עתירה: לחייב מימון לבית מורשת יהדות אתיופיה

"בהלצ'ין", בית מורשת יהדות אתיופיה, עתר לבג"ץ בדרישה לחייב את משרד התרבות לחדש את העברת התקציבים אליו, לפי החלטת ממשלה מלפני 35 שנה.

בשנת 1985 התכנסו אלפים מבני העדה מול היכל שלמה בירושלים לשביתה שארכה כ־40 יום. המחאה היתה נגד כפיית הרבנות הראשית על בני הקהילה לערוך גיור לחומרה ומניעת רישום נישואים ממי שלא עברו גיור מסוג זה. זאת אף שעלו לפי חוק השבות ונרשמו כיהודים.

השביתה הסתיימה בשני הסכמים משולבים שנחתמו באוקטובר אותה שנה עם ראש הממשלה דאז שמעון פרס, שר העלייה והקליטה יעקב צור ומנכ"ל משרד הדתות משה סלומון. ההסכמים הבטיחו הקמת מכון למורשת יהדות אתיופיה שהיה צריך לעסוק, במימון המדינה, במורשת יהדות אתיופיה ובאילנות יוחסין ומשפחה. זאת כדי ליצור פתרון לבעיית רישום הנישואים של יהודי אתיופיה. 

בעתירה נטען כי מדינת ישראל לא עשתה מאז ועד היום את הדרוש לצורך הקמת המכון למורשת יהדות אתיופיה. 

הבטחה מהעבר

אלא שב־1996 ייסדה הממשלה את בית מורשת יהדות אתיופיה הקרוי "בהלצ'ין". קרקע הוקצתה להקמת המוסד, אך התקציבים שהוקצו לא הספיקו להקמתו. ב־2012 נחקק חוק למרכז מורשת יהדות אתיופיה, אך תקציבו של בהלצ'ין הופסק ובמקומו הוקם תאגיד שנה לאחר מכן.

בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד יסמין קשת, פרופ' מיכאל קורינאלדי ואמיר נדאו, נכתב בין השאר כי לתאגיד אין מנכ"ל עד היום, וכי לא פועל שם למעשה מרכז מורשת, וכן כי התאגיד הקיים אינו פועל להקמת המכון למורשת יהדות אתיופיה, ולא הקים בית מורשת כפי שהתחייבה הממשלה. הקדנציה הראשונה של המועצה שמונתה תמה, ומרב תקציבו של המכון - 5 מיליון שקלים בשנה, ירד לטמיון. 

עוד נטען כי על התאגיד ומשרד התרבות להשתתף במחצית התקציב הדרוש להקמת בית מורשת, ואילו המחצית השנייה תמומן מתרומות. 

"החשש: בכייה לדורות"

עו"ד יסמין קשת, היועצת המשפטית של בהלצ'ין, אמרה: "המניעה מבהלצ'ין להקים בית מורשת לקהילת יוצאי אתיופיה בישראל - הן על ידי אי־מימון הפרויקט על ידי המדינה, כפי שהובטח, והן על ידי הערמת קשיים מיותרים בדרך כגון אי־מתן המלצת שרת התרבות למינהל מקרקעי ישראל להקמת בית המורשת וכגון משחקי ברוגז שמשחק התאגיד מול בהלצ'ין משיקולים אישיים וזרים - עלולה להיות בכייה לדורות לקהילת יוצאי אתיופיה".

ממשרד התרבות נמסר בתגובה: "העתירה הועברה לעיון הגורמים הרלוונטיים במשרד. תגובתנו תוגש לבית המשפט כמקובל".

בעקבות הפרסומים על העתירה לחייב מימון לבית מורשת יהדות אתיופיה, מנכ"לית עמותת פידל, מיכל אברה סמואל, הגיבה: "עצוב מאוד לראות את  מרכז מורשת התרבות של יהדות אתיופיה בישראל שהוקם על ידי ועדת שרים בראשות שר הקליטה, מרכז מורשת התאגיד, שאמור לשמש כמרכז בעל ערך חינוכי עבור הדורות הבאים לקהילה בפרט ולחברה הישראלית בכלל, נלחם על נפשו בכדי לקום ולקבל תקציב, מה שעלול להביא לאבדון ולהכחדה של המורשת וההיסטוריה הענפה של יהדות אתיופיה, כשלא יהיה מי שיספר על כך לדורות הבאים.

"לא ייתכן שעדיין לא נמצא איש מתאים לשמש כמנכ"ל התאגידלהקמת המרכז.  אין ספק שלהצי'ן יש מאגר מאוד גדול שלוקט במשך שנים רבות מתוך ידע וניסיון וצריך לפעול להפצתו בהקדם. אני קוראת הן לשרת התרבות הנוכחית מירי רגב והן לשר המשפטים הטרי אמיר אוחנה לתת את הדין בנושא".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו