חמושים בדרכון

לא פחות מ־20 נספחים של צה"ל מכהנים כיום ברחבי העולם: מצ'ילה, ברזיל ואפריקה, דרך יוון וגרמניה ועד ארה"ב וקנדה. משך כהונתם הוא שלוש שנים, ורוב הנספחים הם גברים. נתון לא מפתיע כאשר מביאים בחשבון שאחד הפרמטרים לתפקיד הוא פיקוד קרבי.

לרוב, הציבור הישראלי אינו חשוף לתפקיד הנספחים - או נספחי ההגנה, בשמם המלא - תפקיד שקיים כבר משנת 1948, אז נספחי ההגנה הראשונים הוצבו ברוסיה ובארה"ב. 

תפקידו של הנספח הוא לאתר מרחבים לשיתופי פעולה עם המדינות אשר עליהן הוא אמון. שיתוף הפעולה בא לידי ביטוי במספר היבטים מרכזיים: בניין הכוח, מרחבי הלגיטימציה וההשפעה ויצירת מרחב פעולה לצה"ל ולמדינה.

בנושא בניין הכוח עוסק הנספח בעיקר בנושאים של אימון משותף עם צבאות של מדינות זרות, שיתופי ידע, אמל"ח ויכולות. כל אלה בדגש על זיקה מבצעית.

בפן של מרחבי הלגיטימציה והשפעה מדובר על יצירת הבנה לפעולות שצה"ל מבצע. הפן השלישי נחשב למסקרן ביותר, וכזה שלא פעם מעלה שאלות הומניטאריות ואחרות: תמיכה בייצוא ביטחוני. בפן הזה הנספחים פועלים בתיאום מלא ובהנחיה של אגפי סיב"ט ואבט"מ במשרד הביטחון ומול משרדי הממשלה. 

את התהליך הלוגיסטי והלימודי שעוטף את השליחות, ובכללו הכשרת הנספחים ודאגה להם ולבני משפחותיהם בארץ היעד, תומכת חטיבת קשרי חוץ בצה"ל. בשלושת החודשים שטרם יציאתם לתפקיד, נספחי ההגנה עוברים הכשרה הכוללת לימודי שפה, לימודים עיוניים על ההיסטוריה של מדינת היעד ועל ההיסטוריה של שיתוף הפעולה מול מערכת הביטחון הישראלית, על חלקיה השונים והמגוונים.

הם גם מבקרים במדינת היעד לפחות פעם אחת לפני תחילת תפקידם. אגב, הם לא חומקים מהדרכה של נימוסים והליכות, בסיועו של משרד החוץ. הפן המתוקשר יותר של תפקיד נספח ההגנה הוא סביב משלחות הסיוע והחילוץ שנשלחות לא פעם אל מדינות שחוו אסונות טבע, כדוגמת ברזיל, נפאל וטורקיה. אז, תפקידם של הנספחים לתאם גם הגעה של כוחות ישראליים למדינה שחוותה אסון וגם לחלץ ישראלים, במקרה שאכן יש צורך בכך.

שוחחנו עם שישה מהנספחים ברחבי העולם על מנת להבין מדוע צה"ל צריך לשלוח שליחים קבועים אשר חיים במדינות זרות, ומהו היתרון היחסי והחשיבות האסטרטגית שלהם על פני נציגים זרים אחרים שכבר מוצבים ברחבי העולם, ואמונים מטבע תפקידם על הרוב המוחלט של הנושאים, לרבות הפעילות המגוונת מול הדרג הביטחוני והמדיני. 

"התרגשות משותפת ליד קבר באומל"

נספח ההגנה של ישראל ברוסיה

אל"מ גרמן גילטמן, בן 46

כהונה: 2017-2021

תפקיד קודם: סגן מפקד אוגדה 162

בשנה וחצי האחרונות התרחשו שני אירועים אשר הדגישו את קרבת יחסי ישראל־רוסיה. הראשון הוא החזרת גופתו של זכריה באומל ז"ל, והשני הוא הפלת המטוס הרוסי בסוריה. אל"מ גרמן גילטמן, נספח ההגנה של ישראל ברוסיה, הרגיש מקרוב את ההשפעה של שני האירועים. 

שרידי גופתו של באומל, חלל צה"ל שנהרג בקרב סולטאן יעקוב, הובאו לישראל בתחילת חודש אפריל, ימים ספורים לפני הבחירות הקודמות, ו־37 שנים לאחר מותו במלחמת לבנון הראשונה. מייד היה ברור בישראל שהשבת גופתו של החייל הנעדר הביתה התאפשרה הודות לרוסיה, ומעטים יודעים שלאחר שהובא למנוחות בהר הרצל, הגיעה לפקוד את קברו משלחת של מפקדים מהצבא הרוסי, בהובלתו של הנספח הישראלי. 

אל"מ גילטמן, נשוי ואב לשניים, אומר כי מגיע "קרדיט גדול לצבא הרוסי שעבד בנחישות תוך סיכון חיי חייליו, כדי להחזיר שרידים של חייל מצבא אחר. זיכרון של חיילי צבא הוא אחד מהערכים המשותפים העמוקים ביותר של הרוסים והישראלים. "כשהיינו בבית הקברות ואמרתי למפקדים הרוסים, ליד קברו של באומל ז"ל, שבזכותם יש לחייל קבר בפעם הראשונה, הם התרגשו".

אולם תפקיד מכריע יותר היה לגילטמן בסוגיה סביב הפלת המטוס הרוסי בשמי סוריה. בשנים האחרונות, הוא אומר, ישראל ורוסיה מתקרבות, ועל רקע זה אף צד לא רצה שהתקרית תעיב על היחסים: "ברגע שיש אינטרסים משותפים, מייצרים גם שפה משותפת בהיבט של הבנה הדדית. זה פותח אופקים אחרים. 

גרמן גילטמן // צילום: דו"צ

"פעם זה היה רחוק, זר, לא מעניין. היום זה הופך לאט־לאט למשהו יותר קרוב, ידידותי. יש קבוצת עבודה קבועה שנפגשת כל הזמן במוסקבה או בארץ, בין שלושה לארבעה מפגשים בשנה, שבהם מנסים לדון על הסוגיות ולפתור אותן. באירוע הפלת המטוס הרוסי האחריות היא על ההגנה האווירית הסורית, אנחנו למדנו המון מהאירוע, למדנו איך למנוע ולהתייחס לצד השלישי".

גילטמן, שעובד רק עם עוד איש צוות אחד, אחראי לא רק על נושאים שצה"ל אמון עליהם - כמו תיאומים ביטחוניים ולמידה משותפת של חניכי המכללה לביטחון לאומי ברוסיה. הוא עוסק גם בביקורים המדיניים התכופים של ראש הממשלה באזור ובכלל של הדרג המדיני. 

לישראל עלה גילטמן מאוקראינה בגיל 18, ובשונה ממה שציינו בפנינו נספחים אחרים, הוא טוען שידיעת השפה המקומית הכרחית: "צריך גם להבין את הדקויות ואת המנטליות, והמנטליות המקומית היא שהכל נעשה בשפה הרוסית. אתה רוצה לדבר איתי? דבר איתי בשפה שלי". 

 

"להכיר את האנשים לפני הכל"

נספח ההגנה של ישראל ביוון

אל"מ צביקה שחר, בן 45

כהונה: 2017-2020

תפקיד קודם: רמ"ח תורה והדרכה בחיל הים

אל"מ צביקה שחר מתגורר באתונה שביוון, וכבר בפתיחת שיחתנו הוא מבקש להדגיש שלא מדובר בתפקיד בטן־גב. חשוב לו מאוד שהציבור הישראלי יידע שהוא וחבריו עובדים קשה, שנספח לא נמצא במעין חופשה ממושכת בחו"ל: "בסוף אנחנו עובדים פה. יש הרבה מאוד עבודה, עשייה, מחויבויות, לא נמצאים הרבה בבית".

מבחינת שחר, נשוי ואב לארבעה, "החשיבות של התפקיד היא בתרומה למערכת הביטחון הישראלית. כשאתה עושה את תפקידך כמו שצריך, יש הרבה מאוד תרומה למערכת הביטחון ולמדינה. יש פה המון ציונות". ב־3 השנים האחרונות הדגש בגזרתו של שחר הוא בנושא עשרות התרגילים המשותפים של הצבאות הישראלי והיווני. מלבד זאת, "יש עוד שתי רגליים שהן קצת יותר קטנות: עלייה בהיקפים של היצוא הביטחוני מול המדינות, ורגל מקבילה שהיא ממשקי בכירים".

צביקה שחר (מימין) // צילום: דו"צ

אל"מ שחר מדגיש גם את הפן הבין־אישי בתפקידו של נספח צה"ל: "המשמעות של הכרה פרסונלית את האנשים היא אדירה. אתה פוגש על בסיס כמעט שבועי את הבכירים בצורה לא פורמלית. רמת שיתוף הפעולה היא כזו שמחייבת הימצאות פיזית בשטח". 

 

"יש מעצמות אחרות באזור אבל אנחנו יוצרים שותפות"

נספח (מדלג) ההגנה של ישראל באפריקה 

אל"מ (מיל') אביעזר סגל, בן 61

כהונה: 2015-2020 

תפקיד קודם: נספח ההגנה של ישראל ברוסיה

בשנת 2015, במסגרת המאמץ הלאומי להחזיר את היחסים בין מדינות אפריקה לבין ישראל לימים היפים שלהם, מונה אל"מ (מיל') אביעזר סגל לנספח מדלג ביבשת (כלומר, כזה שמתגורר בארץ ומגיע בהתאם לנדרש למדינות אפריקה שעליהן הוא אמון). במסגרת תפקידו, מגדיר סגל שמונה מדינות ליבה: אתיופיה, קניה, אוגנדה, טנזניה, רואנדה, ניגריה, גאנה וזמביה.

התפקיד הוצע לסגל לאחר שסיים שירות של 25 שנים בצה"ל, שבמסגרתן גם שימש נספח צה"ל במוסקבה. הוא הרגיש שתפקיד הנספח למדינות אפריקה הוא בגדר שליחות שאינו יכול לסרב לה, משום שמבחינתו, "הדיפלומטיה הצבאית היא חלק מהביטחון הלאומי של מדינת ישראל". כיוון שהוא איש מילואים, מוקצים לו 60 ימי מילואים בשנה אך לגישתו, כלל נספחי המילואים עושים בפועל מספר רב יותר של ימי מילואים - בהתנדבות. יש מלבדו שלושה נספחים מדלגים נוספים במילואים - במדינות הנורדיות, באיי הבלקן ובחצי האי האיברי. 

הפעילות בגזרה של סגל - נשוי ואב לשלושה - שמה דגש על הלוחמה בטרור, ובמסגרת כך מתקיימים סמינרים בישראל ובאפריקה שנועדו להכשיר בעלי תפקידים שונים בתחום. מיזם אחד כזה נעשה בשיתוף צה"ל, משרד הביטחון ומשרד החוץ, הקרוי Mobile Training Team, שבמסגרתו יצאו בשנת 2019 שלושה צוותים של קצינים ולוחמים למשך שבעה ימים לטובת "אימון של יכולות צבאיות בסיסיות" של מקביליהם באפריקה. 

אביעזר סגל (משמאל) // צילום: דובר צה"ל

במסגרת העבודה המשותפת מגיעות משלחות מאפריקה להתארח גם בישראל, ומתקיימים קשרים הדוקים עם הנספחים הצבאיים המכהנים כאן (מטנזניה, זמביה, אנגולה וחוף השנהב - כולם מונו לאחר ייסוד התפקיד של נספח צה"ל באפריקה ב־2015). 

במהלך השיחה עימו, אי אפשר שלא להרגיש שסגל מנסה להעביר מסר גדול יותר מהגדרת התפקיד שלו - לא רק לקולגות שלו אלא גם לנו, הישראלים: "אנחנו לא לבד באפריקה, יש מעצמות אחרות באזור הזה. אבל אנחנו מדברים בגובה העיניים, בשותפות. תמיד שואלים אותי מה הסוד שלנו. והתשובה שלי היא החינוך, הערכים והדרך. אנחנו מביאים את הישראליות לאפריקה". 

 

"קשר רציף ועיסוק רב סביב עולם מטוסי ה'אדיר'"

נספח האוויר של ישראל בארה"ב 

תא"ל אמיר קרן, בן 46 

כהונה: 2018-2021

תפקיד קודם: ראש מחלקת תכנון וארגון בחיל האוויר

ארה"ב היא המדינה היחידה בעולם שאליה צה"ל בוחר למנות מדי שנה שישה נספחים שונים. אחד שאחראי על האזור ואליו מדווחים כל חמשת הנספחים, וחמישה נספחים המייצגים חילות ואגפים שונים: אוויר, ים, יבשה, מודיעין ומחקר ופיתוח. 

תא"ל אמיר קרן הוא הנציג הרשמי של חיל האוויר הישראלי אל מול כל אוויריות ארה"ב ביחידות השונות: חיל הנחתים, הצבא האמריקני וחיל הים. תפקידו - לקדם מולם תרגילים, אימונים, מפגשים דיפלומטיים, מפגשי למידה, תוכניות עבודה ועוד. 

לשאלה מדוע קיים מספר רב כל כך של נספחים, משיב תא"ל קרן כי "ארה"ב היא בעלת ברית אסטרטגית וביטחונית חשובה מאוד עבור מדינת ישראל. בהתאם לכך, צה"ל והצבא האמריקני מקיימים קשר רציף והדבר מתבטא במגוון נספחים צבאיים גדול, דבר המדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה הצבאי עם ארה"ב".

כדוגמה לשיתוף הפעולה הנרחב עם ארה"ב, מביא תא"ל קרן את מטוס האדיר ה־F-35. כזכור, חיל האוויר הישראלי היה הראשון מחוץ לארה"ב שהפעיל טייסת מבצעית של מטוסי ה־F-35. "בגלל ששיתוף הפעולה עם ארה"ב משמעותי, היקף העבודה גדול. יש עיסוק רב סביב עולם מטוסי ה'אדיר'. מדובר במטוס אמריקני שאנחנו לומדים את יכולותיו. ביטוי לכך הוא תרגיל 'Tri-lightning' שהתקיים בסוף חודש יוני 2019, שהיווה שיתוף פעולה ראשון של מטוסי ה־F-35 של ישראל, ארה"ב ובריטניה, אשר טסו מעל שמי הים התיכון ללמידה משותפת על יכולות המטוס".

אמיר קרן // צילום: דובר צה"ל

בסיום דבריו מבקש תא"ל קרן להדגיש דווקא את חשיבות הנספחות הממוקמת בוושינגטון: "נספחות וושינגטון היא הגדולה ביותר מבין נספחויות ישראל בעולם. הקשרים הענפים מתבטאים באופנים שונים, בערוץ המבצעי האופרטיבי, ובערוצי האימונים, המו״פ ובכמות המשלחות ההדדיות לשמירה על כשירות מבצעית של שני הגופים והקשר ההדוק ביניהם. עבודת הנספחים מתבצעת מול גופי הצבא השונים בארה"ב ולא מול גופים פוליטיים". 

 

"האחריות החברתית בראש"

נספח ההגנה של ישראל בבריטניה

אל"מ תדהר דאר, בן 45

כהונה: 2018-2020

תפקיד קודם: אגף המודיעין

"מהיום שאתה מתגייס לצה"ל ולובש מדים, אתה למעשה הופך לשליח של צה"ל ושל המערכת הביטחונית, דבר שרק הופך משמעותי יותר ככל שאתה מתקדם בדרגות", כך אומר תדהר (תדי) דאר, נספח צה"ל בבריטניה.

דאר, נשוי ואב לשלושה, מסביר כי השליחות כרוכה באחריות ייצוגית והסברתית, תוך קידום האינטרס של צה"ל ומערכת הביטחון. "לצד זאת, עצם היותך שליח, מחייב אותך גם ללמוד ולהיות בקי במערכת המקומית, זאת על מנת לדעת לאפשר שיתופי פעולה פוריים ואיכותיים.

"בבריטניה קיימת קהילה של דיפלומטים צבאיים, מתוכם 130 נספחי הגנה", מספר דאר, "הקהילה מאוד פעילה ומקושרת, דבר שמאפשר גם שיח וקידום נושאים בילטרליים מעת לעת, אך בעיקר משרת את מאמץ ההסברה של צה"ל בעיתות שגרה ומלחמה".

תדהר דאר ואשתו // צילום: דובר צה"ל

לאחרונה התקיים תרגיל משותף לחיל האוויר הישראלי יחד עם חילות האוויר של בריטניה, גרמניה ואיטליה, על אדמת בריטניה. התרגיל כלל עשרות מטוסים ונמשך שלושה שבועות, כשמטרתו היא למידה והפקת לקחים מבצעיים בזירה לא מוכרת עבור טייסי חיל האוויר הישראלי. "החיבור בין החילות סולל דרך להעמקת ולהרחבת שיתופי הפעולה", אומר דאר.

"כחלק מהשת"פ, אנו עוסקים בביקורי בכירים משני הצדדים, הבולט שבהם - ביקור רמטכ"ל בריטניה בארץ באביב האחרון, במסגרת פרויקט המורשת של חטיבת קשרי החוץ - 'חץ הדורות'". 

 

"לשרת במדינה גדולה פי 480 מישראל"

נספח ההגנה של ישראל בקנדה  

אל"מ עמוס נחמני, בן 45

כהונה: 2017-2020

תפקיד קודם: ראש המחלקה לשת"פ בינלאומי באגף המודיעין

"אחד הדברים הערכיים ביותר בעיניים הקנדיות בשת"פ בין צה"ל לקנדה הוא הניסיון המבצעי של צה"ל, החיכוך ותהליך הלמידה הבלתי פוסק כתוצאה מהתמודדות שלנו עם האתגרים הביטחוניים שלנו", אומר אל"מ עמוס נחמני. הוא אמנם מדגיש כי "החיים בקנדה רגועים והאתגרים שלהם הם לא על גבולות המדינה", אבל מדגיש את חשיבותה של קנדה בזירה הבינלאומית: "קנדה היא שותפה בכירה בנאט"ו ובקואליציות בינלאומיות, משימות של האו"ם, ופריסת הצבא שלהם היא גלובלית. לכן עומק ההבנה של צה"ל את האתגרים במזרח התיכון, העליונות המודיעינית שלנו ובעיקר הניסיון המבצעי, הם בסיס רחב לשיתוף פעולה בין צה"ל לקנדה. מהזוויות שלנו, צה"ל מרוויח למידה תשתיתית ועמוקה של צבא מקצועי".

בהתאם, התחום המרכזי השני בו עוסק אל"מ נחמני הוא ייצוא וייבוא ביטחוני, בתיאום עם אגף סיב"ט במשרד הביטחון: "אני עוסק בקידום תעשיות ביטחוניות של צה"ל בקנדה, כדי ליצור שפה משותפת בין צה"ל לצבא זר ע״י שימוש בפלטפורמות משותפות. אני גם נחשף לצרכים ולגורמי קבלת ההחלטות בתחומי ההתעצמות והרכש בצבא ובמשרד ההגנה הקנדי".

עמוס נחמני // צילום: דובר צה"ל

את השירות כנספח הגנה של צבא ההגנה לישראל במדינה זרה, עמוס רואה כזכות: "מי שנבחר לייצג את צה"ל ומשרד הביטחון הוא בר מזל. התפקיד הוא מורכב, אתה נאלץ לאזן בין תרבויות שונות, קצבי עבודה שונים, וגם להיות רחוק. צריך למצוא שיטת עבודה בהפרשי שעות, ולדעת לרתום את הגורמים לשיתוף פעולה כשהאתגרים בפניהם נמצא הצבא הם שונים. הייחודית של קנדה היא שהיא מדינה ענקית, היא המדינה השנייה בגדולה בעולם, וגדולה מישראל פי למעלה מ-480 פעם".

ברמה המשפחתית אל"מ נחמני מסכם את הדברים בצורה הטובה ביותר: ״אני ומשפחתי מייצגים את מדינת ישראל, למשפחה מימד חשוב ומשמעותי בתהליך. זה אתגר אך גם חוויה. המעבר מקנה נכס לחיים מבחינת שפה, וכלים לחיים. נוסף על כך יש לנו זמן משפחתי לבלות יחד, יש הרבה הזדמנויות ברמה המשפחתית למצות את החוויה יחד".

 

"השירות בברזיל - סגירת מעגל"

נספח ההגנה של ישראל בברזיל 

אל"מ עודד כנען, בן 45

כהונה: 2019-2021

תפקיד קודם: רמ"ח לשת"פ בינלאומי באמ"ן

אל"מ עודד כנען הגיע מחיל המודיעין, אך גם זה לא הכין אותו להתמודדות עם שריפות הענק באמזונס. את תפקידו כנספח צה"ל בברזיל החל אל"מ כנען בחודש אוגוסט האחרון. מייד בתחילת כהונתו היה עליו "לנהל אופרציה מורכבת למתן סיוע בברזיל, לטיפול בשריפות הענק שהשתוללו ביער הגשם הגדול בעולם".

אל ברזיל הגיעה משלחת של לוחמי אש מישראל שעבדו מול גורמי הצבא והביטחון בברזיל: "כנספח, מיידית עולה המחשבה - איך אני יכול לסייע? באירוע הזה העזרה ההדדית באה לידי ביטוי באופן חסר תקדים, יש פה תיאום עם גורמי הביטחון של ברזיל ועם הכבאות שלנו להגעה לברזיל.

"זה אירוע מורכב אבל משמעותי מאוד, שבו אתה מרגיש שאתה עושה את התפקיד שלך ותורם את כל מה שאתה יכול. ברגע שבו הגיעו כוחות הכבאות שלנו והתחילו לסייע בשריפות ראיתי עד כמה אנחנו יכולים לתרום, זה הרגע שאני זוכר יותר מכולם.

עודד כנען // צילום: דובר צה"ל

"החזרה לברזיל והשירות במדינה מרגישים כמו סגירת מעגל עבורי. אנחנו דור שלישי למשפחה של ברזילאים המגיעים לשליחות בברזיל, לאחר שגם הוריי ביצעו שליחות במדינה זו", מספר אל"מ כנען, שכבר בהיותו ילד מצא את עצמו בברזיל עם משפחתו, בעקבות שליחות של אביו בתנועת השומר בריו דה ז'נירו. כנען, דובר פורטוגזית, מוסיף כי "לכל מדינה יש את הייחוד התרבותי והצבאי שלה, וצריך ללמוד איך להתנהל מול התרבות המקומית והתהליכים במדינה". 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו