1. שתי מגמות די ברורות אפשר לראות בשבועות האחרונים. הפועל ב"ש שוקעת ומביכה את עצמה משבוע לשבוע, יותר ביכולת מאשר בתוצאות - ומכבי חיפה מתייצבת אחרי שנות דור. לא ייאמן אבל בחורף 2019 הפערים בין מי שהתחילה את העונה כאלופה עוצמתית, לבין המועדון הפאתטי בליגה, נמחקו כלא היו.
פרד רוטן ישאל הבוקר במשרדו באנדרלכט מה עשו חיפה, וכמעט יתעלף אם ישמע שחיפה שלו כבר חזק בצמרת. לא ברור איפה הסיפור גדול יותר - ההתרסקות של ב"ש או מרקו בלבול, שעם 100 אחוז מהשדה, לועג לכל מי שטען ששחר הביא עוד פקיד שיחתים שעון. איך לא ביקשת מענק אליפות? אבל שיירגעו, כי עד שירדן שועה יתייצב בכפר גלים, לחיפה יש קושי אמיתי לייצר מצבי הבקעה, אז היא נדרשה לנטע לביא במשחק נהדר ובשער ראשון שלו.
שלא לדבר על הספינקס מטרנר, ברק בכר, שהורחק אחרי שהתקשקש עם המאמן. החורף באמת הגיע לבאר שבע.
2. בשבוע שעבר נסעתי לעשות טיפול תקופתי לרכב שלי. שאלתי את אחד מבוחני הרכב שם, אוהד בני יהודה, אם הוא מבסוט מהקבוצה שלו. "איזה מבסוט, בכלל לא הולך לראות אותם. הכל מסחרה שם עם ברק אברמוב. מוכר לי את ירדן שועה. לא מעניין אותו כלום".
וזה הפרדוקס הכואב שאיתו מתמודדים לאורך כל ההיסטוריה אוהדים של קבוצות מסוגה של בני יהודה, מועדון בסדר גודל קטן/בינוני, שלרוב רוצה לשרוד בליגה ומדי כמה שנים תופס פלייאוף עליון, ולפעמים, כמו העונה, רק מכבי ת"א מקדימה אותם.
לבני יהודה יש דנ"א דומה לבית"ר ירושלים - יצרית, התקפית, סוערת - רק בממדים קטנים בהרבה, מה שמשאיר את מקבלי ההחלטות בפרופיל נמוך, עם רצון לממש מכירה ולאפשר לשחקן להתקדם למועדון גדול יותר. בכדורגל הישראלי היצע הכישרונות קטן, וכשגדל כבר אחד כמו שועה, מועדונים גדולים במצוקה כמו מכבי חיפה צדים אותם, והאוהדים מרגישים שאברמוב וחברו אבוקסיס, שמיישר קו עם הבוס, מחזירים את הקבוצה שלושה צעדים אחורה.
אבל אברמוב לא המציא את זה. גם אלון מזרחי, חיים רביבו או אלירן עטר פרשו כנפיים. פעם אחת בהיסטוריה בני יהודה זכתה באליפות, וזה קרה כי היא דווקא הביאה אליה שחקן שובר שוויון. קראו לו משה סיני. מאז נשמרת שרשרת המזון בטבע בקפדנות.
3. הסנהדרין של משפחת לוזון הניח על כיסא המאמן את מוראד מגמדוב, נותן שירותים ותיק ונאמן של המשפחה, והתוצאה בהתאם - התרסקות ורביעייה מהפועל חיפה. מכבי פ"ת רצתה להיות מתישהו בני יהודה, אבל לצערה היא דומה יותר לרעננה. בשלב מסוים המשפחה קצת הרימה ידיים, ועכשיו היא ממנפת את מחלקת הנוער הנהדרת שלה כדי לייצר שחקנים עם 0 קילומטראז' במחירים אסטרונומיים. שחטאר האוקראינית שילמה על מנור סולומון סכום שעושה טוב למוכרים ולסוכנים, ועכשיו תורו לנסוע אל הלא נודע המקפיא, ולהראות שזה גם טוב לו. שיהיה בהצלחה.
