בדרך לבית הדין הבינלאומי? היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט פרסם היום (שישי) חוות דעת, ולפיה לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ה-ICC) אין סמכות להתערב בסכסוך הישראלי-פלשתיני. אמנם עמדה זאת נשמעה מצד בכירים במערכת המשפט הישראלית, אך פרסום חוות הדעת נובע מחשש מתגבר בישראל שהתובעת בבית המשפט הבינלאומי פאטו בנסודה תחליט לאפשר תביעות נגד בכירים ישראלים בשנתה האחרונה בתפקיד.
ל"ישראל היום" נודע כי בישראל תישקל האפשרות לנקוט עיצומים כלפי נציגי בית הדין, במידה ויפרסם חוות דעת בעייתית. כך נודע לישראל היום. אפשרויות הענישה כלפי התובעת ועובדיה כבר הוצגו לדרג המדיני שבידו תופקד ההחלטה, האם ליישם אותן. יצויין כי הממשל האמריקני שלל מנציגי בית הדין את אפשרות הכניסה לארה"ב, מיד כאשר התברר שהתובעת מתכוונת לחקור חיילים אמריקניים. הממשל גם בשעתו, שפגיעה של בית הדין בישראל כמוה כפגיעה בארה"ב עצמה.
"עמדתה המשפטית העקרונית של מדינת ישראל, שאינה חברה בבית הדין, היא שבית הדין נעדר סמכות שיפוט בנוגע לישראל, ושכל פעילות פלשתינית בזירת בית הדין נטולת תוקף משפטי, נוכח הצהרתה של התובעת מהעת האחרונה בדבר כוונתה לקבל החלטה, במסגרת הדוח השנתי שפורסם ביום 5.12.2019, מצאתי לנכון לפרסם את חוות הדעת בעת הזו", הסביר מנדלבליט.
תשנה את עמדתה לקראת הפרישה? פאטו בנסודה // צילום: אי. פי
היועמ"ש הסביר בחוות דעתו כי לבית הדין יש סמכות לדון רק במדינות ריבוניות שאישרו לו לדון בענייניהן – דבר שישראל לא עשתה. בנוגע לכך שהפלשתינים הצטרפו לאמנת רומא, ובכך העניקו לבית הדין סמכות לדון בענייניהם, כביכול, הסביר מנדלבליט כי הרשות הפלשתינית אינה מדינה ולכן אין בסמכותה להצטרף לבית הדין.
יש לציין כי בביהמ"ש הבינלאומי לא שופטים מדינות אלא יחידים. הרשות הפלשתינית ויריבים אחרים של ישראל הגישו לאורך השנים תלונות שונות נגד בכירים בצה״ל ובדרג המדיני בטענה לביצוע פשעי מלחמה. התלונות מתייחסות לאירועי לחימה שבהם נהרגו פלשתינים וכן לבנייה הישראלית בירושלים וביו״ש. מנגד, פרקליטים ישראלים ויהודים הגישו תלונות רבות על פשעי מלחמה נגד טרוריסטים פלשתיניים ונגד בכירים ברשות הפלשתינית בשל מעורבותם במעשי רצח המוניים ומחרידים נגד ישראלים.
עד כה נמנע בית הדין בהאג מלפתוח בחקירה בנוגע לכל התלונות. ואולם, במערכת המדינית-משפטית קיימת הערכה כי בשנתה האחרונה של בנסודה כתובעת הראשית, היא תפעל לטובת הפלשתינים שכלפיהם גילתה בעבר נטיות חיוביות יותר מפעם אחת. גורם משפטי בכיר אמר לאחרונה לישראל היום: ״בסוף 2020 מסתימת כהונתה. היא עשויה ‘לתת את המכה שלה וללכת׳״.
בכירים במערכת המדינית בישראל אמרו כי ההחלטה לפרסם את עמדת היועץ המשפטי, באה בעקבות מידע שהגיע לישראל לפיו התובעת עומדת בקרוב לפרסם את החלטתה בשאלה האם לפתוח בחקירה. בישראל לא יודעים מה תהיה עמדתה ואולם אומרים כי היא לא מעוניינת להמתין לעמדה כתובה של ישראל וצפויה להודיע פומבית מה עמדתה, בטרם תקרא את עמדת מנדלבליט.
צוות משפטנים ממשרדי החוץ והמשפטים ומהמטה לביטחון לאומי הוא שהכין את חוות הדעת שמפרסם היועץ המשפטי בשם מדינת ישראל. ד"ר טל בקר, היועץ המשפטי של משרד החוץ, אמר בתדרוך טלפוני לתקשורת, כי "עמדת התובעת תקבע אם בית הדין הוא גוף פוליטי או משפטי. זה ניסיון לגרור את בית הדין לסכסוך פוליטי. הטענות של ישראל נגד סמכות בית הדין לעסוק בסכסוך, גוברות באופן משמעותי על הטענות שיש סמכות. אם התבעות תחליט שיש לה סמכות לעסוק בסכסוך, זה יחשוף אותם לטענה שהם טוענים מתוך מניע פוליטי ולא משפטי. בית הדין הוקם כדי לטפל בזוועות האנושיות הכי חמורות שיש. התערבות במקרה זה, תיתפס כאקט פוליטי ופגיעה במוניטין של בית הדין. יש פה ניסיון פלסטיני לעשות פליליזציה של הסכסוך ולטעון שרק להם יש זכויות משפטיות ולישראל אין. מהלך כזה, רק ירחיק בין הצדדים. כך שגם מבחינת ההיבט המדיני זו תהיה טעות".
ד"ר רועי שיינדורף, המשנה ליועמ"ש למשפט בינלאומי הוסיף: "עמדת ישראל נשענת על אדנים משפטיים מוצדקים. נמשיך לעשות כל שנדרש להגן באופן משפטי על האינטרסים של משרד החוץ".