ההכרה האמריקנית ההיסטורית בירושלים כבירת ישראל ובריבונות ישראל ברמת הגולן אינם הצעדים הפרו־ישראליים היחידים שנקט הנשיא האמריקני דונלד טראמפ. כשם שאת העברת השגרירות ביצע למרות איומי הפלשתינים ועל אף אזהרות מחלקת המדינה, שלפיהן "המזרח התיכון יבער", כך גם בתחומים אחרים - טראמפ ואנשי ממשלו מגבים את ישראל באופן מוחלט ובכל תחום, למרות ההתנגדויות מבית ומחוץ.
ב־6 בדצמבר 2017 הכריז הנשיא טראמפ על ההכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל. חצי שנה מאוחר יותר, ב־14 במאי 2018, נחנכה בטקס היסטורי שגרירות ארה"ב בבירה. מעט קודם לכן, ב־8 במאי 2018, פרשה ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן. בהמשך השנה, כולל ממש בשבוע האחרון, הטילה ארה"ב על המשטר בטהרן בכמה פעימות את הסנקציות החריפות ביותר, ריסקה את כלכלתה, גרמה לענקיות העסקיות הגדולות בעולם להתרחק ממנה, הדפה בקשיחות ניסיונות של אירופה להציל את המשק האיראני, כפתה גם על סין והודו להשתתף בעיצומים וממש בשבוע שעבר שיגרה למפרץ הפרסי את הגדולה שבנושאות המטוסים האמריקניות. טראמפ ואנשיו מדגישים אמהם כי הם עושים זאת למען האינטרסים האמריקניים ולא בהכרח למען ישראל, אולם בעיניהם ביטחון ישראל וביטחון אמריקה הם היינו הך - וזה בעצם לב העניין.
לאורך כל השנה, בכל הנסיבות ובעשרות הצהרות, ראיונות והתבטאויות, מעניקים הנשיא טראמפ, סגנו מייק פנס, מזכיר המדינה מייק פומפאו, היועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון, החתן והיועץ ג'ארד קושנר, היועץ המיוחד ג'ייסון גרינבלאט וכל דובר אחר של הממשל האמריקני, גיבוי מוחלט וללא סייג לכל הפעולות שביצעה ישראל בסוריה, בעזה או ביו"ש, תוך הימנעות מוחלטת מביקורת פומבית.
נוסף על כך, באינספור הזדמנויות, מבהירים נציגי ממשל טראמפ כי בעיניהם אנטי־ציונות, שנאת יהודים וקריאות לחרם על ישראל הן שורשים של אותה תופעה היטיב לנסח זאת השגריר האמריקני דיוויד פרידמן, "אם תגיד במסיבה בניו יורק שאתה שונא יהודים, ילוו אותך החוצה. אבל אם תגיד שאתה שונא את ישראל, הדבר יתקבל בהבנה". את הסטנדרט הכפול הזה הממשל מסרב לקבל.
כאמור, התמיכה בישראל מצד הממשל האמריקני התבטאה במעשים ובהצהרות רבות לאורך השנה. ביום הזיכרון לשואה ולגבורה השתתפה, לראשונה, משלחת של שגרירי ארה"ב באירופה במצעד החיים מאושוויץ לבירקנאו, ולאחר מכן הגיעה לביקור ראשון מסוגו בארץ. בתום הביקור, לאחר שחוו על בשרם את מתקפת הטילים האחרונה של חמאס, פרסמו השגרירים הודעת תמיכה שלא היתה כמותה בישראל.
היחסים מעולם לא היו חמים יותר. נתניהו וטראמפ // צילום ארכיון: אי.אף.פי
מעט לאחר מכן, ב־5 במאי, הודיע שר החוץ מייק פומפאו על השלמת העבודות להכשרת מה שהיה מתחם הקונסוליה האמריקנית ברחוב אגרון בירושלים, למעונו הרשמי של השגריר האמריקני, דיוויד פרידמן – הרוח החיה מאחורי העברת השגרירות. בכך, שנה בדיוק לאחר הטקס ההיסטורי, הושלם יישום חוק ירושלים שנחקק בקונגרס האמריקני ב־1997. בד בבד, נמשכים הליכי התכנון של השגרירות החדשה שתיבנה בבירה.
ב־12 באפריל הודיעה שגרירות ארה"ב לראשונה על הענקת פטור מוויזה למשקיעים ישראלים, ואילו ב־26 במרץ עשה הנשיא טראמפ היסטוריה כשהכיר בריבונות ישראל על רמת הגולן. בד בבד וכפועל יוצא, הוחלט בממשל ובקונגרס לכלול את רמת הגולן בשיתופי הפעולה ובמיזמים של ארה"ב בגולן.
ההכרה בגולן נולדה לבקשת רה"מ נתניהו, כסוג של פיצוי ליציאת כוחות ארה"ב מסוריה. כך נסגר עוד מעגל היסטורי, כאשר 52 שנים לאחר שישראל כבשה את הגולן במלחמת מגן ו־38 שנים לאחר שהכנסת החילה בו את החוק הישראלי, הכירה המדינה החזקה והחשובה בעולם בהיותו של הגולן חלק בלתי נפרד מישראל.
ב־4 במרץ הודיע פיקוד המרכז של ארה"ב על פריסתה בישראל של מערכת ההגנה מפני טילים ת'אאד – המתקדמת ביותר שיש לארה"ב. יום קודם לכן, ב־3 במרץ, הודיעה מחלקת המדינה האמריקנית על סגירת "הקונסוליה הפלשתינית" העצמאית ברחוב אגרון בירושלים והכפפתה, כמחלקה בלבד, לשגרירות בשכונת ארנונה. בכך הנחית הממשל מכה קשה על הרשות ודרדר את טענת העצמאות הפלשתינית עשרות שנים לאחור.
נתניהו והשגריר פרידמן // צילום ארכיון: נעם ריבקין פנטון
ב־21 בפברואר השתתף, בפעם השנייה, שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן בפורום הכלכלי הישראלי־פלשתיני של לשכת המסחר והתעשייה ביהודה ושומרון – צעד נוסף המאותת על הכרה אמריקנית במעמד הקבע של ההתיישבות ביו"ש. ואילו ב־14 בפברואר כינסה ארה"ב, במידה רבה למען ישראל, את ועידת ורשה, שכוונה לבלום את איראן. במהלך הוועידה ישב רה"מ נתניהו בפומבי סביב אותו שולחן עם מנהיגים ערביים, ואילו סגן נשיא ארה"ב, מייק פנס הצהיר במסגרתה כי "זו ועידה היסטורית שבה יושבים לראשונה מי שהיו פעם אויבים מושבעים במשך עשרות שנים ודנים באיומים המשותפים. בני הדתות של יצחק וישמעאל יושבים לאותו שולחן".
ב־1 בספטמבר 2018 הודיע ממשל טראמפ על הפסקה מלאה של הסיוע האמריקני לאונר"א, סוכנות האו"ם שמנציחה ומנפחת את סוגית הפליטים הפלשתינים. עשרה ימים לאחר מכן סגר הממשל את משרדי אש"ף בוושינגטון, וב־20 ביוני 2018 פרשה ארה"ב מהגוף הקרוי "מועצת זכויות האדם" של האו"ם. את המהלך הובילה שגרירת ארה"ב לשעבר לאו"ם, ניקי היילי, שעשתה זאת אך ורק בשל האפליה נגד ישראל במועצה. אף שפרשה, ארה"ב הצליחה למנוע גם ב־2019 את פרסום רשימת החברות הפועלות מעבר לקו הירוק.
דוד רוט, ראש חטיבת צפון אמריקה במשרד החוץ, מסכם את המצב במילים: "במגוון הרחב ביותר של הנושאים איננו רואים פער בעמדות בין ישראל לארה"ב. כמות הביקורים ושיתופי הפעולה הם חסרי תקדים".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו