"מצחיק אותי המושג 'נעלמת' אבל אני מבינה את הכוונה", אומרת השחקנית הדס ירון,שמאז פריצתה ועלייתה לתודעה בסרטה של רמה בורשטיין "למלא את החלל" נראה שנעלמה מהמסך. אלא שלא כל מה שנכון לישראל תקף לעולם כולו, כי את ירון תוכלו לראות על המסך בסרט איטלקי חדש שיצא לאקרנים השבוע, "החסד של לוצ'יה".
הסרט "החסד של לוצ'יה", קומדיה לא שגרתית של הבמאי ג'אני זנאסי, כבר סחף את המבקרים והצופים בפסטיבל קאן השנה וזכה בפרס הסרט האירופאי הטוב במסגרת 'שבועיים של המבקרים'. בסרט, שנפרש על רקע הנופים שטופי השמש של טוסקנה, מגלמת ירון את דמותה של הבתולה מריה. הבתולה הקדושה מופיעה שוב ושוב בדמיונה של לוצ'יה, מודדת במקצועה ואם לבת עשרה, ומורה לה לבנות כנסיה באתר המיועד למרכז מסחרי. לוצ'יה חושבת בתחילה שמוחה מתעתע בה, אבל הבתולה מתגלה כדמות קשוחה שמתעקשת, ויש לה סיבה טובה.
איך היה לשחק תחת במאי איטלקי כמו ג'אני סזאני?
"ג'אני הוא איש מדהים ויוצר נפלא. הוא אחד האנשים האהובים עליי בעולם. נוצר בינינו קשר מאוד חזק וחברות שמאוד יקרה ללבי. הוא כותב כל כך יפה בעיניי, אני תמיד אהיה שמחה לעשות איתו עוד סרטים.
איך הכרת אותו?
"בעצם מאז 'למלא את החלל' יצא שהסתובבתי הרבה בעולם, ונסעתי להרבה פסטיבלי קולנוע בחו"ל. אחרי שהסבב הזה נגמר צילמתי סרט בקנדה, 'פליקס ומאירה'. היה לנו שבוע צילומים באיטליה ושם הייתה לי פגישה עם ג'אני – הבמאי של 'החסד של לוצ'יה'. שם בעצם הכרנו בפעם ראשונה, כשהוא היה בשלב הליהוק לסרט אחר. אחרי כמה חודשים כבר הייתי באיטליה להצטלם לסרט ההוא, 'האושר הוא דבר מורכב'. אחרי הצילומים של הסרט חזרתי לארץ, ואז הגיעה הסדרה המופלאה והמיוחדת 'שטיסל'. אחרי זה הגיע הסרט 'מרי מגדלנה', כשחזרתי מהצילומים של הסרט הזה, ג'אני צלצל אליי לגבי 'החסד של לוצ'יה', הסרט שיוצא עכשיו בארץ".
מה תפקיד כמו זה של הבתולה מריה הצריך ממך כשחקנית?
"הדמות שגילמתי בסרט היא לא בדיוק של מריה הקלאסית. ג'אני יותר השתמש בדמות הזאת בשביל לומר משהו אחר, הוא משתמש בה בצורה קומית ולפעמים קצת פארודית. כשג'אני סיפר לי על הדמות הוא ביקש ממני לא לקרוא על המדונה. עצם זה שלא גדלתי עם הסיפורים האלה, ושלא הייתה לי דמות או תמונה מדוייקת בראש של איך הדמות הזאת 'אמורה להיות', היה יתרון כי הוא לא רצה את המדונה שאנשים באיטליה מכירים ויש להם אימג' ספציפי שלה בראש עוד מילדותם. לפני שהוא חשב עליי הוא עשה אודישנים לשחקניות איטלקיות והוא הבין שבאיטליה, כשאומרים למישהו מדונה- הנטייה היא ישר ללכת לאמא רחומה, אישה עדינה וענוגה, ואז כשצלצל אליי, לפני שסיים את התסריט, הוא פשוט סיפר לי את כל הסיפור, וסיפר לי כמה מצחיק אותו לדמיין את המדונה מתגלה לאישה באמצע החיים, בעולם המודרני, כשהאישה בכלל חושבת שעומדת מולה הולמסית או פליטה, וה"פליטה" לכאורה פתאום אומרת לה – 'לכי אל העם, תבני כנסייה'. הדמות הזאת מאוד הצחיקה אותי ומאוד אתגרה אותי ואת כולנו על הסט כי היא הייתה דמות שבין מציאות לדמיון. הבנתי שמבחינתי, מכיוון שהמדונה הזאת היא בעצם תוצר של לוצ'יה, אני צריכה מאוד להבין מה קורה ללוצ'יה ומי הדמות שלה כדי להבין מי הדמות שבאה מולה בקונפליקט".
הזדהית עם האמירה החברתית של הסרט שמדבר על כנות עצמית חסרת פשרות?
"ככל שאני מדברת עם אנשים אני מבינה שכל אחד מקבל מהסרט אמירה אחרת. אני מאוד התחברתי למקום האישי האנושי שהסרט מדבר עליו. עבדתי עם ערן פסח (קואצ'ר למשחק, ר.ז) על התסריט, והבנו שבעצם לוצ'יה נמצאת בשלב בחייה שבו דברים עדיין לא מסתדרים לה ובמקום לקחת אחריות על עצמה ועל החיים שלה היא ממשיכה להעמיד פנים שהכל בסדר ולכאורה 'להסתדר' על פני השטח. מבחינתי המדונה מגיעה מתוכה כמו איזה כוח ויצר של הרס עצמי אבל ממקום של תיקון, של 'לשבור הכל כדי למצוא את הכוחות והאמונה שלה בעצמה'. זה נושא שאני מאוד מתחברת אליו כי הוא מאוד אנושי בעיניי ואני רואה אותו בחיים שלי ובחיים של אנשים שקרובים אליי. הנושא הזה של בחירה, של לקיחת אחריות על החיים שלך ועל האושר שלך, הוא דבר ענק וחשוב שמאוד נוכח בחיי, ובשבילי הוא היה הלב של הסרט. מציאת כוח ואמונה פנימיים".
הדס ואלבה רורוואכר מתוך החסד של לוציה באדיבות קולנוע חדש TROPPAGRAZIA_Gianni Zanasi_PupkinProductions_26
מה היתרונות והחסרונות בקריירה בינלאומית?
"היתרונות מבחינתי הם לטייל בעולם, שזה דבר נפלא וטוב. להכיר אנשים מכל העולם, להכיר מקומות חדשים. זה משהו מאוד פותח ומאוד מעניין. זה כמובן לא תמיד רק כיף והנאה, לפעמים זה בודד, זה מאלץ אותך לפעמים לצאת מאזור נוחות כשאין כוח לצאת מאזור הנוחות אבל גם הלבד הוא דבר מלמד וטוב. ללמוד שפות חדשות זה דבר מדהים ולהעמיק לאט לאט היכרות עם מקום אחר בעולם זה דבר מיוחד מאוד. בכל פעם שאני חוזרת לאיטליה אני מכירה עוד קצת ועוד קצת. צילמתי שם שלושה סרטים ובסרט השלישי היו כמה אנשי צוות שהיו גם על הסט של הסרט הראשון וגם השני ואז פתאום, מלנסות כל פעם ללמוד שמות חדשים (ובשפה אחרת) של אנשים על הסט – סטפאנו, טיציאנו, רוזלה, גבריאלה – פתאום יש כמה אנשים שאני כבר מכירה כמה שנים ונוח ונעים איתם וזו הייתה תחושה מאוד נעימה וכיפית".
זה גובה ממך מחיר?
"להיות רחוקה מהבית, לפעמים לתקופות מאוד ארוכות, יכול להקשות על יצירת שגרה בריאה בארץ ועל תחושת יציבות. אני עדיין מנסה ללמוד איך להבין שאלה הם חיי בשנים האחרונות, ולהמשיך לעשות בארץ דברים שחשובים לי, ביחד עם הידיעה שאולי פתאום אסע, ושזה בסדר, החיים לא 'מפסיקים', הם פשוט בתנועה. אני חושבת שהשתפרתי בזה קצת אבל אני עדיין מחפשת איך לחיות בתנועה הזאת ובעיקר איך להרגיש נוח איתה ולא לראות אותה כהפרעה או 'הפסקה מהחיים'".
עלתה בך מחשבה של לעקור ולגור בחו"ל?
"בשנה שעברה היה איזשהו שלב שהסתכלתי על מה שקורה בחיים שלי והבנתי שבעצם אני מבלה יותר זמן בחו"ל מאשר בארץ ועובדת יותר בחו"ל מאשר בארץ אז חשבתי לעצמי שאולי שווה לנסוע לשנה, הפעם עם כוונה לעבוד בחו"ל, ולא סתם במקרה להגיע לשם בשביל משהו. אבל איכשהו, דווקא ברגע שהתחלתי לחשוב על זה ברצינות, זה קצת התחיל להשתחרר, כי נכון לעכשיו אני רוצה להיות פה, ואני יכולה להמשיך לעבוד במדינות אחרות כשזה מזדמן ובו זמנית לנסות פחות להתנתק כשאני נוסעת".
היית רוצה לעבוד יותר בארץ?
"ברור. אני גרה פה והייתי מאוד שמחה לעבוד פה יותר. אני פשוט צריכה להישאר פה קצת יותר, ואז הכל יהיה בסדר".
יש לך טייפ קאסט של ילדה טובה, של אישה דתייה או מריה הטהורה, האם זה מגביל אותך בתפקידים שאת מקבלת?
"אני חושבת שהרעיון של טייפ קאסט מגביל אותי בראש שלי יותר מאשר כל דבר אחר. מצד אחד זה נכון, הרבה פעמים שולחים לי אודישנים לתפקידים של חרדיות או של דמויות שדומות באנרגיה ל'ילדה הטובה'. כשאני מקבלת את האודישנים האלה אני לפעמים שואלת אם יש דמות אחרת שאני יכולה להיבחן אליה, משהו שקצת יוצא מהמשבצת הזאת. תמיד יש רצון לשבור משהו שאנשים חושבים שהם יודעים עליך. בו זמנית, אני חושבת שלפעמים נמנעתי מדברים מתוך הפחד להיות בטייפ קאסט הזה. היום, כשאני קצת יותר בוגרת, אני מבינה שבסופו של דבר זו עבודה ופרנסה. יש איזושהי דרך שאתה בונה לעצמך בעולם, שכוללת בתוכה איזשהו איזון עדין שהחיים מבקשים, ואני בחיפוש תמידי".
הדס ירון מתוך החסד של לוצ'יה באדיבות קולנוע חדש TROPPAGRAZIA_Gianni Zanasi_PupkinProductions_27
בא לך לשחק את תפקיד ה"ביצ'"?
"ברור. בתכלס, אני מרגישה שהתפקיד של המדונה בסרט 'החסד של לוצ'יה' נתן לי את ההזדמנות הזאת בצורה המיסטית והמצחיקה והמיוחדת שלו. מאוד שמחתי על תפקיד שיש בו רגעים שהדמות נועצת מבט קר מקרח או אלימה בצורה שקטה ומפחידה. היה מאוד כיף לשחק עם זה ולעשות משהו אחר. זה לא עניין של ביצ' וילדה טובה, אלה מושגים קצת מצמצמים בעיניי, זה למצוא מנעד רחב יותר בעצמך, וזה גם באמת פשוט כיף – לעשות דברים שלא עשית בעבר, לגלות עוד דרכים להתבטא, להתרחב".
בחיים הפרטיים את גם מרגישה לפעמים ילדה טובה מידי שטרם הוכתמה?
"אני מרגישה הכל מהכל. אני יכולה לפעמים להרגיש מאוד ילדה, וזה יכול להיות מלווה בתחושת חוסר אונים או תמימות, ולפעמים להרגיש אישה, שזה מלווה בתחושה של כוח פנימי וידיעה. אני מבינה שהכל קיים בתוכי, ולפעמים יש צדדים שהנוכחות שלהם יותר חזקה בחיים שלי כי אני מאפשרת נוכחות של משהו מסויים יותר מאשר אחר. אני מנסה להיות מודעת ולשאול את עצמי מה אני מרגישה עכשיו, ואיך הייתי רוצה להרגיש, איך אני מתנהגת עכשיו, ואיך הייתי רוצה להתנהג. אני חושבת שהדבר הכי גדול הוא להצליח לחיות בשלום ובשלווה עם כל מה שעולה, גם כשהוא פחות נוח או נעים".
את חולמת להגיע להוליווד כמו גל גדות או שאת מרגישה שאת עדיין לא בשלה לכך?
"המילה בשלה היא מאוד נכונה. אני חושבת שכדי להכיל הצלחה בסדר הגודל של גל גדות צריך בשלות. מי שמכוון לשם צריך להיות מוכן להחזיק בתוכו הצלחה כזאת גדולה בלי להיבהל ולהתבלבל. גל גדות עושה דברים מדהימים בעולם ובהסתכלות מהצד היא פשוט נראית מאוד מקורקעת ומחוברת לעצמה, ונראה לי שזה דבר ענק וחשוב בשביל להכיל הצלחה כל כך מטורפת".
יש לך יעדים ומטרות שאת מכוונת אליהן?
"אני כנראה צריכה לשבת על רשימת היעדים והמטרות שלי כדי שהם יתחילו לקרות, בינתיים החיים פשוט התגלגלו מעצמם. יש לי איזו נטייה לזרום עם מה שקורה, שמצד אחד זו נטייה טובה שהביאה אותי להרבה דברים נחמדים בחיים, ומצד שני, אני חושבת שהיעד שלי הוא להתחיל להציב לעצמי יעדים, כי בא לי להבין עם עצמי מה אני רוצה בצורה יותר בהירה וללכת על זה. פתאום אני מבינה שאם החיים התגלגלו ככה בלי שהצבתי יעדים ברורים, אולי שווה להתחיל להציב מטרות, כי אז מי יודע מה יקרה".
הכתבה פורסמה לראשונה באתר onlife https://www.onlife.co.il/?p=190503
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו