ביום שלישי הבא בג"ץ יתכנס לדון באחד הדיונים הדרמטיים שלו מאז הקמת המדינה. בפעם הראשונה, הוא יידרש לעסוק בשאלה, האם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מסוגל במצבו המשפטי הנוכחי, ולאחר שהוגש כנגדו כתבי אישום בעבירות שחיתות חמורות, להרכיב ממשלה.
אי אפשר להגזים במשמעות החלטת בג"ץ בנושא לכאן ולכאן. החלטה שנתניהו יוכל להרכיב ממשלה כמוה כחותמת הכשר משפטית, לפחות עד להרשעה חלוטה. וכמובן אם יחליטו השופטים כי נתניהו לא יוכל להרכיב ממשלה במצב זה, זו רעידת אדמה. בכל המובנים.
זו תהיה הפעם הראשונה שבג"ץ יתערב בסוגיה הכי משמעותית של השלטון – מי עומד בראשו, זאת למרות שהחוק הקיים מותיר לראש ממשלה לכהן עד לאחר הרשעה חלוטה. כיצד יוכלו השופטים לפסוק נגד החוק? דרך פרשנות משפטית של נושא ה"סבירות". גם להתעקשות השופטים לדון בסוגיה מהר ככל האפשר, לפני הבחירות, יש משמעות.
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ניסה להתחמק מלחוות דעתו, אך בג"ץ דרש ממנו זאת, והוא צפוי להעביר את חוות הדעת עד ליום ראשון. מנדלבליט כבר אמר שהדבר טומן בחובו קשיים משפטיים רבים. השאלה איזה ועד כמה.
עוד בנושא:
• בג"ץ החליט: ב-31 בדצמבר ייערך הדיון בשאלה האם לנתניהו מותר להרכיב ממשלה
• שלח: "עדיף שבג''ץ לא יפסול את נתניהו"
• מנדלבליט: לא אתערב כעת בסוגיית היכולת של נתניהו להרכיב ממשלה
• אם בג"ץ יפסול את נתניהו - תידרש חקירה
סוגיית הרכב השופטים שידונו בהחלטה הדרמתית חשובה לא פחות. באופן תמוהה למדי, בג"ץ ידון בשאלה בהרכב רגיל, קרי שלושה שופטים ולא הרכב מורחב של שבעה, תשעה או 11 - כפי שנהוג במשפטים עקרוניים וחשובים הרבה פחות. מעניין לא פחות שמדובר בשלושה שופטים הנחשבים לאקטיביסטיים וליברליים במיוחד. אם לשפוט לפי עברם, יש לנתניהו בהחלט מה לדאוג.
גורמים משפטיים מעריכים שהסיבה לכך היא שהנשיאה, אסתר חיות, מעוניינת להגיע להחלטה פה אחד ומעדיפה שופטים בעלי גישה אקטיביסטית שתתאם אותה, דבר שיקשה להשגה בהרכבים מורחבים עם שופטים בעלי השקפות עולם מגוונות.
הנשיאה האקטיביסטית שמבקרת את השלטון
בראש ההרכב תעמוד נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות. חיות ידועה בגישה אקטיביסטית הממשיכה את קודמתה נאור. היא איננה חוששת להתערב, גם בסוגיות השלטוניות הרגישות ביותר, וביקרה בחריפות לא אחת את השלטון ואת שר המשפטים אמיר אוחנה בגין ניסיונותיו לאזן את כוחה של המערכת.
רק באוקטובר האחרון התבטאה נגד השר התבטאות שלא ניתן לפרשה בשתי פנים: "ימים כאלה מחייבים את כולנו לעמוד איתן ולעשות את מלאכתנו ללא מורא, באחריות ובשיקול הדעת, כמי שאמונים על שלטון החוק, על שמירתו ועל ביצור מעמדו", אמרה.
יש לציין כי השפעתה של הנשיאה אדירה, גם בבחירת מספר הרכב השופטים, שמותיהם ועל אף שמדובר בבעלי חשיבה עצמאית, לדעותיה השפעה על הרוח הנושבת בבית המשפט.
המשנה בעל העבר השמאלי שהתנגד להתנתקות
על השקפותיו הפוליטיות של חנן מלצר ניתן ללמוד בנקל בשל עברו הפוליטי העשיר. תחילתו בהצטרפות למפלגת ד"ש בשנת 1977 שהציגה מצע פוליטי ממחנה השמאל, טענה שאין לשלוט על מיליון וחצי ערבים בשטחים והביעה נכונות לפשרות טריטוריאליות. הוא אף נמנה עם מתנגדיה להצטרפות המפלגה לממשל בגין בעקבות מהפך 1977 ומאוחר יותר היה לפעיל מפלגת שינוי.
בתוכניות רדיו שעסקו במשפט ציבורי בשנת 1979 התבטא מלצר כמי שמבקש להביא לתחבורה ציבורית בשבת ונישואים אזרחיים. באותו הזמן היה גם היועץ המשפטי של התנועה הרפורמית.
שנה לאחר מכן היה ליועץ המשפטי של המחנה בהנהגת יצחק רבין ז"ל במפלגת העבודה ואף התמודד בבחירות המקדימות לקביעת רשימת העבודה לכנסת. ב-1996 שימוש כיו"ר ועדת החוקה של המפלגה. לאחר שפתח משרד פרטי ייצג ב-2005 בעלי עסקים נגד תוכנית ההתנתקות כשהוא טוען כי מדובר בהחלטת ממשלה שאינה חוקית.
מלצר היה בין עורכי הדין הראשונים מהשוק הפרטי שמונו כשופטים בבית המשפט העליון ובוודאי לראשון שעיקר עיסוקו היה שם. כשופט הוא נחשב, אולי משום עברו הסנגוריאלי לשופט מבית הילל. כך היה בהסגרתן של שתי אזרחיות ישראל שנחשדו בסחר בסמים והוסגרו לצרפת בפברואר 2014. דעתו של מלצר, שהייתה במיעוט, הייתה שלא להסגירן משום שיהוי והגנה מן הצדק.
הוא גם לא תמיד ראה עין בעין עם עמדתה של השופטת חיות. כך למשל, ביוני 2017 התנגד לזיכוי אדם שהורשע בבית משפט המחוזי על סמך הודאה במשטרה כשקורבן העבירה הכחישה שהאירוע אירוע כלל. הוא אף ציטט בפסק הדין את דברי הרמב"ם "ויותר טוב ויותר רצוי לפטור אלף חוטאים, מלהרוג נקי אחד ביום מן הימים".
השופט שפסל את החוק למניעת הסתננות והקפיא הריסת בתי מחבלים
בניגוד לשופט מלצר, השופט עוזי פוגלמן עשה את כל דרכו במערכת המשפט הממסדית. תחילה בפרקליטות המדינה (במחלקה הפלילית ובמחלקת הבג"צים) ולאחר מכן כשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב ואף היה מועמד ליועץ המשפטי לממשלה.
חשיבתו של השופט פוגלמן מודגשת, היות ולפי שיטת הסניוריטי הנהוגה כיום במערכת המשפט הישראלית, לפיה מתמנה כנשיא בית המשפט העליון השופט בעל הוותק הרב ביותר, אמור השופט פוגלמן להתמנות לנשיא בית המשפט העליון לאחר פרישתה של השופטת אסתר חיות בשנת 2023.
גם פוגל, כשאר חברי ההרכב, נחשב לאקטיביסטי וליברלי, אולי אף יותר ממלצר. כך היה באוקטובר 2014 כשפסל, לצד שופטים נוספים, את התיקון לחוק למניעת הסתננות והורה על סגירת מתקן חולות. כך היה גם בתביעת לשון הרע שהגיש סרן ר' נגד העיתונאית אילנה דיין והתוכנית עובדה שם קבע את עקרון האחריות העיתונאית ופסק שדיין עמדו בו.
בנובמבר 2019 ביקש, בדעת מיעוט, לאפשר לפלשתינים השוהים בישראל משום איחוד משפחות לטוס דרך נתב"ג, זאת בניגוד לעמדת מערכת הביטחון. עמדות אלו חזרו בפסיקה המתוקשרת של ספטמבר 2017 אז ביטל את שלילת תושבותם על ידי שר הפנים של 4 מתושבי מזרח ירושלים שנבחרו לפרלמנט הפלשתיני מטעם חמאס. בפסיקתו כתב אז כי "כלל יסוד הוא כי גם במלחמה בטרור מגבילה עצמה מדינת ישראל לפעולה בגדר הוראות הדין. שמירה על שלטון החוק והכרה בחירויות הפרט מהוות מרכיב חשוב בסדר יומה של הדמוקרטיה הישראלית".
עברו כולל פסיקות רבות נוספות באותה הרוח. כך החזיק בדעת מיעוט שאין למדינה סמכות להחזיק בגופות מחבלים לצרכי משא ומתן, ביטול איסור שימוש בכביש 443 לפלשתינים בשנת 2009 ואף עורר סערה באוקטובר לאחר שהקפיא הריסת בתי מחבלים.
ברשות השופטת הגיבו לדברים: "לנוכח הפרסומים הבוקר, נבהיר כי ההרכב ששובץ לדון ביום שלישי הקרוב נקבע על פי כללי הסניוריטי - ההרכב הבכיר ביותר המכהן בבית המשפט העליון.כל הפרשנויות המועלות בהקשר זה הן חסרות שחר וחסרות אחריות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו