אחרי נפילת מגדלי התאומים והזעזוע הגדול יצאה ארצות הברית ב-2003 למלחמה בעיראק, במטרה להפיל את המשטר הרודני של סדאם חוסיין. הצבא האמריקני נלחם מול הצבא העיראקי, והגיע בין היתר גם למשרדי הממשל, הפרלמנט, המודיעין והצבא, במטרה לפגוע בסמלי ותשתיות המשטר. במהלך המתקפה הופצץ מטה המודיעין הכללי בבגדד וכשהלוחמים נכנסו לתוך המבנה וירדו למרתף הם גילו אוצר בלום בתוך ים של ביוב – כתבי יד עתיקים וספרי תורה יהודיים היו שקועים בתוך המים שפרצו מתוך צינורות המים שהופגזו.
בין האמריקנים הרבים שהיו בעיר באותו הזמן היה גם מומחים ממוצא יהודי – ד"ר הרולד רוד וד"ר מקס זינגר. אלו הוזעקו למקום ובחנו את האוסף הנדיר. על מנת להציל את המסמכים, יצרו השניים קשר עם אחמד צ'לבי, שנחשב אז כמועמד להתמנות למנהיגה החדש של עיראק לאחר נפילת סדאם. האחרון סיפק משאבות וכתבי היד הוצאו מהמים.
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום
"יצאנו, אני, צ'לבי וכמה מחברי הצוות לחיפוש אחרי נשק להשמדה המונית אל בניין המוחבראת, הקומפלקס המפחיד ביותר בעיראק שאנשים לא יצאו ממנו בחיים. עכשיו המבנה עמד מופצץ וחרב למחצה", שחזר לימים ד"ר רוד בריאיון ל"ג'רוזלם פוסט". הוא סיפר כי המרתף היה מוצף במי ביוב בגובה של שלושה מטרים ולא ניתן היה להיכנס. למרבה ההפתעה, מה שמנע את הריסת המבנה לחלוטין הייתה פצצה שלא התפוצצה אלא רק חדרה למבנה והרסה את מערכת הביוב. "אף אחד לא התעניין במרתפים הללו והכל עמד ללכת לאיבוד בתוך המים".
"בכל רגע הפצצה הייתה יכולה להתפוצץ". העבודות בתוך המתחם המופצץ // צילום: הארכיון הלאומי האמריקני
"בהתחלה שכרנו משאבות קטנות, כדי לנסות לשאוב את המים. זה לא היה פשוט כי כל רגע הפצצה הייתה יכולה להתפוצץ עלינו או שהבניין הרעוע היה מתמוטט". בשל הסכנה החליטו האמריקנים לוותר על העניין, אולם רוד החליט להפעיל קשרים כדי להציל את המסמכים. הוא פנה לנתן שרנסקי, אז שר התפוצות, וזה הפעיל לחץ וגייס את דיק צ'ייני, סגן נשיא ארה"ב דאז. הצבא האמריקני הציב משאבות ענק ששאבו את המרתפים מהמים תוך מספר שעות.
במרתף התגלו ממצאים מדהימים. אלפי מסמכים וספרי קודש נמצאו ללא סדר או שיטה, כמו גם רישומים של יהודי עיראק מלפני מאה שנה. "ראיתי ספר תורה ספוג במים", שחזר ד"ר הרולד. "אמרתי לעצמי שחייבים לפרוס את הספר על הקרקע כדי לייבש אותו, למרות שזו הייתה דילמה – על פי ההלכה אסור להניח ספר תורה על הרצפה, אבל מצד שני כדי להציל אותו מותר". בשיחה עם מומחים באוניברסיטה העברית התברר לו שאסור לייבש את הספרים והמסמכים, אלא שיש להקפיא אותם כדי למנוע את המשך התפשטות העובש והריקבון.
אחד מהממצאים // צילום: אתר השימור של ארכיון יהודי עיראק
בסופו של דבר נמצא פתרון כיצד להקפיא את המסמכים בעיר ללא חשמל של אמצע מלחמה. אלו אוחסנו בארגזי אלומיניום והוכנסו למשאית קירור. לאחר מכן הוטסו לשיקום בטקסס, באישור משרד התרבות העיראקי. בארה"ב שוקמו המסמכים, ולאחר מכן הועברו למתקן הגנזך הלאומי של המדינה בוושינגטון. על פי הסיכום המקורי, לאחר שנתיים המסמכים אמורים היו לחזור לידי עיראק.
איך המסמכים הגיעו לידי סדאם?
שאלת השאלות הייתה באותה תקופה כיצד הגיעו המסמכים לידי השלטון. לאחר הקמת המדינה התרחשו פוגרומים ומעצרים נגד היהודים בעיראק, ואלו נמלטו מהמדינה. מלחמת ששת הימים הובילה לגל נוסף של רדיפות, מעצרים והוצאות להורג, שגרמו לבריחה של עוד יהודים. הנמלטים לא יכלו לקחת איתם את הספרים ולכן השאירו אותם בבתי הכנסת.
שנתיים לאחר מלחמת ששת הימים, ב-1969, עלה לשלטון סדאם חוסיין. תחת שלטונו הרדיפות נגד היהודים גברו, הם נלקחו מבתיהם, עונו והוצאו להורג באשמת ריגול לטובת ישראל. אחד היהודים פחד מהשלטונות ולכן הפך לסוכן סמוי וגילה לסוכני המוחבראת על האוצר הגדול. אלו החרימו את אוסף כתבי הקודש והשליכו אותו למרתפי המודיעין הכללי, שם הוא נשאר עד לגילוי של הצבא האמריקני.
מייבשים מסמכים בעיראק // צילום: אתר השימור של ארכיון יהודי עיראק
לאחר שיקום המסמכים בתחילת שנות ה-2000 התעוררה מחאה. הארגונים היהודיים טענו שהאוצר שייך להם ולא לממשלת עיראק, פנו לנשיא וסיפרו לו על חשיבות הספרים והמסמכים. לטענתם, מדובר באוצר שנשדד מהקהילה היהודית על ידי השלטון ואין שום סיבה שיחזור למי שגנב אותו.
למעשה, עד היום לא נמצא פתרון לסוגיה. ב-2014 הוסכם בין ארה"ב לעיראק שמרבית פרטי הארכיון יישארו בארצות הברית עד ספטמבר 2018. עד כה הוא לא הועבר לעיראק ועודנו בארצות הברית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו