"גייסו כסף אם אתם מאמינים בעסק שלכם"

כחמישים יזמיות ויזמים חרדים התכנסו באירוע יוצא דופן בקמא-טק - ארגון היזמות לחרדים בבני ברק. הארגון פועל בשיתוף פעולה עם ארגון ICON שייסדה ומנהלת יסמין לוקץ'. מזה כמה שנים אייקון מהווה גשר בין האקוסיסטם היזמי בישראל לסיליקון ואלי. הארגון מאפשר לאלפי יזמים ישראלים גישה לבירת ההייטק העולמית .

משה פרידמן, מנהל מרכז היזמות, סיפר שהחיים שלהם מתחלקים לשתי תקופות - "התקופה לפני שהכרנו את יסמין לוקאץ' והתקופה שאחרי שהכרנו אותה". 

לוקאץ' מסייעת למרכז, הפועל נמרצות לשילוב נשים וגברים חרדים במקצועות ההיי־טק. השילוב דורש בעיקר קשרים ו"פתיחת דלתות". לוקאץ' ארגנה את האירוע המיוחד הזה, שאירח את הפילנתרופ שלדון אדלסון, שבא להקשיב לכמה מסיפורי ההצלחה שצמחו במקום ולשתף מניסיונו ומחוכמתו העסקית. 

בהרצאה כנה ומלאת הומור הוא סיפר על כניסתו לעולם העסקים: "העסק הראשון שלי היה בגיל 12. הצטרפתי לאחי הגדול שמכר עיתונים בבוסטון". 

"ראיתי שבעל הבית לוקח את רוב הכסף, וביררתי איך אפשר להיות בעל הבית בעצמי. בעל הבית הציע למכור לי את הזיכיון על הפינה תמורת 200 דולר. המשפחה שלי היתה ענייה ולאבא שלי לא היה סכום כזה, אבל הוא שלח אותי לדוד שלי, הדוד אל, שניהל אגודת אשראי".

"הוא הציע להלוות לי 200 דולר. אני לא הבנתי, אבא שלי אמר שהוא ייתן לי 200 דולר, ופתאום הוא מסביר לי שאני אצטרך להחזיר את הכסף וגם לשלם ריבית - מושגים שבכלל לא שמעתי עליהם".

אדלסון הצליח יפה במכירות ועמד בהחזרי ההלוואות, וכך זכה באמון ורכש פינה נוספת, הפעם ב־250 דולר. "בעל הבית אמר לי 'הרווחת יפה, עכשיו אתה יכול לשלם יותר'".

 

בלי להבין במחשבים

לוקאץ' הביעה תמיהה על העובדה שהעסק המשמעותי הראשון שאדלסון נכנס אליו היה "קומדקס" - תערוכת מחשבים בינלאומית שהקים בלאס וגאס בסוף שנות ה־70.

"לא הבנת במחשבים, איך הקמת את העסק הזה?", שאלה. אדלסון סיפר על אותה תקופה שבה חברת התקשורת AT&T היתה מונופול, ומשרד התקשורת האמריקני עודד מתחרים בחברה, כך שזה היה זמן מתאים לתערוכה כזו. 

יסמין לוקאץ' ושלדון אדלסון // צילום: יהושע יוסף

מהר מאוד היא התבררה כהצלחה ענקית. "לא היה שום מקום גדול מספיק כדי לארח את התערוכה הזו בלאס וגאס, אז בניתי את מרכז הכנסים הגדול ביותר באזור. במקביל היה צורך בבתי מלון כדי לארח את המשתתפים מכל העולם, וכך נכנסתי גם לעסקי המלונאות", סיפר אדלסון כיצד החל לקנות גם בתי מלון. 

"לא רצינו למכור את העסק, אבל נראה שכשלא רוצים למכור - זה הזמן הטוב ביותר לעשות זאת. יום אחד הגיע גבר יפני שביקש לקנות אותנו. שאלתי אותו אם יש לו מספיק כסף, והוא ענה שכרגע לא, אבל יהיה לו בשנה הבאה, אז אמרתי לו 'תחזור בשנה הבאה'". 

 

עדיף לגייס

"אחרי שנה הוא חזר. הוא שאל אם אני והשותף שלי באותם ימים זוכרים אותו. זכרנו, כי שנה קודם לכן התגלגלנו מצחוק מהמפגש איתו. אמרתי לו שהעסק שווה 900 מיליון דולר, והוא הסכים לשלם 800 מיליון. נזכרתי שיש לנו התחייבות של 62 מיליון דולר, והצעתי לו לסגור עסקה ב־862 מיליון דולר - וכך היה". 

אדלסון יצא מהעסקה עם כחצי מיליארד דולר. "החברה שלי באותו זמן דרשה השקעה גדולה. הבנקים לא הסכימו להעמיד לרשותנו את הסכום הגדול, אבל אני האמנתי בחברה והחלטתי להעמיד לרשותה מיליארד דולר. זה לא סכום שבעלים מקצה לחברה, תמיד בעלים מעדיף גיוסים, אבל אני לא חשבתי שיש סיכון בחברה". 

"כשראו שאני מאמין בחברה ושם את הכסף שלי, גם אחרים הסכימו להשקיע בה וכך גייסנו שני מיליארד דולר נוספים והנפקנו איגרות חוב. את הכסף הזה השקענו בעוד בתי מלון באזור". משם החברה המשיכה ליעדים אחרים בעולם.

 

400 מיליון שקלים לתגלית

אדלסון סיפר כיצד הגה את רעיון הקמת קרן המחקרים הרפואיים בבוסטון, אחד ממיזמי הדגל הפילנתרופיים שלו ושל רעייתו, ד"ר מרים אדלסון. "היתה לי בעיה בברכיים והלכתי לרופא". 

"שאלתי אותו על מחקרים בתחום ועל הידע שיש בעולם על הבעיה שלי, והבנתי שאין ידע רב. שאלתי אותו מה צריך כדי לקדם מחקר בנושא, והרופא אמר שזה בלתי אפשרי, דרושים לפחות 10 מיליון דולר למחקר כזה. אז כמובן מימנתי את המחקר הזה".

מנכ"ל ומייסד "קמא-טק", משה פרידמן, עם בני הזוג אדלסון // צילום: יהושע יוסף

"בהמשך הבנתי שכסף הוא רק בעיה אחת בתחום. האתגר הנוסף הוא ליצור שיתופי פעולה במחקרים בין מדענים. כמה מהם הסבירו לי שמדען מתוגמל על מאמרים שהוא מפרסם, ולכן כל אחד רוצה לפרסם מאמר משלו". 

אדלסון היה די המום מהתשובה, והוא שאל קבוצת מדענים אם הם יודעים כמה מאמרים פרסם יונה סאלק (יונה אדוארד סאלק היה רופא ווירולוג יהודי־אמריקני, שפיתח את החיסון המוצלח הראשון נגד שיתוק ילדים). "שאלתי, מישהו יודע? הוא פרסם 10 מאמרים? 100 מאמרים? עד היום אף אחד לא יודע לענות על השאלה הזו".

בסופו של דבר, חלקם השתכנעו והצטרפו ליוזמות של קרן המחקרים, שעד כה חתומה על טיפולים ותרופות חדשניות ל־26 מחלות מסכנות חיים. אדלסון סיפר בגאווה על השקעה של יותר מ־400 מיליון שקל במיזם "תגלית", שחושף בני נוער יהודים מחו"ל לישראל. 

 

"צריך לדעת לקום"

גם במענה לשאלות היזמים, השיב אדלסון באותו הומור כן: "תשיגו כסף", הוא הציע ליזמים. "אם אתם מאמינים בעסק שלכם, גייסו כסף בשבילו". במענה לשאלה נוספת הוא אמר: "יזם הוא מי שתמיד משאיר אפשרות להמשיך. כולם נופלים, אבל צריך לדעת לקום ולהמשיך". 

יזם נוסף שביקש גם הוא עצה בנושא בחירת שותף מתאים, זכה אף הוא לתשובה ישירה: "תמצאו שותף שלא יפריע לכם לנהל את העסק בעצמכם". 

גם במענה לשאלה "איזה חלום הגשמת?" הוא הפתיע בתשובתו: "לא היו לי חלומות להגשים. אבל אני שמח שבאתי ממשפחה ענייה, וכיום אני מדורג שישי בארה"ב ו־21 בין עשירי העולם. אבל החלום שהגשמתי הוא שהתחתנתי עם אשתי, ושעכשיו חגגנו את יום הנישואים ה־28 שלנו". 

גילוי נאות: ד"ר מרים אדלסון היא מו"ל "ישראל היום". משפחת אדלסון היא הבעלים של החברה המחזיקה במניות "ישראל היום"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו