לא לוותר על השכלתנות במעבר לעולם הדמיון. "מגדל בבל", פיטר ברויגל האב, 1563. מוצג במוזיאון לתולדות האמנות בווינה

מדעי הדמיון היהודי

"פנטזיהדות" של משה רט טוען כי היהדות מכילה גם את הפנטזיה, ומרחיבה את העולם למציאות שמעבר לחושים * ספרו אינו קל לעיכול בשל ניגודיו הרבים, אך מרחיב את תודעת הקורא

תארו לעצמכם כי בעודכם יושבים נינוחים בסלון ביתכם, ירחף לפתע איש קטן ירוק מעל הטלוויזיה שמולכם. יש להניח שהדבר הראשון שתעשו, אם עוד תישאר בכם הרוח, הוא לשאול את האדם הקרוב ביותר אליכם בחדר האם גם הוא רואה את האיש הקטן. ובכן, קריאה בספרו של משה רט, "פנטזיהדות - מבוא ליהדות פנטסטית", תחסוך לכם את עוגמת הנפש ואולי אף תביא אתכם למסקנה כי השאלה מיותרת.

רט, רב ודוקטור לפילוסופיה כללית, מצהיר בהקדמה לספרו כי בכוונתו להתמודד בדרך חדשה עם המתקפות האתאיסטיות נגד היהדות, לאחר ש"התפיסות הישנות לא הצליחו להתמודד איתן". איך הוא הוא עושה זאת? באמצעות בחינת הגבולות בין המציאות לדמיון, וחיבור בין הפנטזיה ליהדות "כדי להזרים אליה כוחות חיים חדשים" ו"להציב את היסודות לתפיסה חדשה־ישנה של יהדות פנטסטית".

לדידו של רט, אין לכך תקופה מתאימה יותר מאשר זו הנוכחית - כאשר עולם הדמיון נהנה מפריחה שלא היתה כמוה בהיסטוריה האנושית. סרטים, ספרים, יצירות אמנות ומוזיקה ואף משחקי מחשב - כל אלה מעצבים את חיינו ואת הדרך שבה אנו חושבים. לא פעם כבר איננו יודעים מה אמיתי ומה בדיה (שרלוק הולמס או הודיני). "פנטזיהדות" מבקש לאתגר עוד יותר ולתהות - האם זה בכלל משנה?

שמו של הספר עשוי ליצור אצל הקוראים דימוי מוטעה של דיון "קליל", אך הדבר רחוק מן האמת. חלקו הראשון עוסק ב"פנטזיה" והשני ב"יהדות" והוא מחולק ללא פחות מ־39 פרקים. מבנה נוח, המאפשר הפסקות והפנמה של מגוון הרעיונות.

ראשית פוסע עימנו רט במסע פילוסופי, פתלתל במיוחד, לבדיקת הגבול בין דמיון ומציאות. את עיקר טיעוניו הוא מבסס על טענתו של עמנואל קאנט, על כך שהתודעה היא המעצבת את המציאות, ולא להפך: כל מה שאנו רואים, חווים ומרגישים מתרחש במסגרת התודעה ומעוצב על ידי הקטגוריות המרכיבות אותה. אמנם יש עולם חיצוני, "העולם כשלעצמו", אבל איננו יכולים לדעת מה מהותו. רט מוסיף כי ניתן להסביר את העולם ללא המציאות החיצונית, ולכן גם אין לנו צורך בה.

מכאן ואילך, פורש המחבר את משנתו המפתיעה לגבי רובדי הדמיון, גם אם הוא מוכן לאפשרות שהיא תתפרש כ"ספקולטיבית ומסתמכת על טיעונים רופפים". לדעתו, הדמיון נמצא כחומר היולי ועובר תהליכים שונים עד שהוא פולש לחיינו והופך למציאות. אנשים שתפיסת המציאות שלהם רחבה יותר מזו הנתפסת בחושים, יכולים לחוש בקיומו של העולם שבו יש שדים, כישוף, חיות פלא ואף השטן עצמו.

לדברי רט, אם לא נקבל את הטענות הללו, הרי אנו לוקים ברציונליזם - הטיה פסיכולוגית שמאפייניה הם גישה צרה הנצמדת למוכר ואמונה שהשכל יכול לקבוע בכוחות עצמו "מה יכול להיות". 

אם בחלק הראשון מוביל אותנו המחבר בצורה לוגית, עקב בצד אגודל, בליווי מחקרים ועובדות, הרי בחלק השני הוא מבצע "קפיצה" לא משכנעת אל העולם הפנטסטי. העניין שיוצר המחבר בתחילה הוא שיגרום לקורא השכלתן/האתאיסט/החילוני, שאף אינו נמנה עם חובבי הז'אנר, להמשיך את הקריאה. לאו דווקא מתוך ציפייה למצוא בטיעוניו אחיזה כלשהי אלא בעיקר מתוך סקרנות - כיצד יצליח לשלב את היהדות במציאות החדשה שרקח.

כריכת הספר (ידיעות ספרים)

אין לטעות, רט אינו מוותר על השכלתנות במעברו לעולם הדמיון. הוא מציף שאלה: האם להאמין למדע או לתנ"ך? תשובתו: לשניהם. לפי משנתו, רציונליסט הוא מי שמביא בחשבון את כל הנתונים, ולא מחפש אותם מתחת לפנס. רט מאמין כי אלוהים כתב את התנ"ך, לכן לא ייתכן שתהיה בו טעות. הוא מוכן להפוך עולמות, כפשוטו. 

בתקופת התנ"ך, הוא מוסיף, המציאות וחוקי הטבע לא היו כפי שהם בימינו. כדור הארץ לא היה עגול, אלא עגול בפוטנציה, שהלכה והתממשה ככל שרבו הגילויים, ממש כפי שבמשחק מחשב "מגלים" את המציאות בהדרגה.

בסיפור מגדל בבל, בלל האל את שפתם של בני האדם כי השפה היא רובד בסיסי של החשיבה. לכן, שינוי השפה פירושו שינוי התודעה. ושינוי התודעה, כבר למדנו, הוא שינוי המציאות. מדוע נכתב "משם הפיצם ה' על פני כל הארץ"? כיוון שהאל חשש שריכוז כל התודעות האנושיות במקום אחד יאפשר להם שליטה לא רצויה על המציאות.

רט אמנם מרחיב את העולם אל הפנטזיה כדי להביא נימוקים חדשים לתוקף של היהדות וקיום האלוהות, אך לצד זאת יוצר עולם מורכב המעלה שאלות חדשות. שכן, אם התפתחות התודעה היא שיצרה את המציאות, הרי ההתפתחות בתודעת האלוהות, שהמחבר מודה בה, נוצרה אף היא בשלבים. המסקנה היא כי בעבר לא היתה האלוהות שלמה. 

אם נדחה את גישתו של רט, ניאלץ לקבוע כי האלוהות היא מחוץ לתודעה האנושית. אבל כיוון שסיכמנו שאיננו יכולים להכיר את המציאות מחוץ לתודעה, כיצד נוכל להכיר את האלוהות או לפחות לא לטעות בזיהויה? אנו יודעים כי לרט תהיה תשובה. חייבת להיות לו.

רט אף טוען כי המיתוס היהודי שריר וקיים בגלל השפעתו על המציאות. אך מה לגבי המיתוס הבודהיסטי או הנוצרי, שקהל מאמיניהם גדול לאין ערוך? האם גם הם שרירים וקיימים ואמיתיים לא פחות?

המעברים שמבצע רט בין עולם הפנטזיה לעולם המדע קשים לעיכול גם אם הם מרשימים, ולא תמיד מובן כיצד הוא יכול להחזיק בתפיסות נוגדות כל כך. אבל דווקא בגלל זה הם מחדדים עוד יותר את התובנה כי המעבר לאמונה לא יכול להיות רציונלי. 

לאחר הקריאה ב"פנטזיהדות" כבר נוכל, כמדומה, לפתור את חידת האיש הקטן הירוק הממתין באי נחת מעל הטלוויזיה. הוא נוכח בתודעה שלכם ולכן הוא אמיתי, גם אם רק אתם רואים אותו. יתרה מזאת, ייתכן כי הוא התדפק יובלות על שערי התודעה והמציאות ואתם, בדרך שאינה נהירה עד תומה, אפשרתם לו להיכנס אל העולם.

אם כך אפשר לחזור אל הכורסה, להתרווח ולשוב לתוכנית הריאליטי שנטשתם בבעתה. אין משהו שעשוי להפתיע אתכם. √

פנטזיהדות - מבוא ליהדות פנטסטית / משה רט

ידיעות ספרים, 302 עמ'

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...