שריפה אחת, שכילתה באביב האחרון עשרות דונמים בנגב המערבי, העסיקה את כוחות הכיבוי האזוריים - שתחילה לא הבינו מה גרם להתפשטות האש. במהלך חקירת האירוע, חוט עפיפון תמים שאותר בזירה הביא לחשיפת תופעה רחבה יותר - שברבות הימים נודעה כ"טרור העפיפונים", אותם עפיפונים שצוידו בחומרי תבערה ונשלחו על ידי חמאס במטרה להצית שריפות ואף לגרום לנפגעים בנפש.
האיום החדש הונח בין השאר על שולחנו של תא"ל זיו אבטליון, ראש החטיבה הטכנולוגית ליבשה (חט"ל), שמפתחת את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר של צה"ל. "אני רוצה פתרון", אמר אז בישיבה שעסקה באיום המתהווה. "אבל אני לא מוכן שעל איום של שקל תביאו לי פתרון שעלותו מיליון שקלים".
הנוכחים שבישיבה התפזרו, וביניהם אל"מ יניב אביטן, רמ"ח תקיפה ואיסוף בחטיבה הטכנולוגית. "חזרתי למחלקה שלי, ונכנס אלי נגד צעיר ששמע על האיום החדש", הוא משחזר. "הוא אמר לי: 'יש לי רעיון - בוא נלך עם הקו של ראש החטיבה, ונוסיף על הרחפנים שממילא אנחנו עושים בהם שימוש - חוט עם קרס, ממש כמו חוט דיג, וכך נדוג את העפיפונים".
עיניו של אביטן נפערו: "אתה צוחק? איך דבר כזה יעבוד?" אבל הנגד הצעיר התעקש, והזיק שבעיניו לא הותיר את אביטן אדיש. "אישרתי לו לעשות ניסוי, ותוך זמן קצר כבר דגנו עפיפונים בעזה. עד היום העפיפון הראשון שלכדנו נמצא אצלי במשרד כדי להזכיר לי שחלק מהרעיונות הגאוניים ביותר מגיעים דווקא מהמחשבות המופרכות ביותר. בסוף, קראנו לאמצעי הזה 'שקל וחצי'. הרח"ט אמר לנו אל תביאו פתרון של מיליון שקל על איום של שקל, אז התפשרנו על שקל וחצי".
טרור העפיפונים, כמו גם איום המנהרות, לצד הפעילות השוטפת בחזיתות החמות והמורכבות בישראל, הביאו את תא"ל אבטליון לפתח את תפקיד המח"ט הטכנולוגי. במרכזו עומדת תפיסה של ירידת הטכנולוגיה לשטח, לחזית. את האחריות קיבלו אלופי משנה בחטיבה הטכנולוגית ליבשה, שלמעשה מותאמים לגזרה על פי צורך אופרטיבי והכשרתם הטכנולוגית.
תפקידם המרכזי של המח"טים הוא הנגשת האמצעים הטכנולוגיים בשטח, תוך הימצאות בגזרה, ופיקוד על הכוחות הרלוונטיים והפיכתם לחוד טכנולוגי שמעניק מענה מהיר להתפתחויות מבצעיות.
"בעולם הדיגיטלי הנוכחי, הגענו לתובנה שאנחנו מתקרבים לקצה של המבנים הארגוניים האורתודוקסיים", מסביר תא"ל אבטליון. "בסוף, אנחנו בשדה אילוצים כזה שבו לא ניתן להחזיק מערכות גדולות מדי, ונדרשים להיות זולים ואפקטיביים, ולספק מענה בקצבי זמן מאוד מהירים. התפיסה הזאת הביאה אותנו לחשיבה על מבנים בתפיסה היברידית: אנחנו יודעים לקחת בעל תפקיד מסוים, ולהטיל עליו משימה בתפיסה קצת אחרת, כאשר הצבתו עשויה להשתנות ותלויה בסוג האיום.
"ראינו זירה מתפתחת, שיש בה חיכוך גבוה, לדוגמה באוגדת עזה, וייצרנו קצה חי ונושם של מה שקורה באוגדה - בדמות מעבדה שיודעת להעביר מידע בראייה רוחבית. לצד זה, המח"ט הטכנולוגי, שרואה דברים בזמן אמת ונמצא פיזית בקווי עימות וחיכוך, מספק לחטיבה הטכנולוגית מענה מולטידיסציפלינרי, ומאפשר לנו להיות כל הזמן צעד לפני האויב. זה מייתר את הצורך בהמתנה להגעת המידע אלינו מכל הצינורות.
"יש אדם אחד בשטח, שמצביע על הצורך, על כיווני פתרון. הוא מגיע בחזרה לתוך החט"ל ולצד המעבדה ואנשי החטיבה - יודע לספק מענה. הרעיון הוא כל הזמן להיות בחזית של מוקדי החיכוך, שם מתבצעת למידה מאוד מהירה, יומיומית, בטווחי אפס, כדי להתאים את עצמנו להשתנוּת מהירה כנגד הצד השני".
פיתוחים בן־לילה
מי שמובילים את השינוי בשטח ומשמשים למעשה המח"טים הטכנולוגיים הראשונים בצה"ל הם אל"מ נדב לבנה, מפקד יחידת מטמו"ן (מבצעים טכנולוגיים מו"פ וניסויים), המשמש המח"ט הטכנולוגי של פיקוד דרום, ואל"מ יניב אביטן, רמ"ח תקיפה ואיסוף כאמור, שמשמש המח"ט הטכנולוגי של פיקוד צפון.
"החיכוך היומי עם האנשים בשטח והבנת הצרכים המבצעיים מאפשרים לתרגם במהירות אירועים לשפה טכנולוגית", מסביר אל"מ לבנה. "לפעמים זה ברמה של חשיבה במהלך הלילה, ובנייה למחרת. כמו בעולם הסטארט־אפים, יש פה חממה שמפתחת ובונה במהירות המון רעיונות, חלקם נכשלים בדרך, אבל גם מהם אנחנו לומדים. התרבות שלנו מאפשרת להיבנות מהכישלון". "זה מעין סטארט־אפ מבצעי", מוסיף אביטן.
"אירוע טכנולוגי משמעותי". פעילות ממבצע מגן צפוני // צילום: דובר צה"ל
"בשבוע של הנכבה", מדגים לבנה, "הפעלנו בהצלחה הרבה מאוד סוגי רחפנים, שגם יירטו עפיפונים ובלונים, והטילו גז מדמיע על פעילות טרור סמוכת גדר. שם, רס"נים מתוך החט"ל היו מפקדי שב"הות (שטח ביצוע הטסות; ר"פ), ביצעו חבירה למג"דים ולימדו אותם להשתמש בעזרים האלה".
בשורה התחתונה, אתם מפעילים רחפן שעלותו מאות שקלים במינימום ואלפי שקלים במקסימום, מול עפיפון או בלון קטן. והרחפנים האלה לא תמיד חוזרים.
אבטליון: "אנחנו מנסים לייצר נקודת איזון נכונה בשימוש הרלוונטי. ברוב המקרים, כמו בשומרי הסף בגבול הרצועה, נעשה שימוש באמצעים כדי למנוע חיכוך, הסלמה והרג של חפים מפשע. נקודת האופטימום של עלות מול תועלת ואיפה נכון או לא נכון להפעיל - זו דוגמה לנחיצות של המח"ט הטכנולוגי בנקודה. הוא מזהה את האילוצים ויכול להחליט - תפעיל או אל תפעיל את האמצעי. "לפעמים, בפן התודעתי", מדגיש אבטליון, "הורדת צביר בלונים עם חומר דליק מונעת נזק עתידי שהעלות הכלכלית שלו הרבה יותר גבוהה מעלות בלון. זה כמו עלות קסאם מול כיפת ברזל. ההסתכלות היא לא רק בהיבט הטקטי אלא גם בהיבט האסטרטגי".
פריצת דרך בתוך הבוץ
אתגר הבלונים והעפיפונים באוויר הצטרף כמובן לאחד האתגרים המרכזיים של צה"ל בתקופה האחרונה - המנהרות. גילוי המנהרה הראשונה בדרום, במארס 2016, לאחר שנוסדה לשם כך מעבדה לגילוי מנהרות באוגדה 143, היוותה נקודת התחלה וגם עוגן מכונן להמשך.
"היינו במשבר לפני חשיפת המנהרה הראשונה בדרום, אבל שמרנו על אופטימיות", נזכר אביטן, תושב שדרות, שהוצב אז בדרום. "ביום הגילוי, שוחחתי בשעת בוקר מוקדמת עם מפקד המעבדה דאז, רס"ן א', והוא אמר לי בטלפון את מילת הקוד שהבהירה לי שבפעם הראשונה איתרנו מנהרה. זה היה רגע מרומם נפש".
לאחר האירוע בדרום, הוכפלו היכולות הטכנולוגיות שנלמדו שם לצורך פתיחת מעבדה בצפון עבור המבצע הצפוני, שבו נחשפו ונוטרלו מנהרות טרור שחדרו לשטח ישראל ונחפרו על ידי חיזבאללה בגבול ישראל־לבנון. במהלך המבצע אותרו שש מנהרות התקפיות שחדרו לשטח ישראל. "כשהגענו למגן צפוני", ממשיך אביטן, ששימש המח"ט הטכנולוגי בזמן המבצע, "היינו יותר מנוסים. ביום הראשון של המבצע תפסתי את מפקד המעבדה לגילוי מנהרות והבהרתי לו שהאירוע הוא אירוע טכנולוגי משמעותי, וזה על הכתפיים שלנו", הוא אומר.
"בראשית המבצע בצפון הכל היה חסוי, לא יכולנו לומר לאנשים עבור מה אנחנו מכינים אותם. כל ההתארגנות בצה"ל נשמרה בסוד, אפילו מגורמים בכירים. עם תחילת המבצע, המעבר מבחינתנו היה מאפס למאה. הפתענו את עצמנו ביכולת להפיק לקחים וללמוד מגזרה לגזרה", אומר אביטן.
איך נראו ימי המבצע מבחינת הכוחות הטכנולוגיים?
"כל האירוע התרחש במזג אוויר סוער - גשם, קור, הרבה מאוד בוץ. הבוקר והלילה מתחלפים. זו היתה חוויה מסוג אחר, כי האנשים שלנו עבדו תחת פיקוד יחידת יהל"ם, שמאוד מקדמת ומבינה טכנולוגיה. לכל אתר שעליו היה מופקד כוח של יהל"ם, הוצמד טכנולוג בכיר שלנו, שלמעשה נתן המלצות טכנולוגיות כיצד לפעול, ועשה מניפולציות הנדסיות מחקריות בשטח".
הופתעתם מכך שחיזבאללה לא הגיב?
"רק אציין שהכנו את עצמנו לכל תרחיש".
ממבט הלוחם, איך נראה גילוי מנהרה בשטח?
"אתה לא רואה שום דבר מיוחד מעל פני השטח, זה נראה מרחב רגיל, לעיתים אתה רואה קדח באדמה. אתה יודע שזו מנהרה כשאתה משלשל או משחיל מצלמות למטה".
ומבחינה טכנולוגית, איך נראה איתור המנהרה במעבדה?
"המפענחים והחוקרים שלנו הם ברמה גבוהה מאוד. אחד מהם, למשל, הוא בחור צעיר. במהלך המבצע הוא הראה לי פלט, וכמהנדס שיודע לקרוא דברים כאלה, אמרתי לו שאני לא מזהה דבר. הוא ביקש שאסתכל מקרוב, וכיוון אותי לנקודה מסוימת בפלט שבה טען לקיום מנהרה. זו עבודה שנכנסת לדקויות קטנטנות, ומחייבת הרבה מאוד ניסיון שהכרחי לזיהוי מנהרות".
על הטכנולוגיה שפותחה בצה"ל לגילוי המנהרות, ומשלבת אינטגרציה בין כמה תחומים ובראשם טכנולוגיה מתחום הסייסמיקה, קיבלו גופים שונים את פרס ביטחון ישראל בחודש יוני האחרון. "היו צבאות בעולם שניסו להתמודד עם האתגר הקיצוני הזה, ולא עלה בידם. ההישג בצפון, למשל, הוא בכך שהבאנו את הרגל הטכנולוגית לתוך ההישג המבצעי של טיפול במנהרות", ממשיך אביטן. "פיתחנו אלגוריתם חכם לטובת העניין. מדובר בפתרון פורץ דרך".
"הטכנולוגיה הרלוונטית כוללת ניתוחי מידע מכמה גורמים", אומר אבטליון. "זה אוסף טכנולוגיות שמדברות זו עם זו. אנחנו מתחשבים באלמנטים של עומק המנהרה ואורכה. בסופו של דבר, היתוך המידע מביא ודאות מאוד גבוהה לקיום של איום כמו מנהרה.
"אנחנו ערוכים ומוכנים כל הזמן לגילוי מנהרות", הוא מוסיף. "ובסוף, אנחנו בוחרים לעצור את האיום במקום ובדרך שאנחנו נבחר".
אלף פרויקטים במקביל
בחטיבה הטכנולוגית ליבשה מנהלים בכל זמן נתון כ־1,000 פרויקטים במגוון תחומים, קנה מידה שלא מבייש ארגוני ענק בארץ ובעולם, תוך שיתופי פעולה מגוונים, לרבות חוקרים מובילים מהאקדמיה. בין השאר, ויחד עם גופים נוספים, הם מקיימים שיתוף פעולה עם משרד התחבורה לטובת השקעה משותפת להקמת תשתית לאומית למרחב האורבני, בדגש על התחום האוטונומי.
"פיתחנו יכולת שאין במדינה - אלגוריתם שיכול לחסוך את כל הניסויים שעושים בנסיעת רכב", מציין אבטליון. "מה שעושה טסלה - אני עושה במחשב. זה פיתוח של אנשי החט"ל. חברות אזרחיות מגיעות לעשות אצלנו ניסויים. קצינים שלנו חברים קבועים בכנסים בינ"ל, הם מרצים שם באופן קבוע והם מהמבוקשים ביותר שיש".
לצד אלה, עושה החטיבה שימוש בכלים מתחום הסייבר, בינה מלאכותית ולמידה עמוקה, וביג דאטה. "יש פה מאגר אדיר של יכולות והזדמנויות שרק התחלנו לדגדג אותו", מוסיף אבטליון.
"העברת מידע בצורה רוחבית". מעבדת החט"ל
בחטיבה גם מתגאים בקיומם של האקתונים (מעין מרתון של יזמות ותכנות), שבהם מפותחים הרעיונות שיעצבו את עתיד החטיבה ואף את עתיד הצבא. הקצינים הצעירים שמשתתפים באירועים אלה אף משולבים בדיוניו של ראש החטיבה, מתוך הבנה כי הם מביאים עימם יזמות וחדשנות.
"נגדת שמשרתת אצלנו רצתה לתת מענה אחזקתי לאחד האמצעים שנמצאים על הגדר, מבלי לסכן חיי אדם", מספר אבטליון. "מדובר ברחפן עם זרוע אוטונומית. הכנסנו את זה להאקתון, הבנו שזה אפשרי, וזה כבר במהלך פרויקט. לקונספט שכזה ניתן לעשות המון אדפטציות, ואשאיר לך את הדמיון לחשוב מה עוד ניתן לעשות עם דבר כזה".
אמצעי מסקרן נוסף שפותח בחט"ל הוא הצמיד הטכנולוגי, מעין צ'יפ שמוצמד לגוף ומשדר פרמטרים חיוניים, דוגמת קצב לב, לחץ דם וחום גוף. האינדיקציות מהפרמטרים השונים יכולות גם להעניק תובנות פסיכולוגיות, למשל רמות סטרס. "בזמן מאוד קצר יחסית, בתוך כמה חודשים, הבאנו יכולת מבצעית", מתגאה אבטליון בהצלחת פיתוח הצמיד, ומדגיש כי אמצעים רבים בחטיבה מפותחים בכמה ימים, ולעיתים אף בכמה שעות.
בסופו של דבר, הפיתוחים שלכם נעוצים באיכות כוח האדם. הבאת הקצינים הטכנולוגיים לשטח, באמצעות תפקיד כמו המח"ט הטכנולוגי, עשויה לסייע בבריחת המוחות מצה"ל?
אבטליון: "לחלק מהקצינים המהלך הזה היה נראה די מוזר בהתחלה. הם אמרו לי 'אבל אני עתודאי'. אלא שעתודאי כזה, שהפעיל אמצעי בשטח, חוזר אחר כך למשרד ומבין שהוא משמעותי, דומיננטי. המהלך הזה הקפיץ מאוד את רצון האנשים לשרת אצלנו. זו נקודת איזון וזה עושה את ההבדל, אבל צריך להיזהר שזה לא ייתפס כגימיק, כי יש גם תהליכי שחיקה. אבל בסוף, כשמפקד אוגדה מרים אלי טלפון, ולשמחתי זה קורה לא מעט בתקופה האחרונה, ואומר לי שהחט"ל הם מכפיל כוח עבורו - זה הדלק שלנו".
האם לפיתוחים שלכם תהיה נקודת קצה? איינשטיין אמר שהוא לא יודע באיזה נשק ישתמשו במלחמת העולם השלישית, אך ברביעית ישתמשו במקלות ואבנים.
"קטונתי, אבל יכול להיות שהוא טעה", אומר אבטליון בחיוך. "לדעתי הוא לא חזה את המהפכה הדיגיטלית. קשה לחזות איך ייראה שדה הקרב העתידי בעוד 10-15 שנה. אבל יהיה בו שילוב מעניין של אנשים, רובוטים, מערכות אוטונומיות וממדים שלא בטוח בכלל שאנחנו חוקרים אותם היום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו