יום רביעי שעבר, 03:00 לפנות בוקר. דורון רכטמן, איש עסקים מצליח בן 59, מעמיס על רכבו כמה מזוודות ויוצא לנתב"ג. שופינג, שייקים ובטן גב לא יהיו בחופשה הזו. הרבה זיעה, גאווה ישראלית ועוצמה דווקא כן.
כשאתם תסעו הבוקר לעבודה, ללימודים או לכל מקום שהוא לא ויטוריה, ספרד, רכטמן, נשוי ואב לשלוש מאור יהודה, יזנק למים וישחה 3.8 ק"מ, יעלה על אופניים וירכב 180 ק"מ נוספים ויקנח בריצת מרתון ל־42.2 ק"מ. את כל זה, כשהוא נושק ל־60, הוא אמור לעשות בפחות מ־15 שעות, לפי תקנון תחרות איש הברזל, או בשמה המוכר יותר - איירון־מן (IRONMAN).
לנו זה נשמע מטורף, על גבול הבלתי אפשרי, אבל עבור רכטמן מדובר בשגרה. נתעלם לרגע מהעובדה שהוא מתאמן שבעה ימים בשבוע ונספר שתהיה זו הפעם השלישית שהוא לוקח חלק בתחרות איש הברזל מעבר לים. אלא שהפעם היא תהיה קצת שונה. כדי להבין מדוע חייבים לחזור לפעמיים הקודמות. את התחרות הראשונה, ב־2016 באוסטריה, הקדיש רכטמן לאביו המנוח, והשנייה, שנערכה בשנה שעברה על אדמת גרמניה, הוא עשה כמחווה לחברו הקרוב יוסי רוזנפלד ז"ל, שנפטר בפתאומיות לפני כמעט שנתיים.
"את התחרות הפעם לא אקדיש לאלה שאינם", מספר רכטמן ל"ישראל היום", "אלא לנכדתי הראשונה אמה, שנולדה לפני ארבעה חודשים ומסמלת חיים חדשים".
כשמאחוריו לא פחות מ־12 מרתונים מאז החל להתחרות ב־2013, ינסה רכטמן לכבוש היום גם את המסלול המפרך בוויטוריה, שלראשונה יאפשר ל־2,100 המשתתפים בו, בכל קטגוריות הגיל, להשלים את המרחק המלא (נערך עד היום בחצי מהמרחק).
זו אמנם תחרות אינדיבידואלית, שבה ההישג הוא אישי, אבל עם האימונים המפרכים והמלחמה המנטלית אי אפשר להתמודד לבד. רכטמן יצא למשימה כחלק מקבוצת הטריאתלון "MyWay", שמונה 20 ספורטאים וספורטאיות בגילים 59-30. רכטמן, אם חישבתם נכון, המבוגר מכולם. המשלחת, שכל אחד מחבריה מימן את הנסיעה וההשתתפות בעצמו, מודרכת על ידי מייסד הקבוצה והמאמן אריאל הלר.
דורון רכטמן עם אשתו אורלי ובתו דור. "לומדות המסלול בדיוק כמוהו"
וכשמזכירים את קבוצת "MyWay", אנחנו נזרקים ארבעה חודשים לאחור, לטרגדיה שבה ניב דיין, אחד ממאמניה הבכירים, לקה בדום לב על מסלול האימונים ונפטר בגיל 54 בלבד. "זה קרה מול העיניים שלנו", נזכר רכטמן, "ראינו הכל, את ההחייאה ואת הניסיונות להשאיר אותו בחיים. זה גרם לי לחשוב פעמיים על המאמצים שאני משקיע בגיל כזה. הקבוצה היתה בשוק טוטאלי, לקח לנו חודש להתאושש. למעשה עד היום".
אז מה בעצם מניע אותך להמשיך?
"הרבה שיחות מוטיבציה. צריך פשוט להאזין לגוף. אני לא מתנוון מול הטלוויזיה, אלא שומר על אורח חיים בריא ועל תזונה נכונה. זו גם הסיבה שלכל אורך הדרך לא נפצעתי".
אתה כבר לא ילד.
"בגיל לא, אבל בגוף ובנפש כן. השאיפות שלי הן להמשיך להתמיד עד שהגוף יגיד לי 'מספיק'. כל עוד הגוף מושך ואני עומד בגבולות שאני מציב לעצמי - אמשיך להיות על המסלול".
שאיפות? לא עברת כבר הכל?
"כל הסיפור של איירון־מן נולד לפני כמה עשורים בעיר קונה שבהוואי, כך שהתחרות הכי נחשבת נערכת שם. מה שמבדיל אותה מאחרות היא שההרשמה אליה מתאפשרת רק דרך הישגים. בכל תחרות איש הברזל ברחבי העולם מוקצה למנצחים סלוט (מספר חזה - י.ח), שזה בעצם כרטיס הכניסה לתחרות היוקרתית. אם אשיג אותו בספרד, הסיכוי שלי להיכנס בשנה הבאה לקטגורית גיל 65-60 יגדל משמעותית".
כל הבנות סביבו
"מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה חזקה", מכירים את הקלישאה? במקרה של רכטמן מדובר בסיפור חייו. "הפעם לא רצינו לטוס איתו, אבל אז הבנו שאי אפשר לתת לו לעשות דבר כזה לבד", מספרת אשתו אורלי, שיחד עם בתה דור עזבה הכל והתגייסה למשימה.
"אנחנו לומדות את המסלול בדיוק כמו שהוא לומד אותו", היא מוסיפה, "מתחברות לאפליקציה, ובעזרת צ'יפ על רגלו יודעות בכל רגע נתון היכן הוא נמצא. אנחנו מחפשות נקודות מפגש כדי שדורון יוכל לראות אותנו. כל מבט שלו עלינו נותן לו זריקת אנרגיה. אנחנו שולחות נשיקה, חיבוק, אומרות לו 'קח אוויר' ותמשיך".
רכטמן, שישרוף היום יותר מ־8,500 קלוריות וינסה לרדת משיאו האישי (12 שעות ו־58 דקות באוסטריה), חי את הספורט כבר עשרות שנים. כילד, אהבתו הראשונה היתה לסקי מים. בהמשך הצטרפו לרשימה גם מפרשיות, שחייה, צלילה, אופניים וריצה, אבל שום דבר לא הכין אותו להפתעה שסידרו לו אשתו ושלוש בנותיו.
"אחרי הפעם הראשונה שדורון סיים את מסלול איש הברזל, לקחנו אותו למקעקע. הוא היה אנטי־קעקועים, אבל שכנענו אותו לחרוט את האירוע על גופו. מאז הלוגו של איירון־מן הולך איתו לכל מקום".
עם הקעקוע הלא שגרתי על רגלו, בינואר השנה הדהים רכטמן בתחרות "ישראמן" (חצי איש ברזל) באילת, כשיחד עם איתי אופיר, חברו לקבוצת "MyWay”, סיים במקום השני ותפס מקום על הפודיום.
היום, כאמור, ינסה רכטמן להגיע לקצה גבול היכולת, לסיים את המסלול האימתני בפעם השלישית ולהוכיח שאיירון־מן לא קיים רק בהוליווד, אלא גם כאן, באור יהודה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
