"הפנסיה התקציבית – פצצה מתקתקת"

מהכיס של כולנו: דו"ח החשב הכללי באוצר שפורסם היום (שלישי) לשנת 2018 חושף תמונת מצב קשה בנוגע לפנסיות התקציביות בישראל.  

על פי הדו"ח, שפורסם על ידי החשב הכללי רוני חזקיהו, עלות הפנסיות התקציביות למדינת ישראל עומדת על כ-643 מיליארד שקלים, זאת ללא חישוב פנסיות גישור והסדרי פנסיה מיוחדים, כגון אלו שניתנו לעובדי רשות השידור לשעבר.

מדובר על סכום שהוא פי 1.5 מתקציב המדינה לשנה, ועל כ- 52% מהתמ"ג השנתי של המשק הישראלי. 

עוד חושף הדו"ח כי עד 2055 יגדלו תשלומי הפנסיה בעוד כ- 55 מיליארד שקלים. היקף התמיכה של הממשלה בפנסיות - 4.6% מהתוצר.  

ממצאי הדו"ח מראים שמאז 2014 הוכפל סך הסבסוד השנתי של הממשלה לפנסיות, מ-3.86 מיליארד שקלים ל-7.9 מיליארד שקלים ב-2018. 

בגלל אי העלאת גיל הפרישה לפנסיה למגזרים מסוימים (אנשי קבע ונשים), תמיכת הממשלה בקרנות הפנסיה גדלה מ-5.8 מיליארד שקלים ב-2017 ל-6.02 מיליארד שקלים ב-2018. 

בנוסף במסגרת הסדרים, תוכניות הבראה והסכמי פרישה מרצון, לקחה על עצמה הממשלה לסייע ולתמוך בתשלומי פנסיה עם פורשים בהיקף של מיליארדי שקלים: חברת חשמל - 5.1 מיליארד שקלים, משטרת ישראל - כ-4 מיליארד שקלים (נזכיר שההסדר נכפה על הממשלה בהליכים משפטיים ולמרות התנגדות הדרגים המקצועיים באוצר), מערכת הביטחון וצה"ל - 1.17 מיליארד שקלים. 

לפי החשב הכללי חזקיהו, החבות האקטוארית של מדינת ישראל בגין הפנסיות ב-2018 (ללא פנסיות גישור וללא הסדרי פנסיה למפוטרי רשות השידור) הסתכמה ב-643 מיליארד שקלים. מפילוח של הנתונים עולה ש-231 מיליון שקלים הם בגין עובדים פעילים (כ-36% מסך ההתחייבויות) ו-412 מיליארד שקלים בגין גמלאים ופנסיונרים (כ-64% מסל כול ההתחייבויות).  

במקום אחר בדו"ח ניתן לראות שהחבות האקטוארית של מדינת ישראל חצתה את רף 700 מיליארד שקלים, ומסתכמת כבר ב-708 מיליארד שקלים – כנראה לאחר צירוף הסדרי פנסיה מיוחדים. בנוסף, לא כול נתוני הפנסיה במגזר הציבורי הרחב גלויים, כך שיש אפשרות שהחבות האקטוארית של המדינה בגין הפנסיות גדולה בהרבה מהפרסום הרשמי של החשב הכללי. 

עד 2036 החבות האקטוארית בין הפנסיות תלך ותגדל – ורק מ-2036 החבות האקטוארית תלך ותפחת עקב המעבר לפנסיה צוברת. תמיכת הממשלה בקרנות הפנסיה הוותיקות כאחוז מתקציב המדינה: 2019 -4.6%, 2020 – 4.4%, 2021 – 4.6%, 2022 – 4.9%, 2023 – 4.9%.

פילוח החבות האקטוארית (בסך 231 מיליארד שקלים) בגין עובדים פעילים:

עובדי הוראה – 82 מיליארד שקלים, 35%.

מערכת ביטחון, צה"ל, זרועות ביטחון– 64 מיליארד שקלים, 28%.

משטרה ושב"ס – 46 מיליארד שקלים, 20%

עובדי מדינה – 39 מיליארד שקלים, 17%.

פילוח החבות האקטוארית (בסך 412) מיליארד שקלים לפי גמלאים ופנסיונרים:

מערכת ביטחון, צה"ל וזרועות ביטחון - 201 מיליארד שקלים, 49%.

עובדי הוראה – 87 מיליארד שקלים, 21%.

משטרה ושב"ס – 59 מיליארד שקלים, 14%.

עובדי מדינה – 58 מיליארד שקלים, 14%.

 

שופטים ודיינים – שיאני הפנסיה התקציבית 

נכון לתמונת המצב של 2018, שופטים ודיינים מובילים בראש הטבלה, עם פנסיה שנעה בין 61,073 שקלים ל- 91,978 שקלים. מערכת הביטחון וצה"ל: 56,404 שקלים עד 67,674 שקלים. הפנסיה של שרים וחברי כנסת עומדת על בין 44,662 שקלים ל- 57,979 שקלים. הפנסיה של מנכ"לים היא בטווח של בין 26,609 שקלים ל- 31,328 שקלים. 

מדרג הפנסיה הממוצעת: שופטים ודיינים בראש – 42,004 שקלים. נבחרי ציבור– 20,371 שקלים. עובדי הוראה – 17,646 שקלים. ביקורת מדינה – 15,163 שקלים. בריאות – 6,995 שקלים. עובדי מדינה – 5,792 שקלים. 

 

יותר משליש מעובדי המגזר הציבורי בעלי פנסיה נמוכה מ-6500 שקלים

הדו"ח חושף נתון נוסף והוא שיותר משליש מעובדי המגזר הציבורי מקבלים פנסיה שנמוכה מ-6,500 שקלים בחודש. מחצית מהעובדים במערכת הבריאות מקבלים פנסיה הנמוכה מ-6,436 שקלים, ומחצית מעובדי המדינה מקבלים פנסיה הנמוכה מ-4,989 שקלים בחודש. 

זאת כאמור כאשר כמחצית מנבחרי הציבור מקבלים פנסיה הגבוהה מ-18,913 שקלים בחודש, ומחצית מהשופטים והדיינים מקבלים פנסיה גבוהה מ-41,776 שקלים.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו