צילום: Travis Shinn // המשיכו איתנו קדימה. הפיקסיז

אלבום חדש לפיקסיז: להתמודד עם הזמן

הפיקסיז פרסמו את מועד יציאת אלבומם החדש - וזה גרם לשמוליק נמר לעשות חשבון נפש • האלבומים הישנים היו מושלמים, אבל מאז דברים השתנו

א. ב-2014 הפיקסיז הגיעו להופעה ראשונה בישראל. מבחינתם זו היתה רק עוד הופעה, אבל עבור המעריצים הוותיקים, מאוכזבי הביטול הכואב של 2010, זה היה מספיק. הפיקסיז נתנו עבודה ואנחנו הוכחנו להם שאנחנו הקהל הכי טוב בעולם.

ביולי 2017 הפיקסיז הופיעו פעמיים בישראל. אחרי שכבר רווינו צמאוננו שלוש שנים קודם לכן, הגענו להופעות בקיסריה יותר קרובים לקרקע, ובמקרה או שלא - ההופעה הראשונה היתה קצת מבאסת. הפיקסיז עלו עצורים, בעיקר הסולן פרנק בלאק, ולקח להם בערך שעה עד שהם השתחררו. 

קצת מצחיק להגיד שלהקה כזאת ותיקה ומוערכת עולה בחוסר ביטחון לאיזה מופע שולי, כביכול, בישראל, אבל יש משהו ביציע התלול של קיסריה, באלפי הראשים כהי השיער שממלאים אותו, באבנים העתיקות, בים השחור, שיכול לשתק כל אחד.

לא היה מפליא לקרוא למחרת את כל הביקורות המהללות. ביקורות כאלה נכתבות לרוב לפני ההופעה ואינן משקפות דבר. אני, לעומת זאת, עשיתי חשבון נפש; הפיקסיז, הלהקה של השמירות בצבא, תמונת הפרופיל הראשונה שלי בפייסבוק, האובססיה של שנות ה-90, הופיעה עכשיו בישראל, ושום דבר אמיתי לא קרה לי בפנים.

• צפו: עומר אדם חוזר לשנות ה-70

• מרגול תחליף את רני רהב

• עדן בן זקן ועדן חסון: דואט חדש

בהתחלה לא הבנתי למה. אני עדיין מקשיב להם די הרבה, בלאק עדיין מרגיש לי כמו הדבר הכי קרוב לקול הפנימי שלי, ועדיין, כן עדיין, הקוף הזה מקווה להגיע לגן עדן. אבל אז זה הכה בי - אני וכל החברים שלי לא הפכנו להיות למה שחשבנו שנהיה, כשהקשבנו אז למוזיקה הזאת. לכן כש"ווייב אוף מיוטיליישן" נדלק על הבמה, אנחנו נשארנו כבויים מאחור, מסתכלים אחד על השני בקטע של התופים, כמו אז, אבל הפעם עם חיוך של מפסידים. 

ב. בבחינת הבגרות בפילוסופיה שנערכה בצרפת, נשאלו התלמידים שאלה – "האם ניתן להתחמק מהזמן?". ובכן, התשובה היא לא. אין את מי להאשים. שיני הזמן נוגסות בכולנו ומותירות אותנו מפוכחים. אצלנו רוב החברים חוגגים 45 השנה, ועדיין אנחנו רבים בינינו מי איבד את החולצה של "סרפר רוזה". כמו חיפאים טובים אמיתיים, גם אנחנו תקועים בעבר, וברגעים מסוימים זה בולט יותר מאשר באחרים. 

והפיקסיז? הם המשיכו איתנו קדימה, מאלצים אותנו להביט במה שנותר מהם, מאיתנו. משכתבים פעם, ואז עוד פעם אחת, צרחה שנצרחה מהעומק מתישהו באמצע שנות השמונים. על הבמה מופיע חיקוי חיוור של מה שהייתה פעם אמת בוהקת. סתם עוד כמה אנשים שפחדו להידרס על ידי המכונה והסכימו להתפשר על מזומנים. ואנחנו משחקים איתם את המשחק, צורחים עם הסולן "This ain't the planet of sound! This ain't no rock'nroll town!", ופתאום קולטים לרגע שאנחנו כבר לא צורחים את זה על ההורים שלנו, אלא על מה שנהיה מאיתנו.

פרויקט 30 שנה ל"סיינפלד":

• יד המלך: הכוכבים שהתחילו ב"סיינפלד"

• קולו של דור: המהפכה של "סיינפלד"

• חידון ידה ידה: יודעים הכל על "סיינפלד"?

• רוצים להשאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם

ג. תמיד כשאני שומע את "קאריבו" יש לי תחושה שמשהו רע עומד לקרות. כתבתי את זה בדף הפייסבוק של גל"צ באיזו תחרות, ועידן אלתרמן זיכה אותי בכרטיס חינם לערב השני. הייתה הופעה הרבה יותר טובה - כל המחמאות של ההופעה הראשונה כאילו התאימו פרפקט להופעה השנייה. אנרגיות, והכל. לרגע קרה משהו בין הלהקה הלא מתקשרת הזאת לבינינו, משהו שעדיין יכול לקרות רק בהופעות חיות - הטענו אחד את השני. לרגע אחד עזרנו להם לשקר את עצמם שהם עדיין הפיקסיז הרלוונטיים מאז, והם עזרו לנו לשקר את עצמנו שלא הכל מסביבנו התרסק, שאנחנו עדיין מאמינים. 

הפיקסיז בקיסריה // צילום: קוקו

ואז, רגע לפני שהם ירדו מהבמה, פרנק בלאק – אדם שלרוב הפסקול היחיד בין השירים שלו הוא של כחכוחים, זרק משהו על זה שעומד לצאת אלבום חדש. הקהל הריע, כי זה מה שקהל בהופעות אמור לעשות, אבל אותי זה החזיר מיד לשאלת הבגרות בפילוסופיה בצרפת, ולאותה תשובה פשוטה. 

לא הקשבתי לאף אלבום של הפיקסיז מאז שהם חזרו מפרישה של בערך 15 שנים באמצע העשור שעבר. לא הקשבתי רק בגלל שאני יותר מדי אוהב את האלבומים הישנים שלהם, שהכל שם מושלם. אני יודע שזה יכול להשמע לא הכי הגיוני, אבל זו האמת. קשה לי עם כל ההתמודדות הזאת, הייתי רוצה לחמוק מהזמן.      

ד. בשבוע שעבר, באיחור של שנתיים שהוא לא אופנתי ולא שום דבר, הלהקה פרסמה את מועד יציאת האלבום החדש – ה-13.9. יום לפני יומולדת 45. נראה, אולי הפעם יהיה לי כוח להתמודד. האלבום מגיע עם סיבוב הופעות גדול באירופה. כן, ברור שממשיכים להתפשר על מזומנים. גם אנחנו. לרובנו יש קצת כסף שבכל מקרה יתבזבז על משהו, אז למה לא על עוד ניסיון נואש לשחזר רגע של נעורים? אולי גם נתפוס איזה משחק על הדרך, נספר לאישה שיש פה הזדמנות של פעם בחיים. 

המזימה הזאת כנראה תצליח, אנחנו כבר מנוסים, וגם רגשות אשם לא יהיו שם, זה סך הכל עוד אחד מהחושים שמתקהים. הפשע האמיתי שלנו יהיה פשוט לעמוד שם, בתוך הגוש האנושי העצום הזה – חיים מבוזבזים לצד כל כך הרבה חיים מבוזבזים אחרים - ולא להבין.

• לא תאמינו: ככה נראה עכשיו לי בירן

• רוצים להשאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם

• חסר תקדים: סוד ההצלחה של עומר אדם

     

 

 

 

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...