פרשת מסמך הרפז, שהסעירה את צמרת צה"ל והממשל בישראל, הגיעה הבוקר (רביעי) לסיומה בבית משפט השלום בתל אביב עם דיון הטיעונים לעונש ומתן גזר הדין לנאשם בפרשה, בועז הרפז.
הרפז היה, כזכור, הנחקר היחיד בפרשה שהוגש נגדו כתב אישום, כאשר אחד הנחקרים הבולטים בה היה הרמטכ"ל לשעבר, ח"כ גבי אשכנזי, שהתיק נגדו נסגר מחוסר ראיות. על פי הסדר הטיעון שהוסכם על ידי הצדדים והשופט צחי עוזיאל, על הנאשם נגזרו 220 שעות לתועלת הציבור והתחייבות כספית על תנאי.
עם זאת, הרפז יזכה להקלה נוספת. בהסדר הטיעון הוסכם כי לאחר מתן העונש ההגנה תוכל להגיש חנינה לנשיא המדינה לקיצור תקופת התיישנות ההרשעה, והתביעה לא תתנגד לבקשה. זאת בתנאי שההרשעה תתיישן רק בחלוף שנה ממועד גזר הדין.
בפרקליטות מחוז תל אביב אמרו לאחר חתימת הסדר הטיעון, בחודש נובמבר האחרון, כי ההקלות אותן קיבל הנאשם הן בשל הנסיבות החריגות בתיק זה ובראשן "השיהוי של למעלה מארבע שנים בהגשת כתב האישום, ובשים לב לכך שהנאשם סבל לאורך אותן שנים מנזקי החקירה ומעינוי הדין כאילו הורשע כבר".
הרפז סיפר לאחר גזר הדין: "ראינו איך הסתיימו טענות הפייק ניוז. אני מרוצה מכך שהתובעת יוצאת בתחושה שידה על העליונה, שמח שקיבלתי מכתב מהיועמ"ש שלא נמצא כל דופי ביטחוני במעשיי".
עו"ד עמית חדד, שותף במשרד חדד, רוט ושות', ומי שייצג את הרפז: "ההסדר נובע מעינוי הדין האדיר שנגרם לבועז בשנים שבין חקירתו ב-2010 ועד הגשת כתב האישום ב-2016 וההרשעה בסוף שנת 2018, בהן הוכפש תקשורתית ופרנסתו נפגעה אנושות; וכן מרצונה של המדינה להימנע מהעברת חומרי החקירה בעניינו בשל רגישותם. בועז בחר לקחת אחריות כדי לא לפגוע באינטרס הציבורי ולסכן את ביטוחן המדינה, והכל כשטובת המדינה לנגד עיניו".
התובעת טוני גולדנברג: ״אין ספק שהעונש שהתביעה הסכימה לו זה חלוף הזמן מהחקירה והעיכוב בהגשת כתב האישום, למרות שכבר בנומבמבר 2012 לאחר השימוע, כתב האישום היה בשל להגשה. לקחנו בחשבון במסגרת ההבנות לעונש שהנאשם הוא סבל מנזקי ״הרשעה״. הוא הושעה בסמוך לחקירה, וההחזרה למרשם הביטחוני התרחשה לאחר ההרשעה של הנאשם. מדובר במעשה שגרם לסחרור של אחת הלשכות הרגישות בארץ״.
הקלות נוספות: בועז הרפז // צילום: יהושע יוסף
על פי כתב האישום המתוקן בו הודה הרפז במסגרת הסדר הטיעון, בינו לבין אשכנזי היו קשרים ידידותיים ומקצועיים שנמשכו גם בתקופה שאשכנזי כיהן בתפקיד הרמטכ"ל, והתקיימו הן באופן ישיר והן באמצעות אשתו רונית ואל"מ ארז וינר.
קשרים אלה, על פי כתב האישום, נמשכו עד לימיה הראשונים של החקירה שנפתחה בחודש אוגוסט 2010. כאשר יואב גלנט היה בתפקיד אלוף פיקוד הדרום והיה מועמד לתפקיד הרמטכ"ל ה-20. הרפז נחשף למידע ממקורות שונים, ממנו הסיק כי קיימת תוכנית שתכליתה פגיעה באשכנזי והאדרת שמו של האלוף גלנט, הוא סיפר על כך לאשכנזי ווינר ואמר להם, כי יעביר לידיהם מסמך המבסס מידע זה.
הנאשם ערך את פרטי המידע שאסף ממקורות שונים על מסמך, והוסיף ללא סמכות על המסמך את הלוגו של חברת EURO RSCG ISRAEL ופרטיה, כך שיראה כתוכנית אסטרטגית, המתייחסת בין היתר, לקידום מינויו של האלוף גלנט לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 ולפגיעה במעמדו של רא"ל אשכנזי ובמעמדם של מתמודדים נוספים לתפקיד הרמטכ"ל.
בחודש מאי 2010, מסר הרפז לוינר את המסמך המזויף במעטפה סגורה וזה מסר את המסמך המזויף לאשכנזי שהציג אותו בפני קצינים בכירים, שנמנו על המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו