"לשנינו יש מקצועות מיוחדים". אופיר ואיילת שקד // צילום: אריק סולטן
אופיר שקד זוכר את הערב ההוא של 14 ביולי 1997 כאילו קרה היום. הוא היה טייס אף־16, אחד מרביעייה, שהיו אמורים לחלוף במטס חגיגי מעל אצטדיון רמת גן בטקס הפתיחה החגיגי של המכביה ה־15.
"באנו במבנה של ארבעה מטוסים מכיוון נתניה. ראיתי מרחוק את האצטדיון, אבל אז בדיוק קיבלנו הודעה לחזור לכיוון הים. חיכינו מעל הים ולא הבנו בדיוק מה קורה". אחר כך הם הבינו. למטה בדיוק קרס הגשר מחוץ לאצטדיון, שהוביל את מצעד המשלחות פנימה, והותיר אסון גדול - ארבעה ספורטאים הרוגים ועוד 69 פצועים.
אני מגיע לביתם של אופיר ואיילת שקד בשכונת רמת החייל בתל אביב בשעת ערב מאוחרת. איילת מגיעה בסביבות 22:00, שזו שעה מוקדמת יחסית לימים הטרופים של ערב בחירות. אופיר (45) עסוק במה שהוא לא מתורגל בו ולא אוהב - להצטלם לכתבה.
בסלון יושב הבן אורי בן ה־14 ועוקב באדיקות אחרי משחק הכדורגל של נבחרת ישראל בסלובניה. אופיר מת להצטרף אליו, אבל דין התנועה מחייב אותו להצטלם ולשמוע רק את זעקותיו של אורי - פעם קריאות שמחה, עם השערים של ביברס נאתכו וערן זהבי, ובסוף, כרגיל, קריאות שבר ואכזבה מההפסד ברגע האחרון.
קיבוצניק, טייס ובעלה של מנהיגת ימינה // צילום: אריק סולטן
זה מעניין שבעולם החשוף הזה של 2019, בעלה של הפוליטיקאית הבכירה בישראל אינו מוכר. אם היה הולך ברגל מגבול לבנון עד גבול עזה, ספק אם היה מניין אנשים שמזהה אותו.
והוא דווקא מרוצה מזה, להיות מאחורי הקלעים, סוג של רואה ואינו נראה. כבר יצא לו לנצל את האנונימיות שלו כדי לשבת יום אחד בבית קפה תל־אביבי ולשמוע את אחד המלצרים מדבר שם נגד איילת. אחר כך הקפה הזה לא ראה את הפנים שלו, עד שבשלב מסוים סלח להם וחזר לשבת שם.
שריקת סיום בסלובניה, ואני שואל אותו איך זה שיש לנו את חיל האוויר הכי טוב בעולם, ונבחרת כדורגל כל כך בעייתית.
עוד בנושא:
• ערוץ הבחירות המיוחד של "ישראל היום"
• "אם עוצמה יהודית תרוץ, לא תהיה ממשלת ימין" | ריאיון מיוחד עם איילת שקד
• הפתרון של ימינה להסתייגות החילונים: קמפיין בשתי חזיתות | בלעדי
• שקד במשדר "ישראל היום" ו-i24News: "עדיף שעוצמה יהודית תפרוש"
"האמת היא שחבר שלי ואני חשבנו להקים קבוצה שתנסה לייצר סדנאות שיפור בכדורגל הישראלי, כמו שעושים בחיל האוויר. לבנות מודל מקצועני של תחקור תקלות ויישום לקחים.
"הבעיה הגדולה אצלנו היא שיש לנו תרבות ספורט לא מושרשת. יש איים של מצוינות, כמו בג'ודו ובשיט, שם יש השקעה ממוקדת ונכונה ותרבות בריאה סביב הענפים האלה. בכדורגל זה לא קיים. מותג לא מוצלח".
אופיר ושקד עם הילדים אורי ושירה
איילת מסתובבת בבית ומתיישבת לידנו. אוזן אחת מקשיבה לראיון, עין אחת בסלולרי, בחלוקת קשב די מרשימה. "פעם אמרנו בינינו שלאיילת ולי יש מקצועות מיוחדים. פוליטיקה זה מקצוע. דיברנו על זה שכדי להיות שרת משפטים, לא צריך להיות משפטנית, אבל חייבת להיות פוליטיקאית". להגדרה פוליטיקאי יש קונוטציה שלילית. מבטיחים, אבל לא מבטיחים לקיים. "היסטורית אני מסכים שלפוליטיקאים יש דימוי לא מוצלח, אבל איילת עושה תיקון למושג פוליטיקאית".
עד לפני שנה אופיר עדיין טס בטייסת סופה כמילואימניק. הוא השתחרר בדרגת רב־סרן, וכיום הוא אזרח עובד צה"ל, מדריך טיסה בבסיס חצרים. בימים כאלו של בחירות הוא נותן לאיילת לישון בבוקר, אחרי כל לילות השימורים בחוץ, ואחראי לשיגור הילדים לבית הספר. איילת פותחת לפניי את דלת המקרר במטבח, ואני המום מזה שהוא די ריק. ביצים, גבינות, עוף לשניצל, שום פיתויים. לה אין זמן לבשל, ואופיר מסביר את המצב: "אנחנו אנשים די פשוטים באוכל, סלט וחביתה".
הסברנו לילדים - אמא במילואים
ב־8 בבוקר הוא כבר עולה לרכבת שתוריד אותו באופקים, ומשם נסיעה קצרה לחצרים. מדי יום יש לו שתי טיסות עם החניכים, וב־4 אחר הצהריים הוא כבר מגיע הביתה, לנהל את שגרת הבית.
"לאורי זה קל. הוא די נשאב לפוליטיקה וזה מעניין אותו. לשירה (11) קשה יותר. היא צריכה את אמא שלה, אבל הסברתי לה שאמא עכשיו במילואים, וזה תכף ייגמר.
"כי בשגרה, גם כשאיילת עבדה כשרת המשפטים, היא הצליחה לנהל שגרת חיים נורמלית - היו לה יומן ולו"ז מסודרים, היא הגיעה לאסיפות הורים בבית הספר, הקפידה להיות בבית לפני השינה של הילדים, ופעם בשבוע היתה באה הביתה ב־4 אחר הצהריים. את שישי ושבת היא מקדישה למנוחה, למשפחה ולבית".
מבלים בטיול משפחתי
אופיר נולד ב־1974 בקיבוץ גונן. אביו שמעון, חקלאי, מרכז משק ויועץ כלכלי, ואמו שוש, מורה בבית הספר היסודי בכפר בלום, באו מהעיר והתיישבו בקיבוץ בתחילת שנות ה־70. הוא גדל שם עם שלוש אחיותיו, שני, איילה וליאת.
זה היה אחד הקיבוצים הראשונים שבהם לא היתה כבר לינה משותפת של הילדים, מה שעשה לאופיר ממש טוב. "היתה לי ילדות מושלמת. גם האווירה, גם החבר'ה, שהיו מגובשים מאוד, ואני בקשר איתם עד היום. גם הנוף ותחושת החופש והאידיאלים.
"אני זוכר שבכל יום ירושלים היינו נוסעים לשם, מטיילים על החומות. זה משהו שהתפוגג בקיבוץ במשך השנים. זה מה שקורה היום בציונות הדתית. באידיאלים שלהם הם מזכירים לי את הילדות שלי בקיבוץ".
בקיצור, הייתם שמאלנים. מה הוריך יצביעו ביום שלישי?
"יצביעו ימינה. אני לא יודע אם היו מצביעים ימינה אם איילת לא היתה אשתי. אני מניח שאבא שלי לא היה מצביע לימין".
ואתה?
"פעם היו דיונים בין איילת לביני בכל מיני סוגיות. היום כבר אין. ברור שחלק מהאחיות שלי לא רואות איתי תמיד עין בעין ויש ויכוחים, זה נורמלי".
הפעם הראשונה שבה הצבעת היתה בבחירות 1992. למי הצבעת?
"לרבין. הייתי שמאלני, אבל לא באמת מגובש פוליטית. אבל כדרך הטבע אז, הצבעתי אמת".
וחצי שנה אחרי הרצח שלו, בבחירות 96'?
"אני לא כל כך זוכר, אבל קשה לי להאמין שהצבעתי לנתניהו. לדעתי הצבעתי לפרס. אבל די מהר, במהלך השנים ההן, היתה לי התפכחות. בהתחלה התפכחות כלכלית, כי הבנתי את כישלון השיטה הסוציאליסטית. גם מבחינה ביטחונית הייתי ניצי.
"אני טוען שמאז ומעולם אני עומד באותו מקום בדעותיי הפוליטיות, רק שאחרים זזו. עם כל הסיפור הזה של אוסלו, רבין היה כל הזמן בדילמה ובספקות גדולים לגבי התהליך".
איפה התרחש אצלך השבר האידיאולוגי, ההתפכחות?
"בזמן ההתנתקות. בהתחלה עוד היה לנו ויכוח. לא כל כך התחברתי כשהיא הלכה למתיישבים והזדהתה, וסרטים כתומים וכל זה. אמרתי לה, 'נצא מגוש קטיף, נקבל לגיטימציה בינלאומית, ואם יהיה ירי אחד מהצד השני לכיוון שלנו, תהיה לנו יד חופשית'. דיברו על זה שעזה תהפוך לסינגפור. איילת אמרה שעזה תהפוך למדינת טרור. כל מה שהיא חזתה, קרה. ואז ירד לי האסימון, והבנתי שמשטחים אסור לסגת. היום אני ימין לא פחות ממנה".
בקיצור, עשתה לך טיפול המרה.
"לי לא עושים המרה. פשוט התפכחתי. יצאתי מהבועה הקיבוצניקית. אמרתי לעצמי, 'תחשוב מקורי'".
בטייסת אומרים לך לפעמים שהיא קיצונית מדי?
"אומרים, אבל הטייסת היום מגוונת גם פוליטית".
ידעתי שהיא תהיה אשתי בדייט הראשון
איילת בן שאול יצאה לטיול של אחרי צבא בדרום אמריקה, עם החבר שלה. במטוס הם פגשו בחור, שבדיעבד התברר כחבר הטוב ביותר של אופיר. שלושתם המשיכו לטייל, וכשאיילת חזרה לישראל, היא והחבר שלה נפרדו. באחד מסופי השבוע טיילה בצפון עם אותו ידיד והשיגה טרמפ לתל אביב עם החבר הטוב של הידיד, אופיר שקד.
אופיר: "היתה שיחה נחמדה כל הדרך. נתתי לה שלוש פומליות שהבאתי מהקיבוץ, והורדתי אותה מתחת לבית שלה ברחוב פנקס".
ואחרי שהיא ירדה מהרכב, היו לך תובנות לגביה?
"האמת שלא היו לי כוונות, אפילו לא לקחתי את המספר שלה. אבל אחרי שבוע החבר שלי התקשר ודיברנו, והזכרנו את איילת. הוא נתן לי את המספר שלה. אז התקשרתי אליה וקבענו".
איפה היה הדייט הראשון?
"אצלה בבית".
אצלה בבית?
"תרגיע. היא בדיוק שברה את היד אחרי שנפלה בטיול בנחל עורבים. היה לה גבס ביד, והיא היתה בכאבים. אז נפגשנו בבית".
ומה חשבת אחרי הפגישה הזאת?
"ידעתי שהיא תהיה אשתי. באתי לטייסת ואמרתי לחבר שלי: 'יצאתי אתמול פעם ראשונה עם אשתי לעתיד'. ככה אני, בחור משימתי".
בשנה הראשונה להיכרות נפטרה אמה של איילת, והם גרו שנתיים בביתו של אביה. אחר כך עברו לגור יחד. ב־2004, אחרי ארבע שנים שבהן יצאו, התחתנו. היא הייתה בת 28, והוא בן 30.
בנט, השותף למפלגה // צילום: גדעון מרקוביץ'
שקד היתה אז פעילה בליכוד והשקיעה את עיקר זמנה במאבק בהתנתקות. ב־2006, אחרי שנתניהו והליכוד סיימו את הבחירות עם 12 מנדטים, חבר בליכוד קישר בינה לבין נתניהו, שחיפש בנרות עובדים ללשכתו. לא מעטים לחשו על אוזניה שנתניהו גמור, ומוטב שתחפש אלטרנטיבה עם סיכוי. אבל שקד הלכה איתו, והפכה לראש הלשכה. בקיץ פרצה מלחמת לבנון השנייה, ונתניהו הפך מדחוי - לראש ממשלה בפוטנציה.
בוא נדבר רגע על כל הסיפור הזה בינה לבין נתניהו. אפשר לומר שאיך שלא תסובב את זה - מ־2006 אתה ונתניהו שני הגברים המשמעותיים בחייה.
אופיר מצחקק. "נפגשתי איתו אולי פעם אחת, כשהיא עבדה שם בלשכה. הוא הסתכל עלי ושאל: 'אתה זה הסובל?'. גם אז איילת עבדה מאוד קשה".
לא היתה ארוחת ערב חגיגית שראש הממשלה הזמין אליה גם את בנות ובני הזוג?
"לא".
הקריאייטיב של ימינה הציעו כרזה שאומרת "נתניהו חייב אישה חזקה". יש שם רמז ברור מאוד.
"איילת לא אישרה את זה. היא אמרה שזה אולי מייצר רעש, אבל לא מביא מנדטים".
אתם גרים בצפון תל אביב. השותף הפוליטי של איילת, נפתלי בנט, גר ברעננה. אבל האידיאולוגיה שלהם עמוק ביהודה ושומרון. למה שלא תגורו שם?
"מהרגע שהכרתי את איילת, היא בחורה עירונית מצפון תל אביב, אבל עם אופי של קיבוצניקית. אוהבת שטח וטיולים ולישון באוהל, וזה מראה על הפתיחות שלה ועל החיבור שלה להתיישבות.
"היא מחוברת בנימי נפשה לחברים שלה בציונות הדתית. הם מזכירים לי את הקיבוצניקים של לפני 40 שנה, עם ערכים של עזרה לזולת ואהבת המדינה. איילת היא אחד האנשים הכי פתוחים שאני מכיר".
אבל יושבת עם אנשים שרוצים מדינת הלכה ורוצים לחזור לימי דוד המלך.
"זה בדיוק מלמד על הפתיחות שלה ועל היכולת לחבר את כל חלקי האוכלוסייה. היא לא רואה הבדל של דת, מין, גזע וצבע. יש לה ביטחון עצמי, והיא לא צריכה אישור מאף אחד עם מי לשבת. בא אליה חבר כנסת ערבי, שאמר לה שלמרות שהוא לא מסכים איתה, הכנסת לא אותה כנסת בלעדיה".
תאר את ממדי ההלם בבית אצלכם כשהתברר שאיילת ונפתלי לא עברו את אחוז החסימה.
"הדיבור לפני הבחירות היה על 6 מנדטים. לא האמנו שלא נעבור. זה היה באמת הלם, אווירת נכאים. איילת היתה חזקה, אבל לי זה קצת פגע באגו. היה בבית סיעור מוחות איפה טעינו. ברור ששילמנו מחיר בגלל הפיצול במחנה".
ואז הגעתם לקו פרשת המים של מה עושים? היא פורשת מהפוליטיקה וחוזרת הביתה, או מנסה שוב?
"איילת היא בחורה פרקטית. לא תמצא אותה בוכה, אלא מסתכלת על הצד הטוב שיוצא מזה. היו הצעות עבודה ממש טובות, עם כסף טוב ועבודה פחות קשה. יו"ר של חברה, דירקטורית, הרצאות. ישבנו וסידרנו כביכול איך ייראה השבוע החדש שלה ושלנו, וזה נראה ממש טוב. ברגע שהתברר שצפויות בחירות חוזרות, היה די ברור לי מה הכיוון שלה. עניין הכסף הגדול בחוץ לא ניהל אותה, אלא הרצון לחזור לעשייה ציבורית.
"בגובה 30 אלף רגל יש מראה מדהים"
" בסוף אמרתי שאני מעדיף אישה עם ברק בעיניים שנמצאת מעט בבית, מאשר אישה כבויה שנמצאת יותר בבית. היה לה תנאי אחד לחזרה לפוליטיקה: שלא חוזרים בלי איחוד של המחנה".
היא מביאה גם הביתה את הדימוי של נסיכת הקרח?
"לא, בבית היא אחרת". הוא מביט בה כשהיא חצי מתיישבת על הבן אורי, מחבקת אותו ובודקת מה מצבו, לנוכח התוצאה במשחק.
אתה עדיין טס בבית ספר לטיסה, אבל כשהיית על האף־16 והסתכלת על הארץ מלמעלה - מה הרגשת?
"כשיש הזנקה או טיסת לילה, יש לך ממש את התחושה הזאת שאתה שומר על המדינה. מגובה 30 אלף רגל יש מראה מדהים מלמעלה".
יש גם פחד שלא תחזור מטיסה?
"היו לי טיסות מבצעיות לא פשוטות, וגם חוויתי וראיתי אירועים קשים. לא פחדתי, אבל יש משהו מכביד בסכנה הזאת, וזה עובר בראש, אבל הופך אותך להיות מאוד מרוכז וחד".
סדר היום שלכם מקשה לייצר מה שזוגות אחרים מייצרים - טיולים, נסיעות. איך משמרים את זה?
"אנחנו נוסעים כשאפשר. היינו בקיץ בארה"ב וקנדה. יותר נכון, היא הצטרפה לחלק של קנדה, אחרי שהושלם האיחוד במפלגה, והיה לנו טיול מדהים בקוסטה ריקה ובצרפת. יש לנו טעמים מאוד דומים במוזיקה ובאוכל. לא דברים מתוחכמים. איילת תמיד אומרת שהיא אוכלת מה שיש".
מה הכי קשה לך בלהיות הבעל של איילת?
"אובדן האנונימיות".
ועדיין, אתה יכול לשבת לבד בשקט בבית קפה ולשמוע מה אנשים אומרים על אשתך. זה סוג של יתרון.
"נכון, אבל הייתי מוותר על זה".
מה תעשה אם יום אחד היא תשב לידך בבית, והיא תהיה ראש הממשלה? תתרגל לרעיון הזה בקלות?
"לא. אני לא חי בשלום עם העולם החשוף הזה, אבל אם התרגלנו לכל כך הרבה דברים, נסתדר גם עם זה".
היא עשויה מחומרים של ראש ממשלה?
"כן. היא מוּנעת מהדברים הנכונים, ערכים ואידיאולוגיה. היא פוליטיקאית־על, שיודעת לחבר בין אנשים, מדברת בגובה העיניים ויודעת לקבל החלטות בקור רוח ובצורה מדהימה. בקיצור, יש לה את זה".
חצות וחצי. שקד קמה מהשולחן ומודיעה לנו שהסתיימה הישיבה. זמן שלהם לישון. מחר היא קמה מוקדם, וגם הוא. "מעכשיו אני במילואים", היא אומרת, "עד הספירה האחרונה של קולות החיילים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו