שוק העבודה עובר בעשור האחרון את אחת המהפכות הגדולות בתולדותיו. אחרי מהפכת שנות השמונים, שבה נשים נכנסו לשוק העבודה, הגיעה מהפכת שנות האלפיים שבהן עבודה היא רק אחד ממקורות הפרנסה. זה קורה בארץ וביתר המדינות המפותחות. פנסיונרים צעירים צברו הון שמספיק להם להתפרנס במשך שנים, גם בלי מקום עבודה מסודר.
רבים ממעמד הביניים, שבעבר לא חשבו בכיוון, נכנסים להשקעות ריאליות. עד לפני עשור וחצי, רק עשירים מופלגים היו מעיזים לרכוש נכסים בחו"ל - כיום זו תופעה נפוצה. גם האירופאים והאמריקנים משקיעים בנכסים ובעסקים.
רבים מאלה שפורשים מעבודה כשכירים ממשיכים לתת שירותים בתחומם - כעצמאים. כל השינויים האלה מביאים לכך שלא כל מפוטר הופך אוטומטית למחפש עבודה, וכידוע, רק מחפשי עבודה נחשבים מובטלים. מנתוני שירות התעסוקה עולה שרק פחות מ־28 אלף איש בשנה חיפשו עבודה, למרות שהם לא זכאים לקצבה כלשהי בגין מצבם התעסוקתי. ככל הנראה, מדובר באנשים מבוגרים ובעולים חדשים שעדיין לא יודעים שעבודה לא מוצאים בשירות התעסוקה.
למעשה, שירות התעסוקה סיים את תפקידו ככזה והוא כיום מתפקד כגוף שמנפיק אישורי זכאות לקצבאות. המספר הזה - 28 אלף - ממחיש זאת יותר מכל.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו