אמיר אוחנה ואורלי בן ארי

מינוי אורלי בן ארי: "מתחם ההתערבות של בג"ץ צר, לא סביר שיבטל את ההחלטה"

מינויה של ממלאת מקום פרקליט המדינה ממשיך לעורר מחלוקת • ההערכה הרווחת היא שביהמ"ש העליון לא יתערב בבחירה • אוחנה: "אין למתנגדים טיעון משכנע"

סערת מינוי בן ארי: שר המשפטים אמיר אוחנה התראיין הערב (שלישי) לתוכניתם של קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל בכאן 11, והגן על המינוי מעורר המחלוקת. " בן ארי היא הפרקליטה המתאימה בעיניי לתפקיד. היא מסוגלת לשמר את מה שצריך במערכת", אמר השר והוסיף, " אני ממנה ממלאת מקום, לא פרקליטת מדינה. לא יגרם נזק או קטסטרופה".

בנוגע להתאמתה של בן ארי לתפקיד, אמר השר כי כל המועמדים שהוצגו מולו היו עם וותק מרשים בפרקליטות, ו"ראויים פי אלף יותר משי ניצן", לטענתו. "לא מתרשם מכלבלבי הפרקליטות", הבהיר אוחנה.

"אני מוכן להגיע לבג"ץ, אני על קרקע יציבה. אין לי תשובה למה נציב שירות המדינה כתב את המכתב. הקפצה זה לא טיעון. לא ליועמ"ש ולא לנציב יש טיעון משכנע". אוחנה המשיך ותקף את הביקורת נגד המינוי, "למה קודמה רחל אבישר, שקפצה חמש דרגות, לפרקליטת מחוז מרכז?", שאל. "מה שמותר ליופיטר מותר גם לשור. לא יכול להיות שלהם יהיה מותר להקפיץ חמש דרגות למעלה, אבל באים אלי בטענות. מינוי לתקופה של שלושה חודשים לא יגרום נזק", סיים השר את דבריו.

עוד בנושא:

 בעלת ניסיון בתיקים ביטחוניים רגישים: הכירו את מ"מ פרקליט המדינה אורלי בן-ארי גינזברג

 נציב שירות המדינה: "מינוי בן ארי לפרקליטת המדינה עלול לערער את הפרקליטות"

בצה"ל מבהירים: לא המלצנו על בן ארי  

אוחנה נגד שי ניצן: "ביצע עסקת שוחד"

"שר המשפטים התייעץ עם מנדלבליט, אבל אין מחובתו לקבל את דעתו"

במקביל לכך, בשיחה עם "ישראל היום" מומחים העריכו כי בג"ץ לא יתערב בהחלטה למנות את בן ארי למ"מ פרקליט המדינה, אם כי הם היו חלוקים בדעתם בנוגע למינוי עצמו.

עורך הדין אילן בומבך, מומחה למשפט מנהלי ומבכירי הפרקליטים בישראל, סבור שלא נפל דופי במינוי פרקליטת המדינה ואין עילה להתערבות בג"ץ. "מדובר בפרקליטה מנוסה, ששוחה לחלוטין בכל תחומי העניין של הפרקליטות. יש לה ניסיון רב ולכן מצד זה אין כאן שום בעיה של סבירות במינוי, מעבר לכך, מבחינה חוקתית מדובר בתפקיד שהמחוקק נתן בידי שר המשפטים ולא בידי היועץ המשפטי לממשלה - זה ממש במתחם סמכותו של השר". 

בומבך המשיך ואמר כי ליועץ המשפטי לממשלה יש אפשרות להציג מועמד משלו, "אבל אין משמעות הדבר שהשר חייב לקבל את המועמד של היועץ המשפטי, שהרי אז אין משמעות לסמכות ולכוח שבידי השר.

"מכיוון ששר המשפטים קיים כאן את ההתייעצויות שלו עם היועמ"ש עם נציב שירות המדינה וערך פגישות ודן ברצינות רבה במינוי הרי שאין כאן בעיה בהחלטה של השר אוחנה. מותר לו למנות פרקליטת מדינה ממלאת מקום לתקופה הזו ולא נראה לי שיש עילה של ממש להתערבות מצד בג"ץ ואם תוגש עתירה כזו היא לדעתי תידחה". 

"אורלי בן ארי מתאימה פי אלף ממנו". שי ניצן // צילום: אורן בן חקון

"כל החלטה שלא תתקבל, תגרור את בית המשפט לזירה הפוליטית"

פרופ׳ אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ומומחה למשפט חוקתי, הסכים שהסמכות למינוי נתונה לשר, אך בשל הקרבה בין תפקידי היועמ"ש ופרקליט המדינה, לעמדתו של מנדלבליט היה אמור להיות משקל רב יותר.  "ככלל, הסמכות על מינוי ממלא המקום נתונה לשר, עם זאת לאור מהות התפקיד והעובדה שב'יום שאחרי', פרקליט המדינה עובד בצמידות יומיומית ליועמ"ש, יש משקל רב לעמדתו וליכולתו לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם פרקליט המדינה", הסביר. 

בנוגע להליך האישור, הסביר הכהן כי "היה ונפל פגם בהליך עצמו- כגון שלא קוימה חובת היוועצות כמתבקש - ייתכן ויש בו כדי לפסול את ההחלטה, אך בהנחה שההליך היה תקין, יש להתייחס לשיקול הדעת המנהלי ולסבירות  התוצאה. 

"באשר לשיקול הדעת, המבקשים לפסול את ההחלטה יצטרכו להוכיח שהשר לא שקל את כל השיקולים הראויים או ששקל שיקולים זרים בקבלו את החלטתו והמשקל שלהם הכריע את הכף. בדרך כלל בגץ נמנע מהתערבות בשיקול דעת בכלל ובענייני מינויים בפרט ורק במקרים נדירים הוא מתערב. אשר  לסבירות המינוי, גם כאן מתחם ההתערבות צר ביותר. בית המשפט אינו שם עצמו 'בנעלי השר' אלא בוחן האם התוצאה שאליה הגיע השר - גם אם שר אחר היה בוחר מועמד אחר- מגלה ״חוסר סבירות קיצוני היורד לשורשו של עניין" 

"מכיוון ש״סבירות״ היא מושג עמום למדי, קשה להעריך כיצד יחליט בג"ץ היה והדבר יונח לפתחו", המשיך הכהן, "בכל מקרה ברור שבמקרה זה ההכרעה אינה רק הכרעה שיפוטית רגילה אלא מאבק כוחות אימתני בין רשויות שונות על מעמדן.  חבל שנושא כה חשוב לכולנו הפך לזירת התגוששות פוליטית ומשפטית שמאפילה על חשיבות התפקיד, פוגעת לשווא בשמם וכבודם של מועמדים ראויים ומסיטה את מוקד העניין מן העיקר אל הטפל. אם העניין יגיע, כצפוי, לבגץ, כל החלטה שלא תתקבל תסייע לניסיון לגרור בעל כרוחו את בית המשפט אל הזירה הפוליטית ולערעור אמון הציבור ובנסיבות אלה טוב יעשה בית המשפט אם ימנע עצמו מהכרעה עד לאחר הבחירות. כפי שאמר אחד השופטים לפני שנים רבות: עותר רשאי להניח מוקש לפתחו של בית המשפט, אולם בית המשפט אינו חייב לדרוך עליו וראוי לו שיימנע מכך".

"כמו למנות אלוף בניגוד לדעת הרמטכ"ל"

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, פרופסור עודד מודריק, שמרצה כיום באוניברסיטת אריאל, ביקר את ההחלטה, אך העריך גם הוא שבית המשפט לא יהפוך את ההחלטה. "לשר יש את היכולת להחליט בנושא של ממלאת מקום פרקליט המדינה, אבל כשיש כמה מועמדים כולם בעלי אותו ניסיון, ומגיע היועמ"ש ואומר שאחד מהם חשוב לו כדי לשמור את המערכת ללא רעשים וללא סערות, הרי שאפשר לומר שלא ראוי שהשר יקבל מועמד אחר.

"זה כמו שהמפכ"ל לא ימליץ לשר על ניצב ובכל זאת השר יכפה על המפכ"ל את הניצב הזה. כמו כן זה כמו למנות אלוף בניגוד לשיקול דעת הרמטכ"ל. לא עושים דבר כזה, זה מעורר רעשי רקע במערכת, במיוחד כאן שהפרקליטה ממלאת המקום תהיה ממונה עכשיו על בכירים ממנה, ובמיוחד כשזה רק מילוי מקום. 

"אני לא מבין מה ראה השר להתערב כאן ועוד בנושא כזה שבו ליועץ המשפטי לממשלה יש הסבר ונימוק טוב. טעה השר בקרב שהוא בחר לעצמו. עם זאת מבחינת הסבירות כדי שבג"ץ יתערב צריך ששיקול הדעת יהיה מוטה באופן קיצוני וכאן זה לא המצב. 

"הרי השר התייעץ עם היועמ"ש ועם נציב שירות המדינה, השר גם בחן כמה מועמדים וכולם ראויים, זה לא שממונה עכשיו גורם גרוע, לכן קשה להעריך שבג"ץ יתערב במינוי כזה. אבל לא מובן מדוע היה בוער לשר אוחנה כאן להחליט על מאבק ביועמ"ש, מדובר במילא במינוי זמני, בתפקיד שעובד יד ביד עם היועמ"ש ולא מדובר במינוי קבוע. לא בנושאים כאלו מנהלים קרבות", טען מודריק.

"המינוי יעורר רעשי רקע". אביחי מנדלבליט // צילום: אורן בן חקון

"המינוי לא יעמוד במבחן בג"ץ, אי אפשר להתעלם מדעת היועמ"ש"

לעומתם, הפרופסור עמנואל גרוס, שהיה נשיא בית הדין הצבאי של פיקוד דרום ולאחר מכן עבר לאקדמיה, מאמין שבג"ץ דווקא ייתערב במינויה של בן ארי ויפסול אותו. "צריך להימנע ממצב שבו שר המשפטים פועל בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה", אמר גרוס, "גם אם נכון שהסמכות הפורמאלית למינוי ממלא מקום לפרקליט המדינה, הוא בידי השר, אבל הוא חייב להיוועץ ביועץ המשפטי. כדי לדחות את חוות דעתו של היועץ צריך שיהיו לשר נימוקים כבדי משקל. בל נישכח כי פרקליט המדינה הוא סגנו של היועץ  - לכן הגיוני לשמוע את מי ממליץ היועץ למנות. השר מתייחס ליועץ המשפטי לממשלה כעוד יועץ שהביע דעתו ואפשר להתעלם מזה. להערכתי המינוי של השר לא יעמוד במבחן בג״ץ וחבל על הפגיעה בתדמית המערכת המשפטית".

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...