כשמסכמים את העשור האחרון, זה שהחל ב־2010 ויסתיים בסוף החודש, נראה שאחת המגמות המשמעותיות שלו היא התחזקותה של הטלוויזיה אל מול הקולנוע. שירותי הסטרימינג וה־VOD שינו את הרגלי הצפייה בעולם ויצרו את צפיית הבינג'. כתוצאה מכך סדרות הטלוויזיה הפכו לאבן שואבת לטאלנטים ורבות מהן הפכו להיות תו תקן של איכות.
משנה לשנה כמות הסדרות ותוכניות הטלוויזיה גדלה. בארה"ב מדברים על יותר מ־500 סדרות עלילתיות שיוצאות מדי שנה, מבלי להזכיר תוכניות ריאליטי. מכל ההיצע הזה בחרנו עשר סדרות, או למעשה תשע סדרות ותוכנית ריאליטי אחת, שהיו הבולטות והחשובות של העשור.
• איזה עשור היה לנו! היכנסו לעמוד המיוחד של "סיכום העשור"
• לא מסכימים עם הבחירות שלנו? בוארו לבחור את אנשי ואירועי העשור שלכם
• חושבים שאתם יודעים כל מה שקרה בעשור האחרון? היכנסו לחידון העשור הענק
1. שובר שורות (2008־2013)
אחד הטרנדים העלילתיים הפופולריים של שנות האלפיים היו האנטי־גיבורים, אלה שהם לא בהכרח מודלים לחיקוי אבל אבל אנחנו מוצאים את עצמנו מריעים להם: מהמאפיונר טוני סופרנו ועד הרוצח הסדרתי דקסטר. "שובר שורות", שיצאה ב־2008 התמקדה בסיפורו של וולטר ווייט, מורה לכימיה שמוצא את עצמו מייצר סם מסוג קריסטל מת' וסוחר בו כדרך להבטיח את עתידה הכלכלי של משפחתו. זאת לאחר שהוא אובחן כחולה סרטן סופני. את וולטר ווייט גילם בגאונות בריאן קרנסטון, והעלילה התפתחה כשהמתח ההולך ומתעצם מעונה לעונה. הצופים חיכו לראות לאן דוהרת הרכבת הזו ומתי היא תתרסק. חמש עונות הסתיימו בקרשנדו מופתי עם עונת סיום מהוללת, שהפכה את היצירה של וינס גיליגן ("תיקים באפלה") באופן רשמי לאחת הסדרות הטובות אי פעם.
הרייטינג של הסדרה החל מ־1.4 מיליון צופים והגיע בהדרגה לעשרה מיליון צופים. בנוסף, "שובר שורות" נכנסה לספר השיאים של גינס בתור הסדרה עם הביקורות הטובות ביותר, וזכתה פעמיים בפרס האמי לסדרת הדרמה הטובה. סדרת הבת שלה היא הפריקוול "סמוך על סול", ובנוסף עלה לאחרונה בנטפליקס הסרט "אל קאמינו", שממשיך את הסדרה.
באדיבות נטפליקס
2. פארגו (מאז 2014)
ב־2011 התוודענו לקונספט של סדרה אנתולוגית, כזו שמדי עונה מתחלף בה קו העלילה ומתחלפים השחקנים. זה קרה עם "אימה אמריקאית" של יוצר הטלוויזיה ריאן מרפי. שלוש שנים מאוחר יותר לקח התסריטאי נואה האוולי את סרטם האייקוני של האחים כהן, "פארגו", והפך אותו לסדרה אנתולוגית שעוסקת בתעלומת רצח בנוף מושלג, וכוללת הומור שחור ותסריטים חדים. התוצאה היתה פסגה של יצירתיות. לאורך שלוש עונותיה דאגה הסדרה לליהוקים מדויקים, בהם של בילי בוב ת'ורנטון, מרטין פרימן, קירסטן דנסט, קארי קון ויואן מק'גרגור. על העלילה הפואטית ניצח האוולי ביד רמה והפך את "פארגו" לפורמולה מנצחת. ב־2020 עתידה לעלות העונה הרביעית בכיכובו של הקומיקאי כריס רוק.
יואן מק'גרגור ב"פארגו"
3. לואי (2010־2015)
קשה לציין את הסדרת המצוינת של הקומיקאי לואי סי. קיי. מבלי להידרש לפרשת ההטרדות המיניות שהכתימה את הקריירה שלו. הפרשה הזו הגיעה בדיוק כשהקריירה של לואי היתה בשיאה, ועל אף שהוא חזר להופיע (וגם הופיע בישראל באחרונה) נראה שהוא רחוק מקאמבק. אבל ראוי להפריד את הפרשה מהסדרה "לואי", שהיתה פריצת דרך קריאטיבית: סדרה קומית־מלנכולית חוצת הגדרות של ז'אנרים שכללה פן ביוגרפי. אחרי "לואי" הגיע טרנד של סדרות שלקחו השראה ממנה, בהן אלה של הקומיקאים עזיז אנסרי ואיסה ריי וכמובן "אטלנטה" של דונלד גלובר.
• פרויקט מיוחד: אלבומי העשור שלנו
• אירוויזיון 2020: הרבה יותר זול מבארץ
• הדבר הכי טוב שנטע עשתה מאז "TOY"
ב"לואי" קיבלנו הצצה מתוסרטת לחייו האישיים של סי.קיי. ולנבכי המקצוע שלו. הוא עצמו היה היוצר, הכותב, העורך והכוכב של הסדרה. בפועל הוא קיבל תקציב מרשת הטלוויזיה FX, אבל בזאת הסתיימה המעורבות של הרשת. את כל השאר הוא עשה בעצמו. אפשר לכעוס על לואי סי.קיי. ואפשר גם לא למחול לו על מעשיו, אבל אי אפשר להתכחש לחותם שהשאירה הסדרה שלו על תעשיית הטלוויזיה.
לואי סי. קיי. ב"לואי"
4. משחקי הכס (2011־2019)
אם נוהגים לחשוב ש"שושלת" הגדירה את האייטיז ו"סיינפלד" הגדירה את הניינטיז, הרי שהעשור החולף הוא לגמרי העשור של "משחקי הכס". סדרת הפנטזיה המושקעת מבית HBO על פי ספריו של ג׳ורג׳ ר. ר. מרטין הפכה בהדרגה לפנומן תרבות חובק עולם. היא שברה שיאי רייטינג בכבלים ומחזיקה רשמית במספר חסר תקדים של 59 זכיות בפרס האמי, יותר מכל סדרה אי פעם. קורותיהם של יושבי ווסטרוז, בשילוב ההפקה האדירה שאפיינה אותן, ייזכרו כניצחון טלוויזיוני. הצילומים וההפקה, הלוקיישנים והאפקטים המיוחדים היו בסטנדרטים של סרט קולנוע שובר קופות. התקציב הענק של הסדרה הלך ותפח מעונה לעונה, והוא לבדו יתנוסס כשיא למשך עוד כמה שנים. נכון שהסדרה הגיעה לקו הסיום עם עונת פרידה מאכזבת במיוחד ברמה העלילתית, אבל לאף סדרה אחרת בדירוג הזה לא היו דרקונים.
אמיליה קלארק וקית' הרינגטון ב"משחקי הכס"
5. בייק אוף בריטניה (מאז 2010)
בעשור שבו הריאליטי השתלט על הפריים־טיים, רשת ה־BBC הבריטית הצליחה להפתיע עם פורמט חביב ומקסים שכל קשר בינו לבין הטראש של תוכניות הריאליטי מקרי לחלוטין. בתחרות האופים החובבים הזאת אין קרבות הדחה מלוכלכים, אין מנחים מלאים בעצמם, אין השתלחויות נבזיות, אין התערבות של ההפקה ואין ליהוק סטריאוטיפי מביש. השופטים אינם כוכבים גדולים כמו השופטים בז'אנר תוכניות הבישול המתחרות (למשל התוכניות של גורדון רמזי). לכל היותר ניתן להיתקל פה במתמודד שהסופלה שוקולד שלו צנח או לחזות בפלא ויזואלי של עוגת שכבות בדמות הקפלה הסיסטינית. אין פה פרס כספי, שירה ביבנה או תלושי קנייה אלא רק טפיחה על השכם. כל אלה יצרו פומט ייחודי מלא קסם, שמוכיח כי אפשר וראוי לעשות ריאליטי אחר. בינתיים עשה הפורמט עלייה לישראל, בתקווה שהגרסה המקומית לא תתפתח לריאליטי טראש קלאסי.
ריאליטי מזן אחר. "בייק אוף בריטניה"
6. ויפ (2012־2019)
איליין מי? אחרי שנים שבהן נאבקה ג'וליה לואי־דרייפוס בקללת "סיינפלד" הידועה לשמצה (זו שגורסת כי שחקני הסדרה המופתית מהניינטיז לעולם לא ישחזרו את ההצלחה שחוו בה) הצליחה השחקנית הקומית המעולה הזאת לעשות את הבלתי אפשרי. זאת הודות לדמותה של סגנית נשיא ארה"ב סלינה מאייר, שכס הנשיאות במרחק נגיעה ממנה, אך חומק ממנה שוב ושוב. בשבע עונותיה של "ויפ" הצליחה מאייר לבדר את קהל הצופים כשהיא מוקפת בפמליה צבעונית של דמויות בהשראת דמויות מוושינגטון הבירה. הסדרה הזאת הביאה ללואי־דרייפוס שש זכיות רצופות בפרס האמי, ובסך הכל היא השחקנית המעוטרת ביותר בתולדות האמי עם 11 פסלונים במצטבר.
ניצחה את קללת סיינפלד. ג'וליה לואי-דרייפוס ב"ויפ"
7. האמריקאים (2013־2018)
דרמת הריגול המותחת הזאת מתרחשת בשנותיה האחרונות של המלחמה הקרה בשנות ה־80 ומתמקדת בשני סוכני קג"ב חשאיים שפועלים כשני עשורים בארה"ב. את שני הסוכנים מגלמים מת'יו ריס וקארי ראסל והם יוצאים לפעולות מסוכנות כשהם מחליפים זהויות ופאות. לכאורה סדרה על תקופה שהיתה ואינה עוד, אבל רבות דובר על הרלוונטיות של הסדרה בתקופה שבה הכותרות עוסקות בהתערבות של רוסיה בנעשה בארה"ב. הדרמה מורטת העצבים, שבמסגרתה לא היה ברור אם ומתי ייתפסו צמד הסוכנים, הסתיימה באקורד סיום שהחזיר את השניים לאמא רוסיה. מאחורי הקלעים של הסדרה ריס וראסל התאהבו והביאו ילד לעולם. יש סוף יותר הוליוודי מזה?
התאהבו מאחורי הקלעים. קארי ראסל ומת'יו ריס ב"האמריקאים"
8. בית הקלפים (2013־2018)
"בית הקלפים" היתה סדרת הדרמה הראשונה שפותחה עבור נטפליקס, ועלתה לאוויר בפברואר 2013. מאז עברו הרבה מים בנהר, ונטפליקס הפכה למפלצת סדרות שרק הולכת ומתעצמת, אבל עדיין שמור מקום מיוחד ל"בית הקלפים", עיבוד אמריקני לדרמה בריטית ששודרה שני עשורים קודם לכן. הסדרה היתה מעדן משובח שחשף את הפנים המכוערות והברוטליות של הנעשה לכאורה במסדרונות השלטון, את הדרכים העקלקלות ומלאות המניפולציות ואת האינטריגות שוושינגטון מלאה בהם. קווין ספייסי עשה עבודת מופת בתור פרנק אנדרווד, אלא שאז עלו ההאשמות כי הוא תקף מינית נערים, וספייסי הפך למוקצה בתעשייה ונאלץ לעזוב את הסדרה. את העונה השישית והאחרונה כבר הובילה לבדה רובין רייט, מי שגילמה את רעייתו של ספייסי בסדרה.
קווין ספייסי ורובין רייט ב"בית הקלפים"
9. טרנספרנט (2014־2019)
הסדרה פורצת הדרך של אמזון עסקה בדמותה של מורה פפרמן, פרופ' יהודי בגמלאות שמחליט לצאת מהארון בפני ילדיו ולהפוך לאישה טרנסג'נדרית. הצעד הזה מעורר אצל הילדים שאלות על מיניות ומגדר, וכל זה מתובל בדינמיקה המשעשעת של משפחה יהודית־אמריקנית מודרנית. את דמותה של מורה גילם בכישרון רב השחקן ג'פרי טמבור, אלא שגם הוא, כמו קווין ספייסי, נאלץ להתמודד עם האשמות על הטרדות מיניות עקב גל ה־Me Too. בעקבות ההאשמות טמבור הועזב מהסדרה. תחילה דיברו היוצרים על המשך הסדרה בלעדיו, אבל מאחר שהעלילה נסובה בעיקר סביב הדמות שגילם טמבור, בלעדיו היא נקלעה למבוי סתום. הפתרון היה סרט טלוויזיה בגרסת מחזמר שיסיים את הסדרה. הסרט יצא בספטמבר האחרון והיה רחוק מלהותיר חותם או לשחזר את השבחים שגרפה הסדרה.
ג'פרי טמבור ב"טרנספרנט"
10. כתום זה השחור החדש (2013־2019)
כמה חודשים אחרי שעלתה בנטפליקס "בית הקלפים", עלתה בענקית הסטרימינג "כתום זה השחור החדש" שמתרחשת בכלא נשים. הסדרה של היוצרת ג'נג'י קוהאן ("העשב של השכן") החלה בהשראת סיפורה האמיתי של פייפר קרמן ועונש המאסר שאותו ריצתה, אבל מהר מאוד תפסה כנפיים והעניקה במה לסיפורים מגוונים של נשים ממוצאים אתניים ומרקעים סוציו־אקונומיים שונים. מי אמר מיקרוקוסמוס של חיינו ולא קיבל? הסיפורים של הדמויות נעזרו בפלאשבקים כדי לתת עומק לסיפור החיים שלהן, ובתוך כל זה היתה שזורה ביקורת חברתית ופוליטית. בונוס נוסף היה הפסקול הנהדר שליווה את הסדרה, כולל שיר הנושא שמבצעת רג'ינה ספקטור. לא מעט שחקניות אנונימיות חייבות לסדרה הזו את הקריירה שלהן, וגם נטפליקס יכולה לראות בה אבן דרך חשובה שנעצה את ענקית הסטרימינג על המפה בכל הקשור להפקות מקור.
שחקניות אנונימיות שחייבות לסדרה את הקריירה. "כתום זה השחור החדש"
• כל התרבות, הרכילות והבידור - עכשיו באינסטגרם
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו