נחיתות, המראות ומה שביניהן: מאחורי הקלעים של נמל התעופה בן-גוריון

להיכנס לבטן המטוס בחום של 50 מעלות

שוקי ללום, מנהל משמרת באגף מבצעים בנתב"ג

אם יש לנמל התעופה מוח, הרי זהו אגף המבצעים, הידוע כ"מגדל רמון". "אנחנו עובדים מול כל הגורמים בשדה - חברות התעופה, החברות שמטפלות במטוסים בקרקע, רשות התעופה האזרחית, הצבא, כיבוי אש ומד"א, ובעצם נוגעים בכל דבר שקורה במרחב השדה שבו המטוסים", מספר שוקי ללום, מנהל משמרת באגף.

"נמל התעופה פועל 24/7, וכל הזמן יש בו התרחשות. אנחנו כל הזמן משפצים, משפרים ומכשירים חניות למטוסים. בכל זמן נתון יש בנמל מטוסים מסחריים, ולצידם עשרות מטוסים של אנשי עסקים. אנחנו נותנים מענה לכל בקשה וטיפול הנדרש למטוס". 

שוקי ללום. לכל חברה דרישות משלה // צילום: יוסי זליגר

ללום מציין כי לכל חברת תעופה דרישות משלה, אך המשותף לכולן הוא השאיפה לקצר את שהות המטוס על הקרקע: "מטוס שעומד על הקרקע מפסיד כסף ולכן חברות התעופה מבקשות להפעיל את המטוס בכמה שיותר סבבים. לדוגמה, חברות הלואו־קוסט דורשות שנסיים טיפול במטוס בזמן קצר מרגע הנחיתה ועד להמראה הבאה. תדלוק של מטוס לוקח בין חצי שעה לשעה, והעמסת מזוודות לוקחת לפחות כ־20 דקות. נוסף על כך צריך לערוך מגוון רחב של פעולות והכנה לקראת המראה.

"העובדים שלנו עובדים בבטן המטוס לפעמים ב־50 מעלות צלזיוס, וביחס לשדות אחרים בעולם אנחנו נחשבים יעילים מאוד. נפח הפעילות בנמל התעופה גדל באופן עקבי, כך שאנחנו עובדים בתנאי לחץ כל הזמן".

 

150 אלף מזוודות ביום, לא כולל עגלות וגלשנים

אלון קלברסקי, עובד מחלקת מיון ברשות שדות התעופה

מזוודות, מזוודות - ועוד מזוודות: זה פחות או יותר מה שרואה כל היום אלון קלברסקי, העובד בנתב"ג במחלקת המיון ברשות שדות התעופה. אלון: "אנחנו אחראים לכל מה שקשור במזוודות ועובדים במשמרות 24 שעות ביממה. המזוודות עוברות מסלול של כקילומטר מרגע הצ'ק־אין ועד שהן מגיעות אלינו. מהמסוע גולשות המזוודות למעין מדפים גדולים, ומשם אנחנו מעמיסים אותן על כלי רכב ומעלים אל המטוסים. 

"בכל יום יש כ־150 אלף מזוודות - וזה לא כולל עגלות, גלשנים וכל שאר הציוד שנשלח. אנחנו עושים הכל כדי שהנוסעים יקבלו את השירות הכי טוב שיש, ובאמת חשוב לנו שהם ייהנו מהחופשה שלהם. אנחנו יודעים שזה תלוי גם בנו.

אלון קלברסקי. 400 מזוודות בטיסה אחת // צילום: יוסי זליגר

"בכל משמרת יש כ־100 עובדים שאחראים להטענת המזוודות. כל סבל נוגע ביותר מאלף מזוודות ביום. המזוודות עוברות דרך ארוכה מאוד מהצ'ק־אין ועד שהן מגיעות אלינו - מיון, בדיקה ועוד. 

"העובדים במחלקה הם בני כל הגילים ומכל הארץ. הצוותים תמיד גדלים ואנחנו מרגישים את הגידול בתנועה בנתב"ג לעומת מה שהיה לפני כמה שנים. יש טיסות עם 400 מזוודות, זה המון. גם החורף הוא כבר לא חורף, ככה שאין באמת ימים חלשים יותר".

 

סיגריות בתוך עגלת התינוק

אמיר עזרן, בודק רשות המסים באולם הנוסעים 

אמיר עזרן, בודק בכיר ברשות המיסים: "ההברחות הגדולות ביותר הן סיגריות. נתקלנו בכאלה שמנצלים את עגלות התינוק שלהם להבריח סיגריות. יש גם ניסיונות להבריח סמים, אלכוהול ובעלי חיים. ראינו לא מעט כלבים שמגיעים בתוך שקיות. 

גילינו לטאות שהוחבאו בגרביים // צילום: גיל קרמר

"תפקידנו לאתר את כולם. מישהו ניסה להבריח יונים קובניות בצפיפות בתוך קופסאות נעליים, וגילינו לטאות שהוחבאו בגרביים".

 

אין כניסה לציפורים, חזירי בר וחיות אחרות

קרן בנקר, צפרית ביחידה למניעת פגיעות ציפורים וחיות בר במטוסים

"המטרה שלנו היא למנוע פגיעה של בעלי חיים במטוסים", אומרת קרן בנקר, צפרית ביחידה למניעת פגיעות ציפורים וחיות בר במטוסים.

לדבריה, "אנחנו מתמודדים בשני אופנים עיקריים. בכל שעות היממה נמצאים אנשי שטח סמוך למסלולים והם מרחיקים את בעלי החיים שמתקרבים למסלולים. האופן השני הוא מחקרי: אנחנו עוקבים אחרי בעלי החיים שמגיעים, מזהים מגמות ועושים הכל כדי להרחיק אותם. אנחנו בודקים את גורמי המשיכה לשדה, כמו צמח שבעל חיים מסויים אוהב, ועוקרים אותו. אם זו פגיעה במטוס שהיה בדרכו אלינו, אנו מקבלים עדכון מהטייס.

השלב הבא הוא איסוף של השרידים מהפגיעה, גם אם מדובר רק במריחת דם קטנה, כדי לנסות ולזהות באיזו חיה מדובר. לא רק ציפורים פוגעות במטוסים, יש לנו כאן ארנבת שנפגע ממטוס במסלול ההמראה,  חזירי בר שמנסים להיכנס למסלול ועוד הרבה בעלי חיים. עקב (עוף דורס) שפגע במטוס ונשאר שלם, ואת כולם אנחנו מעבירים לאוניברסיטת תל אביב כדי שיוכלו לבדוק מנין הגיעה החיה.

קרן בנקר. רק למטוסים מותר לנחות // צילום: גיל קרמר

"מצלמות מרשתות את כל האזורים, ואם אנחנו רואים בעל חיים או להקת ציפורים, אנחנו מרחיקים אותם לפני שמגיע מטוס. במקרה הצורך אנחנו מפעילים נפץ להרחקה".

 

בלי אישור שלהם המטוס לא ימריא

ליאור דורון, פקחית טיסה במגדל הפיקוח בנתב"ג

הם משקיפים על הכל מלמעלה - וערנותם צריכה להיות גבוהה לא פחות: פקחי הטיסה, שליאור דורון היא אחת מהם.

היא מתארת: "במגדל הפיקוח אנחנו עובדים במתכונת של 7/24. אנחנו אחראים לכל תנועת המטוסים שמגיעים לנתב"ג וממריאים מכאן. יש שעות עמוסות יותר וזה קורה בעיקר בשעות הבוקר עם כ־30־40 מטוסים בשעה. יש שעות פחות עמוסות, וזה קורה בעיקר בחורף. בקיץ תמיד עמוס ותמיד יש תנועת מטוסים. במגדל הפיקוח אין לחץ. אנחנו עובדים בשליטה ובקור רוח כי כולנו מנוסים. יש מצבים שהם יותר לחוצים, כגון התקלה שהיתה לאחרונה עם המטוס שהגיע עם צמיג קרוע מגרמניה, אבל היינו מוכנים ותפקדנו בקור רוח. 

ליאור דורון, בקור רוח, בלי להיכנס ללחץ // צילום: גיל קרמר

"קפריסין היא השולטת על התנועה הנכנסת והיוצאת מישראל ואליה. היא קיבלה שטח אווירי עצום, אנחנו תלויים בהם לא פעם, ולא מעט עיכובים נגרמים בגללם, כמו עוד המון גורמים שיכולים לגרום לכך. במשמרות אנחנו לא זזים מהכיסא, למעט הפסקות שנקבעו מראש. אנחנו נמצאים בהקשבה מלאה ובקשר עם הטייסים שמגיעים לנתב"ג וממריאים ממנו. אנחנו עושים את המרב כדי שהכל יהיה מושלם. יש חלוקת עבודה מאוד ברורה בינינו וכך אנחנו מאפשרים תנועה זורמת בשדה. בין פסח לתשרי אנחנו אחראים ליותר מ־10 מיליון נוסעים - ובכל השנה ליותר מ־25 מיליון נוסעים".ליאור דורון. 

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו