פעילותה של ועדת הבחירות עומדת לאורך השנים בצל הקמפיינים, מלווה אותם מהצד בלי לזכות לתהודה של ממש, ובסך הכל יודעים חבריה שהם פועלים מאחורי הקלעים כדי לוודא שמערכת הבחירות עוברת "חלק" - לפחות מבחינה חוקית (על האווירה העכורה אין להם שליטה, אבל כל עוד הדברים נעשים במסגרת החוק, הם לא מתערבים). במערכת הבחירות הנוכחית - וגם בסיומה של קודמתה, בחודש אפריל - נדמה כי ועדת הבחירות מוצאת את עצמה במוקד העניינים יותר מתמיד.
מייד לאחר שהסתיימו הבחירות לכנסת ה־21 באפריל, כשהתברר שסיעת "הימין החדש" לא עברה את אחוז החסימה, מתח השר לשעבר נפתלי בנט ביקורת חריפה על הוועדה והטיל דופי בעבודתה. הוא טען כי היו טעויות בספירת הקולות וכי בבדיקה יסודית יהיה אפשר להשלים את 1,452 הקולות החסרים לו ולאנשיו כדי להיכנס לכנסת. עו"ד אורלי עדס - בוועדה כבר 31 שנה ומאז 2010 מכהנת כמנכ"לית שלה - נענתה לפניית בנט והורתה לערוך בדיקה חוזרת, אבל לא נמצא בה דבר. נהפוך הוא - בבדיקה נמצא כי נרשמו שלושה קולות עודפים ל"ימין החדש".
הביקורת הבוטה של בנט פגעה מאוד בעדס, שבמסיבת עיתונאים לסיכום הבחירות אף פרצה בבכי. "אנחנו עוסקים כאן בכוחו של הקול, אבל חווינו במלוא העוצמה את כוחה השלילי של המילה, כוחה של המתקפה חסרת המעצורים שבאה לפתחנו ושנאלצנו להדוף, לרבות אמירות חסרות כל שחר שמטילות דופי ביושרם של הוועדה והצוות המקצועי", אמרה לאחר אותה מסיבת עיתונאים, "כל זאת נעשה לצערי בלי לחשוב ואפילו לרגע שמאחורי כל אלה עומדים עובדי ועובדות ועדת הבחירות. כולנו אנשים בשר ודם, עובדי ציבור במלוא מובן המילה".
עוד בטרם הצליחה עדס להתאושש מהבחירות ולהפיק את הלקחים הנדרשים, החליטה הכנסת לפזר את עצמה וללכת לבחירות חדשות. בצד ההיערכות לבחירות המשיכו בתי המשפט, המשטרה והתקשורת לעסוק בחשד לזיופים בבחירות שהסתיימו זמן קצר לפני כן. עמית הלוי, המועמד מספר 36 ברשימת הליכוד לכנסת ה־21, עתר לבית המשפט המחוזי בירושלים וטען כי יש לבדוק מחדש את הפרוטוקולים של 50 קלפיות שבהן על פי החשד היו ליקויים, ואם יתברר שהטענות נכונות הוא ייכנס לכנסת במקום מועמד מספר 8 ביהדות התורה. נציג הפרקליטות אמר באחד הדיונים כי המשטרה חוקרת זיופים ב־29 קלפיות שהוגדרו כחשודות, ובוחנת 107 קלפיות נוספות, שאותן ביקש ח"כ דוד ביטן (הליכוד) לבדוק.
ספירת הקולות בתיעוד מלא
גם נושא הצבת המצלמות בקלפיות מלווה את עבודת ועדת הבחירות מאז חודש אפריל. בבחירות ההן הליכוד הכניס לקלפיות במגזר הערבי מצלמות, ללא אישור מוועדת הבחירות. כשיו"ר הוועדה, השופט חנן מלצר, קיבל דיווח על כך, הוא הורה לאסור את ביצוע הצילומים. לפני כחודשיים הגישו נציגי כמה רשימות עתירות ליו"ר ועדת הבחירות בעניין הצבת המצלמות, מליאת הוועדה קיימה על כך דיון ארוך ובסיומו פרסם השופט מלצר החלטה ארוכה ומנומקת הקובעת כי חל איסור על מפלגות ורשימות להציב מצלמות בקלפיות וכי הצבתן באופן שיטתי מחייבת חקיקה מיוחדת.
במקביל, הורה מלצר לעדס לפעול לאלתר להקמת יחידה של מפקחי טוהר הבחירות מטעם הוועדה שיהיו מצוידים במצלמות גוף, ויפעלו רק במקרים חריגים. בשעות ההצבעה הם לא יהיו רשאים לצלם בקלפי, אלא רק כאשר יתעורר חשד סביר לביצוע עבירה פלילית בקלפי, ורק על פי אישור של יו"ר ועדת הבחירות. כן הורה מלצר כי צילומים אלו יועברו רק למשטרה או לייעוץ המשפטי של הוועדה, והעברתם לגורמים אחרים ופרסומם בתקשורת יהוו עבירה פלילית. כן נקבע כי לאחר נעילת הקלפיות יתעדו הפקחים במצלמת גוף מאובטחת את כל הליך ספירת הקולות.
ועדת הבחירות נערכה במהירות גם לגיוס המפקחים לטוהר המידות. בעלות של כ־15 מיליון שקלים היא גייסה 3,000 איש (כ־2,000 מהציבור הרחב ועוד כ־700 נציגים של לשכת עורכי הדין ו־300 רואי חשבון שנרתמו למבצע). כל המפקחים, שאף עברו הכשרה, יצוידו במצלמות גוף משוכללות שעומדות בתקן המשטרה.
קונצנזוס: להגביר הפיקוח
לשופט מלצר היה חשוב שההחלטה על גיוס המפקחים והפעלתם לא תהיה החלטה אישית שלו אלא מגובה בתמיכת חברי נשיאות ועדת הבחירות שבה יש נציגות לסיעות הליכוד, ש"ס, כחול לבן והעבודה. הוא החתים את חברי הנשיאות, שבהם ח"כ דוד ביטן מהליכוד, על מסמך שלפיו "נשיאות הוועדה סבורה כי יש במתווה זה הסדר מספק לכל ההסתייגויות שהועלו, וכי נקיטת דרך אחרת עלולה לפגוע בטוהר הבחירות ובסדר התקין של הבחירות".
"עוסקים בכוחו של הקול". בחירות אפריל 2019 // צילום: יהושע יוסף
אבל הממשלה לא הסתפקה בהפעלת מפקחים על ידי ועדת הבחירות, אלא ביקשה להרחיב את אפשרויות הצילום בקלפיות. ראש הממשלה בנימין נתניהו הביא בתחילת השבוע לאישור הממשלה את הצעת חוק המצלמות ואמר כי "החוק המוצע קובע שהמצלמות יתעדו את אולם הקלפיות ולא את ההצבעה מאחורי הפרגוד. חשאיות ההצבעה תישמר בקפדנות. אין צורך בהיערכות מיוחדת, בהכשרה מיוחדת או בציוד מיוחד. כל משקיף יכול לצלם עם הטלפון הסלולרי שלו. הרי זה מה שקורה בכל המרחב הציבורי שלנו: כל אחד מצלם, הכל בסטורי, כל מכולת מתועדת במצלמות - אז דווקא את אולם הקלפיות אי אפשר לצלם? מצלמות בקלפיות לטוהר הבחירות זה פשוט, זה הוגן, זה שקוף וזה צודק".
ביום שני התכוונה הממשלה לפתוח במהלך של חקיקת בזק בכנסת כך שבשלושה ימים יאושר החוק בשלוש קריאות, אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד: סיעת ישראל ביתנו לא נתנה יד למהלך, הליכי החקיקה עוכבו במשך 48 שעות והחלו רק שלשום, ובסופו של דבר נפלה ההצעה כבר בקריאה ראשונה.
ביום שלישי השבוע הופנו שוב הזרקורים אל ועדת הבחירות, בעקבות מה שהגדיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כ"הודעה דרמטית" שימסור לציבור. רבים טענו כי ההודעה היתה למעשה ניצול הבמה לצורכי תעמולת בחירות. גורם בוועדת הבחירות אמר ל"ישראל השבוע" כי השופט מלצר שגה כשהחליט לאפשר לשדר את ההודעה בכל ערוצי הטלוויזיה והרדיו, בלי לבדוק את תוכנה.
"במקום לקבל החלטה אמיצה כפי שקיבל בזמנו השופט מישאל חשין, כאשר קטע את נאומו של אריאל שרון משום שגלש לתעמולת בחירות, החליט השופט מלצר להעביר את 'תפוח האדמה' הלוהט לגופי התקשורת וקבע כי חזקה עליהם שיבדקו בזמן אמת את המידע שלפיו להודעה יש ערך חדשותי־אינפורמטיבי מובהק, ואם יגיעו למסקנה שיש בדבריו משום תעמולת בחירות - יפסיקו ביוזמתם את השידור החי. חלק מכלי התקשורת אמנם עשו זאת, אבל ללא ספק היה זה תפקידו של יו"ר ועדת הבחירות".
סגן יו"ר הוועדה מטעם העבודה־גשר, סמי שושן, מדגיש כי למרות הלחצים המופעלים על חבריה לעיתים, עושה הוועדה את עבודתה נאמנה: "יש גורמים פוליטיים מסוימים שתקפו את הוועדה שלא בצדק וניסו לפגוע באמינותה, אבל אינני שותף לביקורת שלהם. אני סבור שהוועדה והשופט מלצר העומד בראשה, יחד עם המנכ"לית אורלי עדס, עושים עבודה רצינית ואחראית בכל נושא ההיערכות לקראת הבחירות. יתרה מזו, למרות שהוועדה מורכבת מאנשים פוליטיים - נציגי כל המפלגות - אני חייב לציין שהיא מתנהלת ביושר ובהגינות. חרף חילוקי הדעות הפוליטיים שיש לי עם נציגי הקואליציה הצלחנו להגיע להסכמה פה אחד בנושא המפקחים על טוהר הבחירות. אין ספק שצוות עובדי ועדת הבחירות עובד קשה מתוך תחושת אחריות ושליחות".
רק לא עוד בחירות
מכל מקום, ביום שלישי בשבע בבוקר ייפתחו הקלפיות ברחבי הארץ, ובוועדת הבחירות משלימים את ההכנות האחרונות. המנכ"לית עדס סיפרה כי "במערכת הבחירות הנוכחית הוכנסו כמה שינויים וחידושים שנועדו להגביר את הבקרה ואת הפיקוח על תוצאות הבחירות כדי לצמצם ככל הניתן את החשש מפני טעויות. עם זאת, אמצעי הבקרה יאריכו את זמן ספירת הקולות, שעשויה להימשך 6-5 שעות יותר מאשר בבחירות קודמות, וההערכה היא שהתוצאות הסופיות לא יתפרסמו לפני יום רביעי בשעות הערב או ביום חמישי בבוקר".
ביום הבחירות יועסקו על ידי הוועדה 50-45 אלף איש, ובכל רחבי הארץ יפעלו בו בזמן 19 ועדות אזוריות, שיהיו אחראיות על ההצבעה ועל ספירת הקולות בכ־11 אלף קלפיות. נוסף על הקלפיות הרגילות יצביעו כ־230 אלף איש במעטפות כפולות: חיילים בבסיסי צה"ל, חולים בבתי החולים, אסירים ועצורים בבתי הסוהר ונציגי ישראל בשגרירויות ישראל בחו"ל (שהצביעו כבר בשבוע שעבר). העלות הכוללת של הבחירות עומדת על 329 מיליון שקלים, והמנכ"לית עדס אומרת בחיוך: "אני מקווה מאוד שהבחירות הבאות יתקיימו במועדן בעוד ארבע שנים ולא בעוד כמה חודשים, כפי שקרה הפעם. לפני שהספקנו להתאושש מהבחירות באפריל כבר התחלנו בהכנות נוספות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו