נתוני הצפייה של 2018 היו אמורים לשמח מאוד את רוזאן בר. הסדרה הקרויה על שמה עשתה קאמבק, 21 שנים אחרי שירדה מהאוויר, וגם בעונתה העשירית הדהימה את תעשיית הטלוויזיה עם יותר מ־27 מיליון צופים בפרק הבכורה בארה"ב. אמריקה כולה חיבקה את בני משפחת קונר, בהובלת בר, ונדבקה למסך עם ממוצע של כ־20 מיליון צופים לפרק. הצלחת הענק הובילה את רשת ABC להכריז בזריזות על הפקת עונה נוספת.
ואז חלה אחת התפניות הדרמטיות בהיסטוריה של הבידור, ושוב הוכח עד כמה שברירי מעמדם של הסלבס בעידן הפוליטיקלי קורקט. ציוץ שנוי במחלוקת של בר, שנתפס כגזעני, הוביל להוקעתה הציבורית ולהחלטה מהירה על ביטול הסדרה ועל גניזת הפרקים שטרם שודרו. העונה ה־11 נמחקה חיש קל מכל הרשומות.
את היום ההוא, 29 במאי 2018, היתה בר שמחה למחוק כליל מחייה. הציוץ שלה עסק בוואלרי ג'ארט, אפרו־אמריקנית ששימשה יועצת של הנשיא אובאמה, ועכשיו נטען כי סייעה בטיוח פשעים־לכאורה של ממשל אובאמה. "האחים המוסלמים ו'כוכב הקופים' עשו תינוק = VJ", כתבה בר. היא מחקה את הציוץ בתוך זמן קצר, ברגע שהבינה את גודל הטעות, אבל את השדים כבר לא היה אפשר להחזיר לבקבוק.
אחדים מכוכבי הסדרה התנערו ממנה בפומבי, והקומיקאית האהובה מצאה עצמה בודדה במערכה. היא מיהרה להתנצל, ואף טענה שהיתה נתונה להשפעת כדור שינה, ששיבש את שיקול דעתה. באחד מציוצי ההתנצלות כתבה: "אני מתנצלת בפני ואלרי ג'ארט וכל האמריקנים. אני מצטערת בכנות על בדיחה רעה על הדעות הפוליטיות שלה והמראה שלה. הייתי צריכה לדעת טוב יותר. סלחו לי, זאת היתה בדיחה סרת טעם".
"התנצלתי בפני האנשים שלא הבינו את כוונתי", הסבירה. "אני לא גזענית, מעולם לא אמרתי דברים גזעניים, אבל עדיין התנצלתי, בגלל חוסר ההבנה".
השבוע, בראיון טלפוני ל"שישבת" לקראת ביקורה בישראל בסוף החודש, אמרה לנו בר: "הם ביטלו את 'רוזאן' בתוך 45 דקות, בלי לאפשר לי להסביר את הציוץ. זה אירוני שהם קראו לי 'גזענית', בזמן שאני זו שנאבקה מולם להביא יותר כותבים שחורים, ותמיד פעלתי כך.
"תמיד פעלתי לקדם מיעוטים ככותבים ולפתוח לרבים מהם דלתות בהוליווד, ואף אחד לא יצא להגנתי. זה מוכיח עד כמה מפחיד להיות אקטיביסטית שנאבקת בסטטוס קוו. אבל אני לא אפסיק, הם לא ישתיקו אותי".
את חושבת שהם חיפשו אותך?
"כן, הם חיכו לי בפינה, מכיוון שהעזתי שתהיה לי דמות שלא השפילה את הנשיא טראמפ. הסיבה שהם רוצים להשמיץ את הנשיא היא שהם לא אוהבים את ישראל".
קשה להתווכח עם התחושה שהציוץ היה פוגעני מאוד.
"הציוץ שלי עסק באיראן, והוא נכתב במסגרת דיון שנמשך שלושה חודשים על איראן, כיצד היא מנוהלת על ידי המולות. התייחסתי לסרט 'כוכב הקופים', שבו שליטים נבערים רצו למנוע מבני אנוש את האפשרות לדבר, והשוויתי את הסרט למולות באיראן. לאנשים בארה"ב אין שום מודעות לדברים שמתרחשים באיראן".
מיהרת להתנצל, אבל לא ממש הקשיבו לך.
"חברים שלי יעצו לי לעולם לא להתנצל בפני השמאל, כי הוא רוצה דם והוא אף פעם לא סולח. אם אתה מתנצל בפניהם, זה מעניק להם את האנרגיה לרדוף אותך יותר, עד שאתה מת. והם ניסו להרוג אותי. בכנות, הם הרסו לי את החיים, על ציוץ שהם היו טיפשים מכדי להבין אותו".
* * *
בר עוררה בחייה לא מעט שערוריות ציבוריות. בין היתר, היא זייפה בעת שירת ההמנון האמריקני במשחק בייסבול ב־1990 (ומאוחר יותר הסבירה: "התחלתי לשיר בטון גבוה מדי, חשבתי לבקש שיתחילו לנגן את ההמנון מחדש, ואז אמרתי לעצמי, אני בדרנית, אהפוך את זה לבדיחה. במקום זה הפכתי בִן־רגע מאדם אהוב לאדם שנוא").
שערורייה אחרת התעוררה כשרוזאן צילמה את עצמה בדמותו של אדולף היטלר, במגזין שמיועד לצעירים יהודים. אבל כקומיקאית מנוסה, היא תמיד ידעה למנף את התהודה ולמצב את עצמה ככוכבת ססגונית עם פה גדול, ובעיקר נטול מורא.
הפעם כבר לא מחלו לה. בגיל 66 היא מצאה את עצמה דחויה, שטופת גינויים ומורחקת מהסדרה שהיתה הבייבי שלה. באקט של הזדהות עם חבריה הסכימה לוותר על זכויותיה בסדרה, ובכך לאפשר הפקה של סדרה בת, "The Conners", שעלתה באוקטובר האחרון בהשתתפות כל כוכבי הסדרה המקורית, למעט היא. ראשי ABC בחרו להרוג את דמותה, כדי למנוע כל אפשרות של שיתוף פעולה עתידי איתה.
השחקן ג'ון גודמן, בעלה ב"רוזאן" והאלמן שלה בסדרה החדשה, החמיא לבר על צעדה והביע את הערכתו וגעגועיו. "היא ויתרה על המון כדי שנוכל לעשות את הסדרה הזאת", אמר בתוכניתו של סת' מאיירס ב־NBC. "רוזאן חסרה לנו מאוד על הסט".
בר אומרת ששמחה לשמוע את הדברים של ג'ון, "אבל אני חושבת שהוא היה צריך להיאבק יותר בשבילי. אף אחד לא נאבק למען אחרים בהוליווד. במידה רבה זאת תרבות של פחד ושטיפת מוח, והיא מנוהלת על ידי אנשים שאין להם הרבה אתיקה. הם רק רוצים לכנות אחרים בשמות גנאי ולהרוס אותם". ולא, היא לא צופה בסדרה החדשה בכיכובו של גודמן.
מה עבר עלייך בימים אחרי השערורייה?
"היו רגעים שבהם חשבתי שלא אצליח לשרוד את זה. בסוף אמרתי לעצמי שהם לא ישתיקו אותי. אני אמשיך להיאבק בגזענות ובמעמדות ובכל הדברים שנאבקתי בהם במשך חיי".
היא מאמינה שהחיבה שהפגין הנשיא טראמפ לסדרה "רוזאן" היתה בעוכריה. "ב־ABC חשבו שאם יש אדם אחד ברשת שלהם או בטלוויזיה, שלא פגע בכבודו של הנשיא ולא כינה אותו בשמות גנאי - זה אדם אחד יותר מדי. אני באמת מאמינה שזה קרה בגלל הביקור של טראמפ בירושלים, ואני חושבת שזה סימפטומטי לעלייה ברמת האנטישמיות בארה"ב. אני הצבעתי לטראמפ, כי הוא הבטיח להעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים, מאחר שהבין את חשיבות ההכרה בה כבירת המדינה היהודית. והוא גם קיים".
* * *
לא תמיד נשמעה בר כך. בעבר התבטאה באופן בוטה נגד ישראל, אבל לפני כמה שנים שינתה את עמדותיה מן הקצה אל הקצה. ביקורה בארץ, שאורגן על ידי הרב שמואל (שמולי) בוטח, יכלול גם נאום בכנסת על החרם נגד ישראל וארגון ה־BDS.
"אני לא מעמידה פנים", היא אומרת. "התמודדתי לנשיאות ארה"ב ב־2012 כסוציאליסטית במפלגת שמאל (בפריימריז של מפלגת הירוקים האמריקנית; א"ל). האנטישמיות שראיתי שם פקחה את עיניי בנוגע לכל הקשור לישראל וליהדות אמריקה".
בעבר ציינת שגם דו"ח גולדסטון, אחרי מבצע "עופרת יצוקה" ב־2009, שינה את דעותייך.
"הדו"ח ההוא היה מלא שקרים והוכח ככזה, ולכן גולדסטון חזר בו. אני חושבת שהוא היה תחת לחץ עצום לכתוב את מה שכולם טוענים, אבל בסופו של דבר, לא היה יכול לעשות את זה".
השינוי בדעותייך הפוליטיות פגע בך מול בני משפחה וחברים?
"לא, המשפחה שלי לא נוהגת כך. כולם תומכים בישראל. היו לי חברים שהרגישו כך, אבל זו לא אבידה גדולה".
את מרגישה שישראל נמצאת בסכנה בגלל האנטישמיות בעולם?
"אני חושבת שזה מתחיל להשתנות לטובה. התורה מלמדת אותנו שהכל לטובה. לדעתי, ברגע שיהודים יתעוררו - המצב יהיה טוב בהרבה. אני יודעת שה־BDS, למשל, פוגע גם בפלשתינים. כשמקומות עבודה נסגרים, גם הם מאבדים את פרנסתם. וזה קורה כי השמאל הורס כל דבר שהוא נוגע בו. הם פוגעים בפלשתינים והופכים אותם לנואשים יותר, מה שגורם להם לשנוא יהודים עוד יותר. זה חלק מהיעדים שלהם.
"זה חרם על יהודים כמו שהיה בהיסטוריה האירופית, אז נקטו סנקציות כלכליות נגד יהודים מכיוון שלא חשבו כמוהם. מגעיל בעיניי שנותנים להם פלטפורמה להציג את עלילות הדם ואת השקרים שלהם".
חלק ממנהיגי ה־BDS באוניברסיטאות בארה"ב הם דווקא יהודים.
"נכון, אבל אני לא מחשיבה את מי שלא מבין שהיהדות מתבססת על קשר לאדמה. הם לא מבינים את הכמיהה לארץ קודש משלנו, ולחיים ליד הקברים הקדושים שלנו. הקהילה היהודית צריכה להתגבר על הליברליות ועל ההתבוללות שלה. הם אבודים בתוך ההתבוללות הזאת. אני חושבת שכאשר אתה גדל במעמד העליון, זה משפיע על המודעוּת שלך. אתה מסתכל על העולם מלמעלה ומניח שאתה מדבר מתוך סמכות מוסרית. זה מבחיל בעיניי".
עם ג'ון גודמן ב"רוזאן". "הוא היה צריך להיאבק יותר בשבילי" // צילום: ABC באדיבות YES
הקרע הגדל והולך בתוך הקהילה היהודית בארה"ב, בסוגיית התמיכה בישראל וסביב התמיכה בטראמפ, מדאיג אותך? יש הרגשה שהדור הצעיר והליברלי בקהילה הופך ליותר ויותר אנטי־ישראלי.
"אני חושבת שזה כישלון של הקהילה היהודית בארה"ב. הם מעמידים פנים כאילו האנטישמיות לא קיימת בכלל, וכאילו הם מוגנים באופן מוחלט. זה שקר. ייתכן שהתופעה הזאת לא קיימת לגבי העשירים יותר, אבל בכל הנוגע למעמד הביניים ולמעמד הפועלים - אנחנו יודעים מה קורה".
נטלי פורטמן, שהיתה אמורה לקבל את פרס "בראשית", הודיעה שהיא מוותרת בגלל "חוסר נוחות עם האירועים האחרונים בישראל". מה חשבת כששמעת על כך?
"זה היה מחליא בעיניי. אני חושבת שהיא דוחה. היתה לה הפריבילגיה האדירה לגדול בביטחון שהעניקה לה המדינה היהודית (פורטמן נולדה בירושלים ועברה עם משפחתה לארה"ב בגיל 4; א"ל). היא לא יודעת כלום על אנטישמיות. היא הדרלינג של השמאל היהודי בהוליווד, והיא צבועה מוחלטת, שאין לה מושג על מה היא מדברת.
"היא דוחה אותי". פורטמן // צילום: EPA
"אותי גידלו בארה"ב בקהילה מורמונית, עם זרמים תת־קרקעיים של אנטישמיות פראית. עד גיל 9 שברו לאחי את האף תשע פעמים. הקניטו אותו בבית הספר וכינו אותו 'יהודי' וכל מיני כינויים אחרים. אנחנו ראינו את זה, חיינו את זה. אנחנו מבינים את הצורך למקום מוגן לעם היהודי, מכיוון שגדלנו בארה"ב. לא כמו נטלי פורטמן".
את מרגישה שהמפלגה הדמוקרטית בארה"ב הופכת ליותר ויותר אנטי־ישראלית?
"אני חושבת שהם הופכים ליותר ויותר שונאי יהודים. זה מגעיל אותי. זאת לא המפלגה הדמוקרטית שהוריי והוריהם היו חברים בה, או אני, עד נקודה מסוימת. עזבתי אותם בגלל אנטישמיות. עזבתי את כל השמאל בגלל האנטישמיות שלהם. לא עוסקים בזה כאן, ואני חושבת שצריך לעסוק בזה. אני מתביישת במפלגה הזאת. אין להם נאמנות לשום אידיאל".
* * *
לפני כמה ימים דוּוח כי טקס האוסקר הקרוב, שייערך ב־25 בפברואר, יתנהל ללא מנחה מרכזי, בצל פרישתו של המנחה המיועד, הקומיקאי האפרו־אמריקני קווין הארט, אחרי שנחשפו ציוצים ישנים שלו שנתפסו כהומופוביים. הקומיקאי כריס רוק אמר בשבוע שעבר: "אני כבר לא יכול לספר בדיחות בלי שאנשים ייעלבו".
לבר ברור מי האשם במצב. "המטרות של כל 'לוחמי הצדק החברתי' (בעלי דעות פרוגרסיביות; א"ל) הן יהודים ושחורים. הם מעמידים פנים שלא, אבל זאת המציאות. אני מאמינה שהשמאל עושה את העבודה לימין הקיצוני, מכיוון שיש להם הרבה דברים משותפים. הם צבועים מאוד בכל הנוגע לגזע ולשנאת יהודים והעניקו לזה בית חדש, אומרים את הדברים הנוראיים ביותר. אני מאמינה שהם נגד מיעוטים ונגד נשים, אבל הם מצליחים להסוות את זה".
איך הגענו למצב שהאווירה כל כך רעילה, שאי אפשר לספר בדיחה?
"אני מאשימה את אובאמה. כשהוא חתם על חוק ה־NDAA (חוק ההגנה הלאומי מ־2012; א"ל), צייצתי שהוא הפך את הקומדיה לבלתי חוקית. כל הקטע הזה של פוליטיקלי קורקט הוא למעשה סטליניסטי. ברור שהוא יפגע באמיצים ובבוטים ביותר. אני חושבת שזה היעד שלהם. הם רוצים שתהיה רק דעה אחת - הדעה שלהם. לא רוצים שיהיה דיון. מה שהם עושים זה בעיקר למצוא דברים שאנשים עשו לפני 15 או 20 שנים, כמו הציוץ של קווין הארט, שעליו הוא חזר והתנצל".
אז למה שלא תחזרי לפוליטיקה? אולי תרוצי לקונגרס?
"לפעמים אני חושבת על זה, אבל לא הייתי רוצה לבלות עם האנשים האלה יותר מדי. אני לא רוצה למכור את האתיקה שלי או להתפשר, לא חושבת שאני מסוגלת. אני מעדיפה להיות פרשנית. מישהו הציע לי להתמודד על ראשות הממשלה בישראל. אני מעדיפה להתמודד על תואר 'מלכת ישראל' וכמובן 'מלכת העולם' או 'סבתא של העולם'. אני חושבת שצריך להעצים את קולות הנשים בפוליטיקה. זה עדיף על נשים שנכנסות לפוליטיקה ונשמעות כמו גברים".
* * *
רוזאן בר נולדה ב־3 בנובמבר 1952 בסולט לייק סיטי שבמדינת יוטה למשפחה יהודית. הוריה של אמה הגיעו לארה"ב מאוסטרו־הונגריה ומליטא, והוריו של אביה היגרו מרוסיה. סבה מצד אביה שינה את שם משפחתו מ"בוריסופסקי" ל"בר" עם כניסתו לארה"ב.
אמה היתה מנהלת חשבונות וקופאית, ואביה עבד כאיש מכירות. ההורים הסתירו משכניהם את מוצאם היהודי והיו פעילים חלקיים בכנסייה המורמונית. בר סיפרה בעבר ש"בימי שישי, שבת וראשון הייתי יהודייה, ובראשון, בשלישי וברביעי אחר הצהריים - מורמונית".
בגיל 16 נפצעה בתאונת דרכים, שגרמה לה נזק מוחי והובילה לשינוי דרסטי בהתנהגותה. בעקבות זאת אושפזה לשמונה חודשים בבית החולים של מדינת יוטה. באותה תקופה ילדה תינוקת, שהועברה לאימוץ, אבל במשך השנים הן התאחדו.
ב־1980 החלה להופיע כסטנדאפיסטית. כשהקריירה שלה התפתחה, הוצע לה התפקיד של פגי באנדי בסדרה "נשואים פלוס", אבל היא דחתה את ההצעה. זמן קצר לאחר מכן קיבלה הצעה להופיע בסדרה "רוזאן".
היא היתה נשואה שלוש פעמים והביאה לעולם חמישה ילדים. כיום היא מתגוררת בהוואי עם בן זוגה ב־15 השנים האחרונות, ג'וני ארגנט.
בר ביקרה בישראל פעמים רבות בעבר, "אבל בדרך כלל מתחת לרדאר. יש לי הרבה קרובים בארץ, ואני דואגת להם. הם ברחו מגרמניה, הצליחו לשרוד בזכות ישראל, ועכשיו הם שוב מפחדים.
"גדלתי בבניין דירות עם ניצולי שואה, שסבי וסבתי העניקו להם חסות. גדלתי עם אנשים שיש להם מספר על הזרוע, וזה לא דבר שאני מתייחסת אליו כלאחר יד. בגיל צעיר מאוד החלטתי שאיאבק בנאציזם, ולעולם לא אפסיק. לא משנה מה, גם אם חלילה יעשו לי משהו. אם הם יעשו - הכל שם באינטרנט. אי אפשר למחוק את האינטרנט, כמו שהם ניסו למחוק את ההיסטוריה היהודית. זה משמח אותי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו