מי ששימש כדובר ויסלה בתקופה שמליקסון עוד שיחק בשורותיה. "אנחנו שמחים שהוא היה חלק מאיתנו. הוא יכול לפרוש גאה במה שעשה. הוא לא רק שחקן מיוחד, אלא גם אדם מיוחד". מקרקוב המשיך מליקסון לוולנסיין הצרפתית, שם העביר שנתיים מוצלחות לפני שחזר לישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו