לאחרונה התפרסם כי מנהל בתי הדין הרבניים פנה לבנק ישראל, בבקשה לגבש נוהל שיאפשר לבתי הדין ליישם את מלוא הסמכויות שמקנה להם החוק בנוגע לסנקציות על חשבון בנק של סרבני הגט.
לפי חוק בתי הדין הרבניים (קיום פסקי דין של גירושים), בית הדין הרבני יכול לאסור לפתוח חשבון לסרבן גט וכן להקפיא או לסגור חשבונות קיימים – דבר המהווה סנקציה כלכלית חריפה. כמו כן, החוק מאפשר לבית הדין הרבני להכריז על סרבן הגט כלקוח מוגבל, הכרזה המטילה עליו מגבלה על השימוש בצ'קים. כיום, משתמש בית הדין הרבני רק בסנקציה של הגדרת הלקוח כמוגבל.
על פי הדיווחים, במערכת הבנקאית לא התלהבו מהבקשה, ובצדק. ראשית, החוק מאפשר מגוון רחב של סנקציות, אפקטיביות כולן. בין הסנקציות: איסור לצאת מהארץ; איסור לקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר, איסור להחזיק בהם או להאריך את תוקפם; איסור לקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה; איסור להתמנות, להיבחר או לשמש במשרה על פי דין או במשרה בגוף מבוקר; ואיסור לעסוק במקצוע שהעיסוק בו מוסדר על פי דין או להפעיל עסק הטעון רישוי או היתר על פי דין.
שנית, הסנקציה, מושא ההתנגדות של בנק ישראל עלולה ליצור יותר קשיים ובעיות במקום הפתרון המיוחל - שחרור מעגינות. כך למשל, עלולה להיגרם פגיעה בחשבונות משותפים שיש לסרבן הגט - האם גם הם יוקפאו ובכך ייפגעו השותפים בחשבון? סוגיה נוספת היא מה יעלה בגורל הלוואות וחוב הקיימים בחשבון שהוקפא - ממי ניתן יהיה לגבות אותם ואיך? תיתכן אף פגיעה בצדדי ג'- לרבות מסורבת הגט עצמה.
חמור מכך, יישום הסנקציות שבחוק באופן מלא מפלה באופן חמור סרבני גט לעומת סרבניות גט.
בעוד שהטלת סנקציות על גבר שמסרב לגרש את אשתו היא בסמכות בית הדין הרבני - כלומר בסמכות ההרכב שדן בתיק הספציפי - הרי ביחס לסנקציות על אישה המסרבת להתגרש מבעלה, קובע החוק, כי הטלתן מותנית באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול. במילים אחרות, הטלת סנקציות על גבר המסרב לגרש את אשתו אפשרית ללא פיקוח – ואילו הטלת סנקציות על אישה המסרבת להתגרש מבעלה מותנית באישור חריג.
בתי הדין מבקשים להפנות את הזרקור לכיוונם של סרבני הגט, מכיוון שמדובר בנושא טרנדי עם תשומת לב תקשורתית חיובית. כל זאת תוך התעלמות מהעובדות – כיום יש יותר סרבניות גט מאשר סרבני גט. נשים שמתנות את הסכמתן לקבל את הגט מהבעל בכפוף להשגת יתרונות דיוניים ואחרים: קבלת חלק גדול יותר ברכוש, קבלת יותר מזונות ילדים, קבלת משמורת על הילדים ועוד.
בתי הדין הרבניים "התאהבו" במתקפה התקשורתית והציבורית, המציגה אותם כפרו גברים, ראו למשל הטענות הלא מוצדקות כלפי בתי הדין הרבניים בפסק הדין המכונה "פסק דין הבוגדת". מתקפה זו משמשת אותם היטב בקרב הציבור החרדי - בעוד שהמציאות שונה לגמרי.
בשנים האחרונות, עקב לחץ מסיבי מצד ארגוני הנשים, הפכו בתי הדין הרבניים, אשר מרבית הציבור הישראלי תופס אותם עדיין כפרו-גברים, למוטים לטובת נשים באופן מובהק וחד-משמעי. סרבנות גט של נשים, מעשה חמור בדיוק כמו סרבנות גט של גברים, בהיותו פוגע בזכויות יסוד של המסורב או המסורבת הפכה לעניין נפוץ, שממדיו הולכים וגדלים תוך כדי העלמת עין של בתי הדין הרבניים.
בידי בתי הדין הרבניים כלי ששימוש בו ימנע עוול מתמשך מאדם - גבר או אישה - המוחזקים כשבויים בידי בני או בנות זוגם, לעשות בהם כרצונם. כל סנקציה, ראוי שתוטל במשורה ולאחר שיקול דעת. אלא שמן הצדק, שהטלתה תיעשה באופן שוויוני להשגת מטרה ראויה של שמירה על זכויות יסוד, ללא הבחנה מגדרית.
הכותבים עומדים בראש חברת עורכי הדין א' זיסמן שני, העוסקת בדיני משפחה וגירושים.