שנתיים לפני האולימפיאדה בשנת 2020, טוקיו כבר מוכנה. מלבד אצטדיון אחד שעדיין עמלים על השלמתו, העיר מוכנה למיליוני התיירים. אם לפני עשור טוקיו היתה כמו כתב חידה אידיוגרפי, כיום אפשר להסתדר גם בשפה האנגלית. לדוגמה, ברכבת התחתית, מייד לאחר הכריזה ביפנית, מושמעת כריזה באנגלית של שם התחנה, שמות קווי הרכבת שאפשר להחליף בתחנה, באיזה צד ייפתחו הדלתות ומה התחנה הבאה. גם תושבי טוקיו כבר אינם מנסים להתחמק כשזר ניגש ומבקש הכוונה. לא כולם יודעים להשיב, אבל כבר לא ניתקע בלי הסבר מפורט.
שליטה במערך הרכבות העצום של טוקיו היא המפתח להנאה מהשהות בעיר. לצד מערך הרכבות הלאומי JR, פועלת רשת של רכבת תחתית המגיעה לכל מקום, ונוסף עליהן יש עוד כמה קווים פרטיים שמגיעים לכל פינה בכרך העצום, שבו מתגוררים 9.3 מיליון איש.
בכל יום משתמשים ברכבת התחתית של טוקיו כ־9 מיליון נוסעים, ב־13 קווים העוצרים ב־285 תחנות. זוהי דרך התחבורה המועדפת. כשמגיעים לנמל התעופה של נריטה אפשר לעלות על "נריטה אקספרס" ולהגיע למרכז העיר בתוך שעה. אם רכשתם לפני הנסיעה כרטיס Japan Rail Pas, הקו הזה כלול בו. ועוד טיפ חשוב: לא תמיד נוח לנסוע ברכבת עם מזוודה גדולה. ברכבת האקספרס יש מקום, אבל בקווים בתוך העיר בשעת העומס צפוף, בלשון המעטה. לכן מומלץ לארוז בתיק יד את מה שצריך ל־24 שעות ראשונות בטוקיו, ואת המזוודה לשלוח מהשדה למלון באמצעות שירות TA-Q-BIN שעולה כ־20 דולר, והמזוודה תגיע למחרת למלון עטופה ומוגנת, כך שתוכלו לחסוך את דמי המונית הגבוהים וגם זמן.
העיר מלאה אטרקציות מסורתיות, כגון ארמון הקיסר ובו גנים מטופחים שכדאי לבקר בהם, והכניסה אליהם ללא תשלום. מדובר במופת של גן יפני שאותו מחקים בכל העולם, אבל אין כמו המקור. לבניינים שבתוך הגן אסור להיכנס; אלה לשימוש הקיסר בלבד.
מקדש קאמירמימאן באסאקסה, והשדרה המובילה אליו, הפכו למוקד עלייה לרגל ליפנים, וגם לזרים, שנמשכים גם אל חנויות המזכרות. אם מתמזל מזלכם, תראו חתונה מסורתית ליד הכניסה. מעל לפגודות המסורתיות מתנשאים גורדי שחקים, שהבסיס שלהם אלסטי כדי להתגבר על מאות רעידות האדמה הקטנות הפוקדות את העיר בכל יום.
עולים לראות את הנוף
כדי לראות את העיר, ואפילו את הר פוג'י המרוחק, צריך לעלות אל מגדל טוקיו, הדומה למגדל אייפל אך גבוה ממנו במטר אחד ועומד על 333 מטרים. עליו מאפיל מגדל skytree החדש, שגובהו 634 מטרים. כדי לעלות אליו תצטרכו הרבה סבלנות, שכן התורים למעלית ארוכים והמחיר גבוה. אופציה נוספת לצפות בנוף היא המרפסת בקומה השמינית של לשכת התיירות של אסאקסה. זה לא הכי גבוה, אבל מספיק כדי להתרשם. וזה בחינם ובדרך כלל אין תורים.
אופנה ביפן לא חסר, גם לא צבעוניות וחדשונות. וכדי לעשות קניות, את החנויות האופנתיות תמצאו בגינזה, אם כי האופנה הגיעה לכל פינה בעיר. את הצעירים הלבושים בתלבושות צבעוניות תמצאו בימי ראשון בהארג'וּקוּ התוססת, ואת חידושי האלקטרוניקה של המאה ה־21 תמצאו ברובע אקיהאברה. כל המותגים כאן, אבל רובם מיועדים לשוק היפני, ולכן צריך לחפש את החנויות לתיירים כדי שהמכשירים יעבדו גם בארץ.
הקסם נמצא בסמטאות
אם זמנכם קצר, מומלץ לקחת מדריך אישי, תושב טוקיו, שבתוך כמה שעות יכיר לכם את העיר כמו ששום סיור מאורגן לא יעשה. הקסם האמיתי של העיר נמצא בסמטאות הקטנות, בחנויות השכונתיות, שבהן תוכלו לחוות את הכנסת האורחים היפנית בלי שישדדו אתכם בקופה. בטוקיו פועל השירות הבינלאומי
www.cityunscripted.com והדרכה צמודה של ארבע שעות באמצעותו תעלה 110 דולר. המדריכה דניאלה, שבנתה את הסיור לפי דרישותיי, הצליחה בארבע שעות להוביל אותי למקומות שלא הייתי מצליח להגיע אליהם לבדי במשך יומיים שלמים.
אין קו טיסות ישיר בין נתב"ג לטוקיו. חברת התעופה הגדולה ביפן - אול ניפון איירווייז, ANA, אשר נכנסה לפני כשנתיים לשוק התעופה הישראלי, השיקה לאחרונה קו יומי ישיר מווינה לנמל האנֶדה. הטיסות יתחברו בקוד שייר לטיסות אוסטריאן איירליינס מת"א לווינה, וכך יאפשרו לנוסעים הישראלים לטוס מת"א דרך אוסטריה.
המחיר במחלקת תיירים הלוך ושוב החל מ־890 דולר, במחלקת תיירים פרימיום החל מ־1,655 דולר ובמחלקת עסקים החל מ־2,970 דולר.
הכותב היה אורח חברת ANA ורשות התיירות של יפן JNTB
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו