"העימותים בין הרופאים בהדסה עין כרם פגעו במנותחי הלב"

לאחר החשיפה ב"ישראל היום" - דו"ח חמור של משרד הבריאות: מערכת יחסים בינאישית "קשה ביותר", "אווירה מכשילה", ויחסים "עכורים ביותר" בין הרופאים הבכירים במחלקת ניתוחי חזה ולב בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, הביאו לפגיעה בשגרת העבודה ולחשש לפגיעה בטיפול הרפואי בחולים מנותחי הלב. כל זאת, בניגוד למצופה ממחלקה רפואית בבית החולים, ו"לא כל שכן ממחלקה כירורגית מובילה". 

כך עולה מדו"ח חקירה של ועדת בדיקה במשרד הבריאות, שהגישה השבוע את ממצאי החקירה להנהלת המשרד. הוועדה, בראשותו של ד"ר יצחק ברלוביץ, לשעבר מבכירי משרד הבריאות, חקרה את פרשת מותה והטיפול הרפואי הכושל והמוטעה ביוני 2011 בתינוקת ר"ה, בת שנה ושבעה חודשים, בהמשך לניתוח לתיקון מום בלב שעברה בבית החולים כשבועיים לפני מותה. התינוקת הובאה לחדר המיון, אבל לא נבדקה כמתבקש כלל על ידי מנתחי הלב והקרדיולוגים בבית החולים. לאחר שאובחנה באופן שגוי, היא הועברה למחלקת הילדים, התמוטטה והתגלתה אצלה בעיה קשה בלב. היא נפטרה כעבור יומיים.

"מטח כדורים"

על פי ממצאי דו"ח החקירה, האווירה במחלקה היתה כל כך קשה עד שרופאים "מתמחים נאלצו להוריד את הראש מתחת למטח הכדורים" בגלל היריבות בין הרופאים הבכירים. עוד קבעה הוועדה כי היו כשלים בטיפול וטעויות באבחון של התינוקת בחדר המיון בהדסה, וכי כשלים אלה הם כנראה שגרמו לכך שד"ר אלי מילגלטר, כונן המיון של המחלקה לניתוחי לב באותו יום שבו טופלה התינוקת, לא נקרא לאבחן ולטפל בה, כמתבקש, אלא רק לאחר שהיא קרסה, וזאת למרות שהוא עצמו היה מומחה ותיק מאוד ומנהל היחידה לניתוחי לב בילדים, ונחשב מבכירי וטובי הרופאים בתחום זה בארץ.

עוד גילתה הוועדה כי במחלקה הונהג נוהל חריג ויוצא דופן שלא להזעיק את ד"ר מילגלטר לטפל בילדים שנותחו על ידי פרופ' אלדד ארז, מומחה בניתוחי לב בילדים, היום מנהל המחלקה לניתוחי חזה ולב בהדסה. הוועדה קבעה כי היתה במחלקה הפרדה בין המטופלים של שני הרופאים המתחרים, וכי ד"ר מילגלטר מודר למעשה מהמטופלים של פרופ' ארז. הוועדה ציינה עוד כי הועלו בפניה עדויות של רופאים במחלקה על כך שהיתה הוראה של פרופ' עוז שפירא, בזמן שניהל את המחלקה, לא לקרוא לד"ר מילגלטר לטפל בילדים, וזאת על רקע היחסים העכורים ביניהם. פרופ' שפירא הכחיש זאת בפני הוועדה. 

לפי ממצאי החקירה, בטיפול במיון היו כשלים נוספים של שני מנתחי לב בהדסה - אחד מהם, תורן המיון של המחלקה לניתוחי לב באותו יום, שלא הגיע לחדר מיון למרות שנעשתה אליו פנייה על ידי אחות בכירה, והרופא השני שלא בדק לעומק את מצבה של התינוקת לאחר שהגיע לחדר המיון.

ועדת הבדיקה הוקמה כדי לחקור מחדש את הפרשה בעקבות החשיפה ב"ישראל היום" של הטענות על טיוח החקירה הקודמת בפרשה, שהתקיימה בבית החולים ובמשרד הבריאות.

"סביבת עבודה רעילה"

על החקירה המחודשת החליט משרד הבריאות, בעקבות החשיפה במארס 2018 במוסף "שישבת" של תביעת נזיקין חסרת תקדים בחומרתה שהגישה בנובמבר 2017 אביבה מילגלטר, בשמה ובשם עזבון בעלה, מנתח הלב ד"ר אלי מילגלטר ז"ל, שנפטר במאי 2015 מדום לב. אביבה מילגלטר היא זו שבזכותה נפתחה החקירה מחדש במשרד הבריאות, כאשר למעשה זו הפעם הראשונה בתולדות מערכת הבריאות בארץ שנחקרת תלונה על רשלנות רפואית בעקבות תלונה של אשת רופא על טיפול בחולה.

התביעה של אביבה מילגלטר נגד הדסה ונגד פרופ' עוז שפירא, שניהל בעשור האחרון את המחלקה לניתוחי לב וחזה בבית החולים, מעלה טענות על "ניהול רשלני שגרם לנזקים בלתי הפיכים, כשפרופ' עוז שפירא יצר סביבת עבודה רעילה ותרבות ארגונית עוינת בין כותלי בית החולים, תוך הקרבת בריאותם וסיכון חייהם של רופאים וחולים...". בכתב ההגנה דחו הדסה ופרופ' שפירא בתוקף את כל טענות התביעה, וטענו כי מדובר ב"תביעה מופרכת, בהשמצות והכפשות", והדיונים בתביעה טרם הסתיימו. את התביעה הגיש עו"ד יונתן דייויס, מומחה לתביעות רשלנות רפואית.

ממצאי החקירה החדשים על מות התינוקת בהדסה, הנחשפים כאן לראשונה, מצטרפים לממצאי חקירה קודמת נוספת שנחשפה ב"ישראל היום" בינואר השנה, שבמסגרתה נקבעו ממצאים מהחמורים שהעלה אי פעם משרד הבריאות על רשלנות חמורה של רופאים בכירים ועל ניהול כושל של בית החולים הדסה עין כרם והמחלקה לניתוחי לב וחזה, וכן על מעשים "הגובלים בפלילים". כל זאת ב"מקרה המצמרר", כהגדרת משרד הבריאות, שבו נגרם לתינוק בן 7 חודשים נזק מוחי קשה ובלתי הפיך כתוצאה מכשל טכני חמור מאוד בחדרי הניתוח בינואר 2011. למרות שבמשך כעשרה חודשים חזר התריע ד"ר יובל מרוז, רופא מרדים בכיר בהדסה, על הכשל המסוכן, אבל כל בכירי בית החולים חזרו והתעלמו ממנו. 

ניהל את המחלקה לניתוחי חזה ולב בעשור האחרון. פרופ' עוז שפירא // צילום: דודי ועקנין, קונטקט

בדו"ח החקירה החדש בפרשת מותה של התינוקת מציינת הוועדה כי בחלק מעדויות הרופאים בפניה עולה כי האווירה הקשה במחלקה נגרמה בהגעתו לפני כעשור של פרופ' עוז שפירא לניהול המחלקה, וזאת "תוך הרחקת רופאים בכירים ממוקדי הפניית החולים, יצירת מתח ותסכול בתוך הצוות עצמו ואף פגיעה בבטיחות החולים, למשל בביטול ישיבות צוות מקדימות לניתוחים. חלק מהבכירים חששו להתלונן, פן יבולע להם, לפי טענה זו, והיו ששילמו מחיר מקצועי בגין כך". הוועדה ציינה עוד כי פרופ' שפירא טען כי הוא "עצמו אוים על ידי ד"ר מילגלטר", וכי הוא "הדף את הטענות בדבר פגיעה בבטיחות החולים וביטוח ישיבות הכנה, והציג מנגד תרשימים המעידים על שיפור משמעותי בהיבטים אלה מאז נכנס לתפקיד, ובעלייה בשיעורי ההצלחה הניתוחיים בילדים מאז שהביא למחלקה את פרופ' אלדד ארז". 

המנהלים לשעבר העידו

הוועדה קבעה כי עוד כי "המציאות במחלקה, אף מבלי שנכריע על מי מוטל האשם, ודאי לא תרמה, בלשון המעטה, לשגרת עבודה תקינה ועבודת צוות מיטבית, כפי שמצופה ממחלקה רפואית בבית חולים, לא כל שכן מחלקה כירורגית מובילה. הוועדה העלתה גם שאלות קשות מאוד על התחקיר שעשתה הנהלת בית החולים בפרשה זו כאשר התברר, בין השאר, כי שני הרופאים המרכזיים המעורבים בפרשה (כונן ותורן חדר המיון של המחלקה באותו יום) כלל לא נקראו להשתתף בתחקיר, המשפחה לא שותפה בתחקיר אשר לא בוצע בכתב אלא רק בעל פה". 

הוועדה ציינה עוד כי במשך השנים, למרות שהנהלת הדסה היתה מודעת ליחסים העכורים במחלקה - "לא צוינה מעורבות אפקטיבית של ההנהלה בניסיון לפתור בעיה זו. מדובר בתהליך ארוך שנים של מערכת יחסים עכורה מאוד בתוך צוות הרופאים במחלקה. ההנהלה, שהיתה מודעת לכך, לא לקחה אחריות למתן פתרון יסודי וסופי של הבעיה". 

 בדו״ח החקירה מציינת הוועדה גם את הטענות  של פרופ׳ שפירא על עבודתו והתנהגות של ד״ר מילגלטר. בפני הוועדה העידו המנהלים לשעבר בהדסה באותה תקופה: פרופ' שלמה מור יוסף, ד"ר יובל וייס וד"ר יאיר בירנבאום. את משפחתה של התינוקת מייצג עו"ד דורי כספי.

אביבה מילגלטר אמרה ל"ישראל היום": "פרשת התינוקת היא רק אחת מהפרשות החמורות ומסמרות השיער הנובעות מהטענות על ניהול רשלני במחלקת לב־חזה בהדסה, וצריכה להדאיג כל אחד מאיתנו. לכן, בראש ובראשונה ברצוני לציין את הערכתי הרבה על החלטת הנציב, ד"ר בועז לב, לפתוח מחדש את הבדיקה. 

זו גם הפעם השנייה עולים מהחקירות ומהדו"חות של משרד הבריאות כשלים ומחדלים בלתי נתפסים בעלי משמעות ציבורית, משפטית וחברתית, כלפי החולים וכלפי הרופאים. יותר מעשור התנהלה מחלקה זו תחת ניהולו של פרופ' עוז שפירא, שזכה לגיבוי מוחלט של הנהלות הדסה.

"ממשיכה את דרכו"

"בעלי, ד"ר מילגלטר, נלחם עד יומו האחרון מול ניהול בריוני המסכן את בטיחות ואיכות הטיפול בחולים והמסכן גם חלק מהרופאים. אני ממשיכה את דרכו, ולכן אני מביעה צער רב על כך שבניסוח הדו"ח הוועדה בחרה להוסיף אמירות קשות ומופרכות, לא ענייניות, נטולות כל בסיס עובדתי, אשר מכפישות את שמו של בעלי, ד"ר מילגלטר, כשהוא לא בין החיים להגן על עצמו. תמוה בעיניי הצורך של כותבי הדו"ח להשחיר את שמו ולפגוע בכבודו גם לאחר מותו, כשאין לזה כל קשר למהות כינוסה של הוועדה. אני רואה בזה לשון הרע שנובע ממניעים אינטרסנטיים וזדוניים ולא נותר לי אלא לקוות שאכן, האומץ בכינוסה של הוועדה יתבטא גם במהלכים האמורים למנוע שמקרים כאלו יקרו שנית". 

מהדסה נמסר בתגובה: "האירוע אירע לפני כמעט עשור שנים והוא לא רלוונטי להדסה החדשה של היום. במהלך השנים שעברו מאז התחלפה כל הנהלת הדסה שטיפלה במקרה וכך כל הגורמים הרפואיים שהיו מעורבים במקרה, לרבות מנהלי המחלקות. הוועדה החיצונית של משרד הבריאות חקרה ובחנה את האירוע לעומקו והמלצתה היתה לגבש תוכנית של משרד הבריאות, למתן סיוע למנהלי מחלקות - להתמודדות עם אי סדרים שעלולים לפקוד את המערך אותו הם מובילים בבתי החולים השונים.

הדסה היתה הראשונה לאמץ מערכת תמיכה שכזו. בהעדר לקחים הישימים להיום במניעת אירועים חריגים מסוג זה, אין להדסה התייחסות נוספת למקרה". 

פרופ׳ עוז שפירא מסר בתגובה: ״אני מיצר על כך שמופצים עלי שקרים ודברי שטנה, ללא שום אמת מאחוריהם. את אלפי החולים שבהם טיפלתי והצלתי את חייהם אף אחד לא יוכל  לקחת ממני".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו