מושבתים מריצה בגלל פציעה? רוצו במים

באימונים למרוץ קורה שנפצעים ומושבתים מריצה לכמה שבועות • לא הכל אבוד – אימוני ריצה במים יכולים להוות תחליף לאימוני הריצה ולשמר את היכולות שלנו • כיצד רצים במים? כל הפרטים בכתבה

אילוסטרציה

בדרך כלל כאשר אתם שומעים את המונח קרוס-טריינינג מדובר בענף ספורט נוסף שמבצעים בנוסף לענף העיקרי (ריצה) על מנת לגוון, להימנע מפציעות, להעלות את הכושר האירובי וכו'. אבל יש עולם שלם של אימונים, שמטרתם לא להוות אימון קרוס-טריינינג במובן הקלאסי אלא כאימונים שמהווים תחליף לאימוני ריצה במקרים של פציעה ממושכת.

דמיינו לעצמכם מצב שבו באמצע תוכנית אימונים למרתון אתם נוקעים קרסול, קורעים גיד בתאומים או מושבתים בגלל ITB. הרופאים מורים לכם לנוח מריצות למשך חודש או יותר ואתם לא רוצים לוותר על תוכנית האימונים ועל הזמן שהשקעתם בדרך אל היעד, אבל בטח גם לא להחמיר את הפציעה.

אופציה אחת היא לרוץ במכשיר Anti Gravity, שזה הליכון שמוריד ממשקל הרץ על ידי לחץ של אוויר ומאפשר לו לרוץ בלי ליצור עומס על המפרקים. המכשיר הזה אינו נגיש לכולם ולכן כדאי למצוא פתרון נוח יותר ואפקטיבי לא פחות כגון אימון ריצה במים.

הכוונה היא לא לשחייה, אלא ממש לריצה במים. הריצה מתבצעת כשאתם משתמשים במצוף ספגטי המונח מתחת לבית השחי או בחגורת ציפה, והגוף מתקדם בתנועות ריצה בדיוק כפי שהייתם עושים ביבשה. היתרון במים הוא שאפשר לרוץ ללא סכנת פציעות ובלי להחמיר פציעות קיימות, לא צריך לדעת לשחות ועדיין שומרים על עקרון הספציפיות – ממשיכים להתאמן בריצה.

למעשה מה שעושים "מעתיקים" את אימוני הריצה שלכם לבריכה, וכך לא מפסידים ימי אימון בגלל הפציעה. אם יש לכם אימון מתגברות – עושים אותו במים. אינטרוולים – במים. ריצות ארוכות - במים.

שני העקרונות המנחים אותנו כאן הם זמן ודופק. אם את הריצה הארוכה שלכם הייתם עושים בשעתיים – רוצו שעתיים במים. אם היה אמור להיות לכם אימון אינטרוולים בקצב ידוע ואתם יודעים לכמה שווה הקצב בדופק, רוצו במים את האינטרוולים בדופק שבו הייתם רצים בחוץ. אם אין לכם שעון עם רצועת דופק, עבדו לפי מדד נשימתי לפי הטבלה הבאה.

RPE – תחושת מאמץ נתפסת

ZONE

נשימה

6-9

1

בקושי מורגשת

10-12

2

קלה

13-14

3

שמים לב לקושי בנשימה

15-16

4

מתחיל להיות קשה לנשום

17

5

קשה לנשום

18-19

5a

נשימה כבדה ומאומצת

20

5b

מקסימום מאמץ בנשימה

הריצות במים קשות יותר בגלל ההתנגדות של המים אבל יש בהן יתרונות שלא תקבלו בענפים אחרים. למשל, התאוששות מהירה יותר מאשר ריצה בחוץ והעלאת הסח"ח (סף חומצת חלב) והצח"מ (צריכת חמצן מקסימלית) על ידי תרגילי היפוקסיה. תרגילי היפוקסיה יוצרים באופן זמני חוסר בחמצן ברקמות ולאורך זמן זה יעלה לכם את הסח"ח והצח"מ.

בניגוד לריצה במים בתרגילי היפוקסיה אתם שוחים ולכן כאן נדרשת יכולת שחייה, אם כי לא ברמה גבוהה במיוחד. דוגמאות לתרגילי היפוקסיה:

2X50 מטר חתירה, נשימה כל 2/4/6 תנועות או כל 3/5/7 תנועות.

25 מטר חתירה ללא נשימה + 25 מטר ספרינט.

25 מטר 4 נשימות, 25 מטר 3 נשימות, 25 מטר 2 נשימות, 25 מטר נשימה אחת – חזרה פירמידה עולה.

האם ריצה במים משמרת את יכולות הריצה שלנו בחוץ?

מחקרים שנערכו בשנות ה-90 מצביעים על כך שבטווח האירובי הדרוש בריצות מרתון למשל, אימוני ריצה במים יכולים לשמור על היכולות האירוביות שלנו למשך 6 שבועות. לעומת זאת עבור רצים בריצות של 5,000 מטר למשל, ריצה במים לא תהיה אפקטיבית.

לסיכום, אם אתם חווים פציעה שמשביתה אתכם מריצה – יש מה לעשות. אימוני ריצה במים יכולים להחליף את אימוני הריצה שאתם לא יכולים לבצע, כל עוד אתם שומרים על הכללים ועובדים מדוייק כפי שהייתם עושים בריצה בחוץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר