לשפוט את הספר על פי הכריכה

במציאות בה מדפי הספרים בחנויות עמוסים עד להתפקע, ומספר רב מאוד של כותרים חדשים רואה אור מדי שנה, התחרות על לבו של הקורא גדולה. האמרה הידועה אמנם גורסת כי אין לשפוט ספר על פי כריכתו, אך אם נשאל את מנהלי ההוצאות לאור, מעצבי הספרים, מאיירי הכריכות, אנשי השיווק ויחסי הציבור, נגלה כי משאבים רבים של זמן, חשיבה ומאמץ מוקדשים בדיוק לשאלה הזו – מהי הכריכה שתשקף נאמנה את רוח הספר, תבלוט לעין ותעורר עניין אצל הקוראים הפוטנציאליים?

"בעיצוב הכריכה יש להתחשב בכמה גורמים", מסבירה המו"ל שרי גוטמן, בעלת ההוצאה "אחוזת בית" והעורכת הראשית בה. "ראשית, יש כאן סוגיה של ויזואליה תרבותית, של אסתטיקה שמתאימה למדינה מסוימת אך לא עובדת במדינה אחרת. בצרפת, למשל, כריכה לבנה עם שם הספר והסופר זה דבר שעובד, ואילו בישראל זה לא יתאים, כיוון שזה מינימליסטי מדי לטעם הישראלי. עניין אחר הוא שהכריכה היא חלון הראווה של הספר – אנו מעוניינים שאנשים יקבלו מושג על הספר. לפעמים, וזה עניין נוסף, גם רוצים להדגיש משהו מסוים לגביו.

"סיפור מעניין במיוחד הוא סיפורה של כריכת 'שלוש', ספרו החדש של דרור משעני, שראה אור בהוצאתנו", גוטמן משתפת. "דרור מוכר כסופר מתח, ואחרי המון סקיצות שיש בהן מאפיינים של ספרי מתח – כמו פנים מפוצלות להמון שברירים, או אישה מחולקת לשלושה, פתאום הבנו, משיחות רבות שהיו לי, לדרור, לשירה חדד העורכת ולאנשי המשרד, שאנחנו לא רוצים שזה ייראה כמו ספר מתח, אלא כמו רומן שיש בו אלמנט של מתח. הגענו למסקנה שאנו רוצים משהו שהוא יותר סימבולי, על מנת להגיע לקהל שהוא לא רק קהל אוהבי ספרות המתח, שהוא קהל מצומצם יחסית. בחנו כמה אפשרויות, וכשהגענו לציור השמן של שלושת האפרסקים, הרגשנו שזו הבחירה הנכונה, שלא עושה עוול לספר ולא מצמצמת אותו. זהו חלון הראווה הטוב ביותר שיכול להיות ל'שלוש'.

"מתרגמים עכשיו את הספר ברחבי העולם, ומעניין לראות את הכריכות שהוא זוכה להן במדינות שונות. יש מאמץ רב למצוא את הכריכה שתעשה את השירות הטוב ביותר לספר ותבחר היטב מה להדגיש בו. זו בחירה שהיא קריטית", מדגישה גוטמן.

• גל גדות נבחרה לאחת הנשים הלוהטות בעולם

• "לסגור": ינון מגל נגד "מאסטר שף"

• רוצים להשאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם

תהליך שמצריך סבלנות גם מצד הסופר

המאייר, הצלם והמעצב הגרפי אמרי זרטל, מעצב כריכות בהוצאת "כנרת זמורת ביתן", הוא האדם שמאחורי עיצובן של רבות מכריכות הספרים המוכרות לכולנו, ביניהם ספריו של יובל נח הררי, "בשבילה גיבורים עפים" מאת אמיר גוטפרוינד, "שטוקהולם" של נעה ידלין, "אם יש גן עדן" שכתב רון לשם, "פאני וגבריאל" מאת נאוה סמל ו"עקוב אחר שינויים" של סייד קשוע.

"בספר מקור, אני פוגש את הסופר בסיומו של תהליך ארוך ולא פשוט של כתיבת הספר, בנקודת זמן מאוד קריטית, עם כל הפחדים והחששות והתחושות שיש לסופר לפני היציאה לאור", הוא מתאר את תחילת העבודה על כריכת ספר. "בדרך כלל יש פגישה ביני ובין הסופר והעורך, ואנחנו מתחילים לדבר על הספר. זה לא תמיד פשוט – מצד אחד, לסופר יש מאוויים ורצונות משלו, ומצד שני, התפקיד שלי הוא לקשר בין הספר לבין הקוראים – ולאו דווקא בין הספר לבין הסופר. אבל אני תמיד אלך עם הסופר.

"בתוך הכריכה אני מכניס הרבה מאוד פרמטרים שהסופר לא תמיד מודע אליהם. אחד מהם הוא שבאופן אינטואיטיבי הכריכה צריכה ליצור שיוך לז'אנר - צריך שהספר ייראה כמו הז'אנר שאליו הוא משתייך. זהו תהליך שמצריך סבלנות משני הצדדים, ועד הרגע האחרון, הכריכה יכולה להשתנות".

תהליך שמצריך סבלנות. סקיצות לכריכת "שטוקהולם"

כיצד נעשה התהליך כאשר מדובר בתרגום?

"בתרגום, התהליך לכאורה פשוט יותר, כיוון שמישהו כבר התמודד עם הכריכה וכבר יש תקדים מסוים. אם מדובר ברב מכר בינלאומי שיש לו כריכה מוכרת, אנחנו נשתדל לרכוש אותה, אבל אם לא, אנחנו מנסים לראות איך במקומות אחרים התמודדו עם עיצוב הכריכה – אבל לא כל דימוי שעובד במדינה מסוימת עובד גם כאן, ויש צורך לעשות התאמה תרבותית לישראל", מתייחס גם זרטל בדבריו לנקודה שהעלתה גוטמן. "קחי, לדוגמה, פסי רכבת, שבארה"ב יכולים לסמל מרחבים, ואצלנו הם נתפסים כדבר אחר לגמרי. מעבר לכך, הקהל הישראלי שמרני למדי". 

איזו דוגמה תוכל לתת לכריכת ספר מתורגם שהיוותה אתגר מיוחד?

"על כריכות ספריו של ג'ונתן ספרן פויר קשה מאוד לשמור, כיוון שיש בהן הרבה טקסט, כמו ב'קרוב להפליא ורועש להחריד'. כאשר הספר ראה אור בעברית, עבדתי קשה מאוד כדי להגיע לדחיסות הזו של הכריכה המקורית. לקחתי את האותיות המקוריות באנגלית ופירקתי אותן כדי לבנות מהן את האותיות העבריות, ובכך לשמר את אופייה של הכריכה המקורית".

לשמר את אופייה של הכריכה המקורית // כריכות "קרוב להפליא ורועש להחריד" בעברית ובאנגלית

"ת"שח" בגרסה העברית ובגרסה הגרמנית // צילום: באדיבות נעמי קניוק
 

פרשנות גרפית לטקסט המילולי

המעצבת והעורכת הגרפית דורית שרפשטיין, מעצבת ספרים בהוצאת "עם עובד" (כריכות סדרת אגתה כריסטי, סדרת השירה החדשה – "בעיר ההגירה" מאת יותם ראובני ו"פתחתי דלת, ועמדת שם" של אהרן שבתאי, ורבות נוספות) מתארת גם היא מפגש עם הסופר כתחילתו של תהליך העבודה במקרה של ספר מקור חדש. היא משוחחת גם עם עורך הספר, ובמקרה של ספר מתורגם - עם המתרגם. "אני מתחילה עם דף לבן ועיפרון, כותבת רעיונות. קודם כל אני אוספת רעיונות וכיוונים ואחר כך ממיינת אותם, עובדת כמו מסננת", היא מספרת. "לאחר שאני אוספת המון דימויים, אני בודקת איך הם יושבים על הפורמט שלנו. "בדרך כלל אני מציגה די הרבה סקיצות, ומתייחסת אליהן כאל פרשנות לספר - לרוב, יש לטקסט הספרותי הרבה פרשנויות אפשריות שמעניינות אותי. לפעמים יש סצנה מתוך הספר שמאוד מדברת אליי, ומשם תנבע הכריכה".

מיהם האנשים שמעורבים בתהליך קבלת ההחלטות בנוגע לכריכה?

"אצלנו בהוצאה בדרך כלל מעורבים בבחירה הרבה מאוד אנשים – הסופרים, אם הם בין החיים, העורכים, לעיתים קרובות כאשר מדובר בספר מתורגם הסוכנות מחו"ל דורשת שהכריכה תובא לאישורה, אנשי שיווק ויחסי ציבור, וכמובן – המנכ"לית, חניטל סוויסה". 

טוב שיש ריבוי מקבלי החלטות?

"אני נקשרת לכריכות שאני מעצבת, מאוד אוהבת אותן, מאוד מחוברת אליהן. אז כן, יש בהחלט מקום לעוד עין של מישהו שפחות קרוב לתהליך עיצוב הכריכה ממני".

ארבעה עיצובים ל"לילה אחרון בפריז"

גם שרפשטיין, כקודמיה, מתייחסת לסוגיה התרבותית. "לא תמיד ניתן לעבור עם אותה כריכה מתרבות אחת לאחרת. אך מעבר לכך, יש גם שיקולים מעשיים - לעיתים הבחירה ליצור כריכה שונה מהמקור אינה קשורה לתרבות, אלא לכך שעלות הדימוי שעל גבי כריכת המקור יקר מאוד לרכישה עבור השוק הישראלי. פערי המחיר של קניית דימויים בין הארץ לחו"ל לעיתים גדולים". 

בקרוב עתיד לראות אור בהוצאת "עם עובד" תרגום לעברית של "4321" מאת פול אוסטר, וההתלבטויות סביב בחירת הכריכה, כך מספרת שרפשטיין, היו ממושכות. "עשיתי תחקיר, הסתכלתי על כל הכריכות בחו"ל, והגענו אצלנו למסקנה שאף אחת מהן לא מספקת אותנו. עשיתי סקיצות, ביניהן שתיים שעלו לקו הגמר. לא הצלחנו להכריע ביניהן – התלבטנו בעניין המון, כל אחד מאתנו שאל גם את המשפחה שלו, ואפילו הפנינו את השאלה לגולשים בפייסבוק ושאלנו אותם איזו מן הכריכות הם מציעים לנו לבחור. היו הרבה מאוד תגובות, שהתפלגו באופן די שווה בין השתיים".

אז איך התקבלה ההחלטה לבסוף?

"הטלנו מטבע", צוחקת שרפשטיין, ומדגישה בחיוך – "מה שכמובן לא מייצג את הדרך שבה אנו נוהגים בדרך כלל לקבל החלטות כאלה".

שתי האופציות הסופיות. מימין: הכריכה שנבחרה // צילום: באדיבות הוצאת עם עובד

• "הישרדות ‭ :"VIP‬ שכרו של ג'וזי זירה הוכפל

• שמחה גואטה: "אני הרבה מעבר לשמנה"

"שטוקהולם" | מעצב: אמרי זרטל, הוצאת כנרת זמורה דביר.

"השרנית והעיר" | איור המהדורה הגרמנית (Lugnerin) Wayne Thiebaud, עיצוב המהדורה האיטלקית (Bugiarda) עדה רוטנברג. המהדורה הישראלית – עיצוב העטיפה: ליאור גל, איור: עדי מלכה עמנואל, הוצאת אחוזת בית.

"שלוש" | על העטיפה: "שלושה אפרסקים על מדף אבן עם פרפר נִמפית הסרפד" (1695), ציור שמן של הצייר ההולנדי אדריאן קוּרט, עיצוב: ליאור גל. הכריכה הגרמנית - צילום:Intimacy (dried roses), 2013 – Cristina Coral. הוצאת המקור: אחוזת בית, הוצאת התרגום: Diogenes.

"קרוב להפליא ורועש להחריד" | בעברית – עיצוב: אמרי זרטל, הוצאה: כנרת זמורה ביתן דביר. המקור – מעצב: Jon Gray, הוצאה: Houghton Mifflin.

"4321" | עיצוב: דורית שרפשטיין, הוצאה: עם עובד.

"לילה ארוך בפריז" | עיצוב: אמרי זרטל, הוצאה: זמורה ביתן.

"1984" | עיצוב 2019: יוסי למל, עיצוב 2003: דורית שרפשטיין. כל הצילומים באדיבות הוצאת עם עובד.

"תש"ח" | איור: יורם קניוק, עיצוב: ניר דרום. הוצאה בעברית: ידיעות אחרונות. הוצאה בגרמנית: aufbau verlag. צילום: באדיבות נעמי קניוק.

• חסר תקדים: סוד ההצלחה של עומר אדם

• אבישי עברי חזר לרשת ועורר מהומה

• שמחה גואטה: "אני הרבה מעבר לשמנה"

• הוליווד מודאגת: סרטי הקיץ מתרסקים

• מוכנים לקסם? הארי פוטר מגיע לסמארטפונים

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו