"ישראל מובילה בשימוש חוזר במים, זה פלא"

טמפרטורות גבוהות במחצית השנייה של נובמבר, לצד שמש חזקה ומבלבלת ומשטר רוחות ער וקריר - קיבלו בשבוע שעבר את פני האורחים הרבים לכנס Watec הבינלאומי בתל אביב, שדן במשבר המים העולמי וביתרונה היחסי המובהק של ישראל בחדשנות. 

אורח הכבוד בכנס, אנדרו ווילר, ראש הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב (EPA) המורגל בשינויים אקלימיים, יורה כבר בתחילת הראיון את הסיבה שבעטייה נתכנסנו. "ישראל היא המובילה בעולם בשימוש חוזר במים, ומשיבה יותר מ־87 אחוזים מהם. זה פשוט פלא. לעומת זאת, בארה"ב אנו משיבים 6 אחוזים בלבד, כך שיש לנו הרבה מה ללמוד מישראל על טכנולוגיות מים ומיחזור.

לשם כך אני כאן. בשנה שעברה חתמה ארה"ב עם ישראל על מזכר הבנות שמאשרר את מחויבות שתי המדינות (ההסכם כולל שורת נושאים, ובהם היבטים סביבתיים של ניהול משאבי מים, ניהול פסולת, שיקום קרקעות מזוהמות, איכות אוויר ומוכנות ולחירום; ד"ל) ואנו שואפים להתקדם דרמטית בתחומים אלה".

ביטוי לתלות ההדדית בין השתיים בעניין מתבטא, למשל, בעובדה שמתוך כלל היצוא של ישראל בתחום המים - הנאמד בכ־850 מיליון דולר בשנת 2018 - 21 אחוזים מהם הם לארה"ב.

"בחודש שעבר ביקרה אצלנו משלחת ישראלית בווירג'יניה, במיזורי ובנבאדה, והתרשמה מטכנולוגיות הניקוי שברשותנו", מספר ווילר, "כמובן שאת הידע שנחשפנו לו כאן לצד ההבדלים בטכנולוגיות - נפנה לשימושם. שתי הבעיות המעסיקות את המזרח התיכון הן אנרגיה ומים. ישראל מובילה בינלאומית במיחזור מים כך ששיתוף פעולה בהקשר של מדיניות מים מתבקש, ובכלל, השותפות שלנו עם ישראל חשובה ביותר, והיצירתיות כאן מדהימה. זה מעורר השראה".

טענה רווחת היא שארה"ב החלישה בימי הנשיא טראמפ את סוגיות הסביבה. בהקשר זה, מבחינתך מדובר בשינויי אקלים או בהתחממות גלובלית?

"המינוח לא קריטי עבורי - אבל פעולותינו בעניין בהחלט כן, ולכן אנו משקיעים מאמצים מרובים בעניין. הפחתת פחמן דו־חמצני היא רק חלק מזה, לצד ירידה שאנו מנהיגים בפליטות המתאן ובשימוש בפחם בשנים האחרונות, כמו גם ביצוא של טכנולוגיות נקיות. זאת בניגוד למדינות מתועשות רבות אחרות שמבקרות אותנו אך לא מתקדמות כפי שאנחנו פועלים", רומז ווילר לביקורת המופנית כלפי ארה"ב מצד מעצמות גלובליות אחרות. 

אם כך, מהי הסיבה ליציאה של ארה"ב לאחרונה מהסכמי פריז? 

"הסכמי פריז לא היו הוגנים כלפי ארה"ב. הם קבעו יעדים קשוחים לגבינו בעוד סין או הודו, למשל, לא חייבות להפחית את כמות הפחמן הדו־חמצני. אבל זה לא אומר שאנחנו לא לוקחים את השינויים באקלים ברצינות - אנו עושים הרבה כדי להפחית פליטת CO2.

"ארה"ב מודדת שישה קריטריונים לזיהום אוויר: מאז 1970 ועד 2018 הם ירדו ב־74 אחוזים בעוד המשק צמח ביותר מ־275 אחוזים. אין לזה אח ורע. כולם המשיכו לרדת במהלך שנות ממשל טראמפ, וזאת בניגוד לעובדה שהכלכלה והתעשייה גדלו. בנוסף, משנת 1990 עד 2017 ירדו פליטות המתאן בארה"ב ב־16 אחוזים כאשר בתקופה המקבילה ירדו בארה"ב גם הפליטות ממערכות גז טבעי ביותר מ־14 אחוזים. זו מדיניות סביבתית שאיננה נהוגה על ידי מתחרינו הבינלאומיים, למשל ברוסיה".

לדבר לאמריקני הממוצע

מסקירת התבטאויותיו בפורומים שונים ניכר כי ווילר (54), העובד בסוכנות מראשית שנות ה־90, מבקר בחריפות את המסגור של סוגיות סביבתיות על ידי תקשורת המיינסטרים - ומעניק משקל ניכר לשיח הציבורי ולשיקופן בה. לדבריו, הביקורת העיקרית שלו בעניין פשוטה למדי: "התקשורת המרכזית אינה מעניקה קרדיט לממשל טראמפ על דבר.

רבים מארגוני הסביבה מתואמים עם המפלגה הדמוקרטית, ולא פעם טועים בענייני הסביבה והעיסוק בממשל. לכן, אני מנסה לדבר לאמריקני הממוצע, מעל התקשורת, במקסימום שקיפות". 

בוא נדבר על שקיפות. ה"ניו יורק טיימס" פרסם לא מזמן כי הממשל האמריקני מתכנן להטיל הגבלות מהותיות על המחקר המדעי והרפואי. הפרסום נוגע לטיוטה של הסוכנות להגנת הסביבה, ולפיה לכאורה תהיה דרישה לחשיפת המידע הגולמי שברשות החוקרים בפני הסוכנות, בטרם היא תשקול את מסקנות המחקר. 

"אני שמח שהעלית את זה, זו דוגמה מצוינת לפרסום שגוי. בניגוד למה שהודלף, ה־EPA מגינה על מידע אישי בדיוק כמו שעושות סוכנויות בריאות פדרליות אחרות. הרעיון בדיוק הפוך: להפוך את המדע לציבורי ונגיש אף יותר כבסיס לרגולציה.

רק כך אנשים יבינו את מהותה, והיא תתקבל היטב בציבור הרחב. בנוסף, על ידי דרישת שקיפות, המדענים יידרשו לפרסם השערה ונתונים ניסיוניים - דווקא בלי לחשוף את זהותם - ויחייבו את המדע לעמוד בספקנות ובביקורת עמיתים. נשקלל את סך ההערות לכדי חוק ב־2020". 

חתירה להומניות

ווילר מפתיע מתחום סביבתי אחר, שעניינו בעלי חיים והניסויים ביונקים. "אני חושב שהמחקר שלנו יהיה טוב מאוד אם לא נסתמך על ניסויים ביונקים אלא יותר על מבחנות או סימולציות ממוחשבות, ביולוגיה מולקולרית ועוד. זה יותר הומני וחשוב לטווח הרחוק.

"בנוסף, קבעתי יעד של הפחתה ב־30 אחוזים בניסויים ביונקים עד 2025, והפסקה מלאה של ניסויים אלה עד שנת 2035. בכך נהפוך לסוכנות הפדרלית הראשונה שתציב תאריך יעד נוקשה להפסקת ניסויים אלה".

לסיכום, בוא נשוב לסוגיות מים ומזון. במבט על: יותר מ־2 מיליארד אנשים בעולם כיום חסרים גישה למי שתייה, ועל פי נתוני האו"ם, כמעט אלף ילדים מתים בכל יום ממחלות הקשורות למים ולתברואה.

"נושאי המים הם הגדולים והמיידיים ביותר בבריאות הסביבה והציבור. אני מתכוון לגישה למי שתייה, תשתיות מים ופסולת ימית. ארה"ב היא הוכחה לכך שניתן להשיג הצלחה סביבתית תוך כדי תמיכה בכלכלה איתנה. בתוך פחות ממאה שנה הפכנו נהרות, מפרצים ואוקיינוסים משטחי השלכת פסולת לאתרי תיירות ופעילות כלכלית.

"עדיין, מיליונים ברחבי העולם סובלים ממחסור במים נקיים. נידרש למודרניזציה של תשתיות מים בארה"ב, המוערכת בכ־700 מיליארד דולר, במהלך 20 השנים הבאות. אני מאמין - כמו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ - שהם ראויים לתשומת ליבנו המיידית, ויחד, ארה"ב וישראל לצד שותפינו ברחבי העולם, נוכל לפתור את המשבר הזה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו