שתיית המנדטים של מפלגות הימין על ידי הליכוד היתה אחד המהלכים המשמעותיים של מערכת הבחירות הקודמת, אבל אז - באפריל - המתין איתה ראש הממשלה ממש עד לישורת הסופית לפני שביצע. הפעם, אין לבנימין נתניהו שום סנטימנטים למפלגת הימין החדשה. את אחוז החסימה היא הרי עוברת בוודאות כך שאין סכנה של איבוד קולות בגוש. כמו כן, העומדת בראש היא איילת שקד ואילו את התיק הבכיר אמור לקבל נפתלי בנט - לא בדיוק השניים שיש לנתניהו עניין לראות בקידומם ובהצלחתם.
אז ההסתערות החלה השבוע ביום רביעי. תחילה התחייב נתניהו שלא להקים ממשלת אחדות, בדברים שפרסם בעיתון זה. השותפים הטבעיים נותרו האופציה המועדפת, הבהיר. זאת, אחרי שבשבועיים האחרונים החל לקנן חשש במחנה הימין כי העובדה שראש הממשלה לא טרח לאחד את הימין כמו בפעם הקודמת נובעת, אולי, מכך שהוא כבר סגור עם עמיר פרץ או עם בני גנץ על קואליציה משותפת אחרי הבחירות. בכך שהבהיר כי לא תהיה אחדות, הפריך את הטענות הללו וקבע כי אין למעשה סיבה להצביע למפלגת הימין המאוחד.
נתניהו לא צריך את שקד עומדת בראשות מפלגה של 12 מנדטים. אפילו 10 זה יותר מדי מבחינתו. ב־2015 הצליח להוריד את בנט ושקד לשמונה מנדטים וגם הפעם יהיה שמח לשחזר את ההצלחה, אולי אפילו עם מספר נמוך יותר.
ואם החשש מהמשתה הגדול של הליכוד לא מספיק, בימין המאוחד מודאגים גם מכך שיותר ויותר גורמים במפלגה, על כל פלגיה, מתחילים להביע בקול ספקות לגבי יתרונות החיבור בין הזרמים השונים. אם בסקרים שלפני החיבור ראו כי השלם גדול מסך חלקיו - כלומר שהחיבור בין הבית היהודי, האיחוד הלאומי והימין החדש לא רק שמונע איבוד קולות ומציל את המנדטים שירדו לטמיון בפעם הקודמת, אלא מגדיל את המפלגה אף מעבר לכך, על חשבון הליכוד כמובן - הרי שכעת, הם אומרים, נראה שהחיבור יצר לא מעט בעיות, גם ערכיות ותדמיתיות, וגם פוליטיות. כעת, חוששים שם, נראה שאין מה שיעצור את נתניהו מלנסות ליטול נתח כמה שיותר גדול מהם ולהעבירו אליו.
כשכבשה שקד את ראשות המפלגה, ואחרי שהתגלה עד כמה דומיננטי המעמד של בנט בה, תפסו אנשי הבית היהודי והאיחוד הלאומי את ראשם והחלו לשאול כיצד זה קרה. איך ייתכן שמי שרק לפני כמה חודשים נטש בצורה כה מכוערת ויצא להרפתקה שסיכנה את הבית היהודי ואת המחנה הלאומי כולו, חוזר מהדלת הראשית כלאחר כבוד. כשאמר בצלאל סמוטריץ' שהיה רוצה מדינה השומרת יותר על ההלכה והרב רפי פרץ דיבר על התנגדותו לתחבורה ציבורית בשבת, תפסו אנשי הימין החדש את הראש ותהו מדוע אי אפשר להשתיק את החרד"לניקים האלה, שהם הסיבה להקמת הימין החדש מלכתחילה.
בתקופה הקרובה תצטרך שקד להשיב לשאלות לא פשוטות באשר לזהות המפלגה, מצעה ודרכי הפעולה המתוכננים שלה בשלל תחומים כמו גיור, גיוס, תחבורה ציבורית בשבת, ועוד שלל נושאים אזרחיים החוצים את החברה הישראלית וגם את החברה הדתית. תהיה זו דרך חתחתים לא פשוטה בכלל עבורה וספק אם תוכל למצוא את שביל הזהב שעליו כולם יוכלו לחתום. בינתיים היא מעדיפה להתמקד בנושאים קונצנזואליים יותר כמו מינוי רב ראשי מהציונות הדתית, המשך הרפורמה בבית המשפט והפצת מסרים על כך שנתניהו מתכנן ממשלת שמאל.
אגב, מי שלא התחייבו ללכת עם ממשלת ימין בכל מקרה, כולל הליכה לבחירות אם יהיה צורך, הם שקד ובנט. ההערכה הרווחת במערכת הפוליטית היא שהשניים כמובן ירצו לשבת בממשלת נתניהו, אך אם לא יהיה הוא זה שירכיב את הממשלה, יעדיפו להיכנס גם לממשלת כחול לבן ולא להישאר בחוץ או להוביל לבחירות נוספות. בליכוד יפמפמו את המסר הזה הלוך ופמפם, יחד עם המסר שלפיו נתניהו הולך רק לממשלת ימין. במילים אחרות, יגידו בליכוד, הצבעה לליכוד זו הצבעה בטוחה לימין, בעוד הצבעה למפלגת הימין של שקד ובנט עשויה לסייע דווקא להקמת ממשלת שמאל.
אחד הביטויים לאווירה הכללית בין נתניהו לבין הימין המאוחד היה העימות החריף בין רה"מ לבין סמוטריץ' השבוע, על רקע תמיכתו לכאורה של האחרון במדינת הלכה. נתניהו זעם על כך שסמוטריץ' ממשיך לדבר על הנושא המשמש דלק לקמפיין האנטי־דתי של אביגדור ליברמן, ואף דאג להצהיר בפני קבוצת חברי קונגרס דמוקרטים שהגיעה מחו"ל כי מבחינתו, מדינת הלכה זה "בולשיט". סמוטריץ' מיהר לתקוף בחזרה וטען כי רה"מ פוגע בערכים של כל אדם דתי במדינה, בחסות קמפיין הבחירות שלו. בעבר עימות כזה לא יכול היה להתרחש. שיתוף הפעולה בין נתניהו וסמוטריץ' היה הדוק והתיאום היה כמעט מוחלט. הכניסה של שקד ובנט למגרש טרפה את הקלפים והחזירה את העימותים הבלתי פוסקים בין הליכוד לבין הבית היהודי לקדמת הבמה. גם במהלך הקמפיין וגם בתוך הממשלה.
תקועים יחד באוויר
מי שהיו רוצים לשחזר את הצהרת הנאמנות של חברי הכנסת של הליכוד כלפי נתניהו הם ראשי כחול לבן, אולם כל אחד מהם יודע שתהיה זו משימה בלתי אפשרית. חברי הקוקפיט כבר כמעט שלא מדברים זה עם זה. התיאום ביניהם מינימלי והמתיחות האישית מאיימת להתפרץ. "אנחנו לא נסתיר את זה, יש בינינו גם ויכוחים", אמר גנץ במהלך סיור משותף נוסף שנאלצו הארבעה לקיים במסגרת הקמפיין, ולמעשה חשף את עומק המשבר. הקוקפיט למעשה כבר מפורק. זו רק מערכת הבחירות שמחזיקה אותו. אם המטוס היה על הקרקע מישהו עוד יכול היה לרדת. אבל המטוס כבר באוויר. עכשיו הם תקועים יחד.
לפיד. מנהל קמפיין עצמאי // צילום: יהודה פרץ
לפיד וגנץ לא מאמינים אחד לשני. בסביבתו של לפיד אומרים כי הם לא מאמינים לגנץ כשהוא מתחייב לא לשבת בממשלת נתניהו. ברור להם כי הסיבה היחידה שמחזיקה עכשיו את גנץ וכובלת אותו בהתחייבויות ובהצהרות שיקשו עליו להצטרף לנתניהו רגע אחרי סגירת הקלפיות היא ההתעקשות של לפיד.
אבל לפיד לא מוכן לראות את מפלגתו, יצירת כפיו, יורדת לטמיון בגלל הסכם חיבור זה או אחר עם מאן דהו. ארבע שנים ישב באופוזיציה וחיכה לרגע הזה, שבו יהיה אלטרנטיבה שלטונית. כמעט בעל כורחו נאלץ ללכת לאיחוד עם גנץ ולתת לו את ההובלה, אבל הוא לא ייתן לו למחוק את יש עתיד. גם לא לטשטש אותה עבור בת הכלאיים כחול לבן.
לכן הוא מתעקש לשמור על עצמאות הקמפיין. מנהל מטה נפרד עם צוות נפרד, ומייצר סרטונים ושלטי תעמולה עצמאיים המתאימים לקו הוותיק של מפלגתו הוותיקה. על אפם וחמתם של שותפיו. עם כל הכבוד להם, הוא היה לפניהם. במידה שיעדיפו לזחול לממשלת נתניהו, הוא גם יהיה אחריהם. בחוץ, באופוזיציה. נאמן לערכיו והתחייבויותיו.
כבר בבחירות הקודמות סבר לפיד שהקו המתון כלפי החרדים שמנסים להוביל גנץ ויעלון, מתוך הסתכלות על קואליציה אפשרית עתידית, יפגע במפלגה ויבריח ממנה קולות. בבחירות אלה, הוא סבור, צריך להמשיך בקו התוקפני נגדם אף ביתר שאת, כאשר אביגדור ליברמן נושף בעורפם עם אותו קמפיין בדיוק. סרטון ה"ווטסאפ" השבוע גם היה איתות ברור שלפיד שיגר לכיוונו של גנץ, שיש עתיד חיה ובועטת, עם או בלי כחול לבן.
תקדים הנשיא מבחוץ
עמיר פרץ אמנם הודיע שאחרי שנבחר לראשות מפלגת העבודה מועמדותו לנשיאות המדינה ירדה מהפרק, אולם במערכת הפוליטית ההערכה הרווחת היא כי הוא עדיין מועמד רלוונטי לתפקיד. יחד עימו, על פי ההערכה, מועמד גם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שאם יחליט להתמודד אף עשוי לזכות בתמיכת הקואליציה. היתרון המשותף לפרץ ולאדלשטיין הוא העובדה ששניהם ח"כים מכהנים. עד היום טרם הצליח להיבחר מועמד מחוץ לכנסת, ודווקא היו לא מעט שניסו.
גם בבחירות 2021 לנשיאות המדינה שוקל בכובד ראש להתמודד מועמד מחוץ לכנסת, שעליו אנו מפרסמים כאן לראשונה: השופט לשעבר אליקים רובינשטיין. מי שכל חייו הציבוריים נחשב לאדם א־פוליטי, יבקש, אם יקבל את ההחלטה הסופית להתמודד, להיבחר לנשיאות כמועמד א־פוליטי שכולם למעשה יכולים להתאחד סביבו. מי ששימש מזכיר הממשלה גם של יצחק שמיר וגם של יצחק רבין, היה ציר מרכזי בשיחות השלום עם ראשי מדינות ערב ובמקביל מזוהה באופן מוחלט עם הציונות הדתית, שופט עליון אך בקיא בחוכמת היהדות והתלמוד, איש שלטון החוק אולם פועל להחדרת המשפט העברי להיכל המשפט, מאמין שאם ייבחר יהיה נשיא של כולם. כזה המקובל במדינה ומקובל בעולם.
רובינשטיין עוד לא שוחח על האפשרות שיתמודד עם גורמים בממשלה או בכנסת ועדיין לא בחן את ההיתכנות הפוליטית לנצח בבחירות החשאיות בקרב 120 הח"כים. אבל מכל בחינה אחרת הוא כבר שם. אפילו כוורת קטנה של יודעי סוד כבר יש לו, ידידים ותיקים שהיו איתו בכמה מתחנות חייו, שבאמצעותם ינסה לפלס את הדרך שבה איש מעולם לא הצליח ללכת לפניו.
בין גיוס לגירוש
הפגנת המחאה נגד גירוש העובדים הפיליפינים ניסתה לפרוט על נימי הרגש. אמת, אף אחד לא רוצה לראות ילדים נעצרים ואימהות מתייפחות ומתחננות על נפשן להישאר. המראות הללו מוכרים מהמסתננים ממדינות אפריקה, אלא שההבדל בינם לבין הפיליפינים הוא שהאחרונים לא יכולים לטעון כי הם פליטים. הם הגיעו כחוק לישראל לצורך פרנסה, וכעת שהייתם לא חוקית לאחר שאשרת העבודה שלהם פגה או שנתפסו בעבודות ללא היתר.
החוקים שאמורים לשמש מחסום בפני הגירת עבודה בלתי רצויה ולא מבוקרת מאפריקה ומאסיה הם חוק השבות וחוק האזרחות. חוקים אלה מבטיחים כי זכות ההתאזרחות במדינת ישראל שמורה ליהודים ברוח מגילת העצמאות וחוק הלאום שעבר בכנסת האחרונה בתמיכה רחבה במליאה והתקבל כחוק יסוד במדינה.
אבל פרשת גירוש הפיליפינים חשפה פרצה בחוק. היה זה כאשר חיילי צה"ל מהפיליפינים, או חיילים לשעבר, שמו את עצמם בחזית המאבק בטענה כי הם שירתו את המדינה ואילו כעת הוריהם ואחיהם מיועדים לגירוש. מי יהיה אטום מספיק כדי לגרש משפחה בדרגה ראשונה של חייל צה"ל? וכך מקבלים אותם חיילים ולעיתים גם בני המשפחה פטור מגירוש ולעיתים אף אזרחות.
מסתבר שהאשמה אינה כלל של צה"ל. חוק שירות הביטחון קובע כי חובת הגיוס חלה על אזרחי ישראל וכן על תושבי קבע. נער פיליפיני שהגיע עם אמו, מטפלת בתחום הסיעוד, או שנולד בארץ אחרי שהגיעה, מקבל תושבות קבע ובבוא העת צו גיוס. מכאן הדרך לאזרחות ולעצירת גירוש קצרה ביותר. בימיה הראשונים של הכנסת החדשה יהיה עליה להעביר חוק גיוס חדש. מעניין יהיה לראות אם ההפגנות ישפיעו על האפשרות לסתום בו גם את הפרצה הזו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו