"השעות של טיפולי הפוריות לא הגיוניות"

טיפולי פוריות הם לא פשוטים עבור זוג שרוצה להיכנס להריון, ועכשיו תחשבו שבבתי חולים פרטיים נשים מוזמנות לטיפול בשעות הקטנות של הלילה. לינוי (29), כיום אם לתינוק, הגיעה לא פעם בחצות לטיפולי פוריות, ולפעמים אפילו לאחר מכן. "השעות של הטיפולים היו לא שגרתיות, ולא הייתי שם לבד, היו יושבות שם כמה נשים בכל פעם. אלו שעות לא נוחות, אבל כשאין ברירה ואת חייבת להגיע ולהתחיל פרוטוקול טיפול - את מגיעה".

ישראל נחשבת לשיאנית בטיפולי פוריות. ב־2017 בוצעו 37,270 מחזורי טיפול. רובם המוחלט (כ־36 אלף) מביציות של המטופלת, והיתר מתרומת ביצית, ו־5,802 מהם הסתיימו בלידת תינוק. 

אז מדוע נשים, שגם ככה עוברות תקופה לא פשוטה, צריכות להגיע לטיפולים בשעות לא קונבנציונליות? התשובה לשאלה מתחלקת לכמה חלקים. תחילה, יש לציין שקופות החולים מאפשרות בחודשים האחרונים לכל אישה שעוברת טיפולי פוריות לעשות אותם בבתי החולים הפרטיים עם הרופא או הרופאה שהיא בוחרת, ללא תשלום  השתתפות עצמית או הפעלת הביטוח המשלים, אלא במסגרת הסל הציבורי (טופס 17).

למעשה, מנתוני משרד הבריאות עולה שבין השנים 2017 ל־2018 זינקו הכנסות בתי החולים הפרטיים בגין טיפולי פוריות פי 11. בשנת 2017 רכשו קופות החולים טיפולי פוריות בהיקף של 7.582 מיליון בבתי החולים הפרטיים, ואילו ב־2018 זינק הרכש ל־77.293 מיליון שקלים. במקביל, הכנסות בתי החולים הציבוריים קטנו בחמישה מיליון שקלים, מ־141,809,000 ב־2017 ל־ 136,789,000     ב־2018. 

המהלך מוביל מחד לשביעות רצון גבוהה של הנשים שמקבלות רפואה פרטית במימון ציבורי, אבל לצד זאת העומס על בתי החולים הפרטיים גובר, ונשים מקבלות זימון לשאיבת ביציות ולטיפולים מסביב לשעון, גם בשעות הלילה המאוחרות, בשל המחסור בתורים. וכל זאת - כאשר יחידות הפוריות בבתי החולים הציבוריים עומדות ריקות ורופאים מתריעים שהן עלולות להיפגע, וכך גם הטיפול שמקבלות הנשים.

המהלך הזה החל בעקבות "חוק הצינון", שנכנס לתוקף במהלך 2017 ונועד לחזק את הרפואה הציבורית. החוק קבע כי רופאים המקבלים מטופלים במסגרת בית חולים ציבורי או מרפאת קופת חולים, לא יוכלו לנתח אותם או לטפל בהם באופן פרטי בחצי השנה שלאחר מכן. מטרת החוק היתה למנוע תופעה שבה רופאים מקבלים את המטופל בבית החולים הציבורי אך מפנים אותו לניתוח פרטי. 

לכן, מומחי פוריות ביקשו לעזוב את עבודתם בקופות החולים כדי להימנע מ"תקופת הצינון", והקופות מצאו מסלול עוקף חוק: הן החליטו לתת טופסי 17 במסגרת המימון הציבורי גם לטיפולי פוריות בבתי החולים הפרטיים, מבלי  שהמטופלות יצטרכו להפעיל את הביטוח המשלים. 

אלא שכעת נראה שהמהלך הזה לא זו בלבד שלא חיזק את הרפואה הציבורית, אלא להפך. מנתונים שהציג האיגוד הישראלי לרפואת פוריות (איל"ה) לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן, ולמנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב, עולה שבעוד שב־2017 נעשו 60% ממחזורי הטיפול ברפואה הפרטית - בתחילת 2018 נעשו 70% מהמחזורים בבתי החולים הפרטיים, ולקראת סוף 2018 המספרים גדלו עוד.

יותר מ־50 פרוצדורות ביום

"זה נכון שהנשים מקבלות רופאה או רופא שהן בחרו, ותנאים טובים בבית החולים הציבורי, אבל שיעורי ההיריונות או ההצלחות בפרטי לא יותר גדולים, ובמקרים מורכבים - הטיפול בבית חולים ציבורי טוב יותר", אומרת פרופ' טליה אלדר גבע, יו"ר איל"ה, מנהלת היחידה להפריה חוץ גופית בבי"ח שערי צדק, ומוסיפה "יש כזה עומס בפרטי, שיש ימים שבבית החולים אסותא יש יותר מ־50־60 פרוצדורות של שאיבות. אי אפשר לעמוד בזה במשמרת אחת או שתיים, ויש נשים שמוזמנות ל־2 בלילה, ועבודת המעבדה נעשית עד 4 בבוקר". 

נשים מטופלות בשעות לא קונבנציונליות // צילום אילוסטרציה: Getty Images

עוד מוסיפה פרופ' אלדר גבע: "ברור שזו לא איכות טיפול טובה, ונשים לא יודעות שהן יכולות להגיע לבית חולים ציבורי בשעות נוחות. יש היום בתי חולים שיש בהם ירידה של 20% ואפילו 40% בטיפולי הפוריות. זה נזק לטווח ארוך למערכת הציבורית. חוק הצינון בא לחזק את המערכת הציבורית, אך הוא מחליש אותה. בבית החולים הציבורי מטפל צוות שלם ויש סוג של סיעור מוחות ובקרת עמיתים".

פרופ' אלדר גבע חושפת היבט נוסף של השיטה: "הרופאים שמביאים את המטופלות שלהם לבתי החולים הפרטיים במימון קופת החולים, מקבלים מבית החולים בונוס של כ־1,500 שקל למטופלת. היתה לנו ישיבה עם סגן השר והמנכ"ל ודיווחנו על כך. הם לא ידעו שבתי חולים פרטיים משלמים את הסכומים האלה. זה לא סוד ואין פה שחיתות, אבל זה עשוי להשפיע על שיקול הדעת של הרופאים".

גורם במשרד הבריאות ציין שכל רופא מקבל תשלום עבור פעולות שהוא מבצע. לעיתים במסגרת שכר כולל ולעיתים כתשלום בהתאם לכמות הפעולות, ושבמסגרת זו הרופאים מקבלים תשלום.

רופא בכיר בתחום הפוריות, שעובד גם בפרטי וגם בציבורי, טוען עם זאת שמדובר בשירות מצוין לרופאים ולמטופלות: "המטופלות לא משלמות אגורה ומקבלות את השירות הכי טוב שאפשר. מה רע ב'להלאים' את הרפואה הפרטית? גם אין בעיה להעביר את המתמחים לרוטציות בבתי החולים הפרטיים. זה פתרון יצירתי למצב".

היחידות הציבוריות חשובות

עופרה בלבן, מנכ"לית עמותת חן לפריון, המסייעת לנשים, נזעקת נגד המצב: "אנו דוגלות בריבוי אפשרויות טיפול, והיחידות הציבוריות הן חלק חשוב בכך - מה גם שביחידה ציבורית ישנו צוות שלם שחושב על הפתרונות המתאימים ביותר. יחידות ציבוריות גם מכשירות את הרופאים. לעניות דעתי, לא ירחק היום ועקב מיעוט מטופלות ביחידות הציבוריות הן תיסגרנה, ולא יהיו בכלל רופאים מומחים. זה קריטי להשאיר את היחידות הציבוריות שתוכלנה לעבוד ולתת את השירות. החשיבות עבור המטופלות היא גם בפריסה הרחבה שלהן בכל הארץ".

במשרד הבריאות מתכוונים להתערב ולהגביל את קופות החולים בהפניית מטופלות לבתי החולים הפרטיים. מהמשרד נמסר: "מרבית הגידול בפעילות במימון ציבורי בבתי חולים פרטיים היא העברת פעילות ממימון פרטי טרום התוכנית לקיצור תורים ו'חוק הצינון', למימון ציבורי בבתי חולים אלו. מטרת התוכנית היתה להסיט פעולות ממימון פרטי לציבורי. פעילות שנרכשה קודם על ידי שב"ן (ביטוחים משלימים) או חברת ביטוח בבי"ח פרטי, נרכשת עכשיו על ידי הסל הציבורי באותו מוסד. בפועל, המבוטחות מבצעות את הפעילות ללא השתתפות עצמית, בנוסף להפחתה בדמי החבר בביטוחים המשלימים. בתוכנית העבודה ל־2019 המשרד כלל תמריץ לקופות החולים לשמירה על היקף הפעילות בבתי החולים הציבוריים. התוכנית צפויה להתפרסם בקרוב לאחר אישורה".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו