האם נמצאה הנוסחה ליצירת שירי פופ שיהפכו ללהיטים? מומחים ממכון מקס פלנאק בגרמניה בחנו 745 שירים שכיכבו ברשימת הבילבורד היוקרתית בין 1958 ל-1991. מסתבר כי נקודת המפתח בשיר מצליח היא שילוב בין ההרגל של המוח והציפיה שלו למבנה מוכר לבין אפקט ההפתעה של שינוי ברצף הזה.
למעשה מדובר בסוג של איזון בין ההרגל וההפתעה כשכך נוצרת במוח חוויית ההנאה. בין השירים שנחקרו היו למשל שירו של הזמר ג'יימס טיילור, “Country Road”, שירה של טינה טרנר, “What’s Love Got to Do with It”, ושירם של החיפושיות “Ob-La-Di, Ob-La-Da”.
החוקרים הסירו מהשירים את המילים ואת המלודיות והותירו רק את רצף האקורדים ואתם הם השמיעו ל-79 נסיינים כשהם בוחנים את האזורים במוח ששותפים בפעילות של ההנאה והעיבוד של השירים.
מסתבר כי האמיגדלה, ההיפוקמפוס וקליפת המוח הם החלקים במוח שעוסקים בניתוח השירים ובהנאה מהם. לדברי הדוקטורנט וינסנט צונג, "יש חשיבות רבה מאד להבנת מנגנוני ההנאה והעונג במוח. הכוונה היא לא כדי לייצר להיטי רוק אלא להבין איך ניתן לעודד אדם כשהוא במצב רגשי לא טוב".
לכן החלטנו לנתח שירים אהובים מאד כדי להבין מה בהם גורם לנו עונג, וכך למצוא את דרך ההפעלה של התהליך במוח. מה שמצאנו זה שמדובר באיזון מסוים בין הרצף לאפקט ההפתעה. נקודת המרכז היא ברצף אקורדים שדוחף את המאזין ליצור תהליך של פתרון הציפיות שלו מהרצף של השיר. כלומר ההפעלה של המוח במסגרת השיר באופן יצירתי היא הגורם להנאה".
כעת החוקרים מתכננים לבחון את אותו תהליך בסרטי קולנוע פופולריים והצגות. "מחקר כזה עוזר לנו להבין לא רק ממה אנו נהנים, אלא גם מה המשמעות של להיות אנושי" הוא סיכם.