2,000 שנה התקיימו הקהילות היהודיות בארצות ערב, וחייהן שם היו מלווים בעליות ומורדות. בתוך כל זה, הצליחו הקהילות לקיים חיי תרבות מגוונים ואף להעשיר את העולם היהודי ביצירה ובמנהיגות רוחנית, שעיצבו את העולם היהודי כולו. והנה הקהילות הללו, שמנו קרוב למיליון איש באמצע המאה ה־20, נעלמו וחדלו מלהתקיים בארצות ערב בתוך כ־25 שנים. ואילו אנחנו לא עצרנו, ולו פעם אחת, ושאלנו איך זה קרה שהקהילות הללו חדלו מלהתקיים בתוך זמן כה קצר.
מה היו הסיבות והתהליכים לשינוי דרמטי זה? נכון, החינוך לאהבת ארץ ישראל והכיסופים להגיע אליה היו נטועים חזק בארצות הללו, ויהודים לא פסקו לעלות לארץ ישראל במשך כל הדורות. אך זו אינה הסיבה, ובוודאי שאינה מספקת.
הגורם האמיתי נמצא, הלכה למעשה, בהחלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 על תוכנית החלוקה והקמתה של מדינת ישראל. כבר באותו יום הכריז הנציג המצרי, חסנין הייכל, שאם ההחלטה להקים את מדינת ישראל תתקבל - הקהילות היהודיות בארצות ערב ישלמו את המחיר בפוגרומים וברדיפה.
נבואתו התגשמה, הליגה הערבית הסיתה את המשטרים בארצות ערב להצר את צעדיהם של בני הקהילה היהודית, לפגוע בזכויותיהם של היהודים, במעמדם וברכושם, ואף לעודד בדרך זו או אחרת פגיעה פיזית. ואז, כאילו ניתן האות, הפרעות והפגיעות ביהודים התפשטו לכל ארצות ערב. בעקבות זאת, החל מ־1947 ועד ל־1973 נרצחו ונפגעו אלפי יהודים בסוריה, בלבנון, בעיראק, במצרים, בלוב, בתימן ועוד.
נשאלת השאלה: איך לא ידענו על כך? מדוע לא למדנו על כך במערכת החינוך? הלוא זהו סיפורו של כמחצית מהעם בישראל. קצת יותר מחצי מיליון תושבים פלשתינים ברחו מישראל, וזה 70 שנה אנו שומעים מדי יום על תביעותיהם. אך מנגד, כמעט שלא שמענו דבר על מיליון היהודים שעזבו את ארצות ערב והשאירו רכוש רב לאחר שנאלצו לעזוב הכל, מתוך חשש לחייהם.
רק לאחרונה, בעקבות התעוררות של ארגונים יהודיים של יוצאי ארצות ערב, פעילות בקונגרס האמריקני ופעילות פרלמנטרית בכנסת ישראל, אנו עדים לראשיתה של היערכות ולאיסוף נתונים עדכניים על הרכוש היהודי שנשאר בארצות ערב. באשר לסיפור חיסולן של הקהילות, הרי שלאחרונה התחלנו לראות תיקון בעקבות חקיקת החוק לציון יום היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב, שסייעתי בחיקוקו יחד עם ח"כ ניסים זאב. כך, גם בזכות משרד החוץ, המקיים אירועים וכנסים בנושא בעשרות קהילות יהודיות בחו"ל, כולל אירוע מרכזי באו"ם. וכן הודות לשרה גילה גמליאל, שהפכה את היום לאירוע ממלכתי שאלפי אנשים לוקחים בו חלק, ומודעים למחיר ששילמו יהודי ארצות ערב בשל הקמת המדינה.
זה לא מספיק. על המדינה לעשות יותר על מנת להטמיע את הנתונים הללו בתודעה הציבורית של העם בישראל ובעולם כולו.
ד"ר שמעון אוחיון הוא מנהל מרכז דהאן - המרכז למורשת קהילות ישראל במזרח ובמערב