פסק דין תקדימי בישראל: בית המשפט המחוזי מרכז קבע היום (שני) כי הביטקוין אינו מוכר בישראל כמטבע וכי מסחר בו אינו נחשב כמסחר במטבע.
בית המשפט המחוזי מרכז קיבל בשני את עמדת הפרקליטות ודחה את ערעור המס שהגיש נועם קופל נגד פקיד שומה רחובות ברשות המיסים, שיוצג על ידי פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), וקבע כי רווחי המערער בביטקוין ימוסו במס רווח הון, כך שהמערער ישלם כ-3 מיליון ש"ח. כמו-כן חויב המערער בהוצאות בסך 30,000 ש"ח.
הערעור עסק באופן שבו יש לסווג את הביטקוין לצורכי מס- האם ניתן להגדיר את הביטקוין כ"מטבע" וכ"מטבע חוץ". רשות המיסים, באמצעות עורכות הדין גלית פואה ושירה ויזל-גלצור מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), טענה כי הביטקוין אינו מטבע וממילא אינו "מטבע חוץ" אלא יש לראותו כ"נכס", כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה, ולפיכך הרווחים ממכירתו מהווים רווחי הון החייבים במס ריווח הון. לעמדת רשות המיסים, הביטקוין אינו "הילך חוקי" במדינה כלשהי וממילא לא ניתן להתייחס אליו כ"מטבע" או כ"מטבע חוץ" וזאת לאור הגדרת "מטבע חוץ" בחוק בנק ישראל. כן טענה רשות המיסים כי לא ניתן להתייחס אל הביטקוין כ"מטבע" מבחינה חשבונאית ואף מבחינה כלכלית.
המערער טען כי יש לסווג את הביטקוין כ"מטבע חוץ" וכי רווחיו הם בבחינת הפרשי הצמדה (הפרשי שער) שקיבל יחיד שלא במסגרת עסק ולפיכך פטורים ממס. לטענת המערער אין בסיס לעמדת רשות המיסים כי הביטקוין אינו "הילך חוקי" ולפיכך אינו "מטבע חוץ" שכן הגדרה זו נוגעת רק למטבעות ושטרות ואינה רלוונטית למטבע המהווה רשומה דיגיטלית.
בית המשפט קיבל את עמדת רשות המיסים לפיה יש לאמץ את הגדרת "מטבע" בחוק בנק ישראל לפיה נדרש כי יהיה למטבע ביטוי פיזי-מוחשי כלשהו.
בית המשפט קבע כי לא הוכח כי הביטקוין מהווה "הילך חוקי" במדינה כלשהי. העובדה שהביטקוין אינו "הילך חוקי" בשום מדינה אין פירושה כי הביטקוין נחשב כאמצעי תשלום בלתי חוקי והביטקוין אכן משמש ככזה במדינות רבות, לרבות בישראל. עם זאת, הביטקוין אינו מהווה אלטרנטיבה אמיתית לכסף, בין היתר, משום שהביטקוין מעמיד את הציבור בפני סיכונים רבים, כפי שעולה גם מעמדות שפורסמו על ידי גורמים רשמיים באירופה.