ראשית, הבהרה: האנטישמים לא נתנו את פרס דב הזהב ל"מילים נרדפות" כי הוא מכפיש את ישראל. האנטישמים נתנו את פרס דב הזהב ל"מילים נרדפות" כי הוא סרט יוצא מן הכלל. נכון, סרטו של נדב לפיד ("השוטר", "הגננת") הוא סרט קשה, יומרני, מורכב ועמוס סמלים שאינו משחק לפי הכללים המקובלים, שאינו חס על הצופים, ושאינו מיועד למפונקים, עצלנים ורגישים. אך את מה שהוא עושה - הוא עושה מעולה, ואם אתם מחשיבים את עצמכם לשוחרי קולנוע, אסור לכם להחמיץ אותו.
זהו סיפורו של יואב (התגלית המופלאה טום מרסייה), חייל קרבי משוחרר (ומצטיין) שעוזב את הארץ בטריקת דלת כדי לפתוח בחיים חדשים בפריז. את הלילה הראשון שלו בעיר הוא מעביר בדירה גדולה וריקה אך עם שחר חפציו נגנבים ויואב מוצא את עצמו עירום, חסר כל (באופן מילולי) ועל סף מוות.
את המצב מצילים אמיל וקרולין (קוונטין דולמייר ולואיז שבילו), זוג צרפתי שמתגורר בבניין. הם מאמצים את יואב, נותנים לו כסף ובגדים, ומאפשרים לו להיוולד מחדש כ"צרפתי". שניהם מוצאים עניין רב בסיפורים המיליטריסטיים הסוריאליסטיים שהוא מספר להם, ומשעשע אותם שהוא מתעקש לדבר רק בצרפתית (למרות שהשפה ששגורה בפיו ספרותית ומיושנת, ולא מדוברת).
מה שהוא עושה - הוא עושה מעולה. נדב לפיד ופרס אריה הזהב // צילום: יוסי זליגר
וכך יואב מתחיל את חייו החדשים. הוא מתמקם בחדרון צר ועלוב ומוצא עבודה כמאבטח בקונסוליה הישראלית. שם הוא גם פוגש את ירון (אוריה חייק), בחור ישראלי שהגיע לפריז כדי לקחת חלק פעיל במלחמה נגד האנטישמיות והטרור. במקביל, יואב ממשיך ללמד את עצמו צרפתית, ובהשראת אמיל, ששואף להיות סופר, גם מתחיל להעלות את סיפוריו על הכתב. אך האם באמת יצליח להפסיק להיות ישראלי? האם פריז באמת מדהימה וקסומה כפי שהוא מדמיין אותה? והאם שפה (מדוברת, קולנועית) באמת יוצרת מציאות?
"מילים נרדפות" הוא סרט מצחיק, עצוב וחסר פחד שמשחק את עצמו על המסך באינטנסיביות פוסט טראומתית שמזכירה הזיה של חום גבוה או התקף הקאה. הטוטאליות הניהיליסטית של לפיד (ושל יואב) אמנם עשויה להרתיע ולתת את הרושם שאין הרבה היגיון בשיגעון, אך סמכו עלי: ההיגיון נמצא שם (כמו גם השיגעון). פשוט צריך לחפש אותו קצת.
בתוך כך, למרות שהסרט מתנהל ברובו בצרפתית ומתכתב לכל אורכו עם התרבות והקולנוע הצרפתיים, גם הקשר העמוק והבלתי אמצעי לארץ ולתרבות הישראלית נוכחים בו (לטוב ולרע). באחת מסצנות השיא, שמתארת סיטואציה קיצונית במיוחד, שריון הזרות שעוטה יואב נסדק, והוא נדרש לדבר עברית בפעם הראשונה בסרט. המילים הבודדות שיוצאות מפיו מיטיבות לבטא את המצוקה הנפשית העמוקה שבה הוא שרוי, ומאותה נקודה, זו רק הולכת ומחריפה עד שמגיעה הקריסה הגדולה והטראגית. אז כן, "מילים נרדפות" הוא סרט מרתק, מסעיר ופרובוקטיבי שאפשר לדבר ולהתווכח עליו במשך שעות. אבל בתכל'ס, הוא גם די פטריוטי.
"מילים נרדפות", ישראל / צרפת 2019
ציון: 10
• יוצאים לדרך: מנחי האירוויזיון נפגשו
• רוצים להישאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם
• דודו פארוק מקונדומים, נטע ברזילי מפאייטים
• מצביעי ימין: יש להשקיע יותר באירוויזיון
• דחייה בצילומים: משבר חריף בדרך לאירוויזיון
• קוראי "ישראל היום" קבעו: לא משלמים על האירוויזיון