עינת קליש־רותם / חיפה
שרדה את שכר הלימוד
שנה בדיוק חלפה מאז נכנסה עינת קליש־רותם לתפקידה כראשת העיר חיפה, לאחר שהביסה בצורה מרשימה את יונה יהב המיתולוגי. זה היה ניצחון שהחזיר את הכותרת: "חיפה האדומה", נוכח היותה של קליש מזוהה עם השמאל.
אלא שבתום שנה בתפקיד, קליש מתגלה ככזאת שיודעת להסתדר היטב עם חברי הקואליציה הימנים, ולצד תמיכתה בחבר עירייה תומך BDS ידעה למתן ולהשמיט תכנים שמפריעים לקהל הדתי בעיר. גורמים בעירייה אמנם מעידים כי "ברצונה לרצות את כולם, קליש נפלה בכל בור אפשרי שראש עיר נופל בו בשנה הראשונה", אך דומה שלאחר ההלם הראשוני היא עתה נכנסת לישורת מתונה יותר.
הפתיחה היתה מטלטלת: שביתה מלאה של ועד העובדים בעירייה וקיצוץ בתקציבי הבידור בעיר, כולל אחד האירועים הבולטים שמצליח למשוך תיירות לחיפה - "החג של החגים". קליש הסבירה כי תפקיד העירייה "אינו לבדר את התושבים", ובונה על תהליכים ארוכי טווח. בהזדמנות אחרת, על אף היותה אשת מפלגת העבודה, התרעמה בראיון לרדיו חיפה על הביקורת התקשורתית על נתניהו, ואמרה: "נתניהו איש ענק, ואני לא מוכנה שיעבירו עליו ביקורת דרך התקשורת".
קליש, אומרים מבקריה ותומכיה, אינה אשת רעים להתרועע. לא תמצאו אותה מסתובבת ברחוב עם התושבים, ואת התקשורת המקומית היא לא סופרת. גם בתקשורת הארצית היא ממעטת להתראיין ומתחמקת מהחשיפה כמו מאש.
מקורביה של קליש טוענים שהמהפכה שלה דורשת עבודה מתחת לרדאר, ושהיא תשנה את פניה של חיפה לנצח בקרב ההיסטורי שלה מול זיהום האוויר. בבית המשפט היא הצליחה לעצור את ההתקדמות של בתי הזיקוק, וזכתה להסכמה במועצת העיר להתחיל מהלך ארוך לפינוי המפעלים הפטרוכימיים מהמפרץ. במקביל, התעקשה להמשיך ולפעול להארכת מסלול שדה התעופה בחיפה. לזכותה של קליש ייאמר כי לא בטוח שהיא תספיק לקצור את פירות הפרויקטים הללו עוד בכהונתה זו, אבל היא בהחלט אחראית להתנעה שלהם. לראשונה בהיסטוריה של חיפה, היא הצליחה להנחיל בתושבים את המחשבה שמגיע להם אוויר נקי יותר, ואחוזי הסרטן הגבוהים הם עניין שאפשר להילחם בו. ומה לגבי הניהול השוטף של העיר? הוא יכול להמתין להמשך הקדנציה.
כרמל שאמה הכהן / רמת גן
התדמית משתנה
השבוע, בעת סיבוב בכופר היישוב ברמת גן, הכיכר שבה מבינים בהכל - מספורט ועד יוקר המחיה - כולם הסבירו לנו דבר אחד: "ברגע שהפכת לראש עיריית רמת גן, שעון החול התהפך". שהרי מתחילת המאה הנוכחית, שני ראשי הערים הקודמים הגיעו לחדר החקירות של המשטרה. אלא שכרמל שאמה הכהן, ראש העיר הנוכחי, מתכוון להוכיח שתם העידן הזה.
שאמה, שהגיע מהמגרש הארצי והבינלאומי, פתח את הקדנציה שלו בסערה: עימותים עם הסיעות הדתיות סביב התחבורה הציבורית בשבת, דבר שהוביל להקמת "סבבוס", שאמור להתחיל בקרוב לספק שירותי תחבורה ציבורית בשבת לתושבי העיר; מריבות עם קבלנים (צמצום תמ"א 38 - עד לכניסתו לתפקיד היתה רמת גן העיר המובילה בישראל בפרויקטים מסוג זה), אישור תכנון של מרכז עסקים גורד שחקים על גבול תל אביב, ובעיקר הופעות רבות תקשורת.
כרמל שאמה הכהן // צילום: יהושע יוסף
אי אפשר להגיד שזה עובד רע, המאבק סביב התחבורה הציבורית בשבת הוצת בעיר ועבר משם לערים השכנות תל אביב וגבעתיים, ושאמה אף אִפשר לראשונה אירוע גאווה בעיר. הוא אמנם טעה לרגע, כאשר חבר לרון קובי מטבריה, אבל מיהר לתקן את הרושם והמשיך בריצה שלו, לעיתים בספרינט, בכל התחומים של העיר - מתרבות ועד ניקיון הרחובות.
תושבי רמת גן, גם אלו שלא תמכו בשאמה, מודים שניתן לחוש בשינוי בשטח ולהבחין בתדמית האנמית של רמת גן משתנה - הישג לא מבוטל לאחר שנה בלבד בתפקיד. אמנם יש ספקנים, בעיקר מקרב היריבים המרים באופוזיציה, שטוענים כי התפקיד משמש עבור שאמה מקפצה לעמדה בכירה יותר בפוליטיקה הארצית, ואם התנאים יבשילו לא יהסס לחזור לליכוד לתפקיד בכיר. אבל מקורבי ראש העיר מכחישים את העניין מכל וכל וטוענים שהוא כאן לעוד ארבע שנים, שבהן תמשיך רמת גן לשנות את פניה, כפי שלא עשתה זאת מאז ימי אברהם קריניצי.
משה ליאון / ירושלים
החילונים מופתעים
לראש העיר הגדולה בישראל יש הישג שרשום על שמו, ושום ראש עיר אחר אינו יכול להתפאר בו: הוא היחיד שמכהן כראש עיר ללא שום חבר מועצה מטעמו. עם מיעוט חילוני שבחר בו ומועצה שמחכה לרגע הנכון להפיל אותו, משה ליאון יצליח לסגור בדצמבר שנה ראשונה בתפקיד, ואפילו בצורה סבירה למדי.
נתחיל מהסוף. עבור החילונים בירושלים, ליאון הוא הפתעה גמורה. מי שנבחר אך ורק בזכות החרדים, מתגלה כראש עיר שקול שאינו מתעלם מ־50 אחוזים של תושבים חילונים בעירו. הוא קשוב וענייני, ומעדיף להתעסק בענייני העיר השוטפים ללא אפליה. עם זאת, דווקא מתוך ההתנהלות הזו עולה ביקורת מצד חברי המועצה שלו.
משה ליאון // צילום: מרים צחי
"אין לליאון שום תוכנית ללונג ראן, לטווח הארוך", אומר גורם המקורב מאוד לעיריית ירושלים, "הגישה שלו אומרת שראש עיר צריך לטפל בענייני כאן ועכשיו, ולא לחשוב איך העיר תיראה בעוד עשור או שניים. אולי זו גישה בריאה וככה צריכים לנהל עיר. אבל זה מראה גם על צורת מחשבה צרה למדי, והשפעה רצינית מאוד של מוקדי כוח חיצוניים, שרוצים לקדם את האינטרסים העכשוויים בלי לחשוב על העתיד".
ניקיון העיר היה אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של ליאון - והוא פרע אותן בהחלט. הדרך, כצפוי, רצופה מכשולים. על ליאון נמתחה ביקורת על התעקשותו להעביר את הטיפול בניקיון בעיר המלוכלכת בישראל לקבלן חיצוני; אמנם ייתכן שרק כך יוכל להתחולל שינוי אמיתי במצב, אולם ההתעקשות הזו תעלה במאות משרות של עובדי ניקיון המועסקים כעובדי עירייה, כפי שפורסם השבוע.
ליאון, וזה ברור לכל חברי האופוזיציה שלו שאורבים לשעת כושר, הוא ראש עירייה שגורלו קשור במערכת הארצית. היחלשות כוחם של החרדים בהקמת הממשלה העתידית או בתוצאות בחירות מספר שלוש, עלולה לפגוע במעמדו כבר לפני אמצע הקדנציה. הסיכויים לכך אמנם קלושים, ומקורביו של ליאון טוענים שהוא אינו עוסק בכך והוא בטוח שתקום ממשלת ימין עם ליברמן והחרדים, שתבטיח לו שקט תעשייתי.
רז קינסטליך / ראשון לציון
העיר שייכת לצעירים
האמת היא שהכל קרה די במקרה. על פי התכנון המקורי, ועל כך יעידו גם מקורביו של רז קינסטליך, הוא לא תכנן להפוך בגיל 40 לראש העירייה באחת הערים החשובות בישראל. קינסטליך חשב להתבשל עוד קצת כסגן, ולהגיע מבושל ללשכה הסמוכה למדרחוב.
רק שאז הוא עלה לסיבוב השני מול דב צור, שהוביל בעשרה אחוזים. הטירון הפוליטי עשה בית ספר לשועל הוותיק, וחיבר סביבו קואליציה חזקה שהעניקה לו את הניצחון ב־5 אחוזים. בדיעבד, חזרתם של צעירים רבים לראשון לציון, אחרי עליית המחירים הגדולה בגוש דן, הקנתה לו את הניצחון תוך היכרות עם הבעיות והרצונות של מצביעיו, הקרובים אליו בגילם.
רז קינסטליך // צילום: יוסי זליגר
"הבעיה היא שהוא נבחר על ידי הצעירים ונשאר לשרת רק אותם. הוא בא מהמסיבות, זה היה הטיקט שלו", מסביר־מתלונן אחד התושבים הוותיקים בעיר. אחרים יראו בכך דווקא יתרון עצום. קינסטליך החליט להפוך את רחוב רוטשילד לרחוב הבילויים; "עבור הצעירים, מדובר בחלום שהתגשם, ובעלי המקומות סופרים את הכסף, אבל עבור דיירי הרחוב והסביבה זו התגשמות כל הסיוטים: ראשון לא ערוכה בתשתיות שלה לרחוב של ברים שפועלים כל הלילה: רעש שלא מאפשר לאנשים לקום בבוקר לעבודה, זוהמה בחדרי מדרגות וזבל ברחוב שהופך למפגע תברואתי. אלו רק חלק מהצרות שאנחנו מתמודדים איתן".
אבל אם יוצאים מהפריזמה של רוטשילד, לזכותו של קינסטליך ייאמר שהוא הופך סדרי עולם בעיר שבעבר מכרה את נשמתה לקבלנים. פתיחת 40 גני ילדים וצמצום מספר התלמידים בכיתות ל־29 הם מהלכים שמאותתים חזק לאוכלוסייה צעירה, שרואה בראשון לציון יעד נחשק. גם ותיקי העיר יודעים להעריך את העובדה שראש העירייה הטרי מנסה לשבור סטיגמות, כמו בפרויקט ה"ארנה" בעיר, שהוקפא בשל העלויות הגבוהות שלו, וההתעקשות של קינסטליך למתן את הבולמוס הנדל"ני ולאפשר לעיר לצמוח בקצב המתאים לה, תוך התחשבות בקופה הציבורית.
ה"ארנה" העסיקה את תושבי ראשל"צ, שרגילים לכך שהספורט הוא מרכיב מרכזי בניהול העיר. תקציבי ענק מכספי משלמי הארנונה בעיר הוזרמו בעבר לקבוצות הכדורגל, הכדורסל והכדוריד בעיר, לעיתים בלי שזה ניכר בהישגים או בהתלהבות של התושבים. קינסטליך, שמגיע מבית של עסקני ספורט, שואף להחליף את המודל בהדרגתיות לכסף פרטי, כפי שנהוג בערי הספורט המובילות - תל אביב, ירושלים וחיפה.
רמי גרינברג / פתח תקווה
ווטסאפ בשלוש בבוקר
התומכים והמתנגדים של ראש עיריית פתח תקווה רמי גרינברג, טוענים שהוא סוס עבודה. כמו ראשי ערים רווקים אחרים - רן קוניק, מוטי ששון ורוביק דנילוביץ' - גרינברג נשוי קודם לכל לעיר. ווטסאפים בשלוש בבוקר ממנו ואליו הם לא עניין מפתיע, ופגישות קבלת קהל הרבה אחרי שהעירייה נסגרה ורק בחדר אחד דלוק האור. יש המספרים שהוא ישמח לפגוש את תושביו גם אם השעון מראה חצות.
מה שמתחולל בפגישות הללו זה כבר סיפור אחר. "הוא לא סופר אף אחד, הוא מחליט ומבצע", מסבירה גורמת בכירה בעיר שעובדת בצורה קבועה עם ראש העיר. "רמי מגיע, אומר את מה שיש לו להגיד והפגישה מסתיימת במהירות, לפעמים אפילו עשר דקות, ונחתכת לכאן או לכאן. אם הבטיח לבצע, יבצע. אם לא, כבר לא מעניין אותו שום דבר אחרי. הזמן שלך עבר".
רמי גרינברג // צילום: יהושע יוסף
גרינברג הפך את פתח תקווה להצגה של איש אחד - וזה לאו דווקא רע בעיר שבה הביורוקרטיה תפחה בעבר לממדים מפלצתיים. "דיונים על מיליונים עוברים צ'יק צ'ק, אין פה סחבת של עירייה רגילה", הסביר לנו השבוע גורם בעירייה. אותו גורם מעיד כי גרינברג הוא חיית תקשורת מיומנת. "כשהשיטפונות הגדולים שטפו את העיר בחורף, הוא ירד למטה לכוון את התנועה ונכנס לתוך המים. זה הצטלם נהדר ומשך כותרות גם ברמה הארצית", הוא מספר.
גרינברג, בסך הכל בן 41, לא מתנצל, ישיר ולא נרתע מלהיכנס לעימותים. רק לאחרונה התפרסמו ברשתות התכתבויות שלו בפייסבוק, שבהן לא היסס לענות בבוטות לתושבים. בקשר השוטף שלו מול אנשי חינוך בעיר, הוא לא מסתיר את השקפת העולם הימנית שלו. בהפגנות בכיכר גורן עמד לצד תומכי הליכוד וכאשר התקיימו ההפגנות מהצד השני של המפה הפוליטית, מיהרה העירייה לעתור לבג"ץ בדרישה לצמצם את ההפגנות.
בתחילת הדרך נאבק גרינברג בהעסקת שוהים בלתי חוקיים בעירו, וביקש מתושביו לדווח על העובדים הזרים שמסתובבים בעיר ללא אישור שהייה - בקשה שגררה ביקורת מצד התקשורת. לאחרונה, כאשר הותקף על ידי סגניתו, מיהר למסור הודעה לתקשורת שעיקר עיסוקה של סגניתו הוא "קידום תנאי השכר שלה". זאת אף על פי שמדובר בחברת קואליציה שלו שיכולה לסכן את כהונתו, במידה שתעבור לאופוזיציה. את גרינברג זה לא כל כך מעניין, מבחינתו אלו רק חמש השנים הראשונות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו