אשלי וקסמן בקשי | בת 33. יוטיוברית, מאפרת מקצועית ואשת עסקים. נשואה לעידן ואם לשלושה. ילידת קנדה, גרה בהרצליה. מנהלת מאז 2012 ערוץ יוטיוב פופולרי בנושא איפור וביוטי, וערוץ נוסף שעוקב אחרי חייה הפרטיים. ב־2015 הקימה את חברת Awbmakeup לשיווק מוצרי איפור. מרצה בנושאי העצמה נשית, מנחה סדנאות ומכהנת כפרזנטורית של חברת הקוסמטיקה הבינלאומית דרמלוג׳יקה
מתי בפעם האחרונה התרגשת מאוד?
"ב־1 באפריל, כשגיליתי שאני בהיריון. גם בפעם הרביעית זה מרגש, ואני חושבת שהפעם התרגשתי אפילו יותר. ככל שיש לך יותר ילדים בבית, את יותר מתרגשת ויותר אוהבת".
מתי בפעם האחרונה הגשמת חלום?
"בכל יום. הנסיעה לטוקיו בפברואר האחרון היתה התגשמות חלום. להגיע ליפן, לאירוע השקה ומשפיענים גדול של חברת האיפור מאק, היה מגניב ומרשים. הרגשתי שאני מייצגת לגמרי את המדינה. היו שם אנשים מסינגפור ומדרום קוריאה שמעולם לא פגשו אישה מישראל, וזה היה מגניב".
מתי בפעם האחרונה חזרת לבית ילדותך?
"לפני שנה. גדלתי בדנדס, כפר קטן מחוץ להמילטון בקנדה. בכל פעם שאני חוזרת לשם, לבקר את אחי איתן, אני מופתעת שאני גרה בישראל. כמו הרבה מהגרים, אני שואלת את עצמי איפה הבית שלי. מצד שני, כשאני בקנדה, אני שמה לב שיש דברים בהתנהגות שלי שהפכו להיות ישראליים. למשל, שיש לי פחות סבלנות לעמוד בתור".
מתי בפעם האחרונה התאפרת?
"היום. אבל אני לא מתאפרת בכל יום, רק בימים שאני מצטלמת. אני לא מתאפרת לסוּפר בשכונה. למדתי איפור בניו יורק, ובארץ אצל ירין שחף, וגם היום אני לומדת מיוטיוב וממאפרים מחו"ל כמו ג'יימס צ'רלס. מכל אחד לומדים עוד טיפ. מגיל 3 אהבתי לאפר בובות ומרחתי לקים בצבעים. הייתי ילדה טובה, עם הרבה מוטיבציה, אבל הייתי בכלל טום בוי, אהבתי כדורסל, הוקי קרח והיאבקות WWF. גדלתי עם שלושה אחים, לבשתי בגדים של בנים וגרמתי להורים שלי לנסוע איתי לבאפלו שבארה"ב, לקנות מרשת של בגדי בנים שלא היתה בקנדה".
מתי בפעם האחרונה עשית משהו ספונטני?
"אני אשמח לצאת לחופשה ספונטנית בהפתעה, בלי לדעת מה היעד. כשיש שלושה ילדים קטנים, הלו"ז מוקפד וקשה להיות ספונטניים. הדבר הכי ספונטני שעשיתי החודש היה שהזמנתי מהרגע להרגע בייביסיטר, ועידן ואני יצאנו לקפה של שעה. אם אנחנו גונבים שעה לבד זה חשוב לנו, לשמור על 'אנחנו', על הזוגיות".
מתי בפעם האחרונה סבלת מחרדה?
"לפני כשנה, כשעמנואל בני עבר ניתוח לב בגיל שישה ימים. אני אדם מאוד חזק ברגעי משבר, ואולי קצת מדחיקה את הרגשות האמיתיים שלי כדי להיות שם כשצריך. אני לא מאלה שמתפרקות. עדיין היו לי הרבה כאבים מהלידה, וישבתי בחוץ וחיכיתי שיסתיים הניתוח. הייתי בלחץ, אבל אם יש משהו שאני שונאת - זה שמרחמים עלי. הרגשתי את זה ממש כשאבא שלי נפטר. בדיוק ילדתי את ליאה, וכשיצאתי מהבית החולים הגעתי ישר להלוויה. אני זוכרת שהסתכלו עליי ואמרו 'איזו מסכנה'. זה היה אחד הרגעים הכי נוראיים מבחינתי. אני שונאת שמסתכלים עלי כאילו אני מסכנה. אני לא מסכנה, הכל בסדר".
מתי בפעם האחרונה בילית עם הילדים?
"אתמול. אני מנסה לא להיות חברה שלהם, אלא מחנכת. אני מאמינה שאמא צריכה לעשות פאן, נשיקות, חיבוקים והכל, אבל בסופו של דבר, כשאמא אומרת משהו - צריכים לעשות. לבנות אני מנסה להעביר הרבה העצמה נשית. השבוע היתה פעילות בגן וביקשו הורים מתנדבים, ולא יכולתי להגיע בגלל צילומים. הבת הגדולה שלי התבאסה עלי, אז הסברתי לה שהעבודה שלי לא תמיד מאפשרת לי לקחת חופש, ושחשוב לי להגשים את עצמי כדי להיות אדם מאושר - וגם אמא מאושרת בשבילה. היא הקשיבה והסכימה. זה נשמע לה הגיוני".
מתי בפעם האחרונה עשית ניתוח?
"באוקטובר עשיתי בוטוקס, פעם ראשונה ואחרונה, בינתיים. היה ממש מגניב ואני אעשה את זה שוב. יש לי קמט אחד נורא מעצבן, הוא שם - פשוט עכשיו השריר משותק אז לא רואים - ועצבן אותי שהאיפור הדגיש לי אותו. אני לא מאלה שמכחישות שהן מתבגרות. להפך, אני סבבה, אוהבת את עצמי היום מבפנים הרבה יותר ממה שאהבתי את עצמי פעם. מבחינתי, כל ניתוח - הרמות, מתיחות, ניתוח אף - אם אין בעיה אמיתית של ביטחון עצמי ואת שלמה עם מי שאת, אין סיבה לא לעשות אותו. אין הרבה הבדל בין לצבוע שיער, להתאפר ולעשות ספורט כדי לרזות - כל הדברים האלה גורמים לנו להרגיש טוב יותר. ניתוח זה קיצוני יותר, אבל כל עוד את לא מנסה להפוך את עצמך, להיראות כמו אדם אחר, אלא רק לשפר את מה שקיים, אז אין בעיה. בנות צעירות שרצות לעשות ניתוח - זה מוגזם בעיניי, וצריך לטפל בסיבה שהן רוצות את זה. יש הבדל בין ניתוחים, ויש דברים שאני לא מבינה. נגיד, למה לעשות שפתיים כשיש היום עיפרון שפתיים, ואפשר לעשות עם איפור הכל?"
מתי בפעם האחרונה התאכזבת?
"בחיים כל הזמן מתאכזבים, לא? הפרידה המקצועית משופרסל לפני שנה היתה לי קשה. זה באמת היה משהו שנבנה, ואפשר להגיד שהתאכזבתי כשזה לא עבד כמו שרצינו. אבל אני ממשיכה הלאה ועושה את זה בכוחות עצמי, אז זה בסדר. אני לא מתחרטת. למדתי המון על קמעונאות, יבוא וארגונים גדולים, ובתור אשת עסקים מאוד צעירה למדתי שיעור שישרת אותי בהמשך. אנחנו עדיין ביחסים טובים".
מתי בפעם האחרונה לבשת מדים?
"בגיל 21. אחרי מלחמת לבנון השנייה החלטתי לעשות עלייה ולהתגייס לצה"ל. הייתי מ"כית וקצינה בחיל האוויר, ובגלל שסגרתי המון שבתות בבסיס, אפילו לא שכרתי דירה. בשבתות ישנתי אצל חבר'ה נחמדים שהסכימו לארח חיילת בודדה. זה היה חלום שלי, להתגייס, אני מהחיילות שבכו מהתרגשות, ובסיום קורס הקצינים מפקד חיל האוויר דיבר עלי. גם ההורים שלי היו בקהל והתרגשו מאוד".
מתי בפעם האחרונה ניגשת למבחן?
"ב־2011, כשסיימתי את התואר השני בממשל ובטרור. הלכתי ללמוד כי רציתי לעסוק במשהו שבמובן הפוליטי או הבינלאומי תורם למדינת ישראל, ומסלול הלוחמה בטרור הרגיש לי מיוחד, שונה ומעניין. אני לא אוהבת בחינות ונכנסת לסטרס במבחנים. הייתי רוצה לעסוק יותר בדיפלומטיה. החלום שלי הוא שיום אחד יהיה לי עסק מצליח של איפור שינוהל לבד, ואוכל לקדם אג'נדות שחשובות לי".
מתי בפעם האחרונה בכית?
"לא מזמן, בהלוויה של אמא של חבר יקר. אני בוכה הרבה, גם משמחה ומהתרגשות, ועכשיו אני הורמונלית, אז אני בוכה גם מפרסומות לחיתולים. לעיתים רחוקות תגובות גורמות לי לבכות. היה סרטון אחד שבכיתי מאוד בגללו. לפני ארבע שנים, כשהשקתי את מברשות האיפור שלי. קיבלתי תגובות שאני 'מנסה לעבוד על ילדים לקנות מוצרים' ושאני בעצם בלוף. מאוד נפגעתי מזה. לא הבנתי את הצורך להגיד עלי דברים נוראיים. אפילו היתה לי התלבטות אם להפסיק עם יוטיוב בגלל זה. אחרי שהבנתי שאני מקבלת המון תגובות שליליות, אבל המוצרים סולד אאוט, החלטתי להמשיך. אמרתי שאם יש לי קהל כזה - אז שיגידו עלי מה שרוצים, אין לי סיבה להפסיק".
מתי בפעם האחרונה בדקת את חשבון הבנק?
"בחיים לא. זה לא מעניין אותי, אין לי מושג ואני לא רוצה לדעת. אני לא אוהבת להתעסק בכספים. היו תקופות שבהן חייתי במינוסים, אבל כשאני יודעת שהמצב הכלכלי שלי בסדר ובטוח, אני לא מפחדת שיבואו לנתק לי את החשמל בבית, כמו שקרה לי כשהייתי חיילת בודדה וסטודנטית והרווחתי 700 שקל לחודש. היו לי תקופות שגם לא היה לי סלולרי. היום אני יודעת שאי אפשר להתפרנס רק מיוטיוב בישראל. חייבים לשלב את זה עם עשייה אחרת. יש לי הנחיות, סדנאות, את המותג שלי וקמפיינים. רק מצפיות ביוטיוב - ויש לי מיליוני צפיות בחודש - אי אפשר לחיות באמת. אם את בת 15 וגרה בבית עם ההורים זו אחלה הכנסה, אבל לא כאמא שיהיו לה עוד מעט ארבעה ילדים".
מתי בפעם האחרונה ניקית את הבית?
"ביום ראשון השבוע. אני לא מאלה שמקדישות יום אחד בשבוע לניקיון, כי אין לי זמן לנקות ארבע שעות ברצף, אבל אני מנקה קצת בכל יום. שואבת בכל יום, כי יש לי בבית תינוק שזוחל וכלב שמנשיר, ואני חושבת שאם עושים משהו בכל יום - לא מגיעים למצב שבו הבית מלוכלך. ניקיון חשוב לי ברמות. יש לי הפרעות קשב וריכוז, ובטיפול שעברתי בגיל 19, בקנדה, הבנתי שאני לא מסוגלת להתרכז בסביבה לא נקייה ולא מסודרת, כי זה מפריע לי ליצירתיות. אם תיכנסי למכונית שלי - אוטו של אמא לשלושה, כן? - תופתעי לגלות עד כמה היא נקייה. זה באמת חשוב לי".
מתי בפעם האחרונה שמעת משהו לא נכון לגבייך?
"כל הזמן אני שומעת שאני חיה בסרט, שאני שטחית ומתעסקת רק באיפור, ושאין לי ביטחון עצמי - שזה דבר שמדהים אותי. אני תמיד צוחקת על זה שדווקא יש לי אובר ביטחון עצמי. יש אנשים שחושבים שאולי אני לא אוהבת את הילדים שלי, כי לפעמים אני טסה לחו"ל בלעדיהם. בסדר, שיחשבו מה שהם רוצים. אני ממש מנסה לא לענות, למרות שלפעמים זה קשה, ותגובה פוגענית אני יכולה גם למחוק. מה שבעיקר מפריע לי זה שחושבים שאני חיה בסרט. אני חושבת שאני מחוברת מאוד לאדמה, אבל אנשים מניחים שאם מישהו מוּכר, הוא בטח מנותק.
אני הכי לא". מתי בפעם הראשונה ביקרת בישראל?
"מילדות הייתי פה עם המשפחה בכל קיץ, אבל את ישראל ראיתי באמת רק בגיל 18, כשהגעתי עם פרויקט 'תגלית'. כמשפחה הלכנו תמיד לים, ושנאתי את החול והחום. ב'תגלית' לקחו אותנו למצדה, למדתי שהמדינה מעניינת ועם היסטוריה, ובזכות המסע הבנתי שמפריע לי שבקמפוס בקנדה קוראים לישראל 'מדינת אפרטהייד'. התחלתי ללמוד ולחקור יותר על ההיסטוריה שלנו, על בלפור ותוכנית החלוקה, והקמתי באוניברסיטה ארגון הסברה למען ישראל. מתוך העשייה הזו הגעתי לארץ לקורס מטעם משרד החוץ, ואז החלטתי להתגייס ועשיתי עלייה. התאהבתי בצה"ל, התאהבתי בעידן והתאהבתי בכל, אז נשארתי עוד ועוד".
shirshirziv@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו