בהתאם לתחזיות, ובפעם הרביעית ברציפות מאז נכנס לתפקידו, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, הותיר את הריבית הבין־בנקאית ללא שינוי בגובה של 0.25%.
כזכור, ההחלטה החריגה בשנים האחרונות היתה של ממלאת מקום הנגיד, ד"ר נדין בודו־טרכטנברג, שבהחלטת הריבית היחידה שקיבלה הפתיעה את השווקים ואת הבנקים כשהעלתה ב־26 בדצמבר האחרון את הריבית בישראל ב־0.15% לרמה הנוכחית - 0.25%.
עם השבעתו של פרופ' ירון לתפקידו, ההערכה היתה כי האינפלציה מתמקמת באמצע טווח יעד האינפלציה, בין 1% ל־3%, והגיעה העת להתחיל לייקר את הריבית. גם הריבית בארה"ב התייקרה פעם אחת, למגינת ליבו של הנשיא דונלד טראמפ, והיו הערכות בשוק שיהיו העלאות ריבית נוספות. כעת, לאחר שמדד חודש אפריל הפתיע ועלה בשיעור נמוך מהציפיות, וגם מדדי המחירים הבאים בחודש מאי ובעיקר בחודשי הקיץ יהיו נמוכים יחסית, מסתמנת בלימה באינפלציה בפועל ובציפיות האינפלציה. בתחילת חודש אפריל, עם הצגת דו"ח בנק ישראל השנתי, הבהיר פרופ' ירון כי העלאת הריבית, אם וכאשר תהיה, תהיה מדודה, זהירה ומדורגת.
הערכה שגויה
החלטת הבנק המרכזי האמריקני (הפד) לסגת מתוואי העלאות הריבית ל־2019, ציננה את ההתלהבות גם בישראל מהעלאות ריבית נוספות. 11 אנליסטים, בתי השקעות וחזאים העריכו שהריבית תישאר ללא שינוי. בנק לאומי דווקא העריך שתהיה העלאת ריבית. בבנק ישראל ציינו בין הסיבות להותרת הריבית על כנה כי סביבת האינפלציה נותרה יציבה מעל הגבול התחתון של היעד. עוד נימקו את ההחלטה בכך שהשקל התחזק במונחי שער החליפין האפקטיבי ב־6% מתחילת השנה, וב־1.2% מאז החלטת הריבית הקודמת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו