בדיוק היום לפני 11 שנה התייצב קרלוס קוויאר לאחד מרגעי השיא בקריירה שלו - גמר גביע אופ"א. ריינג'רס שבה שיחק הפסידה אז לזניט סנט פטרסבורג, אבל מחר תהיה לבלם הספרדי אפשרות להיות בצד המנצח. זה יקרה באירוע קצת פחות נוצץ, הרבה יותר צנוע, אבל הוא בוודאי לא ירגיש בהבדל – גמר גביע המדינה בין בני יהודה למכבי נתניה.
"הפסדתי במשחקי הגמר שלי בספרד. כשהייתי בריינג'רס זכיתי בשני גביעים, אבל הפסדתי בגמר הכי חשוב - גביע אופ"א. בעונה שעברה הייתי קרוב לזכייה עם עירוני קריית שמונה, והשנה אני מקווה שאעשה את זה עם בני יהודה, זה הישג גדול עבורי ועבור המועדון", אומר קוויאר בראיון מיוחד ל"ישראל היום", "אם נזכה - זה יהיה סיום מושלם לעונה הזאת ויהפוך את השנה הזאת למדהימה".
מי הפייבוריטית בגמר?
"מכבי נתניה קבוצה מצוינת, שגם עשתה עונה מדהימה. אני חושב שהאחוזים הם 50:50. זה יהיה גמר גביע שקול מאוד. לפני שהגעתי לישראל בכלל לא חשבתי על האפשרות שאוכל לזכות בתואר. אף אחד לא האמין שננצח את מכבי ת"א, אפילו אנחנו ידענו שנצטרך נס כדי לעבור אותם, אבל נתנו משחק ענק ועשינו את זה. עכשיו יש לנו משחק קשה לא פחות, נגד מכבי נתניה, שבו נעשה כל שביכולתנו כדי לזכות. למכבי נתניה יש שחקנים מהטופ של הכדורגל הישראלי".
בין אם העונה הזאת תסתיים עם הגביע הנחשק ובין אם לאו, היא היתה מיוחדת מאוד עבור הבלם הוותיק: "זו היתה הזדמנות מיוחדת עבורי ללמד כל כך הרבה שחקנים צעירים דברים כמו איך להיות מקצוענים ואיך להתמודד עם רגשות על המגרש ומחוצה למגרש. הם הקשיבו כל הזמן. זו היתה חוויה מטורפת עבורי, נהניתי מכל רגע. הסוד של בני יהודה הוא שיש לנו חדר הלבשה צנוע, אף אחד פה לא מרגיש שהוא מעל חברו לקבוצה. יש לנו מאמן שמצליח להוציא את המקסימום מהסגל שלו ומכין אותנו טקטית מדהים. אנחנו אחת הקבוצות הטקטיות הטובות בליגה".
קוויאר. "לרוצה להיות כמו פאולו מאלדיני" // צילום: יוסי זליגר
רובם יעזבו בסוף העונה.
"זה נורמלי לחלוטין. כשמצליחים, השחקנים הטובים עוברים לקבוצות גדולות יותר. ככה עובד הביזנס בכל העולם. כשאתה מגדל טאלנטים שמשאירים חותם בליגה, אין ספק שהם ימשכו את תשומת הלב מהגדולות וייחטפו. למען האמת, אם הצעירים יתקדמו לקבוצה גדולה יותר, אהיה מאושר בשביל כל אחד מהם. בקבוצות גדולות הם יילחמו בכל שנה על תארים ועל השתתפות באירופה, בסופו של דבר זה חלומו של כל שחקן".
כבר החלטת אם בתום העונה תמשיך לשחק?
"כן, קיבלתי החלטה להמשיך לשחק גם בעונה הבאה. הגוף שלי במצב טוב, אני נהנה מכל רגע ומרגיש שאני יכול להמשיך לשחק ברמות הגבוהות. אם הייתי מרגיש שזה לא המצב ושחקנים עוברים אותי בקלות במהלך המשחק, הייתי לוקח צעד אחורה ומודיע על פרישה. אבל אני חזק ויכול להתמודד עם כל החלוצים בארץ פנים אל פנים. זו הסיבה שהחלטתי להמשיך לפחות עוד שנה. פספסתי קורס מאמנים, אבל לאמן אני אוכל תמיד. כשפורשים מכדורגל זה לתמיד".
"רוצה להיות מאלדיני"
מי המודל לחיקוי שלך?
"פאולו מאלדיני. הוא שיחק עד גיל 40 או 41 ברמה הכי גבוהה של הכדורגל העולמי. כשאני מסתכל על עצמי במראה - אני רוצה להיות כמוהו".
כעסת על בית"ר ירושלים ששיחררה אותך לפני פתיחת העונה?
"נפגעתי מאוד ממה שעשו לי בבית"ר. מבחינתי, בית"ר זו הקבוצה של המדינה והמועדון הכי גדול בישראל. לשחק שם, לפחות עבורי, עם הקהל הגדול והאווירה המדהימה - זה היה כמו חלום. ואז פתאום אמרו לי שיותר לא אשחק. נלחמתי כל כך הרבה כדי לקבל את ההזדמנות הזאת ובשנייה אחת מחקו הכל. לא שוחררתי מסיבות מקצועיות, הסיבות היו אחרות.
קוויאר. מבחינתי, בית"ר זו הקבוצה של המדינה" // צילום: יוסי זליגר
"הייתי פגוע מהמאמן, הוא אמר לי שלא משנה מה אעשה - אם אשאר הם יקפיאו אותי. בהתחלה לא רציתי לעזוב ורציתי להילחם על המקום שלי, אבל אחרי הדברים האלה הבנתי שאי אפשר להילחם. הסכמתי לעזוב כדי להמשיך ליהנות מכדורגל".
אתה רואה את עצמך חוזר לשחק שם בעתיד?
"אני לא שומר טינה. אני מבין איך העסק עובד, שבעלים ומאמנים מתחלפים ורוצים לעשות שינויים. נפגעתי מהדרך ששחררו אותי, לא מעצם ההחלטה. אבל הדלת שלי נשארה פתוחה בפניהם. זו תהיה הגשמת חלום לחזור לבית"ר ירושלים, אולי כמאמן. אני תמיד אאחל להם הצלחה. זה יהיה אתגר גדול להתחיל את קריירת האימון שלי כאן".
מי השחקן הישראלי הפעיל הטוב ביותר בעינייך?
"יש כמה ממש טובים, כמו מנור סולומון למשל. אני לא אומר את זה רק בגלל התקופה הנוכחית שלו, אלא בגלל שאני צופה מה הולך להיות איתו בעתיד. ערן זהבי, מונאס דאבור ובירם כיאל - שחקנים נהדרים. סולומון יצא לאירופה בגיל צעיר, ואם הוא יצליח להשיג 50 אחוז ממה שיוסי בניון השיג בקריירה - הוא יכול בקלות להיות הישראל הכי טוב בעשרים השנים הבאות".
מוריניו. קוויאר: "הגיע לריאל, ובסופו של דבר החליטו שלא לרכוש בלם" // צילום: אי-אף-פי
ב־2010 היית קרוב לריאל מדריד, למה לא חתמת?
"מהרגע ששמעתי על כך שריאל מדריד רצתה לקנות אותי לא הצלחתי לישון שבועיים. זה היה מדהים, כי אני ממדריד, גר עשר דקות מהסנטיאגו ברנבאו, וכשהייתי קטן הייתי הולך כמעט לכל משחק שלהם.
"מה שקרה באותה תקופה זה שפפה נפצע והכל היה ממש קרוב לסגירה, אבל אז הם הפסידו שני משחקים בצורה ממש קשה, ואחד מהם היה בתבוסה לברצלונה. הם קיבלו החלטה שמנואל פלגריני לא ימשיך ושז'וזה מוריניו יחליף אותו. בסופו של דבר גם החליטו שלא לרכוש בלם. חייתי בתוך חלום באותם ימים, כשזה לא קרה - ידעתי שפספתי הזדמנות שלא תחזור לעולם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו