האירוויזיון כבר יצר שורה ארוכה של מונחים וביטויים לאורך עשרות שנותיו. אחד מאוהבי הז'אנר, העיתונאי מור דיעי, בעל הפודקאסט 'העשירייה', מתעד לאורך השנים את עולם המונחים החדש, וכבר תרם בעבר בנושא לטורי עבר של הזירה הלשונית.
עם פרוץ האירוויזיון הנוכחי מביא דיעי מקבץ נוסף של ביטויים, רובם מהשנים האחרונות, וחלקם חוזרים אל ימי הקדם-אירוויזיון הישראלי.
• ישראל באירוויזיון: הסיפורים שמאחורי השירים
אם צריך נביא גם יתושים. שורה מתוך שירה של דליה כהן "היי הופה" מקדם-אירוויזיון 1987. חובבי אירוויזיון משתמשים במושג כדי לבטל בזלזול את הערגה לשירים מתקתקים של ארץ ישראל היפה. השורה המקורית היא: 'היי הופה, בואו ונסלול כמה כבישים, היי הופה, וקדחת שוב נחטופה - אם צריך נביא גם יתושים".
אסתי. כינוי לקְדַם האסטוני Esti laul (השיר האסטוני). מעריצי אירוויזיון יכולים לדון ברצינות גמורה 'מי מארח את אסתי בשבת?'
אפקט שירִי מיימון. אפקט צילום שבו המצלמה מכתרת במעגלים את הזמרת הראשית. הזמרת הישראלית הייתה אחת הראשונות שאפקט צילום שכזה שידרג לה את ההופעה.
היא נקלעה לסיטואציה. משפט מפתח בעקבות ריאיון מביך של דורון מדלי, שבו הקטין את תרומתה של נטע ברזילי להצלחה (והעצים את שלו). חדר לשיח הכללי למצבים מגוונים.
היא כולה זכתה באירוויזיון. דורון מדלי // צילום: משה נחומוביץ'
המימונה של הגייז. כינוי לאירוויזיון, המזוהה עם הקהילה הגאה. נטבע על ידי נדב אבקסיס.
המקוננת המכונמת. כינוי לרונה נישליו. נציגת אלבניה לשנת 2012, שהתהדרה בראסטות ארוכות ובשיר קינה אוונגרדי. נישליו הפכה סמל לשירים שאף אחד לא נתן להם סיכוי, ובכל זאת התברגו לחמישיה הראשונה.
הפרחים לצה"ל. משפט שאמרה שרהל'ה שרון אחרי שזכתה בקדם 1993.
השבת השחורה. ברוב מדינות אירופה השירים להמייצגים לאירוויזיון נבחרים בשבתות. השבת השחורה היא שבת שבה נבחרו השירים הגרועים ביותר. רמז לימי המנדט.
ולנטינה. זמרת ברירת המחדל של סן מרינו, ואימת חובבי התחרות. ייצגה את המדינה הזערורית בין השנים 2014-2012 ו-2017. מאז שמה עולה מחדש כל שנה כנציגה פוטנציאלית. מאחר שמדובר בזמרת חובבת הנעזרת במלחין גרמני שהוציא את הלהיט האחרון שלו בשנות השמונים, השירים של ולנטינה (וסן מרינו) הם בדרך כלל הפסקות הקפה של התחרות.
כפרה עליכם. נטע ברזילי שוברת את הרשת בקריאה הכל-ישראלית, לאחר שזכתה באירוויזיון 2018.
כפרה עלייך. נטע בגמר אירוויזיון 2018 // צילום: REUTERS
כתוביות וקונפטי. בזמן בחירת השירים לפני האירוויזיון, המעריצים צופים במשדרים בשפות שאינם מכירים. לעיתים, בשלב הכרזת הזוכים, מחלקים גם פרסי 'חביב הקהל' או 'התמלילן הטוב ביותר'. רק כששומעים שיר וברקע נראות כתוביות ומוצג קונפטי אפשר לדעת בוודאות שמדובר בשיר הזוכה.
ליהיא גרינר קנגורו. כינוי לג'סיקה מאובוי, הזמרת האוסטרלית מאירוויזיון 2018. זמרת שניזונה מאהבת הקהל ומפלאשים של טלפונים כמו מקבילתה הישראלית.
לעולם הזה הגעתי בטעות, נגן לי כינורי עד שאמות. כינוי מזלזל לשימוש התכוף בכינורות באירוויזיון. השורה לקוחה מהשיר 'הכינור הנאמן' של ירדנה ארזי.
מכיוון שהזמרים מוכנים, לבושים, מאופרים ויודעים את השירים בעל פה. רבקה מיכאלי מתחילה תחרות קדם בהנחייתה באזכור המובן מאליו. באותה השנה, בבניני האומה, זמרי הליווי של מונקו עמדו עם דפים בחזרה הגנרלית, כי לא זכרו את השירים בעל פה.
נטע המקורית. כינוי לבויאנה סטמנוב, זמרת סרבית שניסתה לקטוף את הניצחון באירוויזיון 2015 עם האג'נדה של נטע, ועם שיר הרבה פחות טוב. בויאנה מופיעה באופן קבוע במסיבות אירוויזיון לאורכה ולרוחבה של היבשת.
סינדול שופטים. שיר שנבחר על ידי הקהל ברוב קולות, אבל הפסיד בשקלול עם קומץ שופטים.
קוינה בוסקה. כלי נגינה מסורתי גנרי המופיע במדינות שונות במהלך השירים במטרה לשוות להם סגנון אותנטי. המושג נתבע במהלך מופע הביניים של אירוויזיון 2016, בשיר פארודי על המרכיבים לשיר האירוויזיון המנצח.
חולמים על רִילוֹקֵיישֶׁן, על אֶקְסִיט מפואר
להקת התקווה 6 הוציאה השבוע קליפ (בעברית: קְלִיט) של השיר "העVרית החדשה", שנשמע עד היום רק בהופעות שלה. זהו שיר מסעיר, סוחף שאפשר לשמוע אותו שוב ושוב, והוא עוסק בפלישה ההמונית של האנגלית אל העברית.
ולהלן הטקסט המלא:
יש לי דילֵיי, אני בגֶ'טלֶג/ היה לי אוֹבֶרְוֵוייט, קניתי הֶנדבֶּג/ כתבתי מֵיילים, הוספתי גֵ'ייפֶּג/ אנ'לא בפוֹקוּס, תוסיף לי הָשְטָג. / סְוָואג!
אוֹ מַיי גָאד, שפה קשה - העברית החדשה/ אנ'לא מבין את המבטא/ דבר אלי עברית בבקשה/ אַיוָוה!
אני בלחץ, לא! אני בסְטְרֶס/ כל הקטע שְלַ'עברית מתפספס/ סִירְיוּסְלִי יש לי תחושה שזה קורס, קְרַייסִיס!/ זה לא בִּיג דִיל, זה מבאס!/
תראו, כולם היום עובדים טְוֶונְטִי פוֹר סֶבֶן/ בלי הרבה תשוקה, עם המון פֶּשֶׁן/ נוֹן סְטוֹפּ!
חולמים על רִילוֹקֵיישֶׁן/ על אֶקְסִיט מפואר, על סְטַרְט אַפּ נֵיישֶן/ אהה!/
יוצאים לדֵייטים לאיזה רַנְדֶווּ/ בלוּפּ אחד מדֶזַ'ווּ לדֶזַ'ווּ/ שותים שוֹטים, צֵ'ייסֶרים, דְרִינְקים עם כולם/ בונים על הֶפִּי אַוַור, על הֶנְגְאוֹבֶר חינם/
ואין בָּלָנְס בין הַיי ללוֹאוּ/ חיים רִיאֶלִיטִי שוֹאוּ/ תאמינו לי, אַיי נוֹאוּ/ סֶה לָה וִוי!/
הֶלו, כבר הגיע הזמן/ דֶ'ט וִוי סְפִּיק דֶ'ה לֶנְגְוִיץ' אוֹף דֶה הִיבְּרוּ מָן.
אוֹ מַיי גָאד, שפה קשה - העברית החדשה/ אנ'לא מבין את המבטא/ דבר אלי עברית בבקשה!
הביטוח המקיף יהיה באֵיי.אַיי.גִ'י/ הקבצים הם בגִיף או בבִּי.אֶם.פִּי/ הבדיקות יוּ אֶס אֶם אַר אַיי סִי טִי/ והאֶם וִי פִּי תמיד בוִוי אַיי פִּי/
לא טסים אֶקוֹנוֹמִי, טסים לוֹאוּ קוֹסְט/ לא כותבים למגירה עכשיו, כותבים לנוֹאוּטְס/ לא ניגשים אל המבחן, ניגשים לטֶסְט/ בפַייט אגרסיבי נותנים תַ'בֶּסְט
ואם מתים על איזה שִׁיט שמים ברִיפִּיט/ אם זה לא מספיק קָליט /קוְוִיק קוֹנְטְרוֹל אַלְט דֶלִיט/ סְוִויט!
מעלים לסְטוֹרִי, פספסת? אַיים סוֹרִי!/ נוֹ קוֹמֶנְט? אין גְלוֹרִי/ אוֹ בִּי הֶפִּי, דוֹנְט ווֹרִי!/
יש לי פְלֶשְבֶּק, היה לי בְּלֶקאַאוּט/ עשיתי צֶ'ק אִין, עשיתי צֶ'ק אָאוּט/ הייתי פֵייבוֹרִיט, קיבלתי נוֹק-אָאוּט/ לקחתי מיקרופון, עשיתי סוֹלְד-אָאוּט!
וַויי וַויי וַיי שפה קשה, העברית החדשה!/ גם בן יהודה לא ידע/ דבר אלי עברית בבקשה.
וכמה הערות נלוות. בשיר הקצר הזה יש לא פחות מ-70 מילים וביטויים באנגלית, כולם לקוחים משפת הדיבור והתקשורת של אזרחי המדינה העברית.
העולם הדיגיטלי והרשתות החברתיות תרמו 11 מילים וביטויים למאגר, ובינינם הַשְטָג, מֵיילים, סטורי וגם קוֹנְטְרוֹל-אַלְט-דֶלִיט. ההיטקיסטים עושים אֶקסיט ועובדים טוֶונטי פוֹר סֶבֶן. יש לציין שכאן נכנסה דווקא יפה החלופה העברית "עשרים וארבע שבע".
התחום הפעיל ביותר, לפחות על פי השיר, בחדירת האנגלית הוא תחום התרבות, הפנאי והצריכה. הבליינים שותים צ'ייסרים ודרינקים, חובבי העולם הגדול עושים צ'ק אִין ונוסעים בלואו קוסט, ובמקרה קיצוני עושים רילוקיישן. וכולם (כמעט) צופים בריאליטי שואו.
לא מעט מילים בשיר זכו לחלופה עברית. חלקן מילים חדשות שעדיין לא נקלטו כמו חישכון (בלק אאוט), עקה (סטרס), יעפת (ג'טלג). לרבות אחרות חלופות ותיקות, תשוקה (פֶּשֶן), משבר (קרייסיס), רשימות או טיוטה (נואוטס) וספק אם החלופה האנגלית תשרוד לאורך זמן.
רוב המילים בשיר חדרו בעשורים האחרונים, אבל יש גם לא מעט מילים באנגלית שהתנחלו בעברית הישראלית הרבה לפני כן, אֶנד דֵיי אַר הִיר טוּ סְטֵיי. ביניהם טֶסט, אֶקשן, ביג דיל, נוֹן סטופ, והתרומה הצרפתית דֶזַ'וו ורַנדֶוו. לצידם הביטויים אַיים סוֹרי, נוֹ קומֶנט, והצעקה האחרונה: או מיי גָאד, ובקיצור: או אם ג'י.
החליל הוא בעצם תוף?
ועוד בענייני מוזיקה. הגר גור אריה מתייחסת לאזכור הקביעה שהבאתי באתר בכמה מקומות לגבי החליל, הקרוי כך מפני שבחליל יש "חלל שעובר בו רוח". הגר מביאה טענה חלופית, לפיה החליל אינו אלא סוג של תוף.
עיקר לימוד זה, כותבת הגר, נובע מהמשנה שלפיה בחליל 'מכים': "וַיַּעֲלוּ כָל־הָעָם אַֽחֲרָיו וְהָעָם, מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים, וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ בְּקוֹלָֽם" (מלכים א א, 40). "ותיבקע הארץ" הוא ביטוי שאינו מתאים לחליל של ימינו שיש לו קול עדין אך מתאים לתוף שקולו חזק. לפי המשנה, החליל שימש בראש התהלוכה שהובילה את הביכורים לירושלים, והיו מכים בו: "הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם, עַד שֶׁמַּגִּיעִים קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם" (ביכורים ג, ג), ובמקומות נוספים. יש הסבורים, וביניהם רש"י, שהלשון "החליל מכה" שבמשנה, ו"מכה בחליל" שבתלמוד, מלמדים שהחליל הוא כלי הקשה. ובשיר בן זמננו: "שירי לי, הכי בחלילייך", מאת משורר ידען – בן ציון תומר, ושיר ביכורים ותיק של יהודה קרני שגם בו מכים בחלילים.
הגר מוסיפה שארכיאולוגים של תקופת המקרא וגם חוקרי מקרא סוברים לפי ציורי קיר שהתגלו במצרים, שחליל הוא כלי נגינה דומה לחליל של ימינו, מבחינת צורתו ודרך פעולתו, אלא שהוא מוכפל (שני חלילים מחוברים). היא מוסיפה שאם ה"מחול" בסוף שירת הים (שמות טו) הוא תוף, יש היגיון במחשבה שגם השורש "חלל" שימש לציון תוף אחר.
תודה להגר, עדיין הדעה הרווחת היא שהחליל הוא כלי נשיפה ולא כלי הקשה, וזאת גם בעקבות האכדית, וכאמור, על פי השורש חל"ל שאינו מתאים לתוף, למרות שיש בו חלל פנימי, אך הוא אטום. 'מחול' הוא אכן במקרא בדרך כלל תוף ולא ריקוד, אך השורש הוא חו"ל, והוא מתייחס לצורתו העגולה של התוף. ואשר להכאה, גם בחליל 'מכים', כלומר, מקישים עליו להוצאת צלילים שונים. בספר ירמיהו נכתב "לִבִּי לְמוֹאָב כַּחֲלִלִים יֶהֱמֶה", וקול המיה ודאי אינו יכול להיות מזוהה עם התוף. גם בספר מלכים שנזכר למעלה אין "מכים בחלילים" אלא מחללים בהם. כל הערה או הרחבה בנושא יתקבלו ויפורסמו.
מכירים את נטה המקורית? כנסו עכשיו לאתר הזירה הלשונית
• אירוויזיון 2019: כל העדכונים
• בין דנה לנטע: אירופה קטנה עלינו
• ישבור שיא: חשיפה פנומנלית לאירוויזיון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו