מחסור ניכר ברופאים ועומס עצום על הרופאים, היעדר פיקוח על רמת השירותים שניתנים לנכי צה"ל על ידי גורמים חיצוניים, היעדר פיקוח על חברות הסיעוד שמספקות מלווים, וליקויים בתיאום בין אגף שיקום הנכים לביטוח הלאומי. אלה הם עיקרי הממצאים של מבקר המדינה יוסף שפירא בדו"ח שבחן את אגף שיקום הנכים במשרד הביטחון.
נכי צה"ל מפגינים // יואב ארי דודקביץ'
משרד מבקר המדינה בדק את השירותים הרפואיים שמעניק אגף שיקום הנכים במשרד הביטחון לנכי צה"ל בין החודשים ספטמבר 2017 לאוגוסט 2018. בביקורת מצא משרד מבקר המדינה בין השאר מחסור ברופאים מחוזיים של אגף השיקום, לאחר שתקן אגף השיקום לרופאים מחוזיים נקבע בשנות ה-90 והוא כולל 21 משרות רופאים.
לפי המבקר, למרות הגידול במספר הנכים, משרד הביטחון לא בחן את התקן, וזאת למרות שסמנכ"ל וראש אגף שיקום הנכים פנה ב-2014 והתריע על העומס המוטל על הרופאים המחוזיים. למרות התקן המצומצם לרופאים, רק 58% מהמשרות מאוישות, כלומר, חסרים תשעה רופאים.
הפגנת נכי צה"ל בתל אביב // צילום: יואב ארי דודקביץ'
לפי מבקר המדינה, כל רופא מחוזי באגף השיקום אחראי לכ-3,700 נכי צה"ל, לעומת כ-1,500 מבוטחים הרשומים אצל רופא המשפחה בקופות החולים. עוד ציין המבקר כי הדבר עלול לפגוע בטיפול הרפואי לנכים, וכי הרופאים עוסקים בעיקר בהנפקת מרשמים ובהפניות, ונותר בידיהם מעט מאוד זמן לעסוק בתחומים חשובים נוספים, כמו ייזום פגישות עם נכי צה"ל, ביקורי בית וביקורי נכי צה"ל מאושפזים.
כן נאלצים רופאים לנפק מרשמים לנכי צה"ל שאותם הם אינם מכירים. מסקר שבוצע עבור משרד מבקר המדינה עלה כי זמינות הרופאים המחוזיים נמוכה וחלק מנכי צה"ל אינם מרוצים מאופן טיפולם של רופאים אלה ושל האגף בבעיותיהם הרפואיות. עוד ציין המבקר כי פעולות שונות שנקט משרד הביטחון לפתרון בעיית המחסור ברופאים מחוזיים, חלקן בשיתוף משרד האוצר, לא הגיעו לכדי מימוש, בין השאר בשל העדר הסכמות עם האוצר.
עוד מצא מבקר המדינה כי אגף שיקום הנכים לא מבצע פיקוח ובקרה על זמני ההמתנה לתורים לרופאים מומחים במרפאות עצמאיות, על זמני ההמתנה לתורים לבדיקות ולטיפולים במכונים ועל זמני ההמתנה והיחס לנכי צה"ל במרפאות ובמכונים עצמם. ממצאי סקר שנערך עבור משרד מבקר המדינה הצביעו על חוסר שביעות רצון של חלק מנכי צה"ל מרמת השירות של רופאים מומחים, על זמינות נמוכה שלהם ועל משכי המתנה ארוכים אליהם ולבדיקות במכונים.
עוד בדו"ח מבקר המדינה
מד"א: מחסור באמבולנסים ופרמדיקים
טיפול לקוי של המשטרה בעבירות רכוש
סדקים ועכברושים בשגרירויות ישראל
תוכניות בנייה ביישובי המיעוטים תקועות
מחסור חמור באלפי מורים מקצועיים
המבקר גם העיר על סוגיית המלווים לנכי צה"ל, שמשרד הביטחון התקשר עימם 16 שנים לאחר שנכנסו התקנות בעניינם לתוקף, ועל אף התקציב הגבוה המוקצה לטובת העניין, לא מבוצעת בקרה על חברות הסיעוד המספקות את המלווים, ושביעות הרצון של כלל הנוגעים בדבר משירותי המלווים לנכי צה"ל נמוכה. כן קבע המבקר כי זכאות נכי צה"ל בגין פגימת נפש לשירותי מלווים ניתנת רק לנכים שדרגת נכותם היא 50% ובכך מוגבל שיקול הדעת של הרופאים המחוזיים ונמנעת בדיקה לגופו של עניין. זאת ועוד, קביעת הגבלת הזכאות נעשית במסמך פנימי שאינו שקוף לנכי צה"ל.
כן העיר המבקר על שיתוף פעולה חלקי בלבד בין אגף שיקום הנכים ובין הביטוח הלאומי בנוגע לכפל תשלומים לנכים, וכי משנת 2011 אגף שיקום הנכים לא פעל לכך שקופות החולים ימסרו לו מידע על הטיפול הרפואי שהן נותנות לנכי צה"ל. כתוצאה מכך, על פי רוב, המידע הרפואי שעומד ברשות האגף לשיקום נכים מסתכם רק במידע על נכותם המוכרת של הנכים, ואין ברשות האגף תמונת מצב מקיפה על כלל הטיפולים והתרופות שמקבלים נכי צה"ל מהאגף ומקופות החולים. זאת למרות שהדבר עלול לסכן את בריאות נכי צה"ל.
"נוכח הליקויים המשמעותיים העולים מממצאי דו"ח זה, על משרד הביטחון לבחון בראייה כוללת את סוגיית השירותים הרפואיים הניתנים לנכי צה"ל ולקדם בהקדם האפשרי פתרון כולל למשבר העמוק והמתמשך בסוגית הרופאים המחוזיים", קבע המבקר. "כמו כן, על אגף השיקום לוודא שנמנעים בזבוז משאבים אפשרי ופגיעה בנכי צה"ל, זאת בין היתר באמצעות הסדרת הנושאים הרלוונטיים הן באגף עצמו והן בשיתוף הביטוח הלאומי וארגון נכי צה"ל".
תחזוקה ירודה
עוד בדק המבקר את תפקוד המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) והעלה ליקויים בתחום החקירות, המודיעין הבילוש ותפקוד מערכות המידע, כמו גם קושי של יאח"ה לעמוד במשימותיה, וחשש מפני עצמאיותה ואי תלותה של מצ"ח.
הביקורת במצ"ח התבצעה בחודשים אוגוסט 2017 עד יוני 2018. מהביקורת עלה בין השאר כי הנחיות מפקד מצ"ח והנחיות מקצועיות נוספות ביחידה אינן מקובצות, והדבר עלול "לפגום בנגישות חוקרי מצ"ח לחומר המקצועי". עוד ציין המבקר כי לא הייתה הקפדה על הזנת פרטים מלאים ליומני החקירות במערכת המחשוב המרכזית של מצ"ח.
כן נמצא כי טיפול חוקרי מצ"ח בזירות עבירה בוצע לעיתים בחוסר מקצועיות, והציוד המוקצה להם לשם כך היה במצב תחזוקתי ירוד. כמו כן, הטיפול במוצגים בבסיסי מצ"ח בוצע בניגוד להנחיות. עוד העיר המבקר על עיכובים בקבלת מידע מחברות התקשורת, בשונה ממשטרת ישראל שמקבלת נתוני תקשורת בנוגע לחקירות שבטיפולה באופן מקוון למערכות המידה שלה ובתוך שעות עד ימים ספורים, במצ"ח התהליך אינו מקוון וקבלת המידע אורכת לעיתים ימים רבים ללא סנכרון עם מערכות המידע. התהליך מסורבל, איטי, ועלול לגרום לעיכוב בחקירות.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו