הצרכנים הישראלים נחשבים לחובבי מותגים וחדשנות במוצרי חשמל ובכלל, ועדיין במקרים רבים מדובר במראית עין. כשחופרים קצת אצל היבואנים, מגלים שרבים לא מסתדרים עם Wi-Fi שהוחדר לקומקום חשמלי או לטוסטר, לא עלינו. אנחנו, הלקוחות, התלהבנו מהמוצר בחנות - אבל בבית הוא מעלה אבק, או לפחות הטכנולוגיה שקרצה לנו. עם יד על הלב: מי מאיתנו באמת זקוק לקומקום חשמלי עם חיבור לבלוטות', או לתנורים ולמכונות כביסה שמחוברים לסמארטפונים שלנו? כל זאת רק כדי להראות שהמותג מתקדם, בשעה שאנחנו מבקשים רק להכין קפה שחור.
ד"ש ממברשת השיניים
בעוד בכתבות מהסוג הזה מנסים היבואנים והמשווקים לדחוף לקוראים כל מיני מוצרים שגומרים עליהם את ההלל, הפעם הקשינו עליהם ודרשנו להבין על מה אפשר לוותר.
איזה גימיק נחשב מטופש ומה יהיה בזבוז כסף. מה נחוץ פחות. במחשבה שנייה, אתם תחליטו מה ראוי ומה מיותר - וישחקו היבואנים לפניכם.
עד כמה שווה להשקיע? הדעות חלוקות. "לפעמים זה אולי גימיק כי אנשים לא משתמשים במוצרים מסוימים, אבל זו התחלה של משהו", סבור יגאל בראון, מנכ"ל איגוד הפרסום והבצפר של חברות הפרסום. "בסוף זה יוביל למקום שהמכשירים ידווחו לנו על תקלות. במקום שאני אזמין טכנאי והוא ידבר במושגים שאף אחד לא מבין ולא יודע, המכשיר יגיד לי שצריך להחליף גומייה למשל. לפני 20 שנה אמרו שננהל את חשבון הבנק שלנו מהבנק ומהאפליקציה ובסוף זה קרה. הרבה פעמים טכנולוגיה מקדימה תהליכים חברתיים וסיגול שינויים על ידי הצרכן. רובינו נחשבים למאמצים מאוחרים, מעט מאוד אנשים הם מאמצים מוקדמים. אנחנו 'לייט בלומרס' כי אנחנו מפחדים, ולאט־לאט אנחנו מתרגלים. לפני שנתיים נתקלתי באפליקציה שעוקבת אחרי מצב השינה וקיבלתי דיווח כמה פעמים התעוררתי בלילה, ללא צורך במעבדת שינה. בהתחלה יש דברים שנחשבים לגימיק ולאחר מכן הם מוטמעים. לאחר כמה שנים אנחנו אומרים איך לא יכולנו בלי זה".
הבנתם נכון. החידושים הנ"ל אינם מאולצים בעיניו של בראון. "הרבה פעמים הטכנולוגיה רצה קדימה והיא מקדימה את ההבנה לאיך משתמשים בה וכמה היא מסייעת. לפעמים זה גם לא תופס. 'סירי' בהתחלה היתה גימיק. היום אנשים מדברים עם סירי ואלכסה. איזה כיף זה לקבל אינדיקציה מהמברשת שיניים אם צחצחתי נכון. כשאני הולך לשיננית היא אומרת לי איפה אני מפספס, ועכשיו אני יכול לקבל פידבק מיידי איפה אני מפספס".
"ישראלים אוהבים לגעת"
ליבואנים ולמשווקים קשה להודות שאפשר להתווכח על מוצר, שכל כוונתם היא שתקנו אותו. ועדיין, יש כנים יותר שיסכימו. ברשימת הלא נחוצים: מוצרים שמופעלים באמצעות הנייד וטלוויזיות תלת־ממד.
"טכנולוגיית התלת־ממד בטלוויזיות הביתיות נעלמה לגמרי", מגלה ארז וסנר, מנהל המכירות הארצי של מחסני חשמל. "אני חושב שאחרי ההתנסות של הלקוחות, לא היה להם נוח עם המשקפיים ולא היה הרבה תוכן של תלת־ממד. בהתחלה היתה קצת התלהבות ואחר כך זה נעלם. בניגוד לזה, הסמארט TV היא הצלחה גדולה. היום אין אחד שלא קונה טלוויזיה חכמה שמאפשרת באמצעות Wi-Fi להיכנס ליו־טיוב, לאי־מיילים ולעבוד דרך הטלוויזיה".
דורון אליעזר, מנהל המכירות של רשת א.ל.מ, מסכים שהביקוש למוצרי חשמל מבוססי Wi-Fi הוא "די בהתחלה". באותה נשימה כדי לצנן את ההיסוס של עצמו - הוא מנסה להסביר את המורכבות דרך הלקוח. "כשמציעים ללקוחות את האופציות, הם די מתלהבים. הם עדיין לא מודעים, אבל ברגע שהם מבינים את המשמעות - חלק מתלהבים וקונים. תמיד יש את הפלח השני שרוצה את המוצר הכי פשוט, הכי נקי ולא עם הרבה כפתורים לתפעול. אלה קונים דייסון, למשל, כי זה הכי קל לתפעול וזה פרקטי".
וסנר: "אפשר להתחבט בשאלה האם צריך קומקום חשמלי שמופעל באמצעות Wi-Fi. אני לא אפעיל את הקומקום ככה, אבל בני 18 יגידו שזה מגניב להם שהם יושבים ליד המחשב ובזמן הזה הקפה שלהם ירתח. לי יש אפליקציה של מזגנים בבית ואני מטורף על זה, כי הילדים מדליקים ושוכחים לכבות ואני שולט על המזגנים בכל מקום שאני נמצא. צריך להנגיש את החידוש לאנשים, ולכן אנחנו מנסים להסביר מה המוצרים יודעים לעשות".
אסי ארביב, יבואן מוצרי TEKA הגרמניים בישראל: "ישראלים לא כל כך מתלהבים מהפעלה בסמארטפון. הם רוצים לגעת במוצר. יש מכונות קפה שפועלות באמצעות אפליקציה. אנשים יכולים להחנות את רכבם, ללחוץ על האפליקציה, להיכנס הביתה ולשתות את הקפה. זה קיטש, וכך גם הפעלת מכונות הכביסה דרך הסמארטפון. אלה דוגמאות לדברים שלא באמת צריך".
גם איליה אומנסקי, מנהל מוצר קו לבן ב"מיני־ליין", מציין את חוסר הפופולריות של מכשירים העובדים באמצעות אפליקציות. לדבריו, זו תולדה של אימוץ איטי של החדשנות, "אבל אנו צופים שבעתיד הלא רחוק יותר ויותר מוצרים יופעלו דרך מכשירים חכמים".
מורן דאי, סמנכ"לית השיווק של ניופאן, נזהרת, "אני יכולה להניח שיורדים מוצרים בדרך. לפני כל שיווק של מוצר בארץ אנחנו עושים בדיקת היתכנות והשקה שקטה מתחת לרדאר. כמעט לא קורה שמוצר לא מצליח בארץ אחרי העולם, אחרי בדיקת היתכנות. יכול להיות שיש מוצרים שמלכתחילה לא מתאימים בגלל תרבות או אקלים. כל הסיפור של העוזרת האישית לקח זמן עד שתפס. זה לא אומר שזה לא היה מתאים אלא זה לקח זמן. לפעמים ההחדרה לוקחת קצת יותר זמן".
מי צריך בינה מלאכותית?
קחו, למשל, את הכיריים של חברת גורניה, שמשלבים מנגנון אוטומטי המפקח על תחילת וסיום הבישול. כאשר הבישול מסתיים - הכיריים כבות עצמאית, ללא נוכחות אדם. במילה אחת: טיימר.
בקטגוריית מוצרי המטבח הציגה Miele פונקציית Food View, אשר שולחת תמונות HD מתוך התנור לסמארטפון באמצעות מצלמה חסינת חום, שמותקנת בתקרת התנור ומאפשרת מעקב בזמן אמת אחר המתבצע בתוך התנור. מעניין, מגניב - תלוי בכמה הוא מייקר את כל העסקה. יש גם ויסות מרחוק באמצעות הסמארטפון של עוצמת החום, מצב עבודה ולחות של התנור.
סדרת התנורים של סימנס מאפשרת אף היא לשלוט בתנור מרחוק דרך אפליקציה המתחברת לטלפון הנייד ולטאבלט. בכך ניתן לשלוט על מצבי כיבוי והדלקה, בלי להיות ליד התנור.
הלאה, לחדר הכביסה. מכונה שכוללת מצב מהירות מוגברת, שמאפשר מחזור עבודה של 49 דקות לביצועי שטיפה רגילים במצב של חיסכון בחשמל. עוד כוללת המכונה פונקציה לא רעה דווקא, המאפשרת למשתמשים להוסיף כביסה נוספת בזמן שהמכונה כבר פועלת. טוב למשפחות ולממהרים שבכם.
דפני השיקה את המברשת הנטענת הראשונה בעולם להחלקת שיער, ואורל־בי מציעה מברשת שיניים חשמלית יקרה להחריד (כ־1,000 שקלים כשהיא לא במבצע) הכוללת אלגוריתם של בינה מלאכותית.
טכנולוגיית הבינה המלאכותית בידית המברשת מזהה אילו אזורים בפה המשתמש מצחצח ועל אילו אזורים הוא צריך לתת יותר דגש, ובודקת את משך הצחצוח ועוצמת הצחצוח להגנה על החניכיים ועוד. המברשת מציעה משוב בזמן אמת באמצעות אפליקציית אורל־בי ומדריכה את המשתמש לשיפור הצחצוח לבריאות פה טובה יותר.
"שואבי האבק האלחוטיים", מדגים וסנר, "נחשבים לחדשנות לשמה. אנשים הבינו שזה נוח ונגיש והם מוכנים להשקיע בזה הרבה כסף. מדובר במחיר לא נמוך לשואב אבק, הם משקיעים בגלל החדשנות. יש מקררים שיכולים להפוך להיות מקפיא ומכשירי מיקרוגל שיודעים להפוך להיות תנור - וזה חוסך מקום במטבח. יש לנו גם שלטי טלוויזיות שמאפשרים לדבר באמצעותם והופכים להיות עכבר מחשב".
אליעזר יורה בצרורות את החידושים שהוא גאה בהם. "ישראל היא אחת המדינות המתקדמות מבחינת חדשנות וצריכה של חדשנות", הוא מכריז וממחיש, "יש מקררים שאפשר להלביש עליהם כיסויים ב־24 צבעים וזה מעצב את המטבח. יש קולטי אדים מובנים בתוך הכיריים שמופעלים על ידי חיישנים, לפי רמת האדים שנפלטים מהתבשיל. זה חוסך התקנה של קולט אדים. במדיחי הכלים של בוש יש תוכניות מיוחדות שנותנות תוצאות של ניקוי וייבוש ברמה מוחלטת. בחלק מהמוצרים של סימנס ובוש אפשר להתחבר לאפליקציית קונקט ולתפעל תנורים, מקררים, מכונות כביסה ומייבשים מרחוק. כיום רוב המזגנים מגיעים עם Wi-Fi, מה שמאפשר לתכנת מרחוק את העוצמות ואת זמן ההפעלה".
"אני טס עכשיו לספרד כדי לראות חידושים של TEKA", אומר ארביב. "חלקם בדרכם לישראל וחלקם יושקו בינואר. לדוגמה, בכל התנורים אפשר להכין סטייקים ב־250 מעלות, ולנו יש תנור שמגיע ל־700 מעלות. אפשר לבחור גם את מידת העשייה".
לסיום כל הסאגה האוטומטית הזאת, אם תשאלו אותנו, ב־700 מעלות מידת העשייה לא ממש ניתנת לבחירה, שכן הסטייק יהפוך מייד לוול־וול־וול דאן.
"מוצר שעולה אצלנו יותר מ־200 דולר, יכול להיות יקר יותר מבישראל"
50% מהצרכנים בישראל שטסים לחו"ל, רוכשים בנתב"ג מוצרי חשמל גדולים שעלותם גבוהה מ־200 דולר. כך לפי נתוני חנות טאץ'־איט מקבוצת אופיס דיפו. עם זאת, יש לא מעט שאינם ערים להיצע המוצרים הגדולים בדיוטי פרי ולחוקי המכס.
מוצרים בעלות של יותר מ־200 דולר חייבים במס, את זה כולם יודעים.
כרמית כהן, מנהלת השיווק ברשת, מסבירה ש"בקנייה ביותר מ־200 דולר משלמים עלויות מכס ולעיתים גם מע"מ - תלוי במוצר עצמו. אם מוצר עולה 400 דולר, המס יהיה על כל הסכום ולא על ההפרש, למרות שעל 200 דולר יש פטור. לכן, כדאי להתעדכן מראש באתר רשות המסים לגבי עלויות המסים. כשהלקוח נמצא אצלנו, המידע שהוא יקבל מאיתנו הוא שהמוצר עולה יותר מ־200 דולר, ולכן הוא צריך לעבור במכס. מתפקידנו לעדכן אותו שהוא חייב לעבור במכס. אנחנו לא נותנים לו מידע מה המס שהוא צריך לשלם, אלא רק על עצם המעבר במסלול האדום במכס".
המוצרים בדיוטי פרי שעולים יותר מ־200 דולר, יכולים להיות יקרים יותר מהשוק המקומי?
"כן", מפתיעה כהן. "זה יכול להיות יקר יותר מאשר בארץ. תלוי איזה מס המכס ידרוש מהצרכן, לכן, כאמור, עדיף לצרכן לבדוק מראש באתר רשות המסים מהי עלות המסים על אותו מוצר שעולה יותר מ־200 דולר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו