בראש של בצלאל סמוטריץ'

הילד הרע

כניסתו של בצלאל סמוטריץ' לתודעה הציבורית היתה כאשר נבחר לכנסת ב־2015 כמספר 8 והאחרון ברשימת הבית היהודי לכנסת, כנציג השני של מפלגת תקומה ברשימה אחרי אורי אריאל. בתוך זמן קצר, ולמרות מיקומו ברשימה, הפך סמוטריץ' לאחד הח"כים הבולטים בימין, וליעד למתקפות של האופוזיציה משמאל. כשח"כים מהעבודה וממרצ רצו לתקוף את ממשלת נתניהו, כינו אותה ממשלת נתניהו־סמוטריץ'. 

סמוטריץ' נחשב לסמן הימני של הכנסת היוצאת לא רק בגלל חברותו במפלגת תקומה, האחות הימנית והדתית יותר של הבית היהודי, אלא גם בגלל מעשיו בעבר, כאיש תנועת רגבים, יוזם מצעד הבהמות במחאה על מצעדי הגאווה, ומעצרו הממושך על חסימת כבישים במחאה על תוכנית ההתנתקות ב־2005. 

המתקפות עליו משמאל הן אלה שכנראה סייעו לו בחיזוק מעמדו בקרב קהל הבית, במפלגת תקומה בפרט ובימין בכלל, ומיצבו את מעמדו כמנהיג בולט במחנה. בפריימריז במפלגה הביס סמוטריץ' בקלות את אורי אריאל. לרגע אף היה מועמד להוביל את הבית היהודי כולו, אלמלא בחירתו של הרב רפי פרץ והחלטתו של סמוטריץ' לוותר על הראשות מראש, זאת  כדי שלא להוביל לקרבות פנימיים שיחלישו את המפלגה, שגם כך נקרעה לגזרים עם פרישתם של נפתלי בנט ואיילת שקד. 

כיום נחשב סמוטריץ' לאחד מנותני הטון במפלגות הימין. אם בעבר, למשל בהסכמים קואליציוניים, היה נפתלי בנט מקבל את ההחלטות וניצב בפרונט מול נתניהו ומול יתר הגורמים בקואליציה - הרי שהיום סמוטריץ' נחשב למרכיב משמעותי לא רק בהרכב הקואליציה הבאה וכמי שיתמנה לראשונה לתפקיד שר, אלא גם בקובעי המדיניות בה. מעבר לדרישתו להתמנות לשר המשפטים, לסמוטריץ' דרישות רבות בתחום החוק והמשפט ודת ומדינה. ההערכה היא כי רוב דרישותיו, הן בקווי היסוד של הקואליציה והן בסעיפי ההסכמים הקואליציוניים, יתקבלו בסופו של דבר ויקודמו בממשלה הבאה. 

סמוטריץ', שמעמדו הציבורי עלה בעקבות המתקפות עליו משמאל, לא רואה את עצמו כסמן קיצוני ומוחה בתוקף כאשר טוענים כי אינו ראוי להיות שר חינוך. לדבריו, אם אנשים כמו יוסי שריד ושולמית אלוני - קיצונים לשיטתו בהרבה ממנו, רק מהצד השני - היו שרי חינוך, ודאי שגם הוא יכול. דימוי הקיצוני גם לא יושב בול על סמוטריץ' כשרואים את התנהלותו בכנסת. כשהקואליציה יזמה את חוק ההדחה, שכוונתו היתה להדיח את חנין זועבי - סמוטריץ' התנגד.

כך, גם כשעמדה הצעה לשלול את אזרחותו של מנכ"ל בצלם חגי אלעד, אחרי שפנו לאו"ם בדרישה להטיל סנקציות על ישראל, התנגד לכך סמוטריץ' נחרצות ואמר כי מדובר במהלך לא דמוקרטי. 

המבוגר האחראי

הקרב על תיק המשפטים, כך נראה, מתנהל בימים אלה בין סמוטריץ' ליריב לוין. למרות התחרות הפרסונלית, מבחינה רעיונית שניהם נמצאים באותו המקום. נתניהו ישקול היטב אם להעניק את התיק לאחד משני האישים הללו, שמבטיחים רפורמות מרחיקות לכת בתחום המשפט ומערכת אכיפת החוק, או ללכת לסוג של הידברות עם הרשות השופטת בנוגע לעתידם ולעתידו כראש ממשלה העומד בפני שימוע טרם הגשת כתב אישום. 

בעשורים האחרונים, הדרישה לשינוי במערכת המשפט הגיעה בעיקר מחוגי החרדים והציונות הדתית, שנכוו פעם אחר פעם מהחלטות בג"ץ ומאכיפה בררנית של רשויות החוק. החרדים טוענים שבית המשפט הישראלי חוסה תחת הכלל ההלכתי של "חוקות הגויים", שאין לפנות אליו, לא לתביעות אזרחיות ולא אחרות, כיוון שאינו שופט על פי כללי התורה.

למרות התחרות הפרסונלית, סמוטריץ' ויריב לוין נמצאים באותה משבצת רעיונית // צילום: גדעון מרקוביץ'

אולם מלבד שני ציבורים אלה, ההגנה והשמירה על בית המשפט היתה קונצנזוס. כולל בשורות הימין. ב־2009 מי שעצר יוזמות רפורמות הקשורות לרשות השופטת הם ראשי הליכוד, ובהם נתניהו, דן מרידור, בני בגין, בוגי יעלון ומיכאל איתן. השר יעקב נאמן ניסה להוביל כמה מהלכים שנתקלו בהתנגדות של מערכת המשפט, אולם מי שמנע את קידומם בפועל היו בעיקר אנשי הליכוד, יחד עם מפלגת העבודה שהיתה בקואליציה.

אך משהו השתנה בארבע השנים האחרונות. בקדנציה האחרונה, למרות התנגדות כולנו, הצליחה שרת המשפטים איילת שקד להוביל כמה מהלכים בתחום המשפט, אולם נראה כי בקדנציה הנוכחית כבר הותר הרסן לחלוטין. חומת המגן האחרונה של בג"ץ נפלה עם צניחת כחלון לארבעה מנדטים, והאכזבה האישית שהוא חווה מבית המשפט, דבר שהביא לאובדן המוטיבציה מצידו להמשיך ולהגן עליו בגופו.

מי שעשוי להיות חתום על ההצלחות הבאות הוא בצלאל סמוטריץ', אם ימונה לתפקיד. אם כך יקרה, רואה את עצמו סמוטריץ' כאחראי להחזרת הסדר ויחסי הכוח שבין הרשויות. בין שאר דרישותיו - כבר עכשיו בזמן המו"מ ועוד לפני שמונה - דורש סמוטריץ' להעביר את פסקת ההתגברות, שתמנע מבג"ץ לפסול חוקים של הכנסת, דרישה שעשויה להיענות על ידי הליכוד, שבצוות המו"מ הקואליציוני שלו נמצא השר לוין, המבקש את אותו הדבר בדיוק. עוד דורש סמוטריץ' לתקן את חוק חסינות חברי הכנסת כך שחסינותם תחזור להיות אוטומטית כפי שהיה בעבר, ואם ירצה היועמ"ש לחקור או להעמיד לדין חבר כנסת, יהיה עליו לבקש את אישור ועדת הכנסת.

כך שלמעשה, רוחו של סמוטריץ' תרחף מעל ההסכמים הקואליציוניים וקווי היסוד של הממשלה הבאה, גם אם לא יהיה הוא שייכנס בפועל ללשכתה הקודמת של איילת שקד. 

הפרטנר

השיחה שקיים סמוטריץ' עם ראש הממשלה ביום הבחירות, שתוכנה הוקלט ושודר באחרונה, מסגירה את טיב היחסים בין נתניהו לסמוטריץ'. מס' 2 באיחוד מפלגות הימין, שהספיק לעבור כברת דרך עם נתניהו במהלך מערכת הבחירות, לא מהסס לגעור בראש הממשלה שיפסיק לקרוא לתומכיו להצביע דווקא לליכוד, ודורש ממנו לקרוא להצביע לימין. "אתה תגמור אותנו ובסוף תישאר בלי קואליציה", אמר לרה"מ.

מעבר לנזיפה ולדרישה מצד סמוטריץ', השיחה הזאת מסגירה גם לא מעט אינטימיות בין דובריה. אם אחד מהם היה מרגיש שהוא לא סומך על השני, היא לא היתה מתקיימת. 

כמה שבועות קודם לכן, בתוך מערכת הבחירות וקרוב למועד הגשת רשימות המועמדים לוועדת הבחירות המרכזית, מצאו נתניהו וסמוטריץ' אוזן קשבת זה אצל זה כשלשניהם היה אינטרס משותף - להכניס את עוצמה לישראל בראשות איתמר בן גביר ומיכאל בן ארי לתוך רשימת הבית היהודי. זאת, למרות התנגדויות לא פשוטות של בכירים בבית היהודי, שלא רצו לקלוט לתוכם את אנשיה, הנחשבים קיצונים. 

סמוטריץ' טוען כי יחסיו עם פרץ מעולים, וכי לא היתה כל שיחת הבהרה טעונה ביניהם // צילום: גדעון מרקוביץ'

נתניהו, שדיבר עם כל הגורמים בבית היהודי ובציונות הדתית, גילה שיש לו פרטנר שרואה איתו עין בעין. השניים חילקו ביניהם שטחי פעולה וקבעו מי מטפל במה ומתי. מי מדבר עם הפוליטיקאים, מי עם הפעילים ומי עם הרבנים. העיקר סגירת האיחוד ומניעת אובדן שניים־שלושה מנדטים נוספים לימין. 

גם עם נפתלי בנט קיים סמוטריץ' יחסים ענפים ופוריים. אחד האנשים הבודדים במערכת הפוליטית שאותם עדכן בנט בכוונתו לפרוש מהבית היהודי טרם קבלת ההחלטה הסופית, היה סמוטריץ'. הדבר גרר ספקולציות על כך שסמוטריץ' היה למעשה שותף סוד, שידע שירוויח מהמהלך של בנט. תיאוריות אלה התעצמו כאשר מייד לאחר הפרישה והקמת הימין החדש, החלו תדרוכים בתקשורת על כך שסמוטריץ' מסתמן לא רק כמנהיגה הבא של תקומה על חשבון אורי אריאל, אלא כמנהיג הבית היהודי כולו. במהלך המו"מ עם הבית היהודי, אחרי בחירתו של הרב פרץ לתפקיד היו"ר, היה נראה כי סמוטריץ' מאוכזב מאובדן הבכורה והחל להערים קשיים על האיחוד. היה זה הרגע שבו התגלה לעיני רבים כי לאיש חדור האמונה והאידיאלים יש גם אגו לא קטן. בבית היהודי החלו לדבר על כך שהתגלה במלוא קטנוניותו, וכי זרק את האידיאלים הנשגבים הצידה. 

מסמך הדרישות שנחשף, והצגת הדברים כאילו הוא שמוביל את המו"מ מול הליכוד, הובילו את סמוטריץ' להכחיש בתוקף את הנאמר. הוא טוען כי יחסיו עם פרץ מעולים, וכי לא היתה כל שיחת הבהרה טעונה ביניהם. הוא היה זה שוויתר על ראשות המפלגה מייד בהתחלה, מזכירים מקורביו, כך ששום דיווח בהקשר הזה לא היה נכון אז והוא לא נכון עכשיו.

הבולדוזר

בתוך חודש־חודש וחצי, אם הכל ילך כשורה במו"מ הקואליציוני, יושבע סמוטריץ' לראשונה כשר בממשלת ישראל. בין אם זה יהיה במשפטים ובין אם בתיק אחר, סמוטריץ' ייכנס לתפקידו כדי להותיר חותם. לשנות. ואין ספק שבכל מקום שלא יהיה, ימשיך לגרום לאנשי השמאל לצאת מדעתם ולזעוק על כל צעד ושעל שיבצע. 

בינתיים לא מראה סמוטריץ' סימני שבירה בדרישתו הנחרצת להתמנות לשר המשפטים. לדעתו זה מגיע לו בזכות, אחרי שמפלגה של חמישה מנדטים (שישה, אם מוסיפים את אלי בן־דהן, שנמצא כעת ברשימת הליכוד וצפוי לחזור לבית היהודי) אינה דורשת תיק בכיר כמו ליברמן עם חמישה, שדורש את הביטחון, וכחלון עם ארבעה, שדורש את האוצר - אלא את התיק שהוחזק עד כה בידיה של איילת שקד, ומשום שלא עברה את אחוז החסימה, אין כל סיבה לא להמשיך לתת למפלגה הדתית־לאומית שכן ממשיכה בכנסת, להחזיק בתיק זה גם כעת. 

 

הצרות של נתניהו רק מתחילות עם מינוי סמוטריץ', שכן רבים אחרים ממתינים למינוי משלהם // צילום: גדעון מרקוביץ'

אולם הצרות של נתניהו - צרות של עשירים אבל בכל זאת - רק מתחילות עם המינוי שיהיה או לא של סמוטריץ'. הן נמשכות עם משה כחלון, שמשום מה החליט להיעלם אחרי הבחירות ומדיבורים על איחוד עם הליכוד. כחלון ניתק מגע ולא העביר עד כה שום בקשה או דרישה להצטרפות לממשלה.

וכמובן יש את הצרות שמזמן אביגדור ליברמן, שמתעקש להיכלל במחנה הימין בכל מערכות הבחירות, אך מחזיק בתוכנית מדינית לפינוי התנחלויות והקמת מדינה ערבית בשטחי יו"ש, ודואג לקצר את ימיהן של ממשלות הימין פעם אחרי פעם, כולל איום חדש לא להצטרף כעת לממשלה אפילו במחיר אי הקמתה, אם לא ייענו כל דרישותיו. ליברמן פועל מתוך חוסר מודעות טוטאלי למספר המנדטים שהוא קיבל, בטח בהשוואה לעומת המספר שנתניהו והליכוד קיבלו. אך לצד כל הבעיות הללו - מחכה לנתניהו גם אתגר לא פשוט מול עמיתיו למפלגה. 

דוד ביטן החל בשבוע החולף בקמפיין אגרסיבי למינויו לשר, אחרי ששמו נפקד מרשימת המיועדים בדיווחים בתקשורת. אבי דיכטר, ציפי חוטובלי, אמיר אוחנה ודוד אמסלם מצפים אף הם לתפקידי שרים. שם מפתיע נוסף הוא איוב קרא. מתברר שערב הבחירות, התחייב נתניהו בפני קרא כי גם אם לא ייבחר במקום ריאלי ברשימת הליכודז - תפקיד בממשלה מובטח לו. זאת, כנציג העדה הדרוזית שנפגעה מאוד כתוצאה מאישור חוק הלאום. 

הלחץ של הליכודניקים הוא גם זה שעשוי למנוע הסכם חיבור עם כחלון וליברמן, שיכלול סעיף של שריון ללא פריימריז. 

על פי המסתמן כעת, אם יהיה חיבור כזה עם שניהם או אחד מהם - הם יוכלו לקבל את תמיכת רה"מ ואף את קיצור תקופת האכשרה הנדרשת להתמודדות, אולם את דרכם לצמרת המפלגה ייאלצו לעשות בפריימריז. בדיוק כמו כל בכירי הליכוד.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו