"ההתנתקות מעזה הייתה כישלון אסטרטגי וקולוסאלי"

שרד בשביל לספר: אלוף (מיל') יפתח רון־טל פרש מצה"ל בדיוק לפני 13 שנים, בתום 33 שנות שירות. 

רון־טל, ששימש בתפקידו האחרון מפקד זרוע היבשה (מז"י), חש סיפוק גדול מחייו האזרחיים ובייחוד מתפקידו הנוכחי כיו"ר חברת החשמל - אך בראיון ל"ישראל היום" הוא לא מסתיר את תחושתו כי פרישתו היתה כרוכה בעוול מצד הרמטכ"ל בזמנו, דן חלוץ. "השמעתי בזמן אמת את דעתי על תוכנית ההתנתקות, גם כשעמדתי סתרה את האינטרסים שלי - וזו אחת הסיבות שהיום אני יו"ר חברת החשמל ולא בצבא", אומר רון־טל בעודו ממתיק חיוך עם דוברת חברת החשמל היושבת לצידנו. 

אתה מצטער על הביקורת שהשמעת בזמנו, ולדבריך אולי פגעה בסיכוייך להיות רמטכ"ל?

"לא רק שאני לא מצטער, אני גאה במה שאמרתי, כי התברר שצדקתי, ולכן אמשיך תמיד להגיד את דעתי גם בעתיד, אפילו אם היא לא נעימה לאוזני כל השומעים".

ההתנתקות היא חרפה

רון־טל משוכנע כי 14 השנים שחלפו מאז ההתנתקות רק מעצימות את חומרת המאורע, הן בהיבט הביטחוני־אסטרטגי והן בהשפעה הקשה על צה"ל ומוכנותו למלחמה. "ההתנתקות היא לא אירוע ארכיוני שחלף עבר לו - אלא כישלון אסטרטגי קולוסאלי, חרפה של ממש", יורה האלוף (מיל').

"חודשים ספורים לפני ההתנתקות, ישבתי עם רמטכ"ל צבא סין וסיפרתי לו על התכנית של ישראל לסגת חד־צדדית מרצועת עזה. הוא אמר לי 'אתם משוגעים'. הוא סיפר לי על מאבק ארוך שנים של הסינים עם הודו במזרח קשמיר (באזור אקסאי צ'ין, ג"צ). אנחנו מדברים על שטח בערך בגודל של ישראל, אפילו לא החוד של הסיכה בממדים הגיאוגרפיים של סין. למרות זאת, הוא אמר לי בצורה חד־משמעית: 'אין סיכוי בעולם שנוותר על אינץ' מהשטח הזה. לא מוותרים על אדמה ששייכת לנו'. יש לנו מה ללמוד מהם בהיבט הזה".

קישרת בעבר בין ההתנתקות למלחמת לבנון השנייה.

"בהחלט. הכישלון בלבנון, ולמען הסר ספק - היה כישלון בלבנון השנייה, בייחוד אירוע החטיפה שהוביל למלחמה - נבע לא מעט בגלל האופן שבו נוהלה ההתנתקות. עירבו את חיילי צה"ל בפינוי יהודים מבתיהם, וזו אחת הפגיעות הקשות בחוסנו של הצבא מאז הקמתו. לקחו חיילים צעירים ולימדו אותם איך לא להילחם". 

"הזמן שעבר רק מעצים את חומרת האירוע". ההתנתקות ב־2005 // צילום: מרים צחי

שידרנו חולשה?

"בהחלט. לא היתה מלחמה בצפון מאז ואני מקווה שגם לא תהיה, אבל חיזבאללה התעצם מאוד. אני לא בעד מהלכים חד־צדדיים, ומתנגד נחרצות לוויתורים מבלי לקבל משהו בתמורה. במזרח התיכון אם אתה חלש לא סופרים אותך, ולברוח משטח זו חולשה. שאף אחד לא יספר סיפורים". 

רבים יגידו שקצינים כמותך, בעלי עמדות ניציות, חסרי סיכוי לכהן כרמטכ"לים.

"אני יכול לספר רק על עצמי ועל החוויה שהיתה לי. מפקדי צה"ל לא צריכים להיות מעורבים בפוליטיקה והם צריכים לשמור דעותיהם הפוליטיות לעצמם. אוי לנו אם מפקדי הצבא ישקלו שיקולים לא־צבאיים בקבלת החלטות מבצעיות".

גאה ברפורמה

לרון־טל עמדות ברורות וחד־משמעיות, שאותן יפרט בהמשך, גם בנוגע לטיפול הנדרש כיום לבעיית עזה - אך עיקר מרצו מוקדש, כאמור, לחברת החשמל, שבראשה הוא עומד החל משנת 2010.

"לקחנו חברה בקריסה שהיתה מצויה במשבר הקשה בתולדותיה, עם חובות עתק וללא רזרבות, ובתוך שנים ספורות הפכנו אותה לחברה יעילה ואטרקטיבית - עשינו משהו שלא נעשה כבר 30 שנים", הוא אומר. "אני מלא באופטימיות ובסיפוק לגבי עתיד החברה, אך יש דבר אחד שבכל זאת עצוב לי בגללו - התדמית שלנו. בשנים קודמות החברה 'הרוויחה' את התדמית השלילית שהיתה לה, אבל היום זו חברה חדשה. האנשים שגרמו לתדמית הרעה כבר לא כאן, חלקם נתבעים על ידינו כיום, והם נחלת העבר. לא רלוונטיים. מגיע לחברת החשמל שהתדמית שלה תשתנה". 

גאוותו הגדולה ביותר נוגעת לרפורמה בחברת החשמל, שאושרה על ידי הממשלה ביוני שנה שעברה ועיקרה "צמצום כוחה המונופוליסטי של חברת החשמל", פתיחת משק האנרגיה לתחרות, התייעלות והיערכות למעבר של המשק לאנרגיה נקייה. מועד סיום הרפורמה הוא 2025.

"זה לא סוד שחברת החשמל, בימיה כמונופול עוצמתי, נתפסה כחברה לא יעילה, עם הרבה מאוד בעיות אתיות, חשמל חינם לכל העובדים ושומנים בכוח האדם המגובה בוועד מאוד חזק שלמעשה שלט בחברה", אומר רון־טל. "מאז הפחתנו את חובות החברה בשליש, החזרנו לציבור כ־5 מיליארד שקלים בגביית חובות, איחדנו את מוקד 103 מחמישה לאחד בלבד, הורדנו את כמות המחוזות, ואנחנו גם מתייעלים באופן חסר תקדים עם עזיבתם בשלבים של כרבע מעובדי החברה. חברת החשמל  תהווה גורם מרכזי בהורדת יוקר המחיה בישראל".

בינתיים אזרחי ישראל לא נהנים מירידת מחירי חשבון החשמל. 

"הרפורמה חוסכת 2-1 מיליארד שקלים לשנה, אך בשנים הראשונות הסכום מופנה קודם כל למימון הרפורמה ולכן החיסכון עדיין לא מקבל ביטוי בחשבונות החשמל. הצרכנים מתעניינים בשני אספקטים: איכות ומחיר. איכות החשמל שמקבלים הצרכנים הישראלים היא מהגבוהות בעולם, זה נמדד בדקות אי־אספקה, ובישראל מדובר על 140-120 דקות בשנה. בגדול זה כלום. מבחינת מחיר, כבר עכשיו ישראל מדורגת בשליש התחתון במחירי החשמל מקרב מדינות ה־OECD. לא כולל ארה"ב, כמובן, שנהנית מגז מאוד זול. הרפורמה במשק האנרגיה תוביל למחירים נמוכים יותר. זה יגיע, בקרוב".

"אני בעד שתהיה חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה". חברת החשמל // צילום: יהושע יוסף

אתה מגדיר את חברת החשמל מונופול?

"אנחנו בדרך המהירה להיפרד מהתואר הזה. הפחתנו כבר 30% מחלקנו בסך ייצור החשמל. עד תום הרפורמה חברת החשמל תייצר רק 35% מהחשמל בישראל - ואז ניפרד סופית מהתיוג של מונופול".

רון־טל מתהדר בנתון נוסף, לפיו יש רזרבות צריכת חשמל של 2,500 מגה וואט. "אנחנו מדברים על 5 תחנות כוח רזרביות, בעוד שב־2013 היה לנו אפס רזרבות - ולכן הניתוקים והשיבושים היו כל הזמן מעבר לפינה", מסביר יו"ר חברת החשמל. "התקופה הזו נגמרה. אלו שני דברים מדהימים שחשוב שכל אזרח יכיר בהם. זו מהפכה אמיתית".

"המונופול יימשך"

לא מעט גורמים חולקים נחרצות על התמונה הוורודה שמצייר רון־טל בנוגע לרפורמה. "החמצה של פעם בדור: ההסכם ששומר על מונופול החשמל", התבטא בעניין מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת, ב"מקור ראשון" במאי 2018. לדברי רובין, "הרפורמה המסתמנת במשק החשמל היא נסיגה מלאה של המדינה מהשאיפה לחיסול המונופול הדורסני שמונע תחרות, שוקע בחובות ופוגע בצרכנים". 

מנכ"ל קהלת מציין בין היתר כי המשך השליטה של חברת החשמל ברשתות ההולכה והחלוקה משמר את כוחה המונופוליסטי של החברה. בנק ישראל העיר גם הוא כי בהינתן שימור כוחה של חברת החשמל במקטע ההולכה והחלוקה, אין להתעלם מכך שהרפורמה לא תהיה מלאה.

רון־טל דוחה בתוקף את הטענות: "חברת החשמל לא תהיה חלק מהתחרות בהליכי ייצור החשמל ואספקת החשמל - וזו הבשורה הגדולה", הוא מסביר. "אך בהולכה ובחלוקה, חברת חשמל אכן תישאר מונופול, מדובר בהכרח. אנחנו חיים במזרח התיכון ומשבר בהולכת החשמל חמור בהרבה ממשבר בייצור. מבחינה אסטרטגית־ביטחונית זה יהיה חסר אחריות ליטול מחברת החשמל את התשתיות הרגישות ביותר ולהעבירן לידיים פרטיות".

הטיעון הביטחוני מהווה לעתים כסות להנצחת מונופול.

"ולפעמים זה פשוט טיעון נכון. זו רשת שמנוהלת גם במצבי חירום ואסור לקחת סיכונים בנושא. יש פה בהחלט גם היבט עסקי, כי פיזור תשתית החשמל יהיה לא יעיל וחסר יכולת הסדרה. במרבית מדינות העולם, שרשרת ההולכה מצויה בידי המדינה. התחרות באה לידי ביטוי בשיעורי האחזקות של הגופים הממשלתיים בתחום הייצור והאספקה וכאמור באספקטים אלו אנחנו במגמה של הפרטה ותחרות". 

מנכ"ל קהלת ביקר את הרפורמה גם בשני תחומים נוספים: חובות חברת החשמל ועלות הרפורמה. 

נכון להיום, חובות חברת החשמל ירדו דרמטית והם עומדים על 38 מיליארד שקלים (כ־50 מיליארד עם ריבית), לעומת 60 מיליארד (72 כולל ריבית) לפני כשש שנים. "קיבלנו החלטה בקיץ 2013 להוריד את החוב בכל חצי שנה בחצי מיליארד שקלים, ולא מעט פעמים התעלינו על הציפיות שלנו", אומר רון־טל. "בזכות המהלך הזה הפכנו מחברה עם דירוג לא בת־השקעה, ליציבה. עד 2025 החוב יירד ל־27 מיליארד – ירידה של יותר מ־50% לעומת התקופה הקשה". 

עדיין מדובר בחוב משמעותי.

"חברה בלי חוב היא חברה שבעה, מתה. כזו שבדרך למטה. יהיה חוב, אבל החוכמה היא לדעת לשרת אותו כמו שצריך". 

תחנת הכוח בחדרה // צילום: משה שי

עלות הרפורמה מוערכת ב־7 מיליארד שקלים, ורוב הסכום מופנה לתשלום פיצויים לכ־2,700 עובדים אשר יעזבו את חברת החשמל בהדרגה בשש השנים הקרובות. "אני מכיר את הביקורת על העלות, אבל הסכום בהחלט לא מוגזם", מדגיש רון־טל. "כל העלויות של הרפורמה מגיעות מחסכונותיה, אז אין פה כסף נוסף שמסבסד את העלות. המספרים גדולים כתוצאה ממספר הפורשים הרב". 

לא בטוח שעובדים שעוזבים מקומות עבודה אחרים היו זוכים לתנאים מפליגים שכאלו.

"אני גאה בכך שמרבית הפיצויים מופנים לתיקון הפנסיות של העובדים שנשחקו לאורך השנים, ולכן דווקא בעלי משכורות נמוכות יותר זוכים למעשה לפיצויים הכי גבוהים. אנחנו מאפשרים לעובדים לעזוב את החברה בראש מורם ועם ביטחון כלכלי סביר. תראה מה קורה היום בסלקום, פלאפון, טבע וחברות נוספות. אצלנו לא היתה הפגנה אחת של העובדים, לא כי הם הפכו לעשירים, אלא כי תהליך עזיבתם היה מתואם וכלל קשב רב. אנחנו מוציאים מפה עובדים גאים, וזה שווה הרבה מאוד כסף". 

ועד העובדים שיתף איתך פעולה?

"לארגון העובדים, ובייחוד ליו"ר מיקו צרפתי, יש ראייה לאומית מאוד חזקה. הוא הפך להיות פרטנר מלא של הרפורמה, ובלעדיו ובלעדי ההסתדרות לא היתה רפורמה, ומשק האנרגיה היה נקלע למשבר". 

היית שותף עם הוועד בצמצום הרפורמה, לעומת זו המקורית שנוסחה בחוק משק החשמל מ־1996?

"לא צומצמה שום רפורמה. נכון שכבר ב־1996 התקבלה ההחלטה, אבל יותר מ־15 שנים לאחר מכן ארגון העובדים תקע אותה. לפני כחמש שנים הבינו גם העובדים שהרפורמה היא בגדר הצלת נפשות. קודם כל, כי החברה בסיטואציה מסוימת היתה יכולה להיסגר, וגם אם לא, היה ממונה לחברה כונס נכסים שהיה מוביל לגל פיטורים ללא שליטה של העובדים על המצב". 

התיאור הפסטורלי שלך מתנגש עם העתירה של המדינה לבג"ץ לפני כשנה וחצי נגד כוונת ועד העובדים לשבות במחאה על תנאי הרפורמה. רק אחרי שנשיאת העליון אסתר חיות רמזה כי העובדים כנראה יפסידו ותיפגע זכות השביתה – הוועד וההסתדרות התקפלו.

"העתירה כבר היתה חלק ממהלכי הרפורמה. הפנייה של הממשלה והאוצר לבג"ץ היתה כדי להחזיר את העובדים לשולחן המשא ומתן ובהחלט נעזרנו באמירות של נשיאת העליון, שהשמיעה סייגים על זכות השביתה. הוועד ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הבינו שהסיכון לזכות השביתה עולה על הסיכון ברפורמה".

רבים מבכים את החלטת הממשלה למשוך את העתירה, כי הם ראו בה הזדמנות פז להגביל את סאגת השביתות הפוליטיות הממררות את חיי האזרחים ללא צורך.

"לא פוספסה שום הזדמנות. לדעתי פגיעה בזכות השביתה מנוגדת לאינטרס של המדינה. אני גם לא  בטוח שחוק בוררות חובה במובן הכי קפיטליסטי שלו, של הגבלת זכות השביתה, הוא הפתרון הנכון".

ומה לגבי ההתחשבות באזרחים הנפגעים מאותן שביתות?

"עובדה שבחברת החשמל לא פגעו באזרחים אפילו פעם בתשע שנותיי כיו"ר החברה. אם ראשי הוועדים אינם אנשים אחראיים, להסתדרות יש אינטרס להחליף אותם".

לא צריך לשבות בפועל, מספיק שהממשלה יודעת שהיד של העובדים על השאלטר כדי לסחוט הטבות.

רון־טל דופק על השולחן: "לגיטימי שעובד ישבות אם יחשוב שפוגעים בו. בחברת החשמל לעובדים אין אינטרס לפגוע בנושאים שהם חיים ומוות, לכן פגיעה בשירותים חיוניים לא עמדה על הפרק. אני מאלה שחושבים שבמו"מ אסור שיהיה מנצח או מפסיד, אחרת ההסכם לא יצליח. הביטוי הטוב ביותר לכך הוא התקדמות הרפורמה, שאפילו מקדימה את הלו"ז".

למרות הרפורמה, העובדים הוותיקים שלכם עדיין נהנים מחשמל חינם.

"בעוד כמה עשורים המושג 'חשמל חינם' יחלוף מן העולם. העובדים החדשים וגם המנהלים המועסקים בחוזים אישיים, כולל אני, משלמים את חשבונות החשמל שלהם כמו כל אזרח. בתקופתי גם גדל מספר הבכירים המועסקים בחוזים אישיים מחמישה ל־100, כך שהמגמה ברורה".

מחיר הוגן

רון־טל לא חושב שאזרחי ישראל משלמים מחירים חריגים עבור החשמל שהם צורכים, אך הוא מפנה אצבע מאשימה למחיר הגבוה שנדרשת חברת החשמל לשלם בעבור אספקת גז טבעי ממאגר "תמר". מדובר על 6.3 דולר ליחידת חום, כ־30% יותר מיצרני חשמל פרטיים ויותר ממה שיידרשו לשלם מצרים וירדן עבור אספקת הגז הישראלי. מחיר זה, שנקבע בהתאם להסכם שנחתם בין חברת החשמל לתמר ב־2012, עלול לעלות אף יותר, שכן הוא צמוד למדד המחירים האמריקני בתוספת אחוז אחד. "לצערי הרב, נוצר מצב אבסורדי שבו חברת החשמל משלמת את המחיר הגבוה ביותר, במקום הנמוך ביותר", הוא מודה.

ההסכם נחתם בתקופתך, אז אתה בעצם מכה על חטא?

"צריך להבין את המצב שהיה אז, ב־2012. לא היו לנו רזרבות, לא היה גז ממצרים, תטיס התרוקן והקריסה היתה מעבר לפינה. בנוסף, העיכוב בחתימת ההסכם עלה למשק כבר 18 מיליארד שקלים, והסכום גדל במיליארד שקלים נוספים על כל חודש נוסף. בשלב כלשהו היינו חייבים לגמור עם ההסכם הזה. הגענו להסכמה והתנינו את המחיר בקיומו של סעיף השומר לחברה בעתיד את הזכות לקבל את המחיר הנמוך ביותר במשק האנרגיה".

"לצערי הרב", ממשיך רון־טל, "הממונה על ההגבלים העסקיים בזמנו, פרופ' דיוויד גילה, לא אישר את הסעיף כדי לא לפגוע בתחרות. לא היה מה שיגן עלינו".

כעסת על גילה?

"הוא עשה טעות קשה מאוד. עם כל ההערכה והכבוד - הוא הסתכל על האירוע דרך קשית וראה רק את עולם ההגבלים העסקיים מבלי להביט על הסיטואציה בראיית מאקרו". 

סעיף המיקוח אמנם נמחק, אך בידי חברת החשמל קיימים כמה כלים על מנת להפחית את המחיר שהיא נדרשת לשלם עבור הגז מתמר: ביוני 2021 ויוני 2024 תוכל החברה לפתוח מחדש את ההסכם ויתאפשר לה לתבוע הורדה של המחיר עד 25% בשלב ראשון ו־35% בשלב השני. 

נוסף על כך, החל מינואר האחרון קיימת בידי חברת החשמל האפשרות לצמצם ב־40% את הצריכה מתמר, ובכך להוריד משמעותית את המחיר. נכון לעכשיו השימוש בסעיף אינו רלוונטי, מפני שאין תחרות בתחום אספקת הגז, אך בדצמבר הקרוב המצב צפוי להשתנות עם תחילת הזרמת הגז ממאגר לווייתן. מחיר הגז שיסופק על ידי לווייתן לחברת החשמל יהיה נמוך ב־20% מזה של תמר. "למעשה חברת החשמל היא הגורם המרכזי לפתיחת שוק אספקת האנרגיה לתחרות", אומר רון־טל. "למרבה האירוניה, הגוף שהוקע כל השנים כ'מונופוליסטי' מוביל עכשיו מהלך לשבירת מונופולים".

אתה דוחה את הביקורות נגד מתווה הגז?

"כמובן, מתווה הגז הוא בגדר הצלת נפשות עבור מדינת ישראל. בעוד כשנתיים תחובר ישראל גם למאגרי כריש ותנין, ובכך נשלש את היתירות ביצירת אנרגיה, והכל תוצרת כחול לבן. קשה להפריז בחשיבות הכלכלית־אסטרטגית של המהלך הזה".

שת"פ עם הסינים

רון־טל מתגאה גם בהליך מכירת תחנות כוח של החברה ליזמים פרטיים. ביולי האחרון נמכרה תחנת אלון־תבור, תמורת 1.9 מיליארד שקלים, והיא הראשונה מבין חמש שאמורות להימכר בשנים הקרובות. הבאות בתור הן רמת חובב (קיץ 2020) ורידינג (תחילת 2021). "בוא נאמר שהרבה אנשים לא האמינו שזה יקרה, ואמרו שהאלוף הזחוח הגיע מהצבא וחושב שהוא מבין בהכל, אבל שאין לו מושג על מה הוא מדבר. אז הנה, מתברר שזה דווקא כן קורה ואלון־תבור נמכרה עוד לפני הזמן ובכפול מההערכה הראשונית שלנו".  

מכירת אלון־תבור יצרה תקדים גם בכניסת חברות סיניות לייצור חשמל בישראל. אתה לא חושש להרגיז את ממשל טראמפ, שנלחם בחומרה בסינים?

"ממש לא. הסינים שולטים בחברת המזון הגדולה בישראל ('תנובה'), מקימים את נמל אשדוד החדש וחופרים רבות מהמנהרות בארץ. בכל מה שקשור לאנרגיה הסינים מחזיקים בשליש מאלון־תבור, כך שאין להם זכות וטו. מערכת הביטחון בחנה את הנושא ואישרה. ממש לא מודאג".

בנקודה זו בוחר רון־טל לעקוץ את תחנת הכוח הפרטית דוראד באשקלון, שהתנגדה לרפורמה בחברת החשמל. 25% ממניותיה של דוראד מוחזקות על ידי משפחת זורלו הטורקית, המקורבת מאוד לראש ממשלת טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן: "אני מודאג מאוד שבזמן שארדואן משווה אותנו לנאצים ומעניק חסות לחמאס, חברה טורקית שמקורבת אליו שותפה פעילה בתחנת כוח, המהווה תשתית חיונית גם לאינטרסים הביטחוניים של ישראל".

אתה לא סומך במקרה זה על מערכת הביטחון, בדומה למכירת אלון־תבור לסינים?

"במקרה של דוראד זה היה די מזמן, לא בטוח שהיה אישור. אני לא יודע מה שאחרים לא יודעים, אבל מקווה מאוד ורוצה להאמין שהאינטרסים הביטחוניים שלנו נשמרים".  

הישג, לא פשרה

לפי הפרסומים, חברת החשמל תוותר למצרים על 85% מהחוב במסגרת פשרה. הפרסום התייחס לפשרה שהושגה בין חברת החשמל למצרים על תשלום בגובה חצי מיליארד דולר - סכום המהווה 15% בלבד מהפיצויים שנפסקו לטובת החברה (כולל הוצאות משפט וריבית) בהליך בוררות בינלאומי שנערך בשווייץ ב־2015. הפיצוי נפסק בגין הפרת הסכם מ־2005 של המצרים בנוגע לאספקת גז. 

רון־טל דוחה על הסף את הביקורת נגד הפשרה עם קהיר: "הפשרה הזו היא הישג אדיר למדינת ישראל. האלטרנטיבה לקבלת שני מיליארד שקלים ממצרים היא לקבל אפס שקלים. כל ניסיון לממש את פסק הדין במלואו היה נסחב 15 שנים, ובסופו לא היה יוצא כלום. ההסכם נבחן על ידי מיטב המומחים בעולם, והמסקנה החד־משמעית היתה שזה ההסכם הטוב ביותר האפשרי. אני מקווה שכל מי שטוען אחרת לא עושה זאת מאינטרסים זרים".

אז מדוע בכירי החברה, כולל אתה, לא דיווחתם על ההסכם לפני שפורסם בתקשורת, וביקשתם שיפוי על מנת להיות מוגנים מתביעות אישיות?

"מדובר בנושא רגיש מאוד, ולכן לא כדאי לצאת בהצהרות לפני חתימה סופית. אין פה 'הסתרה' במובן הזדוני של המילה. לגבי השיפוי, לא מדובר בהתנהלות חריגה. אנחנו חברה ציבורית, ובקשות שיפוי מוגשות כשיש צעדים פיננסיים משמעותיים. אנחנו רוצים בכירים שיהיו מוכנים לקחת סיכונים לטובת הציבור, ולא כאלו שיהיו 'ראש קטן' ויימנעו מפעולות משמעותיות".

הדרג המדיני לחץ עליך להגיע לפשרה עם מצרים?

"התשובה היא חד־משמעית לא. ההתנהלות היתה במאה אחוז של חברת החשמל, והתבססה אך ורק על שיקולים עסקיים רלוונטיים. קיבלתי חופש פעולה מלא ואף אחד בדרג המדיני או הפוליטי לא הגביל אותי או היה מעורב במו"מ, למעט עדכונים שמסרתי לגופים הרלוונטיים, כי ברור שאירוע מהסוג הזה יכול לשאת גם השלכות מדיניות". 

החוב הפלשתיני

אחת הסוגיות המקוממות ביותר שבהן רון־טל מבקש לבצע טיפול שורש, היא הר החובות שצברו הרשות הפלשתינית וחברת החשמל של מזרח ירושלים לחברת החשמל הישראלית. ביולי האחרון נפל דבר, כאשר בג"ץ אישר לחברת החשמל לנתק אזורים במזרח ירושלים שלא שילמו את חשבון החשמל, בכפוף להודעה מוקדמת ויידוע גורמים מדיניים רלוונטיים. 

הניצחון השני בבית המשפט נוגע לפסיקה שלפיה החברה המזרח־ירושלמית נדרשת לשלם לחברת החשמל פיצויים בגובה כ־180 מיליון שקלים בגין חובות ישנים. "אנחנו מדברים עכשיו יומיים אחרי שניתקנו פלשתינים במזרח ירושלים", אומר רון־טל (הראיון נערך בשבוע שלפני ראש השנה), "אנחנו הולכים להגביר את השימוש בצעד הזה, בהתאם לפסיקת בית המשפט. כל גרוש שהם חייבים לנו - נקבל. כל גרוש! אם צריך, נלחץ לקיזוז כספי המסים המועברים להם".

ועדיין, אנחנו מדברים על חוב כולל של כמעט 2 מיליארד שקלים. 

"לא הכל תלוי בי, ואם זה היה תלוי בי הייתי הרבה יותר אגרסיבי. לקוח או רשות שלא משלמים את חובותיהם, יתכבדו נא לשלם - או שהשירות לא יינתן להם. אין סיבה בעולם שישראלים יממנו חובות של פלשתינים".

ומה בנוגע לאספקת חשמל לעזה?

"קודם כל, עיקר החובות הם ממזרח ירושלים ומיו"ש, כי בעזה אנחנו מקזזים את החוב. תזכור גם שעזה חשוכה חצי מהיממה לא כי אנחנו לא מספקים חשמל, אלא כי התשתיות שם לא מאפשרות יותר מכך". 

"התשתיות שם לא מאפשרות חשמל חצי מהיממה". תושבים ברצועת עזה // צילום: אי.פי

ומה עמדתך הערכית־ביטחונית על אספקת חשמל ליישות המשגרת לעברנו טילים?

"אני חושב שאנחנו צריכים להעניק תנאי חיים מינימליים לעזתים, כדי שיקיאו מתוכם את הנהגת חמאס הטרוריסטית".

מדוע ישראל מעודדת את ארה"ב להפעיל לחץ על איראן באמצעות סנקציות הממררות את חיי האזרחים הפשוטים שם, ואנחנו מנגד לא יכולים ללחוץ על חמאס באמצעות החשכת עזה?

"לא כל עזה היא אויב של מדינת ישראל. הנפגעים העיקריים משלטון חמאס אינם תושבי ישראל, אלא העזתים שלא מעורבים בטרור. אנחנו מספקים להם חשמל, דלק ותרופות, כדי שלא תהיה שם קטסטרופה הומניטרית". 

כאיש צבא לשעבר, מה הפתרון לדעתך לטרור הקסאמים?

"המציאות הביטחונית בעוטף עזה בלתי נסבלת. הדרך היחידה למגר את הטרור היא חיסול חמאס בעזה: חיסול תשתיות הטרור, תעשיית הנשק ופגיעה בהנהגת הטרור, צבאית ואזרחית. מהלוחם הפשוט ועד סינוואר".

במילים אחרות, לכבוש את עזה.

"אני לא רואה אפשרות אחרת, חוץ ממכה צבאית קשה שתכלול כניסה קרקעית לתוך רצועת עזה, לא על מנת להישאר שם אלא כדי להרוס מן היסוד את תשתיות הטרור".

ברגע שתצא, הטרור יחזור להרים ראשו במהרה. מדוע לא לאמץ את מודל פוסט חומת מגן, ולהיכנס בקביעות לחאן יונס ורפיח לביצוע מעצרים וסריקות אמל"ח, כפי שקורה כיום ביו"ש?

"אני לא פוסל את האפשרות הזו. טרור הוא כמו עשב שוטה, וחייבים לנכש את ראשו באופן תדיר. הרעיון הוא לחימה רצופה ולא 'סבבי לחימה'. מה שאפשר לעשות מהאוויר ומהים עדיף, אבל אם צריך - גם ניכנס פנימה רגלית ונצא".

בדרך לפוליטיקה?

רון־טל צפוי לסיים את תפקידו בסוף 2020, ובכך ישלים עשור בחברת החשמל, אך לא מן הנמנע כי בממשלה הבאה יוחלט על הארכת הקדנציה שלו ב־3 שנים נוספות.

"אנחנו עושים כאן דברים מדהימים – מעסיקים אנשי צד"ל ובעלי מוגבלויות יותר מכל חברה אחרת בישראל, ממנפים את היכולות האדירות שצברנו בתחום הסייבר ליצירת מנוע צמיחה חדש ומעבירים סדנאות חינוכיות לתלמידים בבתי הספר", מספר רון־טל, שפורש את חזונו למשק האנרגיה העתידי: "אנחנו מדברים על מהפכת החשמל המבוזר, שאני מכנה אותה מהפכת 40/80 - 80% מהחשמל בישראל יהיה מבוזר עד 2040. מרבית החשמל יהיה ירוק וייוצר באמצעות השמש, והגז ישלים את היתר. הלקוחות עצמם הם שייצרו את החשמל, כלומר הם יהיו גם צרכנים וגם יצרנים. אחרי זה יוכרז על תום עידן התחנות הגדולות. החיסכון הכספי ובזיהום האוויר יהיה אדיר".

בינתיים נראה כי במקומות רבים מדי רותמים את העגלה לפני הסוסים, וההסתמכות על אנרגיות מתחדשות מובילה לעליית מחירי החשמל, כמו בגרמניה למשל.

"צריכה להיות הבשלה של הנושא, בשלושה תחומים: הגברת היעילות ביצירת חשמל מהשמש; יצירת יכולת אגירה מאסיבית; וקיומה של רשת חכמה שתנהל את המערך הזה. חברת החשמל לא תשתתף אמנם בייצור החשמל, אך תוביל את תחום האגירה והרשת החכמה, ולכן תוביל את משק האנרגיה גם במהפכה הבאה".

"לא רואה אפשרות אחרת מלבד כניסה קרקעית לעזה". רון־טל // צילום: גדעון מרקוביץ'

אתה שוקל להנפיק את החברה בבורסה?

"הרפורמה לא כוללת הנפקה, אבל בעיקרון אני בעד שחברת חשמל תהיה חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה. אני מניח שזה ייקח זמן, אבל זה יקרה, וכל מי שישקיע בנו יעשה עסק טוב. חברת החשמל תביא דיבידנדים לישראל בעתיד".

רון־טל התייחס גם לדו"ח רשות החשמל, לפיו חברת החשמל חרגה בסכום עתק של יותר מ־1.3 מיליארד שקלים במסגרת הפרויקט להתקנת מסננים מעל ארובות תחנות הכוח הפחמיות בחדרה ובאשקלון. "פרויקט הפחתת הפליטות הוביל כבר היום להפחתה של מעל 80% מזיהום האוויר. זו פעם ראשונה שמתבצע פרויקט בהיקף ובמורכבות כאלה, ועוד בתחנות פעילות הממשיכות לייצר חשמל, תוך הקפדה על אי פגיעה באספקת החשמל ללקוחות. מדובר בהישג חסר תקדים בהקשר הזה". 

כאלוף לשעבר, מה דעתך על 'מפלגת הגנרלים' של כחול לבן?

"אני יו"ר חברה ציבורית, לא נכנס לפוליטיקה", מחייך רון־טל. 

התקופה האחרונה לא עושה לך חשק להצטרף לפוליטיקה? 

"בתקופה הקרובה משימת העל שלי היא לקדם את הרפורמה בחברת החשמל. אחר כך, אלוהים גדול". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו